Chabad Library · The Rebbe

Likkutei Sichos·Vol. 32·Indexes·Verse Indexלקוטי שיחות·כרך לב·מפתחות·מפתח פסוקים

אבראשית
ר"פ ברש"י: כל הארץ של הקב"ה היא הוא בראה: ע' 166.
בד, ד וישע ה' גו': ע' 1.
גנח
ח, כא וירח ה' את ריח הניחוח: ע' 1.
דלך לך
ר"פ לך לך גו': ע' 17.
הטו, יב ברש"י: צרות וחושך של גליות: ע' 95.
וטו, טז כי לא שלם עון האמורי עד הנה (ורש"י: להיות משתלח כו'): ע' 92. ע' 93. ע' 95.
זברמב"ן וראב"ע בטעם שנקט האמורי יותר משאר אומות: ע' 95.
חטו, יט ברש"י שהובטח לאברהם ארץ עשר אומות: ע' 95.
טוירא
כא, י ברש"י: שהי' מריב עם יצחק על הירושה: ע' 173.
יכא, יג וגם את בן האמה גו': ע' 173.
יאחיי שרה
כד, א ואברהם זקן בא בימים: ע' 12.
יבכה, א ברש"י: כקטורת ושקשרה כו': ע' 101.
יגתולדות
כה, כ ברש"י: שהיתה בת . . ולא למדה ממעשיהם: ע' 172.
ידכה, כא ברש"י: צדיק בן צדיק כו': ע' 172.
טוכו, ה ברש"י: חוקותי . . שאין טעם בדבר כו': ע' 3. ע' 174.
טזויצא
כח, טו ברש"י: ביצחק ולא כל יצחק: ע' 173.
יזוישלח
לד, ב החוי: ע' 92.
יחלד, ל ברש"י: מסורת היתה ביד כנענים: ע' 92.
יטויחי
מז, לא ברש"י: שהיתה מטתו שלימה כו': ע' 172.
כמח, כב אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי (ורש"י: ד"א כו'): ע' 97.
כאמט, כ והוא יתן מעדני מלך: ע' 186.
כבנ, ה ברש"י: ואמר לעשו טול כו': ע' 173.
כגשמות
ד, יד ברש"י: ריב"ק אומר כל חרון כו' אלא הוא יהי' כהן ואתה הלוי כו': ע' 28. ע' 31.
כדבא
יב, ב החודש הזה לכם גו': ע' 184. ע' 185. ע' 213.
כהיב, ה ברש"י שו' משמש במובן "או": ע' 121.
כויב, ו ברש"י: לא היו בידם מצות כו' נתן להם כו': ע' 171.
כזברש"י: משכו ידיכם מע"ז כו': ע' 209.
כחיב, ט אל תאכלו ממנו נא: ע' 209.
כטראשו על כרעיו גו': ע' 209. ע' 212. ע' 222.
ליב, יא ואכלתם אותו בחפזון: ע' 198.
לאיב, טז מקרא קדש (ורש"י: מקרא כו' לאכילה ושתי' וכסות): ע' 63.
לביב, כא משכו וקחו: ע' 209.
לגיג, ה ברמב"ן: עבר הירדן . . של אמורי . . והאמורי . . שבא"י עצמה: ע' 96.
לדיג, ט למען גו': ע' 141.
להבשלח
יד, ח ובנ"י יוצאים ביד רמה: ע' 210. ע' 223.
לוטו, טו נמוגו כל יושבי כנען (ורש"י: אמרו עלינו הם באים כו'): ע' 92.
לזטו, כו ברש"י: דברים שאינן אלא גזירת מלך בלא שום טעם: ע' 3. ע' 174.
לחאני ה' רופאך (ורש"י): ע' 72.
לטטז, כט ראו כי ה' נתן לכם גו': ע' 270.
מיתרו
יט, ב ברש"י: כאיש אחד בלב אחד: ע' 223. ע' 261. ע' 264. ע' 266.
מאיט, ג כה תאמר לבית יעקב גו' (ורש"י: אלו הנשים כו'): ע' 16.
מביט, יא כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם: ע' 263.
מגכ, א בראב"ע: וחלילה שתהי' מצוה אחת מכחשת שקול הדעת כו': ע' 174.
מדכ, ח ברש"י: שאם נזדמן לך חפץ כו': ע' 64.
