Igros Kodesh Admur HaZaken·Igros Kodesh of the Alter Rebbe·Letter 89אגרות קודש אדמו״ר הזקן·אגרות-קודש אדמו"ר הזקן·אגרת פט

אאגרת פט
[אלול תקס"ה]

בראשית⁴⁹⁴³ הידיעה, מודעת זאת⁴⁹⁴⁴ מאמר רז"ל ברית כרותה ללשון הרע⁴⁹⁴⁵ אם אינו מתקבל כולו מתקבל מקצתו, ובמשך שנים רבים אשר שננו כחרב לשונם⁴⁹⁴⁶ מדי שנה, הני נחותאי⁴⁹⁴⁷ דנחתי מהתם להכא ומהכא להתם⁴⁹⁴⁸, נעשה כעבותות העגלה⁴⁹⁴⁹, והסאה נתמלאה⁴⁹⁵⁰ וגבה טורא ביננא⁴⁹⁵¹ כו'. ובפרט כי המקום גורם, כאשר שמעתי בשם הרב המנוח מוהרמ"מ⁴⁹⁵² זלה"ה, שהי' מזהיר מאד שם להזהר משנאת חנם, באמרו שהמקום עלול לכך, כי החורבן הי' בעוונות שנאת חנם⁴⁹⁵³ ונשאר הרשימו כו'. ותוספת ביאור נתבאר יפה בטוב טעם ודעת בשבת נחמו העבר⁴⁹⁵⁴. ואין שנאת חנם אלא על ידי רכילות ולשון הרע, כי אין טבע האדם לשנוא חנם ממש אם לא עשה לו שום רעה לא במעשה ולא בדיבור. והנה מי לנו גדול⁴⁹⁵⁵ משאול בחיר ה'⁴⁹⁵⁶ ומשיחו⁴⁹⁵⁷, ועל ידי קבלת לשון הרע⁴⁹⁵⁸ הרג נוב עיר הכהנים מעולל עד יונק ושמונים וחמשה כהנים נושאי אפוד וכהן גדול בראשם⁴⁹⁵⁹. ואפילו למאן דאמר לא קבל דוד לשון הרע, משום דדברים נכרים חזא ביה⁴⁹⁶⁰, אפילו הכי לא כוון אל האמת, וכן יכול להיות בנידון דידן.

גברם כגון דא צריך למודעי⁴⁹⁶¹, וחסדי ה' אזכיר ותהלות ה'⁴⁹⁶² החפץ למען צדקו יגדיל⁴⁹⁶³ כו' להוציא כאור צדקנו⁴⁹⁶⁴, ולהיות נראה בעליל לארץ⁴⁹⁶⁵ כי אמת ה'⁴⁹⁶⁶ אתנו⁴⁹⁶⁷. אי לזאת הסב לבו אחורנית⁴⁹⁶⁸, כשגגה היוצאת מלפני השליט⁴⁹⁶⁹, והשיב אחור ימינו⁴⁹⁷⁰, להרים ידו לכתוב מכתבי עמל⁴⁹⁷¹ ואון, להתעולל ולהתגולל עלינו⁴⁹⁷² בעלילות שוא הנראה בעליל⁴⁹⁷³, לשנות את הידוע ומפורסם לכל, הן במילי דשמיא⁴⁹⁷⁴, לעשות פלסתר כל מכתביו לכללות אנ"ש ואלי ביחוד זה כ"ב שנים⁴⁹⁷⁵ מדי שנה בשנה⁴⁹⁷⁶, לחזקני ולאמצני⁴⁹⁷⁷ פתח פיך ויאירו דבריך⁴⁹⁷⁸ כו' וכהנה דברים רבים, נכרים דברי אמת⁴⁹⁷⁹ היוצאים מעומקא דלבא, ולא כדי למלאות רצוני, כמו שכתב במכתבו למחותני הגאון החסיד אב"ד דק"ק בארדיטשוב⁴⁹⁸⁰, כי מעולם לא בקשתי ממנו שום הסכמה על מילי דחסידות, להיותם אמרי פה קדוש רבנו הגדול זללה"ה ובנו⁴⁹⁸¹ נ"ע ממעזריטש. ואדרבה בקשתי ליפטר מהם בשנים קדמוניות וליסע לאה"ק, ועל זה השיבו לי הרבנים במכתבם דשנת תקמ"ו⁴⁹⁸². ומי פתי⁴⁹⁸³ לא יבין את זאת⁴⁹⁸⁴, כי אילו היה מבקש, וכדי למלאות רצוני בלבד, הי' לו לכתוב רק לכללות אנ"ש בלבד, ולא אלי ביחוד לחזקני ולאמצני. וכל מכתביו אשר כתב אלי ביחוד יעידון ויגידון כי הם באמת לאמיתו⁴⁹⁸⁵ מקרב איש ולב עמוק⁴⁹⁸⁶, ובפרט במקצתם אשר הועתק מקרוב, וגם מעיד עלי בהם אשר ה' בוחן לבות כו', והרבה נאבדו ממני. והנה איך אפשר להעלות על הדעת שכל מכתביו של כ"ב שנה היו רק לפנים, בשביל חיזוק ישיבת ארה"ק, ולא באמת לאמיתו. ואם כן איפוא נודע כל שכן שיש לומר כי אלו המכתבים דהאידנא הוא רק בשביל חיזוק ישיבת ארה"ק, לעשות כרצון איש ואיש⁴⁹⁸⁷ דק' ווילנא⁴⁹⁸⁸ ולעחוויץ⁴⁹⁸⁹ ומעזיבוז⁴⁹⁹⁰, וככה אני חושב.

