Likkutei Sichos·Vol. 35·Noach·Sicha 3לקוטי שיחות·כרך לה·נח·שיחה ג

אשיחה ג
א. "ויאמר אלקים זאת אות הברית גו' לדורות עולם"¹, ואיתא במדרש רבה²: "לדרת כתיב, פרט לשני דורות [שבהם לא נראה אות הקשת בעולם], לדורו של חזקי' ולדורו של אנשי כנסת הגדולה, רבי חזקי' מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של ר"ש³ בן יוחאי".

בובפרש"י עה"פ הובאה דרשה זו, וז"ל: "לדרת עולם — נכתב חסר, שיש דורות שלא הוצרכו לאות לפי שצדיקים גמורים היו כמו דורו של חזקיהו מלך יהודה ודורו של רבי שמעון בן יוחאי".

גוכבר עמדו במפרשים⁴ על כך, דב­מדרש נתמעטו רק שני דורות אלו, "פרט לשני דורות", שרק בהם לא הי' צורך באות הקשת [וכמובן גם מזה ש"ר' חזקי' מוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה ומביא דורו של רשב"י"⁵, שבפשטות, הטעם שהוזקק ר' חזקי' להוציא דורן של אנשי כנסת הגדולה (ולא רק להוסיף גם דורו של רשב"י), הוא לפי שאז הם יותר מב' דורות⁶]; משא"כ רש"י כותב "שיש דורות שלא הוצרכו כו'" (ולא כתב "ב' דורות"), לפי שע"פ פש"מ — דרך רש"י — אין מוכרח כמה דורות לא הוצרכו לאות⁷ [ומ"ש רש"י אח"כ "דורו של חזקיהו כו' רשב"י" (שמביא רק ב' דורות) — לדוגמא נקט, אבל אפ"ל מצד פש"מ שהיו יותר, וכדיוק לשונו⁸ "כמו⁹ דורו של חזקיהו כו' רשב"י"].

דוביארו, ששינוי זה תלוי באופן הלי­מוד מ"לדרת": המדרש דריש החסרון של ב' הווי"ן¹⁰, ולכן כ' "פרט לשני דורות", ואילו לפרש"י נלמד זה ממה ש"נכתב חסר", היינו שכללות החסרון שבהתיבה באה ללמדנו¹¹ שיש "חסרון" ב"לדורות עולם"¹², שאין כל הדורות בכלל, כי נחסרו כמה דורות שלא הוצרכו לאות הקשת.

הולכאורה מסתבר לומר, שנוסף על פלוגתתם באופן מדרש הפסוקים — אם מ"לדרת" נתמעטו רק ב' דורות, או מספר סתמי של דורות ("יש דורות") — יש חילוק בין ב' אופנים אלה גם בתוכן הענין, וכדלקמן.

וב. ויש לומר, שהמדרש ופרש"י מחולקים בטעם הדבר שדורות אלו לא הוצרכו לאות, שיש לבארו בב' אופנים: א) שזהו מצד זכות הצדיקים שבדור, המגינה על העולם. ב) מצד מצב כל אנשי הדור, שמצד צדקתם כו' אינם זקוקים לאות הקשת, שמלכתחילה אינם ראויים לעונש.

זברש"י מפורש "שיש דורות שלא הוצרכו לאות לפי שצדיקים גמורים היו", שתיבת "היו" מוסבת על תיבת "דורות" שלפני', שהדורות עצמם היו צדיקים גמורים. ומזה מובן, שהדוגמאות שמביא רש"י אח"כ, "כמו דורו של חזקיהו מלך יהודה ודורו של רבי שמ­עון בן יוחאי", אין כוונתו בזה להדגיש גודל צדקתם של שני צדיקים אלה¹³, אלא שאנשי דורו של חזקיהו ואנשי דורו של רשב"י היו צדיקים גמורים. וכדמצינו בפירוש בחז"ל¹⁴ לגבי דורו של חזקיהו, שבימיו "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ כו' ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה ועל אותו הדור הוא אומר כו'" — וזוהי הסיבה שלא הוצרכו לאות.

ח[ואף שזה בא על ידי חזקיהו המלך (כמסופר בחז"ל שם¹⁵), מ"מ, מה שנוגע כאן (בטעם שלא היו צריכים לאות) אינו גודל זכותו דחזקי' בזה, אלא זה שב­פועל היו אנשי דורו צדיקים גמורים].