מהכ, י שבת לה' אלקיך: ע' 212.
מומשפטים
ר"פ ברש"י: סנהדרין גדולה אצל מזבח: ע' 33.
מזכא, ו ברש"י: הלך זה וקנה אדון לעצמו: ע' 166.
מחכא, טו ברש"י: שו' משמש במובן "או": ע' 121.
מטכב, ל ובשר בשדה טריפה: ע' 42.
נכג, יד ברש"י: רגלים פעמים כו': ע' 60.
נאכג, טו ולא יראו פני ריקם: ע' 59.
נבכג, טז ברש"י: שתי הלחם כו' היו מתירין החדש כו' למקדש: ע' 134.
נגכג, יז ברש"י: שלש פעמים . . שלש רגלים כו': ע' 60.
נדכג, כח ברש"י: והחתי והכנעני הם כו' וחוי כו': ע' 96.
נהכג, ל עד אשר תפרה גו': ע' 92.
נותרומה
כה, ח ועשו לי מקדש גו': ע' 22. ע' 26. ע' 32.
נזכה, כב ונועדתי לך שם גו': ע' 32.
נחברש"י: משה הי' נכנס למשכן כו': ע' 32.
נטתצוה
כח, ב באוה"ח בגדי כבוד רק לאהרן ובניו ולא למשה: ע' 33.
סכח, ג לקדשו לכהנו לי (ורש"י: להכניסו בכהונה ע"י הבגדים): ע' 31.
סאכט, יח ריח ניחוח (ורש"י: נח"ר לפני כו'): ע' 1. ע' 6.
סבכט, כד ברש"י: ומשה כהן: ע' 30.
סגכט, כה לריח ניחוח (ורש"י): ע' 1. ע' 6.
סדכט, מב ברש"י: מעל מזבח הנחשת הי' הקב"ה מדבר כו': ע' 33.
סהל, א [פרשת מזבח הקטורת]: ע' 102.
סול, ט לא תעלו עליו גו': ע' 101.
סזס"פ ברש"י: המזבח מקודש לדברים הללו כו': ע' 34.
סחתשא
ל, יט בראב"ע דמשה הי' רוחץ ידיו ורגליו כו': ע' 34.
סטל, לד [פ' הקטורת]: ע' 102.
עלא, יז ביני ובין בנ"י אות היא לעולם: ע' 131.
עאלב, יג זכור לאברהם גו' (ורש"י: אם לשרפה כו'): ע' 169. ע' 170.
עבלג, ז ומשה יקח את האוהל גו': ע' 32.
עגפקודי
מ, יז ויהי בחודש הראשון גו' הוקם המשכן: ע' 19.
עדמ, כז ויקטר . . כאשר צוה גו': ע' 102.
עהברש"י: שחרית וערבית כו': ע' 102.
עומ, לא ברש"י: יום ח' למלואים כו' משה עמהם: ע' 30.
עזויקרא
ר"פ ברש"י: הקול הולך ומגיע לאזניו כו': ע' 32.
עחבראב"ע בטעם הקרבנות: ע' 3.
עטאדם כי יקריב מכם גו': ע' 15. ע' 16.
פא, ד ונרצה לו גו' (ורש"י: על עשה כו'): ע' 8.
פאא, ה והקריבו בני אהרן גו' (ורש"י: זו קבלה כו'): ע' 55.
פבא, ט ריח ניחוח (ורש"י: נח"ר לפני כו'): ע' 1.
פגברמב"ן בטעם הקרבנות: ע' 3. ע' 16.
פדב, ב ריח ניחוח: ע' 5.
פהב, יד ברש"י: מנחת העומר . . חובה: ע' 6.
פוב, טז אשה לה': ע' 6.
פזג, ה ריח ניחוח: ע' 5.
פחג, יא לחם אשה לה' (ורש"י: לחמו של אש כו'): ע' 5.
פטד, ב ברמב"ן: הנפש השוגגת תקריב קרבן שתזכה לקרבה כו': ע' 10.
צד, כח והביא קרבנו גו' על חטאתו גו': ע' 7.
צאד, לא ריח ניחוח: ע' 5.
צבס"פ ברמב"ן בחילוק אשם וחטאת: ע' 16.
צגצו
ע' 203 (שם הפרשה).
צדו, ח ריח ניחוח: ע' 5.
