Igros Kodesh·Vol. 3·Letter 507אגרות קודש·כרך ג·תקז

אתקז

בב"ה, כ"ד תמוז, תש"ט

גהוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורש"ז שי' לעוויטין

דשלום וברכה!

הבמענה על מכתבו (מפני סיבה נתעכב מכתבו ואתו הסליחה), מעתיק הוא הגהות כ"ק אדנ"ע על התניא ספ"ו ורפ"ז, מוסיף מביאורי מהר"י קיידאנער בזה ושקו"ט אם לדבר אחד נתכוונו.

ווהנה ביאורי מהרי"ק מחפשו הנני זה שנים רבות (נחוץ הוא כאן לכמה ענינים) אבל לע"ע לא מצאתיו. ובמילא קשה לי לעמוד על דעת מהרי"ק, ובפרט כי גם הוא כותב במכתבו אשר "אינו זוכר בפרוטרוט" דברי מהרי"ק.

זוכנראה ממכתבו מתקשה בפי' הגהות אדנ"ע, גם למה מסיים אדנ"ע בצ"ע, גם למה אין אדנ"ע מתרץ עפ"מ שכותב בשם מהרי"ק.

חוהנה קוטב הפירוש שמביא בשם מהרי"ק הוא: שני ענינים ישנם: גוף - היינו כמות הד' יסודות שבנברא זה, ובכל הדצח"מ זהו דומם ומק"נ, קיום הגוף - כח המרכיב את הד"י שבנברא זה, וזהו בכל נברא לפי ענינו אם דומם צומח חי או מדבר, ומק"נ או מגק"ט.

טוקושיא היותר גדולה לפי' זה היא: מפני מה ל"נ בתניא ענין היותר גדול שכל הגופות שבכל הדצח"ם הם מק"נ, ואף את"ל שאין בזה נפ"מ לעבודת האדם ולכן לא השמיענו זאת, הנה גם הידיעה ע"ד שרש נפשות דצ"ח אינו נוגע כ"כ לעבודה,

י- גם: כמו שברפ"ז קאמר לבסוף "וקיום... כל הדומם" וכולל בזה, לפי' הנ"ל, גם ישראל ובע"ח, הנה גם בספ"ו הול"ל "וקיום גופן" רק פ"א לבסוף, ולהשמיטם קודם תיבות "ונפשות כל בע"ח".

יאגם ברפ"ז הול"ל "כל הדומם" אחרי "כל הצומח", דגם גוף הצומח נכלל בדומם זה.

יבועוד כמה דיוקים ישנם ואכ"מ.

יגומה שנלפע"ד בכוונת אדנ"ע בהגהות הוא: שמתרץ כי בתניא מדבר רק בדברים השייכים לקליפות, אם לגקה"ט או לק"נ, משא"כ הגוף שהתהוותו וקיומו הוא מאוא"ס הסוכ"ע.

ידואף שגם גוף או"ה ובע"ח הטמאים התהוותם משם - ראה בארוכה בתו"א ד"ה יביאו לבוש מל' ובתוס' ביאור שם בסופו ובשערי אורה כפי המסומן במפתח הענינים שבסו"ס הקיצורים. המאמרים המובאים בהגהת אדנ"ע אינם אצלי, - הנה מבואר בהנ"ל דאור הסוכ"ע פועל ע"י שנמשך ומאיר בהממכ"ע, ולכן בבע"ח הטהורים שעובר רק ע"י ק"נ, שבכחה עכ"פ לעלות ולהכלל בקדושה, אין היא מסתרת על אור הסוכ"ע, ועיקר קיום הגוף הוא מהסוכ"ע, - ועדמ"ש בתניא פ"ו "בין בפועל כו' בין בכח", אלא ששם מדבר בממכ"ע, ועייג"כ בפ"מ לענין הסתר דק"נ על אור הממכ"ע. משא"כ בבע"ח הטמאים שצריך לעבור גם ע"י הגקה"ט, והם אין להם עלי' לעולם, ה"ז מסתיר לגמרי, שאין ניכר במקבל כל אור הסוכ"ע, ובמילא, קיומו של המקבל הוא מגקה"ט, ועייג"כ בספר הקיצורים לתניא ע' קמג מה שנעתק מד"ה פדה בשלום העת"ר.

טוולהעיר ג"כ מדרוש מילה (סהמ"צ להצ"צ מצות מילה, ועוד) ששם נת' ג"כ חילוק דהבדלה דק"נ וגקה"ט, ומממכ"ע יובן לסוכ"ע.

