Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
ארפז
בב"ה, כ"ה מנחם אב תש"ז
גכבוד הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ כו' מהר"ח שי'
דהאוולין
השלום וברכה!
ומכתביו מיום כ"ט תמוז וי"ג מנחם אב נתקבלו, וכן העתון קול ישראל שבו מדובר ע"ד בניו שי'. ויה"ר שיגדלם לתחומע"ט מתוך הרחבה.
זובמענה על מכתביו:
חא) בנוגע להדפסת חדושי תורה של בנו שי', הנה קובץ לחדושי תורה מתלמידי תו"ת וכיו"ב אין מופיע כאן.
טב) היל"ש וקרן אורה דרשנו מאת המו"ס ונשלח לו ע"י המזכיר שלנו. ספר התולדות נשלח לו ע"י העו"ד של המל"ח מר שטראל שי' אי"א ובעל מדות וכו' וכו'. כן נשלח לו קונטרס נ. וספר השיחות ע"י הבי-דואר בתור מסייע לעבודתנו.
יג) מחיר הצ"צ המינימאלי הוא חמשה עשר שקל. ע"פ בקשתו נשלח לו טופס שני של בד קודש והמאמר לי"ג שבט.
יאד) כיון שהרמ"צ שי' ריווקין שלח ה"אתה הראת" סתם, הננו מבררים עתה אצל הרמ"צ אם לא הי' בזה קביעות שם ביחוד ואחרי הבירור נודיענו.
יבה) מכתבי מהר"א מקאליסק א"צ להעתיק, אלא אלו שלא נתקבלו גם לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א (נתקבלו לה עמודים, מכ' האחרון מתחיל שלום ואמת מארץ חיים כו' מהר"א מקאליסק).
יגו) בטח יזדרז בשילוח העתק שטר הקני' ע"ש כ"ק מו"ח אד"ש...
ידז) ת"ח מקול"ע על טרחתו בסילוק נדבותי ליום היאצ"ט.
טו* * *
טזבמכ' הראשון שקו"ט בדא"ח. וע"פ הצעתו אבוא בזה באיזה הערות:
יזא) מפלפל במ"ש בד"ה ביוהשמע"צ רס"ו: וכמ"ש בע"ח דמאד הוא בחי' ע"ק כו' והוא למעלה גם מבחי' פני' התורה עכשיו שהיא בחי' ח"ס וע"י.
יחוהנה העתק מוטעה נזדמן לו וצ"ל "דמאד הוא א"ק" באל"ף. כ"ה בגכתי"ק וכ"ה בע"ח ש"ג (הוא שער סדר האצילות) פ"ב. והוא מוכרח גם מהראי' "דמאד הוא אותיות אדם" (עייג"כ ביאוה"ז וישב וסד"ה אם בחוקתי שבהמשך הנ"ל).
יטב) מסתפק במ"ש בד"ה ביוהשמע"צ הנ"ל "בחי' ח"ס וע"י" - לאיזה בחי' הוא קורא כן ע"י.
כוהנה זה מתבאר, בהקדם, דלכאורה אינו מובן מה שמזכיר בכלל ע"י. והרי ע"כ לא דיבר אלא בח"ס. אלא שהוא מתאים (בל' הקבלה) למ"ש לפני זה (בל' החסידות) דיש ב' בחי' טעם לרצון המורכב: טעם שכלי וטעם תענוגי. וע"ז קאמר דעצמות רצון הפשוט הוא למעלה מב' הטעמים, או בל' הקבלה: א"ק (מתאים לרצון פשוט. משא"כ ע"ק מתאים לעונג) הוא למעלה מח"ס (טעם שכלי) וע"י (טעם תענוגי).
כאמובן מכ"ז שמדבר בע"י שהוא טעם תענוגי לרצון, היינו מדרי' בעתיק שמתלבשים באריך, שהם ז"ת דעתיק. וע"פ המבואר בד"ה כבוד מל' תר"ס דשני הבחי' טעם מקומם בחכמה, י"ל כאן הכוונה בעיקר למדרי' ע"י המתלבשת בח"ס, היינו גבורה דע"י. ועדיין צ"ע, ועיין לקמן ס"ה.
