Likkutei Sichos·Vol. 34·Additions·Menachem Avלקוטי שיחות·כרך לד·הוספות·ה' מנחם--אב

אה' מנחם--אב
ב"ה, יום ועש"ק¹, פ' איכה אשא לבדי², פ' חזון⁴³,

בה' מנחם אב, יום הסתלקות האר"י ז"ל⁵,

גה'תשמ"ז, שנת השמיטה. ברוקלין, נ.י.

דאל כל בני ובנות ישראל

הבכל מקום שהם

וה' עליהם יחיו

זשלום וברכה!

חביום זה, יום הסתלקות האריז"ל החי,

טשעת הכושר היא במיוחד להתבונן בדרכים הישרים אשר — בל' רבנו הזקן באגרת הקודש⁶ שלו — הורנו מדרכיו (שלו) ונלכה באורחותיו⁷ (שלו),

ישהרי ודאי זהו אחד הטעמים שדוקא דרכים ואורחות אלו גילה וגילו תלמידיו ונתפרסמו בכל תפוצות ישראל.

יאואף כי "מי הוא זה ואיזהו אשר ערב לבו⁸" לאמר שיעבוד עבודת הקודש של "עיר וקדיש מן שמייא נחית¹⁰ הרב הגדול האלקי החסיד⁹" האריז"ל,

יב"מ"מ הרי אפס קצהו ושמץ מנהו מרוב טובו ואורו מאיר לכללות ישראל בכל דור ודור¹¹", וביחד עם גילוי ופרסום הנהגות אלו וההוראות — ה"ז ג"כ נתינת כח וסיוע רב ללכת בדרכים ואורחות אלו¹², מעין עבודת הקודש האמורה.

יגוהעיקר — שתביא ההתבוננות למעשה בפועל, שהמעשה הוא העיקר¹³.

ידואבינו שבשמים ימלא משאלות לבב כאו"א שי' לטובה בגו"ר,

טובתוך בקשות ותפלות כאחבנ"י שליט"א בכ"מ שהם, בחו"ל ובאה"ק, "אשר נשבע ה' לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם¹⁵ ולזרעם אחריהם¹⁴", ארץ אשר "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה¹⁶ ועד אחרית שנה",

טזכאחבנ"י כולנו כאחד, שהרי הקדמת התפלה³³ היא, כהוראת האר"י, קבלת מצות עשה של ואהבת¹⁸ לרעך כמוך¹⁷,

יזובפרט ובמיוחד התפלה שלש פעמים ביום זה (ובכל ימי החול דכל השנה כולה): את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח כו' (אשר לזה) קווינו כל היום, ובהמשך אלי' (ובפ"ע — בשויו"ט):

יחרצה ה' אלקינו בעמך ישראל כו' והשב העבודה לדביר ביתך כו' ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים —

יטויהפכו ימים אלה¹⁹ "להיות ימים טובים²¹ וימי ששון ושמחה²⁰".

כוזריזות במעשינו (תורה ומצוות — ובזה גמ"ח²⁴) ועבודתנו²² (תפלה²³) בכלל, ובלימוד פנימיות התורה: זוה"ק²⁶ כו' כתבי האריז"ל וכו' בפרט (וכפי שהאריך²⁷ תלמידו הרח"ו),

כאובמיוחד בשנה זו שנת השמיטה, אשר ע"י "עשו את השמיטין" (בכל זמן ובכל מקום, ע"פ המבואר בשו"ע) מתקיים: רצית השם ארצך²⁸ שבת שבית יעקב,

כבתזרז ותביא הגאולה²⁵ האמיתית והשלימה — גאולת העם בשלימותו, הארץ בשלימותה והתומ"צ בשלימותן²⁹ — באופן דאחישנה³⁰, וארו עם ענני³² שמיא³¹,

כגותקויים התפלה: הושע עבדך, שמח נפש עבדך, פנה אלי וחנני, עזרתני ונחמתני.

כדותחזינה עינינו — עם הנבחר — בבית הבחירה, מקדש אדנ-י כוננו ידיך³⁴, ביהמ"ק הנצחי.

כהבברכה

כונ.ב.

כזמובן וגם פשוט אשר הנ"ל, השייך במיוחד ליום ההסתלקות³⁵ דהאריז"ל, בתקפו הוא בכל ימות השנה, אלא שיום סגולה הוא, ראש ומוסיף כח בהם וכו' — ובדוגמת זכר ליצי"מ ביום צאתם מארמ"צ (יום א' דחה"פ³⁶) וחיובו הוא בכל ימות השנה.

כחב"ה, אור ליום ג' שהוכפל בו כי טוב¹,

כטפ' אלה הדברים² אשר דבר משה³,

ליום חמישי לחודש מנחם-אב⁴,

לאשנת ה'תשמח, שנת הקהל,

לבברוקלין, נ.י.

