Igros Kodesh·Vol. 3·Letter 605אגרות קודש·כרך ג·תרה

אתרה

בב"ה, י"ז אייר, תש"י

גהרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו'...

דשלום וברכה!

הנצטערתי לשמוע אשר מרגיש הוא חלישות בבריאותו, ונוסף על זה אינו זהיר בציווי הרופא.

וכמה פעמים שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ מה שאמר אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע: ווי טייער א אידישער גוף איז, אז צוליב אים האט מען געגאסן אזוי פיל - וכידוע שדוקא לנשמות בגופים ניתנה התורה והמצות ולא למלאכים -

זואם הבורא ית' מייקר כל כך את הגוף, במילא מובן הזהירות שצ"ל אצל האדם בשמירת פקדון זה, שניתן לו מלמעלה.

חהודיעונו רז"ל (ברכות ס, א) שניתנה רשות לרופא לרפאות, ואם כן הרי עושה הרופא ברשות ובציווי התורה. ובמילא ברור שאף אם לפי שעה מבטלין, על ידי ששומעין לקול הרופא, קיום מנהג טוב או הידור בענין וכיו"ב, וועט די תורה ניט בלייבען א בעל חוב, וע"י ביטול מנהג והידור וכו' לזמן קצר, תהי' היכולת בידו להוסיף אומץ בתומ"צ כמה פעמים ככה לאריכות ימים ושנים טובות.

טבאיחול רפואה שלימה ורוב נחת מכל יו"ח וכפי ברכות כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ הקיימות לעד

יאתרה
נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 325, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

יב שמעתי: ראה גם לקמן אגרות תרמו. תרצז.