צהז, כו ברש"י: לפי שהוא חובת הגוף . . למה הוצרך לומר: ע' 60.
צוח, כח ויקטר המזבחה (ורש"י: משה שמש כו'): ע' 28.
צזח, כט מאיל המלואים גו': ע' 29.
צחשמיני
ע' 44 (לפעמים קריאתה שמונה פעמים).
צטט, ח­ט ויקרב אהרן גו' ויקריבו בני אהרן גו': ע' 54.
קט, ט ויטבול אצבעו בדם גו': ע' 56.
קאט, יב וישחט את העולה וימציאו גו' (ורש"י: לשון הושטה והזמנה): ע' 54.
קבויזרקהו על המזבח: ע' 56.
קגט, יג ואת העולה המציאו גו': ע' 54.
קדט, יד ויקטר על העולה: ע' 57.
קהט, יח וימציאו בני אהרן גו': ע' 54.
קוט, כג ברש"י ד"ה ויבא: למה נכנס משה עם אהרן . . וירדה שכינה כו': 3­102.
קזברש"י ד"ה ויצאו: כל ז' ימה"מ . . א"ל . . אהרן אחי כו': 03­102.
קחט, כג­כד וירא כבוד ה' גו' ותצא אש גו': ע' 102.
קטט, כד וירא כל העם וירונו (ורש"י): ע' 102.
קיי, א ויקריבו לפני ה' אש זרה גו': 100­99. ע' 102.
קיאי, ב ותצא אש מלפני ה' גו': ע' 103.
קיבי, ג הוא אשר גו' בקרובי אקדש (ורש"י: יודע הייתי שיתקדש כו'): 100­99. ע' 102.
קיגי, י­יא להבדיל גו' להורות גו' ביד משה: ע' 214.
קידיא, ח ובנבלתם לא תגעו (ורש"י: יכול יהו ישראל מוזהרין כו'): ע' 58.
קיהיא, מג אל תשקצו גו': ע' 66.
קיויא, מד והתקדשתם והייתם קדושים גו': ע' 66.
קיזתזריע
ר"פ באלשיך בענין הנגעים: ע' 89.
קיחיג, ב אדם כי יהי' בעור בשרו גו': ע' 77. ע' 89.
קיטאחד מבניו הכהנים: ע' 87.
קכברש"י: גזה"כ הוא כו': ע' 87.
קכאיג, ג ברש"י: שער לבן סימן טומאה הוא גזה"כ: ע' 79.
קכביג, ו ברש"י: הוכהה ממראיתו כו': ע' 86.
קכגיג, ט נגע צרעת כי תהי' באדם גו': ע' 77. ע' 81.
קכדיג, י ברש"י: ואע"פ שלא נאמרה מחי' כו': ע' 77.
קכהיג, יא ברש"י: מכה ישנה היא כו': ע' 80.
קכויג, יב ואם פרוח תפרח גו': ע' 79.
קכזלכל מראה עיני הכהן: ע' 84.
קכחברש"י: פרט לכהן שחשך מאורו: ע' 85.
קכטיג, יג טהור הוא: ע' 79.
קליג, יד וביום הראות בו בשר חי יטמא (ורש"י: אם צמחה כו'): ע' 80. ע' 81.
קלאברש"י: וכן ברגל כו': ע' 60.
קלביג, כד ברש"י: וסימניו מכוה ושחין שווים הם כו': ע' 79.
קלגיג, מ קרח הוא טהור הוא: ע' 80.
קלדיג, מב ברש"י: ארבע מראות שאת כו': ע' 78.
קלהיג, מו ברש"י: שנגעים באים על חטא לה"ר: ע' 97.
קלומצורע
יד, ח וכבס . . וגלח . . ורחץ במים גו': ע' 233.
קלזיד, לד כי תבואו גו' (ורש"י: בשורה היא להם כו'): ע' 91.
קלחיד, לה כנגע נראה לי בבית: ע' 88.
קלטיד, מה כל עפר הבית: ע' 92.
קמאחרי
ר"פ אחרי מות גו' בקרבתם גו' (ואוה"ח): ע' 98.
קמאטז, ב ואל יבוא בכל עת גו' (ורש"י: שלא ימות כדרך שמתו בניו כו'): ע' 29. ע' 98.
