Igros Kodesh·Vol. 3·Letter 525אגרות קודש·כרך ג·תקכה

אתקכה

בב"ה, כ"ו אלול, תש"ט

גהרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מוהר"י שי'

דשלום וברכה!

הלקראת השנה הבע"ל אשלח ברכתי, לו ולכל אשר לו, לשנה טובה ומתוקה בכל מילי דמיטב.

וידוע אשר ראש השנה שני פי' בל' זה: א) תחלת השנה (לשנים - זמן דחול - ולשמיטין - זמן דמצוה - כו'), ב) ראש השנה וכמ"ש בלקו"ת פ' תבוא בד"ה היום הזה: ולכן נקרא ראש השנה ולא תחלת השנה, כי כמו שיש בחי' ראש בנפש שהוא ראש ושכל לגבי הגוף כך יש בחי' ראש בשנה והוא ראש השנה.

זפירושו בעבודת האדם לקונו, אשר כמו שבהנהגת האדם צ"ל המוח שליט על הלב, והראש הוא המנהיג את כל האיברים, כך מצב רוח נפש הישראלי בימים הנוראים, שאז הוא קירוב המאור אל הניצוץ (וראה ביחזקאל ט' א', שגם יוהכ"פ נקרא ראש השנה), ובפרט בר"ה, צריך להשפיע שתתאים הנהגת כל השנה למעמד האדם ורצונותיו בר"ה.

חוהנה בלקו"ת שם מבאר בהערה, והארה, אחרי תיבות הנ"ל: הוא בחי' גלגלתא דחפיא על מוחא שהוא בחי' גילוי רצון העליון.

טזאת אומרת: ענין הראש דראש השנה אינו השכל וההשגה, כי באם יתחיל סדר עבודתו שצריך להבין ולהשיג ואז יעשה, ואם אינו מבין, אזי אינו מסכים לעשות, או שעל כל פנים יחכה - הרי זה היפך כוונת ר"ה, שהוא גילוי רצון העליון, גלגלתא דחפיא על מוחא.

יכי אם העבודה צריכה להיות בקבלת עול מלכותו יתברך, א יאך אבער א געשמאקער יאך, וכמרז"ל (ברכות יז, א) רצוננו לעשות רצונך.

יאובפרט בשנה זו אשר יו"ט הראשון -

יבשממנו מתחיל מנין השנה עתה (ראה רש"י ותוס' למנחות ק, ב, צפנת פענח לר"י ראזין מראגאצאוו הל' יום-טוב פרק א' הלכה כ"ב)

יג- חל ביום השבת, אשר אז אסורין עובדין דחול ורק חפצי שמים, במה שחפצים בשמים, מותרים (שבת קיג, א)

ידהרי התעוררות ביום ר"ה זה באופן אחר, ופעולתה על כל השנה בתוספת אומץ וברכה מרובה.

טובחותם באיווי כתיבה וחתימה טובה וכט"ס, ומצפה לקבל ממנו בשורות טובות, טובות בגשם וטובות ברוח

יזיושב ראש ועד הפועל

יח* * *

יטומה ששואל במכתבו להוראות, כבר אמרז"ל הוראה כללית - בפי' הכתוב בישעי' נז: הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו - שמדבר בערום מן המצות, וברעב ללחמה של תורה, וחסר חסות בית התפלה (ומובן, שאם אינו מרגיש ברעבונו, הרי עניותו גדולה ביותר). - ומוסיף ומסיים הכתוב: ומבשרך - גם כן - לא תתעלם! הוראה לכל משך חיי האדם בפסוק אחד!

כתקכה
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 363, והושלמה ע"פ העתקה.

כאהאגרת נשלחה לכו"כ (ראה לעיל הערה לאגרת תפא).