לגאל כל בני ובנות ישראל

לדבכל מקום שהם

להה' עליהם יחיו

לושלום וברכה!

לזמצו"ב העתק המכ'⁶ מאור ליום האמור משנת ה'תשל"ב, אשר תוכנו בכל תוקפו גם בשנה זו, ואדרבא, בכל שנה ושנה הרי מקיימים הציווי להעלות בקודש⁷, חמשה עשר מעלות⁸ מאז שנת ה'תשל"ב.

לחורמז מיוחד בשנה זו, בנוגע לתומ"צ עליהם נאמר משמחי לב⁹ — שהיא שנת תשמח (בעצמן, וכל או"א מבנ"י שיכול להשפיע עליהם, האנשים והנשים והטף, כמרומז ג"כ בפרט בשנה זו שהיא שנת הקהל⁵ את "האנשים והנשים והטף¹⁰").

לטוע"פ ההוראה, שהיא גם נתינת-כח, המעשה הוא העיקר¹¹

מיה"ר שיבוא כהנ"ל במעשה בפועל ובהקדם ובזריזות¹² המתאימים,

מאועוד ועיקר — שתבוא בפועל ממש ובמהרה בימינו ממש גאולתנו האמיתית והשלימה,

מבויקויים היעוד "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון¹³"

מגויהפכו ימים אלה¹⁴ "להיות ימים טובים¹⁶ וימי ששון ושמחה¹⁵", בביאת משיח צדקנו.

מדבברכה

מהמאשר הנני קבלתי היום: ספר עץ חיים ג' חלקים, מבוא שערים ושער ההקדמות, אשר השגחה העליונה זיכתו והצליחתו להו"ל, מתאים לגודל הכרח ודרישת השעה, לגלות זאת החכמה, וכדברי האריז"ל החי הידועים, הובאו ומבוארים באגרת הקדש לרבנו הזקן, בעל ההילולא, ובקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר,

מות"ח ת"ח על המשלוח, אשר בודאי גם מהמו"ל ע"י כת"ר להבא ישלח לכאן ות"ח מראש.

מזאף שאתאפק לא אוכל מלהעיר על הפליאה והתמי' הכי גדולה, שאינו מובא ומוזכר כלל בהערות המו"ל ספרי כ"ק רבותינו נשיאי תורת חב"ד, אף שבודאי ידוע שביארו בדבריהם כו"כ מכתבי האריז"ל [מקצתם עכ"פ — צוינו ומובן מקומם ג"כ ממפתח לתורה אור ולקוטי תורה של רבנו הזקן, ספר שערי אורה לבנו ומ"מ כ"ק אדמו"ר האמצעי, ספר המצות לנכדו ומ"מ חותנו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק].

מחואם בכלל ביארו חכמינו ז"ל גודל הענין דאזנים לקופה, עאכו"כ כשהמדובר בבאורים דתוכן הדברים. וביתר שאת — בנוגע לספרי קבלה, וע"פ ציווי הבעש"ט בזהירות מיוחדה בלימוד האמור (הובא בשרש מצות התפלה סו"פ ב' לאדמו"ר הצ"צ, יעו"ש).

מטמובן שאין כוונתי לצעוק על העבר ועאכו"כ לא בתור טענה, כי אם במקום שנוגע הענין לעתיד, שהרי — בהקדמת המו"ל שמכינים לדפוס עוד מכתבי האריז"ל.

נכן עלי עוד להוסיף, ובהמשך דענין אזנים לקופה, שמהנכון במאד למלאות ההערות ומראה מקומות לעוד כתבי האריז"ל, ומפרשיו המקובלים, ככל האפשרי, ולכל לראש — לכלול בהם המצוין בהגהות וביאורים לעץ חיים, הוצאת ורשא תרנ"א, ועד"ז בכתבי האריז"ל שנדפסו בירושלים עם הגהות הרמ"מ הלפרין וכיו"ב, וגודל הענין שבהשוואת הענינים בכתבי האריז"ל, ממקום למקום, בודאי מובן וגם פשוט.

נאוהרי ציונים ומראה מקומות לכתבי האריז"ל (על יסוד מאמר חז"ל דברי תורה וכו' ועשירים במקום אחר), בודאי רק תועלת וענין בהם (משא"כ בביאורים ע"ד עצמו).

נבבודאי מתאים למכתבי מאז, משתדל כת"ר גם בהפצת תורת הבעש"ט בכל אופן האפשרי, בכתב בדפוס ובע"פ, ויהי רצון מהשי"ת שיראה פרי טוב בעמל זה, והרי תורת הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו וכו' — היא עמלא דאורייתא אשר ע"י דחילו ורחימו סלקא ובקעא רקיעין וקיימי קדם ה', וכמובא בספר תניא קדישא (פרק מ' ושם קונטרס אחרון בתחלתו).

נגבכבוד ובברכה.

נד(ממכתב כ"ד טבת תשכ"ב)