טזעוד יש להסביר החילוק הנ"ל, ע"פ המשלים שהובאו בזה בדא"ח (ראה שערי אורה שם פפ"ב פ"ג) מרצון לבנות פלטרין או מרצון להרויח ממון - דבכל פרטי הפלטרין או פרטי דרכי הרוחת הממון אין סתירה עכ"פ להכרת רצון הנ"ל. מלבד במקום האשפה והצואה (שזהו היפוך ענין דירה) או כשמפסיד ממון (אף שהוא כדי להרויח ביותר אח"כ), וק"ל.

יזומה שמסיים כ"ק אדנ"ע "וצ"ע" - י"ל כמה טעמים: צ"ע בהנ"ל, דא"כ למה כשאוכל בסתם אין זה קדושה, מפני מה היש מגשם - דדוחק גדול לומר אשר שתי אלה הם לא מהגוף אלא דוקא מפני החיות, דהיינו נפש הדוממת או הצומחת שבו, ואיפכא מסתברא.

יחגם בתו"א שם מבואר דהסוכ"ע רק נותן כח ועוז ועפהנ"ל הוא מקיים הגוף, ועוד.

יט* * *

כמה שהביא קושית מהרי"ק איך יהי' לע"ל או"ה ובע"ח שהם טמאים עתה והלא רוח הטומאה יעבור מן הארץ (ואיני מבין איך יתורץ במה שמחלק בין גוף וקיום הגוף, ואם שאז ישתנה מקור כח המרכיב, אף שההרכבה לא תשתנה, הרי גם בל"ז יכול לומר שאז ישתנה מקור כח המהווה את הגוף, אף שהגוף לא ישתנה), ואיני מבין מפ"מ אינו מקשה מגר בזמה"ז, או מדבר איסור שאכלו לפקו"נ שנעשו היתר גמור או מזדונות נעשו כזכיות, וכיו"ב.

כאוהדבר פשוט: אין גקה"ט עצמן מקיימין או מחיין, וח"ו לומר כן, אלא שזהו הניצוצי קדושה שבהן; ובכ"ז זהו נקרא ע"ש גקה"ט, כי הניצוצים נחשכו כ"כ עד שנעשו ע"ד חתיכה עצמה נעשית נבלה, וכמ"ש בד"ה פדה העת"ר ונ"ח עת"ר הנ"ל. ולע"ל וכן גם עתה בבירורין מגקה"ט הנ"ל ישברו ויעבירו הקליפות ויחיו הניצוצות עצמן, - ועייג"כ פסחים סח, א, מצות מילה שם סוף ח"א.

כבוזאת למודעי: אמרז"ל (נסמן בהערתי בהמשך מים רבים תרל"ו ע' פ"ז) למה נקרא שמו חזיר כו' להחזירו לנו, מוכח דגמל שפן וארנבת ישארו באיסורן, - ול"ק מהנ"ל כי מבואר (באגה"ק סכ"ו ובכ"מ, ועייג"כ פסחים סח, א) דשני זמנים לע"ל כשיהי' עדיין אסור וטמא וכו', ואז רק חזיר יטהר, ואח"כ כשרוח הטומאה יעביר מן הארץ תבטל כל המרכבה טמאה דגמל כו'.

כגדרך אגב: מש"כ באגה"ק דאיסור יולדות ישאר - בזמן א' הנ"ל - הוא בדיוק, כי איתא במדרש תהלים קמ"ו דגם נדה תטהר (ועיי"ש דמוכח דמדרשות חלוקות יש בזה, וראה אור התורה בראשית ע' נ"א, א), ואכ"מ.

כדבאיחולי כט"ס.

כהתקז
נדפסה בלקו"ש חי"ד ע' 258, והושלמה ע"פ העתקה.

כו הוו"ח... לעוויטין: אגרת נוספת אליו - לעיל תרסד.

כז הגהות כ"ק אדנ"ע: הנדפסות בקיצורים והערות לס' התניא ע' קטו.

כח מביאורי מהר"י קיידאנער בזה: נעתק בלקו"א עם מ"מ, ליקוטי פירושים כו' ע' קנז.

כט3ביאורי מהרי"ק... רבות: ראה לעיל ח"ב אגרת שכא.

ל מגר בזמה"ז: ראה לקמן אגרת תקטז.

לא נסמן בהערתי: ראה גם לעיל אגרת תמח.

לב דשני זמנים... יעביר מן הארץ: ראה גם לעיל ח"ב אגרת ר (ע' סט) - ימוה"מ ותחה"מ.