LeMaan Yeidu Banim Yivaledu·Paris - Summer 5707למען ידעו בנים יוולדו·ד. פאריז — קיץ תש"ז

אפאריז – קיץ תש"ז
הגענו לפאריז לפני חג השבועות (תש"ז).

בבפאריז נמסר סידורנו לידי הדזוינט האמריקאי בתיאום עם 'הלשכה לפליטים' שיסד הרבי הקודם נבג"מ זי"ע (כמו שהזכרתי למע', ראש הלשכה הי' הרר"ב גאראדעצקי והמזכיר — הר"ר רפאל ווילשאנסקי שי').

גבתחילה איכסנו אותנו — בדרך עראי — במלון 'לא שאפעל' בפאריז עד אשר ימצאו לנו מקום קבוע. ולאחר זמן העבירו אותנו לסביבות פאריז לישוב הנק' 'סעווער', לארמון גדול בעל קומות אחדות (הארמון הי' שייך לאיזה נסיך וכעת שכרו הדזוינט בעדנו).

דבארמון זה התאכסנו יותר מעשר משפחות, לכל אחת נתנו חדר א' וחדר גדול חלקוהו במחיצות לשנים. אני קבלתי חצי חדר כזה — בעדי, זוגתי ושתי בנותי שי'.

הבעת שבתי בפאריז קבלתי 'הודעה וקבלה' לשחיטת עופות (כי עוד בהיותי בפאקינג, התחלתי להתאמן בהשחזת סכינים ולימוד שמ"ח). שחטתי עופות בפאריז בשוק הפלעצל יחד עם הרה"ח ר' בצלאל ווילשאנסקי ז"ל.

ו* * *

זכמו שהזכרתי למע', אחותי אסתר ובעלה ר' יחזקאל שי' לאנגזאם הגיעו לפולין הרבה זמן לפנינו ומיד עברו לפראג, טשעכן.

חגיסי ר' יחזקאל היה בלטבי' תלמיד ישיבת קאמעניץ. ראש הישיבה הרב ר' ראובן גראזאווסקי ז"ל הי' כבר באמריקה ודאג לתלמידיו להביאם לאמריקה בתור סטודנטים — כמו"כ זכור הוא לטוב בזה שעזר לתלמידיו גם בהיותם עוד ברוסיא, לשלוח להם חבילות מזון ובגדים ע"י דואר וזה תמך את חייהם!

טובכן, עוד בתחילת חורף תש"ז כבר הגיעה אחותי עם בעלה לארה"ב. והתחילה תו"מ להשתדל בעדנו להביאנו לארה"ב.

יכידוע, גם ראשי-הישיבה של ישיבת טעלז, הרב בלאך וגיסו הרב כ"ץ ז"ל, הגיעו לאמריקה עוד לפני המלחמה ויסדו את ישיבת טעלז בקליבלנד וגם המה דאגו להביא את תלמידיהם — שנשארו ברוסיא — לארה"ב.

יאבתו של הדוד של אשתי הרב ר' חיים לייב ז"ל זאקס — פריידל שתחי' — נישאה בסמרקנד להר"ר חיים שטיין שי' שהי' משגיח הרוחני של ישיבת טעלז.

יבלישיבת טעלז היו רק 6 ויזות בעד 'פראפעסארס' — כלומר, ראשי ישיבה. (ההבדל בין ויזה של סטודנט — תלמיד — לויזה של פראפעסאר הוא גדול מאד, כי הפראפעסאר בבואו לארה"ב הנה הוא 'קבוע' ואין לו שום בעיות להשאר בארה"ב. לעומת זה הסטודנט, היות שבא רק להשתלם, הנה ככלות זמן לימודו עליו לחזור למקום שממנו בא, וכדי להשאר בארה"ב עליו לעבור הרבה קשיים.)

יגובהשתדלותה של מרת פריידל הנ"ל (אשת הר"ר חיים שטיין), הנה — אחת משש הויזות של פראפעסארס שהיו לישיבת טעלז שלחו אלי! (צו דעם ליובאוויטשער!) כמובן שאסיר תודה אני להם.

ידועל סמך ויזה זו הגעתי לאמריקה, אם כי היתה לי גם ויזה של סטודנט מישיבת תו"ת.

טו* * *

טזענין אירלנד
אחרי המלחמה החליטה ממשלת אירלנד לתת מתנה למדינת ישראל אלפי טון בשר (כמובן, כשר).

יזאבל הלא לעשות משוורים חיים בשר כשר צריכים: שוחטים, מנקרים וגם רבנים (על אתר) וסתם פועלים. גם קופסאות שימורים רצו להכין. בקיצור — למבצע בגודל כזה צריכים צוות גדול של עובדים (וגם שיהיו יראי שמים) ויפנו אל 'איגוד הרבנים — פליטים' שהי' בפאריז לסדר את המבצע.

יחדודי הרב ר' חיים לייב הנ"ל הי' ראש האיגוד וירא כי כבד הוא — המבצע — ממנו ולא יוכל לסדרו. ויפן אל הרר"ב גאראדעצקי מהלשכה הנ"ל, שיקח את המבצע הזה לידו.

יטוישאל הרר"ב את הרבי נ"ע אם לקחת את המבצע הזה, והרבי הסכים!

כהרר"ב הכין רשימה של קבוצת האברכים מאנ"ש שלמדו ענין הזביחה בפאקינג שתיסע לאירלנד, וגם אותי הכניס ברשימת הקבוצה, אך היות שכבר היתה אצלי ויזה לארה"ב לא חשבתי אודות אירלנד.

כא*

כבאם כי היתה אצלי ויזה לארה"ב, אבל סידור הענינים לא עלה כ"כ בקלות.

כגהנסיעה מצרפת לארה"ב היתה אז באני' והיות שזוגתי תחי' היתה בהריון עם בני גרשון שי', שאלתי את הרבי נ"ע אם לנסע לפני הלידה או לעכב נסיעתנו עד לאחר שתלד בשטומ"צ. וזהו מענה כ"ק אדמו"ר נ"ע:

כדאחרי שכבר הי' בידי הסכמת כ"ק אדנ"ע להגר לארה"ב, באתי ל'הלשכה' וספרתי להרר"ב הנ"ל אודות הסכמת כ"ק להנסיעה לארה"ב — לא הי' הרר"ב שבע רצון מזה מאוד, ועוד יותר... והתבטא 'פתגם' של אי שביעת רצון!...

כולאחר זמן, בהיותי פעם אצל הרבי שליט"א במשרדו ונסב הדיבור (עס איז גיקומען צו רייד) אודות נסיעת אנ"ש מאירופה לאה"ק או לארה"ב וכו', התבטא כ"ק: "אויף קומען צום רבי'ן דארף מען ניט פרעגן!"

כז*

כט* * *