קמבטז, ו וכפר בעדו ובעד ביתו: ע' 110.
קמגטז, יא ברש"י: וידוי שני עליו ועל אחיו הכהנים כו': ע' 110.
קמדטז, ל כי ביום הזה גו' לפני ה' תטהרו: ע' 104.
קמהטז, לד והיתה זאת גו' אחת בשנה: ע' 104.
קמויח, ד ברש"י: דברים שהן גזירת המלך כו': ע' 3.
קמזיח, ו ברמב"ן בביאור ענין החוקים: ע' 174.
קמחיח, כ ברמב"ן: ואפשר שאמר . . והנכון בעיני . . ורבותינו כו': ע' 245.
קמטיח, כד­כה אל תטמאו גו' ותקיא הארץ גו': ע' 95.
קנקדושים
יט, טז לא תלך רכיל גו': ע' 121.
קנאלא תעמוד גו' (ורש"י: לראות במיתתו כו'): ע' 120.
קנביט, יח ואהבת לרעך כמוך (ורש"י): ע' 149. ע' 251.
קנגיט, יט ברש"י: שאין טעם לדבר: ע' 3. ע' 4. ע' 174.
קנדברמב"ן: אין הכוונה בהם שתהי' גזירת . . החוקים . . בלי שיגלה תועלתם כו': ע' 4. ע' 175.
קנהיט, לו איפת צדק והין צדק: ע' 157.
קנוכ, ז והתקדשתם והייתם קדושים: ע' 67.
קנזכ, כו ברש"י: לא יאמר אדם . . אי אפשי כו': ע' 174.
קנחאמור
ר"פ אמור אל הכהנים גו': ע' 58.
קנטאמור גו' ואמרת (ורש"י: להזהיר גדולים על הקטנים): ע' 252.
קסכא, ו [קרבנות נק' לחם. ועד"ז בהפסוקים להלן]: ע' 5.
קסאכא, כב ומן הקדשים יאכל (ורש"י: שאכל משה בשר המלואים כו'): ע' 29.
קסבכב, י ברש"י: שכיר . . שיוצא בשש כו': ע' 165.
קסגכב, יא ברש"י: עבד כנעני שקנוי לגופו (לאכול בתרומה): ע' 165.
קסדכב, כד בארצכם לא תעשו (ורש"י: שאא"פ לומר כו'): ע' 60.
קסהכג, ב מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש: ע' 128.
קסוכג, ג מקרא קודש: ע' 64.
קסז[בסדרם של המועדות — אחרי שבת: פסח עומר כו']: ע' 127.
קסחכג, י ראשית קצירכם גו': ע' 136.
קסטכג, יד ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו גו': ע' 135.
קעכג, טו שבע שבתות תמימות תהיינה: ע' 9.
קעאכג, טז מנחה חדשה: ע' 135.
קעבכג, יז חמץ תאפינה: ע' 136.
קעגכג, כד מקרא קודש: ע' 64.
קעדכג, לה ברש"י: קדשהו בכסות נקי' כו': ע' 64.
קעהכג, מב­מג בסוכות תשבו גו' כי בסוכות הושבתי גו': ע' 140.
קעובהר
כה, ב ושבתה הארץ שבת לה' (ורמב"ן בטעם מצות שביעית): ע' 159.
קעזכה, יד וכי תמכרו גו': ע' 160.
קעחכה, כ­כא לא נזרע גו' וצויתי את ברכתי גו': ע' 160.
קעטכה, לט וכי ימוך אחיך גו': ע' 161.
קפעבודת עבד (ורש"י: עבודה של גנאי . . שלא יוליך כו'): 64­163.
קפאכה, מ כשכיר כתושב (ורש"י: עבודת קרקע ומלאכת אומנות כו'): ע' 164.
קפבברש"י: אם פגע בו יובל כו': ע' 164.
קפגכה, מב כי עבדי הם גו' (ורש"י: שטרי קודם): ע' 161.
קפדלא ימכרו ממכרת עבד (ורש"י: בהכרזה כו'): ע' 162.
קפהכה, מז וכי תשיג יד גר גו': ע' 163.
קפוברש"י: דבוקו עמו ע"י שלמד ממעשיו: ע' 161.
קפזכה, מח אחרי נמכר גאולה תהי' לו (ורש"י): ע' 162. ע' 166.