טאבל המדרש ס"ל שהטעם שנתמעטו ב' דורות אלו מאות הקשת הוא מצד גודל צדקתם של חזקיהו ושל (אנשי כנסת הגדולה, או) רשב"י עצמם. וכמובן גם מהמשך דברי המדרש¹⁶, שמסופר שם אודות דברי רשב"י לאליהו הנביא בנו­גע לר' יהושע בן לוי¹⁷, דכיון שנראתה הקשת בימיו אין הוא כדאי לראות פניו, שמזה מובן, שהמעלה של אי ראיית קשת שבימי רשב"י מתייחסת לרשב"י עצמו (ולא לאנשי דורו), שמצד גודל צדקתו של רשב"י לא נראתה קשת בימיו. וכן מובן ממה שהמדרש ממשיך ומבאר עוד כמה מעלות ושבחים של רשב"י, כי שבחים אלה מוסיפים ביאור בטעם שלא נראתה קשת בימיו¹⁸.

י[ומדוייק גם כן שאחת ממעלותיו של רשב"י שהובאה במדרש שם היא — דברי רשב"י שזכותו גדלה כ"כ עד שיכול לסבול¹⁹ את כל הדורות "עד מלכא משיחא" (וכלשון רשב"י שהובא בגמ'²⁰ "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין") — שזהו בהתאם לכך שבדורו לא נראתה קשת, דאף אם היו ראויים לעונש, הרי זכותו של רשב"י מגינה עליהם ופוטרת אותם מן הדין, ובמילא אינם צריכים לאות הקשת²¹].

יאג. ועפ"ז יש לומר, שזהו גם תוכן החילוק בין שיטת המדרש ושיטת פרש"י עה"ת אם נתמעטו רק ב' דורות, או יותר מזה:

יבלהמדרש שנתמעטו רק ב' דורות, ה"ז לשיטתו שהמיעוט מאות הקשת בא מצד גודל צדקת הצדיק שבדור, שביכולתו להגן על כל העולם כולו, שצדיק בדרגא כזו לא נמצא בדרך כלל²², וכמובן מזה גופא שרק רשב"י אמר על עצמו "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", היינו שזהו דבר חידוש אפילו לגבי תנאים וצדיקים אחרים.

יגועד"ז היא כוונת המדרש בנוגע ל­חזקי', שגם אצלו מצינו הפלאה מיוחדת, כמאמר חז"ל²³ שביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, וכיון שהי' ראוי להיות גואלם של ישראל מובן שגדלה זכותו להגן על כל העולם כולו.

ידמשא"כ לשיטת רש"י, שהכוונה ש­כללות הדור היו צדיקים גמורים (כי לא היו חייבים עונש מבול, כדלקמן), הרי אין זה דבר מיוחד רק לדורו של חזקיהו ודורו של רשב"י, שהרי היו עוד דורות כאלו (ע"ד שהובא גם בחז"ל עה"פ²⁴ "שקר החן גו' אשה יראת ה' היא תתהלל" בנוגע לדורו של ר' יהודה ב"ר אילעאי, ועוד).

טוד. ויש לבאר יסוד הפלוגתא בין המדרש ופרש"י (אם זה שדורות אלו לא הוצרכו לאות הוא מחמת זכות הצדיק או מפני מעלת אנשי הדור) — שזה תלוי בגדר הצורך באות הקשת.

טזובהקדם תמי' עצומה לכאורה במ­חז"ל זה, שרק בדורות אחדים לא הוצרכו לאות הקשת: "אות" הקשת היא, כמפורש בכתוב, להזכיר את הברית ש"לא יהי' עוד המים למבול לשחת כל בשר"²⁵, ובפשטות, הצורך בהאות הוא רק כאשר יש מקום לעונש של מבול (מצד רוע ההנהגה כו')²⁶, אלא שאעפ"כ לא יהי' מבול — מפני הבטחתו של הקב"ה.