כבג)איזה מדרי' נקרא ע"ק: עיקר שם הזה הוא הא"ס (ע"ח שער א"א רפ"ב, מבו"ש ש"ג ח"א פ"א זח"ב פ"י. שער מאמרי רשב"י פר' האזינו). ולכאורה מוכח (ראה ע"ח שם ובשער סדר אצילות פ"א. וצע"ק בהגהת צמח במבו"ש שם) דהכוונה לא"ק מטיבורו ולמטה, אלא שנקרא א"ס בערכם. אבל בד"ה נשא תער"ב מביא מ"ש בע"ח שער שבה"כ פ"ז דלעילא מגולגלתא דא"ק יש דוגמת בחי' עתיק דאצילות, וכותב אשר בזהר ובאדרא נראה שעתיק הוא ממש מהותו ועצמותו, עיי"ש. - ונקראו בשם זה גם כמה מדרי' למטה מהנ"ל, עד שגם א"א נקרא כן, וכמ"ש במקומות הנ"ל.
כגוראה כמה בחי' עתיק בלקו"ת סוף דרושים דיוה"כ ובד"ה אם בחוקתי הנ"ל. ובס' הקבלה - יעיין בס' אמת ליעקב מע' העיי"ן שציין לע"ח מבו"ש וכו'.
כדסוף דבר ע"ק או ע"י מתבאר בכל מקום לפי ענינו, ואין להשוות ב' מקומות אלא אחר הבירור.
כהד) הביא מ"ש בהגהות וביאורים (לע"ח שער א"א פ"ב) סק"ב. אבל איני מבין פירושו. ולדידי הלשון צע"ק. כוונת האו"ז היא, שע"י סתם (היינו במקום שלא בא לפרט מדרי' בעתיק גופא) הוא רדל"א, ועתיק סתם הוא א"א, אף שלפעמים נק' ע"ק או ע"י.
כוובזה האו"ז מיישב מה שבשער א"א קורא לרדל"א ע"י, כי שם מחלק רק בינו ובין א"א, ובשער המלכים קורא ע"י לז"ת, כי שם מבאר פרטי המדרי' שבעתיק עצמו. ואולי יש בהגהות איזה טה"ד, ואין הס' שמ"ש או או"ז, אצלי לברר במקור.
כזה) מביא מ"ש בד"ה ויכולו (המשך רס"ו) דרצון דמצות שייך לחסדים דע"י (ולא לגבורות דע"י). ורוצה לפרש דקאי: א) על טעם הכמוס של הרצון דמצות, או ב) שהכוונה לחסד שבג"ר דע"ק. וב' הפי' לפענ"ד אא"ל: א) טעם הכמוס הוא ח"ס, כמבואר בכ"מ, ומהם בד"ה ביוהשמע"צ הנ"ל. ובח"ס מלובש גבו' דע"י דוקא, היפך ממה שר"ל בד"ה ויכולו. ב) אדנ"ע מבאר שהגבו' דע"י דקאי בהם הם בחי' רשפי אש שהו"ע ההתלהבות כו' והחסדים הם כמים היורדים ממקום גבוה כו', כן מקשר ומקדים לענין זה מ"ש בתניא פמ"א בהג"ה ע"ד המתקת הגבו' בחסדים בהתכללות המדות כו', שמכל זה מוכח שמדבר במדות ולא במוחין.
כחולדידי קושיא מעיקרא ליכא. והוא, בהקדם, דלטעמיך למה לי' להקשות מד"ה ויכולו, ועדיפא הו"ל להביא מד"ה ביוהשמע"צ גופא, דכותב שם דעיקר בחי' פני' ועצמות הרצון הוא בעצם דגלגלתא וזהו עיקר שרש המצות. וקשיא שהרי עצם דגלגלתא הוא כתר דא"א, שהוא למטה מחסד דע"י כיון שהוא המתפשט ומתלבש בו להאירו ולהחיותו (ע"ח שער א"א רפ"ז).