דגם מה שכתב למחותני הגאון הנ"ל, בראותו שלא הועיל מעשה המכתב שלח אלי משולחים לבא עמי לחשבון נכון במילי דשמיא כו', הנה מפורסם לכל כי אדרבה ואדרבה, תיכף שבאו אלינו בחורף תקס"ב דברו רק טוב ונחומים, לנחמני על מכתבו דשנת תקנ"ח⁴⁹⁹¹, ויפה עשיתי שדנתי בגניזה. ובקשו ממני לשרפם בפניהם, יען כי אגרות האחרונות מבטלות הראשונות. ועניתי להם הרי שכנגדם אומרים שהם רק לפנים. וזעקו מרה איך אפשר לחשוב כזאת על אדם גדול כמותו ירבו בישראל⁴⁹⁹², שבשביל דבר⁴⁹⁹³ שבממון⁴⁹⁹⁴ יפקיר אלפים נפשות מישראל ח"ו, אלו לא הי' הדרך ישר בעיניו ח"ו, וגם היא שפלות גדולה לארה"ק להיות יסודה על ענין כזה ח"ו. והתאמצו בכל לב ונפש⁴⁹⁹⁵ להכניס ולאמת בלבי כדברים האלה⁴⁹⁹⁶. וגם קבלו אצלי מכתבים, ובקשו להיות כתוב בהם כדברים האלה דוקא. וגם בסבבם בכמה עיירות במדינתנו השמיעו קול ברמה⁴⁹⁹⁷ כדברים האלה מעומקא דלבא, כידוע ומפורסם לכל.

הוגם בחורף תקס"ג לא עמדו לנגדי רק במילי דארעא קדישא לבטל המשולחים⁴⁹⁹⁸ דמדינתנו, שיסבבו הם בעצמם לבד במדינתנו, ולא באו בחשבון עמי במילי דשמיא, כי אינם ממארי דחושבנא ואינם בקיאים בחשבונות.

וובאמת הכניסו בלבי דבריהם (בחורף תקס"ב), מלבד שניכרים דברי אמת⁴⁹⁹⁹ כנ"ל, אף גם זאת איך יעלה על הדעת כל איש ירא ה' לעסוק בגנבת דעת ומרמה גדולה כזו, לכתוב מכתבי שלום חיבה וריעות מדי שנה בשנה⁵⁰⁰⁰ זה כ"ב שנים, להוציא סך עצום מדי שנה בשנה אלפי אלפים, ובקרבו ישים ארבו⁵⁰⁰¹ ח"ו. כי אילו היו יודעים רוב אנ"ש כי המה כנגדינו, כאשר נראה ממכתבם דהאידנא, בוודאי לא היו נותנים ביד מלאה ורחבה⁵⁰⁰², הן דבר מועט באפשר כנהוג מקדם⁵⁰⁰³, ויותר היו נותנים להצדיקים המפורסמים שבחו"ל⁵⁰⁰⁴. ונמצא כי לא אותנו הוא מחרף ומגדף במכתבו, כי אם עצמו וכבודו, וחילול השם בעיני ההמון, ה' יכפר.