יזותמוה: כיצד אפשר לומר שרק כאשר יש "צדיקים גמורים" (כלשון רש"י) אז אין צריכים לאות הקשת? הרי גם אם אינם צדיקים גמורים, ואפילו אם הם רשעים, הרי כל זמן שאינם במצב של אנשי דור המבול — שהעולם הי' אז בשפל המצב ביותר, "רבה רעת האדם בארץ גו'"²⁷, ועד ש"ותשחת הארץ. . השחית כל בשר את דרכו על הארץ"²⁸ — אין מקום לעונש של מבול [כפי ש­רואים, שקודם המבול, אף שכל הדורות שלפנ"ז "היו מכעיסין ובאין"²⁹, וכבר בדורו של אנוש (בנו של שת) עבדו עבודה זרה³⁰, בכ"ז לא הי' עונש כזה של איבוד העולם כולו³¹] — וא"כ, איך אפשר לומר, שרק בדורות ש"צדיקים גמורים היו" לא היו צריכים לאות הקשת?

יחה. והנה ע"ד הדרש יש לתרץ, שאין הפירוש שבכל פעם שרואים קשת ה"ז סימן שהעולם הוא במצב שראוי לעונש של מבול והעולם ניצל רק בזכות הבטחת הקב"ה (הנזכרת על ידי אות הקשת) — אלא שהקב"ה קבע את אות הקשת בטבע הבריאה³² באופן תמידי, לזכרון עולם, שגם אם יהי' העולם במצב שפל כזה שיהי' ראוי לעונש של מבול, מובטחים אנו (בשבועה³³ "לא אוסיף" "ולא אוסיף") ש"לא³⁴ יהי' עוד מבול לשחת הארץ". ולכן נראית הקשת גם בדורות שאין ראויים לעונש של מבול.

יטוזהו גם היסוד לדעת המדרש, שדו­רות שלא נראתה בהם הקשת³⁵, הי' זה מחמת זכות הצדיקים של הדור (זכותו של חזקיהו המלך וזכותו של רשב"י) — ולא מפני גודל הצדקות של אנשי הדור:

כהסיבה להעדר ראיית קשת בדורות אלו אינה מפני שרק דורות אלו לא היו במצב שאין ראויים לעונש של מבול — דודאי אינו כן, ואדרבה, רובם ככולם של הדורות אינם ראויים לעונש של מבול ח"ו; אלא זה שלא נראתה הקשת בימיהם בא להורות על גודל זכותו של הצדיק הנמצא בדור ההוא³⁶, שגם אילו יצוייר שדורו הי' בשפל המצב כמצב דור המבול, וגם לא היתה הבטחה ש"לא יהי' עוד מבול", מ"מ בזכותו לא היו נענשים (כמאמר רשב"י הנ"ל "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין").

כאאבל בפרש"י על התורה אי אפשר לבאר כן, כי עה"פ³⁷ "והי' בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן", מפרש "בענני ענן — כשתעלה במחשבה לפני להביא חשך ואבדון לעולם"³⁸. שמזה מובן, שע"פ פשוטו של מקרא, זה ש"נראתה הקשת בענן"³⁵ הוא תוצאה מזה שעלה במחשבה "להביא חשך ואבדון לעולם".

כב[דבשלמא במ"ש אח"כ³⁹ "והיתה ה­ קשת בענן וראיתי' לזכור ברית עולם", אפשר לפרש, שהקשת בענן הוא ענין תמידי, אלא דכאשר יעלה במחשבה לפניו להביא חשך ואבדון לעולם, אזי תועיל ראיית הקשת ("וראיתי'"), שיזכור הקב"ה כביכול⁴⁰ את הברית עולם. משא"כ בפסוק "והי' בענני ענן גו'", שנאמר "ונראתה הקשת בענן" (ולא "וראיתי' גו'")].

כגוהדרא קושיא לדוכתא — כיצד יתכן לומר, שבמשך כל הדורות (מלבד ה­דורות המועטים שלא נראתה הקשת בימיהם) הי' העולם במצב כזה שיש מחשבה לפניו ית' "להביא חושך ואבדון לעולם" (כמו דור המבול)?!

כדו. ונראה לומר בזה — שע"פ פשוטו של מקרא, הגדר של עונש המבול שנש­לל ע"י הבטחת הקב"ה, אינו רק שלילת הבאת מבול על כל הארץ כולה, אלא אפילו על חלק מן הארץ⁴¹ [והפירוש ב"ולא יכרת כל בשר"³⁴, "ולא יהי' עוד המים למבול לשחת כל בשר"⁴² — אין פירושו כל בשר ביחד⁴³ ("כל" במובן של כלל הדברים), אלא "כל בשר" היינו אף אחד מה"בשר"^*43 ("כל" במובן "שום", כמו "לא תעשה כל מלאכה"⁴⁴, "וכל אדם לא יהי' באוהל מועד"⁴⁵, ועוד)].