קפחכה, נ כימי שכיר יהי' עמו: ע' 165.
קפטכה, נג כשכיר שנה בשנה גו': ע' 165.
קצלא ירדנו בפרך לעיניך: ע' 165.
קצאכה, נה כי לי בנ"י עבדים גו': (ורש"י: שטרי קודם): ע' 161.
קצבכו, א ברש"י: הואיל ורבי מגלה עריות כו': ע' 161.
קצגבחוקותי
ע' 263 (שייכות הפ' למ"ת).
קצדר"פ אם בחוקותי תלכו גו': ע' 260. ע' 269.
קצהכו, ד ונתתי גשמיכם בעתם: ע' 263.
קצוכו, מ­מא והתודו את עונם גו' ואז ירצו (ורש"י: יכפרו על עונם ביסוריהם): ע' 171.
קצזכו, מא ברש"י ד"ה והבאתי: ע' 171.
קצחכו, מב וזכרתי את בריתי יעקב (ורש"י: למה נמנו אחורנית כו'): ע' 168.
קצטכז, י והי' הוא ותמורתו יהי' קודש: ע' 178.
רכז, טו ויסף חמישית כסף כו': ע' 176.
ראכז, לג [סיום ס' ויקרא בדין תמורה]: ע' 174.
רבבמדבר
ע' 266 (קורין אותה לעולם קודם עצרת. תוכן הפרשה מנין בנ"י המורה על אהבת ואחדות ישראל).
רגבהעלותך
ט, ז ברש"י: שכל זמן שהי' רוצה הי' מדבר עם השכינה: ע' 32.
רדי, לד ברש"י: שענני הכבוד היו משווים ההרים והורגים הנחשים (ומפרשי רש"י): 48­147.
רהיב, ד ברש"י: משה . . שנגלית עליו שכינה תדיר: ע' 32.
רושלח
טו, ג לפלא נדר או בנדבה (ורש"י: נח"ר לפני): ע' 1. ע' 2. ע' 4.
רזטו, מ למען גו': ע' 141.
רחקרח
טז, ו ברש"י: כה"ג אחד כו': ע' 34.
רטחוקת
כא, יד את והב בסופה: ע' 150.
ריפינחס
כח, ב לחמי לאישי: ע' 5.
ריאכח, ח ברש"י: נח"ר לפני שאמרתי כו': ע' 1. ע' 2. ע' 4. ע' 6.
ריבכט, א יום תרועה יהי' לכם: ע' 128.
ריגדברים
א, ב אחד עשר יום מחורב גו': ע' 93.
רידא, ח ברש"י: אברהם כדאי לעצמו כו': ע' 169.
ריהא, יג ואשימם בראשיכם (ורש"י): ע' 18.
ריוא, כז לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו: ע' 95.
ריזב, ה ירושה לעשו (ורש"י: מאברהם): ע' 173.
ריחואתחנן
ד, לד לקחת לו גוי מקרב גוי: ע' 209.
ריטה, טו וזכרת כי עבד היית גו': ע' 48.
רכו, ז ברש"י: הרב קרוי אב: ע' 153.
רכאו, יא ובתים מלאים כל טוב: ע' 96.
רכבראה
יד, ח ברש"י: רבותינו פירשו ברגל . . יכול כו': ע' 58. ע' 63.
רכגטו, ג תשמט ידיך: ע' 160.
רכדטו, יח וברכך ה"א בכל אשר תעשה: ע' 160.
רכהטז, ג כי בחפזון יצאת מארץ מצרים: ע' 198. ברש"י: למען תזכור ע"י אכילת הפסח כו': ע' 48.
רכושופטים
יח, ב ברש"י: סיחון . . אמורי: ע' 96.
רכזתצא
כב, א השב תשיבם: ע' 122.
רכחכב, ב והשבותו לו: ע' 122.
רכטכב, ו ברמב"ן שגם חוקים יש להם טעם: ע' 174.
רלכב, כו ברש"י: ע' 122.
רלאכד, טו ביומו תתן שכרו: ע' 164.
רלבתבוא
כו, ו וירעו אותנו המצרים: ע' 50.
רלגנצבים
ל, יט ובחרת בחיים: ע' 200.
רלדיהושע
ב, ט ידעתי כי נתן ה' לכם גו': ע' 92.
