Tanach · Prophets

Isaiah 23/ישעיהו כ״ג

אמַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי־שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֙יִת֙ מִבּ֔וֹא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה־לָֽמוֹ׃

1The “Tyre” Pronouncement.Howl, you ships of Tarshish!^a For havoc has been wrought, not a house is left;As they came from the land of Kittim,This was revealed to them.

בדֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִיד֛וֹן עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ׃

2Moan, you coastland dwellers,You traders of Sidon,Once thronged by seafarers,

גוּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְא֖וֹר תְּבוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גּוֹיִֽם׃

3Over many watersYour^b revenue came:From the trade of nations,From the grain of Shihor,The harvest of the Nile.

דבּ֣וֹשִׁי צִיד֔וֹן כִּֽי־אָמַ֣ר יָ֔ם מָע֥וֹז הַיָּ֖ם לֵאמֹ֑ר לֹא־חַ֣לְתִּי וְלֹֽא־יָלַ֗דְתִּי וְלֹ֥א גִדַּ֛לְתִּי בַּחוּרִ֖ים רוֹמַ֥מְתִּי בְתוּלֽוֹת׃

4Be ashamed, O Sidon!For the sea—this stronghold of the sea—declares,“I am as one who has^c never labored,Never given birth,Never raised youthsOr reared maidens!”

הכַּאֲשֶׁר־שֵׁ֖מַע לְמִצְרָ֑יִם יָחִ֖ילוּ כְּשֵׁ֥מַע צֹֽר׃

5When the Egyptians heard it, they quailedAs when they heard about Tyre.

ועִבְר֖וּ תַּרְשִׁ֑ישָׁה הֵילִ֖ילוּ יֹ֥שְׁבֵי אִֽי׃

6Pass on to Tarshish—Howl, you coastland dwellers!

זהֲזֹ֥את לָכֶ֖ם עַלִּיזָ֑ה מִֽימֵי־קֶ֤דֶם קַדְמָתָהּ֙ יֹבִל֣וּהָ רַגְלֶ֔יהָ מֵרָח֖וֹק לָגֽוּר׃

7Was such your merry cityIn former times, of yore?Did her feet carry her offTo sojourn far away?

חמִ֚י יָעַ֣ץ זֹ֔את עַל־צֹ֖ר הַמַּעֲטִירָ֑ה אֲשֶׁ֤ר סֹחֲרֶ֙יהָ֙ שָׂרִ֔ים כִּנְעָנֶ֖יהָ נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃

8Who was it that planned thisFor crown-wearing Tyre,Whose merchants were nobles,Whose traders the world honored?

טיְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת יְעָצָ֑הּ לְחַלֵּל֙ גְּא֣וֹן כׇּל־צְבִ֔י לְהָקֵ֖ל כׇּל־נִכְבַּדֵּי־אָֽרֶץ׃

9 GOD of Hosts planned it—To defile all glorious beauty,To shame all the honored of the world.

יעִבְרִ֥י אַרְצֵ֖ךְ כַּיְאֹ֑ר בַּת־תַּרְשִׁ֕ישׁ אֵ֖ין מֵ֥זַח עֽוֹד׃

10Traverse your land like the Nile,Fair Tarshish;^d This is a harbor^e as a by-form of maḥoz: cf. Ps. 107.30. no more.

יאיָדוֹ֙ נָטָ֣ה עַל־הַיָּ֔ם הִרְגִּ֖יז מַמְלָכ֑וֹת יְהֹוָה֙ צִוָּ֣ה אֶל־כְּנַ֔עַן לַשְׁמִ֖ד מָעֻזְנֶֽיהָ׃

11 GOD poised an arm o’er the seaAnd made kingdoms quake—Decreeing destructionFor Phoenicia’s^f strongholds,

יבוַיֹּ֕אמֶר לֹא־תוֹסִ֥יפִי ע֖וֹד לַעְל֑וֹז הַֽמְעֻשָּׁקָ֞ה בְּתוּלַ֣ת בַּת־צִיד֗וֹן (כתיים) [כִּתִּים֙] ק֣וּמִי עֲבֹ֔רִי גַּם־שָׁ֖ם לֹא־יָנ֥וּחַֽ לָֽךְ׃

12And said,“You shall be exultant no more,O plundered one, Fair Maiden Sidon.Up, cross over to Kittim—Even there you shall have no rest.”

יגהֵ֣ן׀ אֶ֣רֶץ כַּשְׂדִּ֗ים זֶ֤ה הָעָם֙ לֹ֣א הָיָ֔ה אַשּׁ֖וּר יְסָדָ֣הּ לְצִיִּ֑ים הֵקִ֣ימוּ (בחיניו) [בַחוּנָ֗יו] עֽוֹרְרוּ֙ אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שָׂמָ֖הּ לְמַפֵּלָֽה׃

13^g Behold the land of Chaldea—This is the people that has ceased to be.Assyria, which founded it for ships,Which raised its watchtowers,Erected its ramparts,Has turned it into a ruin.

ידהֵילִ֖ילוּ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֑ישׁ כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מָעֻזְּכֶֽן׃

14Howl, O ships of Tarshish,For your stronghold is destroyed!

טווְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְנִשְׁכַּ֤חַת צֹר֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה כִּימֵ֖י מֶ֣לֶךְ אֶחָ֑ד מִקֵּ֞ץ שִׁבְעִ֤ים שָׁנָה֙ יִהְיֶ֣ה לְצֹ֔ר כְּשִׁירַ֖ת הַזּוֹנָֽה׃

15In that day, Tyre shall remain forgotten for seventy years, equaling the lifetime of one king. After a lapse of seventy years, it shall go with Tyre as with the prostitute in the ditty:

טזקְחִ֥י כִנּ֛וֹר סֹ֥בִּי עִ֖יר זוֹנָ֣ה נִשְׁכָּחָ֑ה הֵיטִ֤יבִי נַגֵּן֙ הַרְבִּי־שִׁ֔יר לְמַ֖עַן תִּזָּכֵֽרִי׃

16Take a lyre, go about the town,Prostitute long forgotten;Sweetly play, make much music,To bring you back to mind.

יזוְהָיָ֞ה מִקֵּ֣ץ׀ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֗ה יִפְקֹ֤ד יְהֹוָה֙ אֶת־צֹ֔ר וְשָׁבָ֖ה לְאֶתְנַנָּ֑הֿ וְזָ֥נְתָ֛ה אֶת־כׇּל־מַמְלְכ֥וֹת הָאָ֖רֶץ עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃

17For after a lapse of seventy years, GOD will take note of Tyre, and she shall resume her “fee-taking” and “play the prostitute”^h with all the kingdoms of the world, on the face of the earth.

יחוְהָיָ֨ה סַחְרָ֜הּ וְאֶתְנַנָּ֗הּ קֹ֚דֶשׁ לַֽיהֹוָ֔ה לֹ֥א יֵאָצֵ֖ר וְלֹ֣א יֵחָסֵ֑ן כִּ֣י לַיֹּשְׁבִ֞ים לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ יִהְיֶ֣ה סַחְרָ֔הּ לֶאֱכֹ֥ל לְשׇׂבְעָ֖ה וְלִמְכַסֶּ֥ה עָתִֽיק׃

18But her profits and “hire” shall be consecrated to GOD. They shall not be treasured or stored; rather shall her profits go to those who abide before GOD, that they may eat their fill and clothe themselves elegantly.