כהדהנה^* שונה עונש המבול משאר ה­עונשים המסופרים בתורה, שאצל המבול נאמר⁴⁶ "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה", שזה מורה על ענין של איבוד מוחלט, וסיבת הדבר מפורשת בכתוב, כי המבול לא בא רק לענוש את אנשי דור המבול, אלא מפני ש"וינחם⁴⁷ ה' כי עשה את האדם גו' ויאמר ה' אמחה את האדם גו' כי נחמתי כי עשיתים", כלומר, שהקב"ה התחרט כביכול על עצם ברי­את האדם (ושאר הנבראים), ולכן בא למחות ולאבד את הבריאה אשר עשה.

כודעונש זה הוא עונש מסוג מיוחד. דישנם עונשים חמורים, עד עונשים באופן של כליון, וגם באופן שנאבד לא רק מין המדבר אלא גם הבעלי חיים (כמו עונש עיר הנדחת⁴⁸), ועד שהארץ עצמה נשחתה, ע"ד הפיכת סדום ועמו­רה⁴⁹. אבל מ"מ כ"ז הוא רק דרך עונש, שאנשי המקום חטאו כ"כ בעיני ה', עד שנתחייבו כלי' למקום (ועד שיש צורך לאבד את מקום מגורם). אבל בכל זה לא נאמר אצלם לשון של "וימח"⁵⁰ ונח­מה (חרטה) על עצם בריאתם, ע"ד שמצי­נו במבול.

כזוזהו גם הטעם לחילוק העיקרי בין המבול והפיכת סדום, דגבי הפיכת סדום מצינו שאם היו בה צדיקים היו ניצולים, כטענת אברהם⁵¹ "האף תספה צדיק עם רשע. . חלילה לך גו' להמית צדיק עם רשע", אלא שלפועל כל אנשי סדום^*51 היו "רעים וחטאים לה' מאד"⁵² משא"כ גבי המבול לא היתה הגבלה זו, שהרי כל העולם כולו (מלבד נח ומשפחתו) נאבד, וודאי אין לומר שכל אנשי דור המבול ממש וקטני קטנים בכלל (מלבד נח ומשפחתו) היו גרועים כ"כ עד שנת­חייבו כלי'⁵³:

כחוהיינו לפי שהמבול לא הי' בדרך עונש (משפט מיתה כו'), אלא חרטה על עצם בריאת האדם, ולכן לא נפק"מ בין רשע גמור לרשע שאינו גמור (שיש לו גם מעשים טובים) כו', דכאשר לא קיים רצון על בריאת האדם בדרך ממילא הכל נאבד⁵⁴ [והצלת נח ומשפחתו היתה כדי⁵⁵ לבנות מהם "עולם⁵⁶ חדש"^*56].

כטומזה מובן, שהחילוק בין גדר המבול ושאר עונשים שייך גם כשהמדובר באומה ומדינה אחת או עיר אחת וכיו"ב. שאפשר להיות מצב שהנהגתם גרועה כ"כ עד שע"פ שורת הדין הי' הקב"ה מתחרט על בריאתם כו' והי' צ"ל בהם "וימח"⁵⁷.

לוזהו החידוש של הבטחת הקב"ה³⁴ "והקימותי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד גו' ולא יהי' עוד מבול לשחת הארץ", שהיא שוללת גם האפ­שריות⁵⁸ של השחתת חלק מן העולם⁵⁹ — בדומה להשחתת העולם ע"י המבול, דהיינו בכוונה למחות ולאבד כליל חלק זה של העולם.

לאז. ובזה מתורץ פרש"י עה"פ "בענני ענן" — "כשתעלה במחשבה לפני להביא חשך ואבדון לעולם", שמזה משמע שכל פעם שרואים קשת ה"ז בגלל שהיתה מחשבה לפניו להביא חשך ואבדון לעו­לם:

לבדיוקו של רש"י הוא "חשך ואבדון לעולם", כלומר, לא השחתת כל העולם כולו, אלא "חשך ואבדון לעולם", היינו "חשך ואבדון" בחלק מסויים של העו­לם⁶⁰, שאם תעלה מחשבה לפניו להביא כלי' והשחתה (לא בדרך עונש, אלא) בתור "חשך ואבדון", למחות את היקום אשר ברא (ניחום על עצם בריאתו) — לו יהא אפילו בחלק מסויים של העולם — אזי ע"י ראיית הקשת נשללת מחשבה זו.