זגם מה שכתב למחותני הנ"ל שכמה יגיעות יגע במכתבים שונים להעמידני על אחת וצדיק באמונתו יחי'⁵⁰⁰⁵, מלתא דעבידא לגלוי' הוא על ידי מכתביו מדי שנה בשנה הנמצאים תחת ידי, כי לא כתב אלי מזה רק פעם אחת לבד בשנת תקנ"ח⁵⁰⁰⁶, אחר נסיעת מהרא"ק⁵⁰⁰⁷ לשם והלשין בפניו על כללות אנ"ש. ובשנת תקנ"ט, מחמת צוק העתים⁵⁰⁰⁸ לא נפניתי להשיב לו תשובה נכונה, עד שנת תק"ס. ולזאת השיב כהוגן בשנת תקס"א⁵⁰⁰⁹, וגם בשנת תקס"ב⁵⁰¹⁰ כתב אלי⁵⁰¹¹ מכתב טוב מאד. גם בשנת תקס"ג⁵⁰¹² בא מכתב טוב, רק שכנגדי לא הגיעוהו לידי כנודע.

חוהנה ביאור הפסוק וצדיק באמונתו יחי' נתבאר יפה בשבת נחמו דהאי שתא⁵⁰¹³, ונרמז במקצת בלקוטי אמרים פל"ג. אבל לפי תפיסתו מאמר זה בא חבקוק⁵⁰¹⁴ כו' כפשוטו, להיות די באמונה הפשוטה כו', כמו שכתב במכתבו דשנת תקנ"ח, אישתמיטתיה מאמר רז"ל גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי'⁵⁰¹⁵, הרי שאף שמאמין בה'⁵⁰¹⁶ אעפ"כ אינו מושל ברוחו שלא לגנוב ושלא לרצוח, כנודע מדין הבא במחתרת⁵⁰¹⁷ שאין לו דמים מפני שבא להרוג את בעל הבית אם ימצאנו כו'. אלא כדי שיהי' יראת ה' צריך להעמיק דעתו ולהתבונן כו', וכמ"ש בלקוטי אמרים⁵⁰¹⁸, וכידוע לכל בכל מדינות וואלין ואוקריינא לכל מי שהריח ריח תורה מדרך הבעש"ט זללה"ה ותלמידיו, שהביאור למ"ש בזה"ק דבינה היא אם הבנים⁵⁰¹⁹, היינו דהבנים הם יראה ואהבה, ויראה נקראת נוקבא כמ"ש אשה יראת ה'⁵⁰²⁰, ואהבה וחסד נק' זכר⁵⁰²¹ כמ"ש זכר חסדו⁵⁰²², והמולדת⁵⁰²³ אותם היא ההתבוננות בעומק הדעת כו' בגדולת ה' כל חד לפום שיעורא דילי'⁵⁰²⁴. וכמו שאי אפשר להוליד בנים בלא אם כך אי אפשר להיות יראה ואהבה בלא התבוננות⁵⁰²⁵. ויפה כוון במכתבו דשנת תקס"א לכללות אנ"ש, ובפרט בענין ההתבוננות איך יעלה על הדעת לחלוק על זה⁵⁰²⁶ כו'.