כטולכן נלפע"ד שאדנ"ע בא לבאר מעלת הרצון דמצות על הרצון דברה"ע בכל המדרי' שנמשכים רצונות אלו. היינו מא"א, שזהו גילוי הרצון, ולמעלה. ומפרט שבא"א זהו גולגלתא וח"ס (בד"ה ביוהשמע"צ); בעתיק זהו חו"ג (סד"ה ויכולו); למעלה מזה - סובב והקו; לפה"צ - שיער עצמו בכח ומה שלמעלה מזה; בעצמותו - אור השייך אל הזולת ומה שלמעלה מזה (ד"ה א"ת נח). ועייג"כ בכ"ז ד"ה השמים כסאי שבסוף המשך רס"ו.
ל הערה: מה שדייק בד"ה ביוהשמע"צ הנ"ל "בעצם דגלגלתא", י"ל שבא לשלול שערות דגלגלתא, וע"פ מ"ש בד"ה ביוהשמע"צ רס"ז, וראה ג"כ בהוספות לתו"א ר"פ תצוה.
לאבד"ה ביוהשמע"צ רס"ז מבאר, דהלבנונית - היינו עצם דגולגלתא - הוא אין העצמי דכתר כי שם מאיר בחי' נו"ה דעתיק (כ"ה בע"ח שער א"א פ"ה. מבו"ש ש"ג ח"ב פ"ז. מ"ח מס' אריך פ"ד). וצ"ע דבכל קומת א"א מאירים בחי' מעתיק, כמ"ש בע"ח שם פ"ז ועוד.
לבואולי אפ"ל, ע"פ המבואר בכ"מ, שנה"י דוקא שרשם מכתר (לקו"ת ביאור דצאו"ר ס"ג, ובד"ה קול דודי רס"ח שזהו מפני' הכתר). ויותר נ"ל, כי הנה המורם מהמשך רס"ו שהמשכה עצמית אפ"ל רק ע"י אור חוזר. ואו"ח בהתלבשות עתיק שבא"א זהו דוקא בהארת נו"ה שבגלגלתא כמ"ש בע"ח מבו"ש ועוד. אלא שהשערות דגלגלתא נעשו ג"כ ע"י הקרומא דאוירא, משא"כ הלבנוניתא.
לגואו) מ"ש בסי' בסדר סעודת שבת שאין הפרש בהאור דסעודה שני' ושלישית, הרי סיים שם שבסעודה שני' הוא מאיר למעלה ולא למטה, משא"כ בס"ג. ועד"ז כתב בהמשך רס"ו (לדוגמא בד"ה א"ת נח קרוב לסופו). ובכלל - עצ"ע אם הענינים אחד הם. ואין הזמן כעת גרמא לעיין כל צרכו.
לדז) מקשה ממ"ש בסי' בסדר סעודה ג' "דפני' אבא פני' ע"י, בחי' פני' הוא בחי' עונג ורצון הפשוט שמאיר מעצמות התענוג הפשוט וע"ק רצון דעתיקא", דמשמע לי' שזהו דוקא ג"ר דעתיקא ממש.
להואיני יודע המשמעות כלל, ובפרט שאומר שהוא בחי' עונג שמאיר מעצמות התענוג, ולא אמר שהוא הוא עצמות התענוג. ויעויין בד"ה ויצא-וישלח שציינתי במכתבי הקודם, ובד"ה השמים כסאי (סוף המשך רס"ו) שפני' אבא פני' עתיק היינו עונג הפשוט המורגש דוקא, ונמשך ע"י התורה שהיא בבחי' טעם וחכמה, משא"כ עונג העצמי ממש הנמשך ע"י המצות. ומה שמזכיר בסי' שם כתר שבכתר יעויין בסדר סעודה שני' ד"ה בהדין יומא שמפרשו בגלגלתא דא"א, וגלגלתא סתם הרי גם השערות בכלל.
לובודאי שלא יקפיד על הערותי, ואת והב בסופה.
לזבאיווי כט"ס,
לחהרב מנחם שניאורסאהן
לטרפז
מהעתק המזכירות. לתוכנה - ראה אגרות הקודמות אליו.
מהעתק המזכירות. לתוכנה - ראה אגרות הקודמות אליו.
מ כבוד.. האוולין: אגרות נוספות אליו - לעיל קעט, ובהנסמן בהערות שם. במכתבי הקודם: רסה.