Igros Kodesh·Vol. 3·Letter 524אגרות קודש·כרך ג·תקכד

אתקכד

בב"ה, כ"ב אלול, תש"ט

גהרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

דשלום וברכה!

הלקראת השנה הבע"ל אביע איחולי, שיתברך עם כל אשר לו בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בכל מכל כל.

ומוסג"פ הקונטרס לר"ה אשר זה עתה הו"ל, וטוב עין הוא יבורך, לזכות בו את הרבים באופן היותר מוכשר.

זומענין ורמז דשתא דא:

ח(ר"ה פ"ד מ"א) יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה.

טהנה מצות תק"ש בר"ה ענינה תשובה, וכמו שפירשה הרמב"ם בהל' תשובה פ"ג ה"ד ונתבאר בקונטרס המוסג"פ באר היטב.

י- וי"ל דיוק ל' הרמב"ם שם "בראש השנה" שהוא למעוטי תק"ש דיובל דרמז אחר בהם -

יאוהנה התשובה היא לפי ערך ההנהגה במשך ימי השנה ועל ההנהגה במשך ימי השנה. ולכן הנוהג במנהג ד"א, בל"ט מלאכות דימי החול, הנה גם ר"ה ותק"ש שלו "חלים" בימי החול. אבל ת"ח שאין להם בעולמם אלא עסק התומ"צ, חפצי שמים ולא חפציך דימות החול (שבת קי"ג ע"א), ולכן נקראים ת"ח שבת (זח"ג כט ע"ב. ומרומז בשבת קי"ט ע"א: ר' אמי ור' אסי מכתפי כו' אילו איקלע לן ר' יוחנן כו'), הרי אצלם הוא דין דיו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת. ולכן אין תוקעים במדינה, דאין להם עסק שם כלל, ובמכ"ש מכה"ג, דת"ח קודם לכה"ג (סוף הוריות) ועל כה"ג נאמר ומן המקדש לא יצא. ותורתו מצלא עליו.

יב- ולהעיר מרמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה ה"ז. ב"ב (ח' ע"ב) השתא נמי דעתאי עילויהו ורבנן מאי כו' תוד"ה זה סוטה (כ"א ע"א) ועוד -

יגאבל לא תימא דאין כלל תק"ש בת"ח, כי במקדש - מקום שאין שם שייכות לעניני חול, שהרי לא יכנס אדם להר הבית כו' (סוף ברכות) - היו תוקעין, כי גם בזה צ"ל תשובה, וע"ד מרז"ל ברכות (כ"ח:) בר"נ בן הקנה וריב"ז, עובדא דרע"ק אליבי' דתי' הר"י מקורבייל בתוד"ה מבטלין כתובות (י"ז ע"א), עובדא דירוש' פסחים פ"ג ה"ז ועוד.

ידוהשי"ת יחזירנו בקרוב ממש בתשובה שלמה ונזכה מיד (בל' הרמב"ם תשובה פ"ז ה"ה והעתיקו אדמו"ר הזקן באגרת התשובה פי"א) לגאולה שלמה ע"י משיח צדקנו.

טומכתבי עם הקונטרס לח"י אלול ודאי קיבל במועדו.

טזהחותם באיווי כתיבה וחתימה טובה

יחיו"ר ועד הפועל

יטתקכד
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 550, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

כהאגרת נשלחה לכו"כ (ראה לעיל הערה לאגרת תפא).