טוהנה לפי דבריו במכתבו למחותני הגאון נ"י, ששלחם אלי למצוא חשבון נכון במילי דשמיא, ולהתנהג עמי כפי ראות עיניהם וחשבונם הנכון, ומסר להם דעתו לומר בשמו כאשר יוכשר בעיניהם. לפי זה נמצא כי קלים היו רודפינו⁵⁰²⁷, הני נחותאי לפי דעתם הקלה. רק שמסר להם דעתו, מפני שהם מופלגים בתורה ויראה בעיניו, אבל אנחנו מכיריהם ויודעיהם מנעוריהם ועד עתה דלא ידעי בצורתא דשמעתתא בנגלה ולא בנסתר, ודי לקרותם יודעי ספר. ונוראות נפלאתי⁵⁰²⁸, מי ראה כזאת⁵⁰²⁹, למסור ענין גדול ונורא, לחלוק עם אלפי אלפים מישראל בידי שלוחים, לתת חרב בידם⁵⁰³⁰ לפי דעתם וחשבונם, אשר ודאי הם אינם כדאי להכריע ולחלק, בהיות ודאי באלפי ישראל נמצאים רבים וכן שלמים⁵⁰³¹ אשר קטנם עבה ממתנם⁵⁰³². ואפילו הוא בכבודו ובעצמו אין היחיד מכריע את הרבים⁵⁰³³, ובפרט שהוא נוגע בדבר, ואחרי מעשה אין שומעין לו⁵⁰³⁴, כמו שכתב מחותני הגאון⁵⁰³⁵ נ"י. אלו הי' כאן הי' לו לשקול את עצמו בשקל הקודש⁵⁰³⁶ אם להני[א] לב אלפי ישראל לבלבלם מעבודתם ח"ו, ולומר קבלו דעתי⁵⁰³⁷.

יובפרט שאינו נאמן לחזור בו ממכתבו דשנת תקס"א, ובאמתלא שנתן לדבריו במכתב הכללי, כדתנן במשנה וגמרא פ"ב דכתובות⁵⁰³⁸, שאינם נאמנים לומר אנוסים היינו מחמת ממון, משום דאדם קרוב אצל עצמו⁵⁰³⁹ ואין אדם משים את עצמו רשע⁵⁰⁴⁰ אפילו להציל ממונו שמוחזק בו, וכל שכן להוציאו⁵⁰⁴¹. וכי משום חבת הארץ הותרה הרצועה⁵⁰⁴² ח"ו, כדכתיב המערת פריצים היה הבית הזה⁵⁰⁴³ כו'.

יאומ"ש במכתבו שהי' מתירא ממלשינות אלעזר⁵⁰⁴⁴, הנה גם אחר שחזר מ' אלעזר למדינתנו כתב ביד שלוחו מאיר מביחעוו, אל יזכירנו ראשונות⁵⁰⁴⁵ ומה שעבר עבר כו', אהבה עזה מוסיף והולך כו', אתה ה' ידעת שבתי וקומי בנתה⁵⁰⁴⁶ לרעי⁵⁰⁴⁷ כו'. גם להבנים שי' כתב⁵⁰⁴⁸ על ידו מכתב חבה ורעות. וגם שלוחו הנ"ל לא הזכיר אז בבואו מעניני הדרושים, ואדרבה שמעו כמה דרושים והוטבו בעיניהם, והשמיעו קול בכל העיירות שנסעו, בשקלאב ובעיירות השדה, כהאי גוונא. מכלל שלא נשתלחו לזה כלל ועיקר, רק להוציא מלבי לבד, ולהכניס בלבי שאגרות האחרונות מבטלות הראשונות והם עיקר.

יבוגם באגרת תקס"ב, אחרי נסיעת מאיר מאה"ק, שלח אלי מכתב חבה וריעות כשנים קדמוניות ביתר שאת ויתר עז⁵⁰⁴⁹ ע"י חיים משרת⁵⁰⁵⁰. וקרוב הדבר כי מחמת שנגע בו יד ה'⁵⁰⁵¹ כנודע שכח מה שעשו ידיו שנת תקס"ב, כי אלו הי' זוכר לא הי' נותן אמתלאות אלו שנראה לעין שהם שוא.