לגודבר זה שייך במשך כל הדורות, שגם אם מצב כללות העולם הוא כדבעי, מ"מ אפשר שישנם מקומות בעולם שההנהגה שם היא בשפל המצב ביותר, ע"ד הנהגתם של אנשי דור המבול, ולכן רואים שם קשת, כדי לשלול "חשך ואבדון" באותו מקום ששם ההנהגה היא באופן בלתי רצוי.

לדח. וע"פ כל הנ"ל מובן יסודו של רש"י לפרש שהדורות שלא נראתה בהם הקשת הי' זה מפני "שצדיקים גמורים היו" (כללות כל הדור) — כי העדר ראיית הקשת מורה, שאין אף מקום אחד בעולם (היינו בבני ישראל, שבשבילם נברא העולם, כפרש"י בתחילת פרשת בראשית⁶¹) שאצלם ישנה הנהגה בלתי רצוי' (באופן שראויים ל"חשך ואבדון").

להוזהו טעמו של רש"י לפרש שכללות הדור "צדיקים גמורים היו", שרק בגלל זה אפשר לומר "שלא הוצרכו לאות"⁶². וענין זה מצינו בפירוש גבי חזקיהו המלך, וכנ"ל שבימיו "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ כו' ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה ועל אותו הדור הוא אומר כו'", היינו שבכל מקומות מושבות בנ"י היו כדבעי כו', ומזה מובן שכן הי' גם מצב דורו של רשב"י (וכ­מפורש ברש"י כאן ש"צדיקים גמורים היו")⁶³.

לוועפ"ז יובן עוד יותר מ"ש רש"י "שיש דורות כו' כמו דורו של חזקיהו כו'", שמזה משמע, שהיו יותר מב' דורות (כנ"ל ס"א) — כי כל זמן שהנהגת בני ישראל אינה כהנהגת אנשי דור המבול, אין צריכים לאות הקשת. ובודאי היו כו"כ דורות, שהנהגת כל ישראל, לכל מושבותיהם, היתה כדבעי, עכ"פ הרבה יותר טוב מהנהגת דור המבול, באופן שלא הי' אף מקום אחד בעולם (בבני ישראל) שראויים ח"ו לעונש המבול⁶⁴.

לזט. והנה הטעם הפנימי שלדעת המד­רש רק בב' דורות של חזקיהו המלך ורשב"י לא נראתה הקשת [וגם רש"י נקט ב' דורות אלו דוקא (אף שלשיטת רש"י היו עוד דורות כאלה)] — יש לומר:

לחמבואר בכ"מ⁶⁵ שהמבול בא "לטהר את הארץ", שזוהי גם כוונת חז"ל⁶⁶ שנח "ראה עולם חדש", כי ע"י המבול נעשה חידוש במעשה בראשית, שהעולם נטהר ונתעלה למדריגה חדשה, עד שנקרא "עולם חדש".

לטוזהו ענינה של אות הקשת ש"לא יהי' עוד מבול לשחת הארץ" — להורות, שע"י המבול נטהרה הארץ באופן שאי אפשר עוד שהעולם יהי' במצב שפל כזה שיהי' ראוי למבול⁶⁷.

מוהנה התחדשות כזו בהבריאה תהי' בביאת משיח צדקנו, שאז יהיו "השמים החדשים והארץ החדשה"⁶⁸.

מאוזהו גם הרמז שדוקא אצל חזקיהו המלך ורשב"י מצינו שלא הוצרכו לאות הקשת, כי שניהם שייכים לביאת ה­משיח: בנוגע לחזקיהו נאמר שביקש הקב"ה לעשותו משיח (כנ"ל), וכן רשב"י חיבר ספר הזהר, אשר "יפקון בי' מן גלותא ברחמי"⁶⁹.

מבונמצא שע"י עבודתם היו ראויים לפעול התחדשות בהבריאה, ולכן "לא הוצרכו לאות" הקשת, כיון שהיו יכולים לפעול התחדשות הבריאה (ע"ד ההת­חדשות הנעשית ע"י המבול) על ידי עבודתם הם.

מג(משיחת ש"פ נח תשמ"ה)