Tanach · Prophets

Isaiah 32/ישעיהו ל״ב

אהֵ֥ן לְצֶ֖דֶק יִמְלׇךְ־מֶ֑לֶךְ וּלְשָׂרִ֖ים לְמִשְׁפָּ֥ט יָשֹֽׂרוּ׃

1Behold, a king shall reign in righteousness,And ministers shall govern with justice;

בוְהָיָה־אִ֥ישׁ כְּמַחֲבֵא־ר֖וּחַ וְסֵ֣תֶר זָ֑רֶם כְּפַלְגֵי־מַ֣יִם בְּצָי֔וֹן כְּצֵ֥ל סֶלַע־כָּבֵ֖ד בְּאֶ֥רֶץ עֲיֵפָֽה׃

2Every one of them shall beLike a refuge from gales,A shelter from rainstorms—Or like brooks of water in a desert,Like the shade of a massive rockIn a languishing land.

גוְלֹ֥א תִשְׁעֶ֖ינָה עֵינֵ֣י רֹאִ֑ים וְאׇזְנֵ֥י שֹׁמְעִ֖ים תִּקְשַֽׁבְנָה׃

3Then the eyes of those who have sight shall not be sealed,And the ears of those who have hearing shall listen;

דוּלְבַ֥ב נִמְהָרִ֖ים יָבִ֣ין לָדָ֑עַת וּלְשׁ֣וֹן עִלְּגִ֔ים תְּמַהֵ֖ר לְדַבֵּ֥ר צָחֽוֹת׃

4And the minds of the thoughtless shall attend and note,And the tongues of mumblers shall speak with fluent eloquence.

הלֹא־יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד לְנָבָ֖ל נָדִ֑יב וּלְכִילַ֕י לֹ֥א יֵאָמֵ֖ר שֽׁוֹעַ׃

5No more shall a villain be called noble,Nor shall “honorable” be said of a knave.

וכִּ֤י נָבָל֙ נְבָלָ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְלִבּ֖וֹ יַעֲשֶׂה־אָ֑וֶן לַעֲשׂ֣וֹת חֹ֗נֶף וּלְדַבֵּ֤ר אֶל־יְהֹוָה֙ תּוֹעָ֔ה לְהָרִיק֙ נֶ֣פֶשׁ רָעֵ֔ב וּמַשְׁקֶ֥ה צָמֵ֖א יַחְסִֽיר׃

6For the villains speak villainyAnd plot treachery;To act impiouslyAnd to preach disloyalty against GOD;To leave the hungry unsatisfiedAnd deprive the thirsty of drink.

זוְכֵלַ֖י כֵּלָ֣יו רָעִ֑ים ה֚וּא זִמּ֣וֹת יָעָ֔ץ לְחַבֵּ֤ל (ענוים) [עֲנִיִּים֙] בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר וּבְדַבֵּ֥ר אֶבְי֖וֹן מִשְׁפָּֽט׃

7As for the knaves, their tools are knavish.They forge plotsTo destroy the poor with falsehoodsAnd the needy when they plead their cause.

חוְנָדִ֖יב נְדִיב֣וֹת יָעָ֑ץ וְה֖וּא עַל־נְדִיב֥וֹת יָקֽוּם׃

8But the noble have noble intentionsAnd are constant in noble acts.

טנָשִׁים֙ שַׁאֲנַנּ֔וֹת קֹ֖מְנָה שְׁמַ֣עְנָה קוֹלִ֑י בָּנוֹת֙ בֹּֽטְח֔וֹת הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִֽי׃

9You carefree women,Attend, hear my words!You confident ladies,Give ear to my speech!

ייָמִים֙ עַל־שָׁנָ֔ה תִּרְגַּ֖זְנָה בֹּטְח֑וֹת כִּ֚י כָּלָ֣ה בָצִ֔יר אֹ֖סֶף בְּלִ֥י יָבֽוֹא׃

10In little more than a year,^a You shall be troubled, O confident ones,When the vintage is overAnd no ingathering takes place.

יאחִרְדוּ֙ שַֽׁאֲנַנּ֔וֹת רְגָ֖זָה בֹּטְח֑וֹת פְּשֹׁ֣טָֽה וְעֹ֔רָה וַחֲג֖וֹרָה עַל־חֲלָצָֽיִם׃

11Tremble, you carefree ones!Quake, O confident ones!Strip yourselves naked,Put the cloth about your loins!

יבעַל־שָׁדַ֖יִם סֹפְדִ֑ים עַל־שְׂדֵי־חֶ֕מֶד עַל־גֶּ֖פֶן פֹּרִיָּֽה׃

12Lament upon the breasts,^b For the pleasant fields,For the spreading grapevines,

יגעַ֚ל אַדְמַ֣ת עַמִּ֔י ק֥וֹץ שָׁמִ֖יר תַּעֲלֶ֑ה כִּ֚י עַל־כׇּל־בָּתֵּ֣י מָשׂ֔וֹשׂ קִרְיָ֖ה עַלִּיזָֽה׃

13For my people’s soil—It shall be overgrown with briers and thistles—Aye, and for all the houses of delight,For the city of mirth.

ידכִּֽי־אַרְמ֣וֹן נֻטָּ֔שׁ הֲמ֥וֹן עִ֖יר עֻזָּ֑ב עֹ֣פֶל וָבַ֜חַן הָיָ֨ה בְעַ֤ד מְעָרוֹת֙ עַד־עוֹלָ֔ם מְשׂ֥וֹשׂ פְּרָאִ֖ים מִרְעֵ֥ה עֲדָרִֽים׃

14For the castle shall be abandoned,The noisy city forsaken;Citadel and tower shall becomeBare places^c forever,A stamping ground for wild asses,A pasture for flocks^d—

טועַד־יֵ֨עָרֶ֥ה עָלֵ֛ינוּ ר֖וּחַ מִמָּר֑וֹם וְהָיָ֤ה מִדְבָּר֙ לַכַּרְמֶ֔ל (וכרמל) [וְהַכַּרְמֶ֖ל] לַיַּ֥עַר יֵחָשֵֽׁב׃

15Till a spirit from on high is poured out on us,And wilderness is transformed into farmland,While farmland rates as mere brush.^e

טזוְשָׁכַ֥ן בַּמִּדְבָּ֖ר מִשְׁפָּ֑ט וּצְדָקָ֖ה בַּכַּרְמֶ֥ל תֵּשֵֽׁב׃

16Then justice shall abide in the wildernessAnd righteousness shall dwell on the farmland.

יזוְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁל֑וֹם וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עוֹלָֽם׃

17For the work of righteousness shall be peace,And the effect of righteousness, calm and confidence forever.

יחוְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁל֑וֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנּֽוֹת׃

18Then my people shall dwell in peaceful homes,In secure dwellings,In untroubled places of rest.

יטוּבָרַ֖ד בְּרֶ֣דֶת הַיָּ֑עַר וּבַשִּׁפְלָ֖ה תִּשְׁפַּ֥ל הָעִֽיר׃

19^f And the brush shall sink and vanish,Even as the city is laid low.

כאַשְׁרֵיכֶ֕ם זֹרְעֵ֖י עַל־כׇּל־מָ֑יִם מְשַׁלְּחֵ֥י רֶגֶל־הַשּׁ֖וֹר וְהַחֲמֽוֹר׃

20Happy shall you be who sow by all waters,Who send out cattle and donkeys to pasture.^g