יגוהנני יוסיף להפליא איך יכול החי להכחיש⁵⁰⁵² את הידוע, אשר נסעתי עמו יחד לק"ק ראוונע⁵⁰⁵³ לרבינו הגדול נ"ע בקיץ תקל"ב, והי' מתירא מפני רבנו נ"ע ליסע לתוך העיר ממש, ועמד לו בקצה העיר, ואותי בקש להתראות עם הרב המנוח מוהרמ"מ⁵⁰⁵⁴ זצל"ה, אשר הי' שם מכבר בק"ק הנ"ל⁵⁰⁵⁵, לבקש מלפניו שימליץ טוב עבורו לפני רבנו הק' נ"ע ליתן לו רשות לבוא אליו. ותיכף הלך הרב המנוח הנ"ל לרבנו הגדול נ"ע ופעל אצלו, והלכתי תיכף לקצה העיר⁵⁰⁵⁶ לקרוא לו, והלכתי עמו ביחד לחדר רבנו נ"ע, ועיני ראו ואזני שמעו אשר דבר אתו קשות על רוע הנהגתו לאנ"ש במדינת רוסיא (כי הרב המנוח הנ"ל הי' איתן מושבו⁵⁰⁵⁷ אז בק"ק מינסק⁵⁰⁵⁸) אשר כל היום היתה שיחתם⁵⁰⁵⁹ בהוללות וליצנות⁵⁰⁶⁰, וגם להתלוצץ מכל הלומדים⁵⁰⁶¹ ולבזותם בכל מיני בזיונות בפריקת עול וקלות גדולה. וגם להתהפך תמיד בראש למטה ורגל למעלה (שקורין קולייען זיך) בשווקים וברחובות, ונתחלל שם שמים בעיני ערלים, וגם בשאר מיני שחוק והיתול ברחובות קאליסק⁵⁰⁶². ובחורף תקל"ב הנ"ל, אחר הויכוח שהי' בשקלאב⁵⁰⁶³, לא מצא מענה על זה ועל כיוצא בזה. וכתבו והודיעו חכמי ק"ק שקלאב להודיע להגאון⁵⁰⁶⁴ המנוח דווילנא, עד שהכניסו בלבו לדון דין מורידין⁵⁰⁶⁵ ח"ו כדין אפיקורס⁵⁰⁶⁶ מבזה תלמידי חכמים, ועל ההיפוך ברגלים למעלה אמר שהוא מן פעור כו'. וכתבו כן מווילנא לבראד והדפיסו שם מזה קונטרס זמיר עריצים⁵⁰⁶⁷ בקיץ הנ"ל. והיתה מזה צרה גדולה לכל הצדיקים דוואלין, ולא יכלו לישב בבתיהם, ונאספו⁵⁰⁶⁸ כולם לק"ק ראוונא בעת ההיא לרבנו הגדול נ"ע לטכס עצה. ולזאת היתה יראתו לנסוע תוך העיר, שלא יצא הקצף עליו ח"ו מרבנו הגדול נ"ע. וגם המגיד ז"ל מזלאטשוב הי' שם בעת ההיא, אך הרב המנוח הנ"ל המליץ טוב עבורו גם אצל הרב המגיד נ"ע, כידוע לו הכל ומילתא דעבידא לגלויי⁵⁰⁶⁹ כנ"ל. והנה מודעת זאת⁵⁰⁷⁰, כי כל צוק העתים⁵⁰⁷¹ שעברו עלינו בשנת תקנ"ט ותקס"א מווילנא, הי' על פי היתר בית דין, שסמכו ראשם ורובם על חתימת יד הגאון המנוח דווילנא דשנת תקל"ב, כמפורסם שם.

ידואיך נשכח כל זה מהרב דטבריא, ואיך הסיר מסוה הבושה מעל פניו, ורם לבבו⁵⁰⁷² לכתוב עלי למחותני נ"י, שאני אינני הולך בדרך רבותינו הקדושים, והוא הלך בדרכיהם בהיותו במדינתנו, כשהי' הרב המנוח⁵⁰⁷³ ז"ל בק"ק מינסק (וכשחזר ממינסק וקבע דירתו בק' האראדאק היטב חרה לו על הרב ועל הנהגותיו, כנודע למקצת אנ"ש הישנים המקורבים אלי). ואיך יוכל להכחיש המפורסמות, ולשום חושך לאור ואור לחושך⁵⁰⁷⁴. אין זאת כי אם ה' היסב⁵⁰⁷⁵ לבו אחורנית⁵⁰⁷⁶ כמריבי כהן⁵⁰⁷⁷, ובא לכלל כעס וטעות⁵⁰⁷⁸ במפורסמות, למען דעת כי אמת ה' אתנו⁵⁰⁷⁹ כנ"ל.