רלהט, א בעבר הירדן . . האמורי: ע' 96.
רלוי, ה מלכי האמורי . . ירושלים גו': ע' 96.
רלזיא, יט לא היתה עיר אשר השלימה גו': ע' 94.
רלחיג, א [האומות לא נשתלחו לגמרי מארצם עד אחרי מיתת יהושע]: ע' 96.
רלטכב, יט ארץ אחוזתכם: ע' 97.
רמכד, יח ויגרש ה' . . האמורי גו': ע' 95.
רמאשמואל­א
ח, יא [יא ואילך: דיני המלך]: ע' 166.
רמבכ, יח­יט חדש . . ביום המעשה: ע' 185.
רמגשמואל­ב
ז, כג ישראל גוי אחד: ע' 223.
רמדכא, א אל שאול ואל בית הדמים גו: ע' 112.
רמהמלכים­א
ו, א בחודש זיו . . החודש השני: ע' 76.
רמוישעי'
ד, ו וסוכה תהי' לצל יומם גו': ע' 142.
רמזכט, כב ברש"י: יעקב . . שאין נמצא פסול במטתו: ע' 172.
רמחל, טו בשובה ונחת תושעון: ע' 202. ע' 214.
רמטלג, ו והי' אמונת גו': ע' 159.
רננב, יב כי לא בחפזון תצאו גו': ע' 202. ע' 214.
רנאירמי'
ה, יז ואכל גו' בניך ובנותיך: ע' 112.
רנביחזקאל
כ, לב­לג והעולה על רוחכם גו' ביד חזקה גו': ע' 171.
רנגהושע
יא, א נער ישראל ואוהבהו: ע' 189.
רנדיד, ג ונשלמה פרים שפתינו: ע' 36.
רנהיואל
ד, יט מחמס בני יהודה גו': ע' 112.
רנועמוס
ב, ט ואנכי השמדתי את האמורי גו': ע' 95.
רנזמיכה
ב, ב וחמדו שדות . . ובתים גו': ע' 114.
רנחז, טו כימי צאתך גו': ע' 224.
רנטצפני'
ג, ט אז אהפוך גו': ע' 82.
רסמלאכי
ג, טז אז נדברו גו': ע' 97.
רסאתהלים
ו, א למנצח בנגינות על השמינית: ע' 239.
רסביב, א למנצח על השמינית: ע' 239.
רסגכג, ה כוסי רוי': ע' 265.
רסדלג, יט לחיותם ברעב: ע' 104.
רסהפו, א תפלה לדוד גו' כי עני ואביון אני: ע' 187. ע' 205.
רסופו, ב שמרה נפשי גו': ע' 205.
רסזפו, ד שמח נפש עבדך: ע' 187. ע' 205.
רסחפו, ט כל גויים גו': ע' 205.
רסטפז, א לבני קורח מזמור גו': ע' 215.
רעפז, ה ולציון יאמר גו': ע' 220.
רעאפח, א שיר מזמור לבני קרח למנצח: ע' 194.
רעבפח, ג תבוא לפניך תפלתי גו': ע' 223.
רעגצט, ו משה ואהרן בכהניו: ע' 29.
רעדקד, כד מה רבו מעשיך: ע' 193.
רעהקיט, קיא נחלתי עדותיך לעולם גו': ע' 129.
רעוקלג, א הנה מה טוב גו': ע' 262.
רעזקלד, א שיר המעלות הנה ברכו גו': ע' 39.
רעחמשלי
א, יט כן ארחות כל בוצע כו' נפש בעליו יקח: ע' 112.
רעטי, יט ברוב דברים לא יחדל פשע: ע' 97.
רפשיר השירים
א, ב ברש"י: מובטחים כו' סוד טעמי' כו': ע' 180.
רפאב, ח קול דודי הנה זה בא גו': ע' 199.
רפבח, ה תחת התפוח עוררתיך: ע' 51.
רפגקהלת
ז, יד את זה לעומת זה עשה האלקים: ע' 51.
רפדז, כג אמרתי אחכמה גו': ע' 179.
רפהדניאל
יב, ט­י עת קץ יתבררו ויתלבנו גו': ע' 82. ע' 205.
רפודברי הימים­א
כג, יד ומשה איש האלקים בניו יקראו על שבט הלוי: ע' 28.
רפזpage marker time:732587.14:20:13.7968750