טווהן במילי דארעא⁵⁰⁸⁰ קדישא, הזאת הדרך דרך איש ירא ה' להרחיב פה ולשון⁵⁰⁸¹ מדברת גדולות⁵⁰⁸² על פי השמועה לבד, כמו שכתב במכתבו⁵⁰⁸³, שמוע שמעתי כו'. ושמע רק חצי דבר כו'. והנה הגם שעל פי הכתובים ומארז"ל פ"ב דשבת⁵⁰⁸⁴ לא הי' מהראוי לענות לו כלום, אך להיות נקי מה' ומישראל⁵⁰⁸⁵, ועת לעשות לה' הפרו תורתך⁵⁰⁸⁶, ההכרח הוא לענותו בדרך ארוכה וקצרה⁵⁰⁸⁷.

טזהנה בחורף תקס"ג באו אלי הני נחותאי הידועים, ובקשו ממני לבטל כל השלוחים במדינתנו וכל המעמדות הישנים, רק שיסבבו בעצמם ויעשו להם מעמדות חדשים מאוהביהם האמיתיים, שאינם מכונים בשם חב"ד. ואמרתי להם, האיך יספיקו לסבב בזמן קצר בכל המדינות שמסבבים המשולחים. והשיבו לי כי די להם בשליחות של מהרי"ס⁵⁰⁸⁸, שהוא ערך שליש מכל המשולחים, יען היותם מתי מעט, כי רובם הלכו לעולמם⁵⁰⁸⁹ ולא נצרך להם יותר מערך זה, ואמרו לי בפירוש שעושים כן מדעת הרב שלהם, שצוה להם כן שלא לקבל מאנשים המכונים הנ"ל, שהם נותנים רק על פי מכתביי⁵⁰⁹⁰, ולא מחמת אהבתם האמיתית, וקושטא קאי⁵⁰⁹¹ כו'.

יזולא אביתי שמוע⁵⁰⁹² אליהם, כדי שלא להרבות מחלוקת בישראל⁵⁰⁹³ לעשות אגודות אגודות⁵⁰⁹⁴ בכל עיר ומנין, כמו שהודעתי נאמנה בחורף הנ"ל. ואמרו לי באם שלא אניחם לסבב במדינתנו, אזי לא יקבלו אפילו פרוטה אחת ממדינתנו, ממה שנאסף על ידי מכתביי, כי כן צוה להם הרב. ושאלתי מהם ואם תאמר מה נאכל⁵⁰⁹⁵. והשיבו לי שיש להם הבטחה נאמנה מהצדיקים דוואלין ואוקריינא על סך שיספיק להם בערך הנ"ל ויותר, ואין צריכים כלל למדינתנו, להיות נכנעים לחב"ד. אך ברוב התאמצות מהרי"ס פעל אצלם שיקבלו בשנה הזאת עכ"פ, עד שיקיימו הצדיקים הבטחתם ויסלקו להם במזומנים, ואז שוב לא יקבלו ממדינתנו. ובזה נסעו מאתי בשלום.

יחובבואם לוויטעפסק היתה רוח אחרת אתם, ושלחו מכתב חרוץ מקהל גובערניע הנ"ל, באזהרה נוראה שלא יסבב שום שליח במדינתנו לעשות מעמד בשבילם במדינתנו. וגם השמיעו קול בכל העיירות שבודאי לא יתקבלו באה"ק מה שנותנים להשלוחים דמדינתנו, והכל בשם הרב שלהם, ועוד חרופים וגידופים רבים עלי ועל כל אנ"ש ועל הנלוים, כמפורסם לכל כל החרופים שהשמיעו לכל עיירות בישיבתם במדינתנו, כשני חדשים אחר נסיעתם ממחנינו, וגם דרך עברם במדינתנו.

יטוכשמוע זאת כל אנ"ש המתנדבים היטב חרה להם⁵⁰⁹⁶, ולא רצו ליתן אפילו פרוטה אחת לארה"ק, רק שהשלוחים פעלו אצלם על ידי תחנונים רבים, שישלחו המעות לידי, לעשות כטוב בעיני דווקא. והגבאים שבכל עיר ועיר כתבו כן במכתבם, ומסרו ליד השלוחים להביא אלי כידוע לכל. ועדיין הם בידי כל המכתבים מכל הגבאים שהביאו אלי כל השלוחים, ומילתא דעבידא לגלויי⁵⁰⁹⁷. וישראל חצי רב⁵⁰⁹⁸ סיפר לי, איך שבסיבובו אמרו לו באיזהו מקומן בזה הלשון, ליתן אנו מוכרחים בפקודת הרב דלאדי, אך מי יתן ויהי' שיגנבו המעות מידכם, ולא יגיעו לאה"ק מחמת חירופים הנ"ל.

כאך לבי הי' נוקפי אולי הכל שלא מדעת הרב שלהם⁵⁰⁹⁹, ואם הם חטאו⁵¹⁰⁰ כו', וראוי אעפ"כ לשלוח המעות ליד הרב. ושאלתי את פי מהרי"ס, והשיב לי שלפי דעתו אי אפשר כלל שיעשו ויאמרו כן מדעת עצמם, ובוודאי צוה להם הרב כן, כי אי אפשר שיעשו ויאמרו מעצמם דבר גדול כזה, להיות גרמא בנזקין⁵¹⁰¹ שלא לשלוח מעות לשם כלל וכלל, כי אמרו לרבים, גם לי ביחוד, שלא יקובל שם כלל וכלל.

כאוהיתה עצתי שיכתוב הוא להרב בהודאה נאמנה, איך שכל הסך המוגבה ונאסף הוא תחת יד מוהרי"ס, רק מפני שאנשיו המשולחים הנאמנים אומרים בשמו שבודאי לא יקבל, לכן לא שלח המעות אליו, פן ילכו המעות לטמיון ח"ו. אך תמיה גדולה מה חרי אף הגדול⁵¹⁰² הזה, לשפוך דם לכל המתנדבים שלא לקבל נדבותיהם. ובאם שירצה האדון כת"ר לקבל המעות, יכתוב לכאן מכתב של חבה איך שרצונו לקבל, ויושלח לו כל הסך המוגבה, הקרן והכשר, כי הלותי בכאן לבטוחים גדולים על הכשר עיסקא⁵¹⁰³. ויוכל כת"ר לסמוך ע"ז ללוות שם על הכשר עיסקא⁵¹⁰⁴. וזהו תורף מכתב מהרי"ס אשר כתב אליו, ונחתם בחתימת ידו בפני ממש, ושלח לאה"ק עם מעות היחידים, והגיע לידו בודאי, כאשר ידוע לי נאמנה. והוא הדבר אשר דברתי⁵¹⁰⁵, כי תואנה הוא מבקש⁵¹⁰⁶ להתגולל עלינו⁵¹⁰⁷ ולהתעולל בעלילות כו'.

כבוגם אם לא הגיע המכתב לידו. עכ"פ אם אמת הדבר שהם שלוחי מהימני שלו, ובשליחותו אמרו כן בכל המדינה, וגם אלי, וגם ביחוד למהרי"ס, עד שנתאמת כן בלבי שלא יקבל בוודאי, וגם ממכתבו למדינתנו למחו' הגאון נ"י מבואר כן שעשו הכל מדעתו, אם כן מה צעק אלי וקרא אחרי מלא⁵¹⁰⁸, והשמיט הכספים כו'⁵¹⁰⁹. וירא ה' וידרוש⁵¹¹⁰ כו'.

כגגם מה שכתב עלי היו כולנה⁵¹¹¹, גם כן בא בעלילה, כידוע לי בבירור הסך שקבלו בווילנא דבר חדש⁵¹¹², וההוספה שבלעחוויץ⁵¹¹³ עם הנילוים עלה לכפל שליחות מוהרי"ס שהי' די להם.

כדואחרי הדברים והאמת האלה⁵¹¹⁴, מוטל עלי להודיע ולהזהיר לאנ"ש הקרובים והרחוקים⁵¹¹⁵, להתרחק מאד מהכת המסיתים והמדיחים, הנוסעים עם מכתבי הרב דטבריא, ובראשם הזקן הידוע⁵¹¹⁶ מעבר הנהר⁵¹¹⁷ דק' וויטעפסק, ושלא לדבר עמהם שלום מטוב ועד רע⁵¹¹⁸, וגם שלא לעורר עמהם ריב ומדון⁵¹¹⁹ ח"ו, רק כל שומר נפשו ירחק מהם⁵¹²⁰ כמשור המועד ממש. ודי במודעה רבה ואזהרה רבה זו כו'.

כההכ"ד כו'.