Likkutei Sichos·Vol. 36·Indexes·Verse Indexלקוטי שיחות·כרך לו·מפתחות·מפתח פסוקים

אבראשית
תרגום: דרך התרגומים עה"ת, בתוארי הקב"ה, להפשיט הדברים מגשמיותם: 48.

בא, א ברש"י: בשביל ישראל ובשביל התורה: 35. 204.

גברמב"ן: בפתיחה: הכל מן התורה כו' אפילו ספר רפואות כו': 271.

דשם: אשיב שואלי דבר בכתיבת פירוש התורה כו' ובקצת דברים נעימים לשומעים וליודעים חן: 195.

הא, ז ברש"י: ובשלישי כו' כפל בו כי טוב כו': 242. 244. 246. 251. 253.

וא, ח ברש"י: שמים שם מים שם מים אש ומים כו': 110.

זא, יא עץ פרי עושה פרי גו': 92.

חא, יב למינהו: 156.

טא, כז­ח זכר ונקבה ברא אותם ויברך אותם גו': 92.

יא, כט ברש"י: ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית ברי' ולאכול בשר: 60.

יאב, ג ויברך גו' ויקדש גו': 73.

יבויברך גו' ויקדש (ורש"י: ברכו במן כו'): 78.

יגב, ה ברש"י: וזה מוכיח: 133.

ידג, ז ברש"י ד"ה ותפקחנה: וסוף המקרא מוכיח: 133.

טוג, ח ברש"י: ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא: 65.

טזנח
ט, ג כל רמש כו' לכם יהי' לאכלה גו': 60.

יזט, ד אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו: 60.

יחי, ח בראב"ע: אל תבקש טעם לכל השמות: 110.

יטלך לך
יב, ג ברש"י: וזה מוכיח: 133.

כיב, ו ויעבר אברם בארץ (ורש"י: נכנס לתוכה): 48.

כאיג, א ברש"י:כמו שמוכיח כו': 133.

כביד, יד ברש"י: שראה שעתידין בניו כו': 9. 62.

כגטו, י ברש"י: חלק כל אחד לב' חלקים כו': 118.

כדויתן איש בתרו לקראת רעהו: 121.

כהטו, יב והנה אימה גו' (ורש"י): 65.

כוטו, יד וגם גו' דן אנכי: 47.

כזיז, יב ואתנה בריתי ביני וביניך: 118.

כחוירא
יח, ח והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו: 172.

כטברש"י: נראין כמו שאכלו מכאן שלא ישנה כו': 172.

לכא, יז באשר הוא שם (ורש"י: לפי מעשיו שהוא עושה עכשיו הוא נידון כו'): 9.

לאכב, ב ארץ המורי' (ורש"י: ע"ש שמשם הוראה יוצאה לישראל): 129.

לבכב, ו ברש"י: סכין כו' שמכשרת בשר לאכילה: 60.

לגחיי שרה
כה, יח על פני כל אחיו נפל: 66.

לדויצא
כח, טו והנה אנכי עמך: 2.

להכח, יז מה נורא המקום הזה גו': 193.

לוברש"י: וקרא מוכיח: 133.

לזוזה שער השמים (ורש"י: מקום תפלה כו'): 129.

לחכט, לא ויפתח גו' ורחל עקרה: 148.

לטל, א ותרא רחל כי לא ילדה גו': 148.

מל, ג ותאמר הנה אמתי בלהה גו': 148.

מאל, לו ברש"י ד"ה הנותרות: הרעועות שבהן: 147.

מבלא, מז יגר שהדותא: 40.

מגוישלח
לב, ח ויירא יעקב מאד וייצר לו: 2.

מדלב, יב בתיב"ע: עשו כו' דהוא עסק באיקרא דאבוי: 91.

מהוישב
לז, ז ברש"י: בלשון משנה: 28.

מומקץ
מב, ט ערות הארץ: 50.

מזמג, כה כי שם יאכלו לחם: 162.

מחויחי
מח, ח ברש"י: לפי שעתיד כו': 9.

מטשמות
א, י הבה נתחכמה לו גו': 34.

נב, יב ויפן כה וכה וירא כי אין איש: 2.

נאב, יג ברש"י: דתן ואבירם כו' שהותירו את המן: 2.

נבב, יד ויירא משה גו' (ורש"י: כפשוטו ומדרשו דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין כו'): 1.

נגג, ח וארד להצילו מיד מצרים: 47.

נדג, יא ויאמר משה גו' וכי אוציא את בנ"י ממצרים (ורש"י: מה זכו ישראל כו'): 7.

נהג, יב ויאמר כי אהי' עמך גו' בהוציאך את העם ממצרים גו' (ורש"י: ד"א כי אהי' עמך וזה שתצליח בשליחותך לך האות כו' ודוגמת לשון זה מצינו כו'): 7.

נוכי אהי' עמך: 2.

נזג, טז לך ואספת את זקני ישראל גו': 88.

נחד, טז ברש"י: 86.

נטד, יט כי מתו כל האנשים גו': 2.

סד, כא ואני אחזק את לבו: 34.

סאה, ב מי ה' אשר אשמע בקולו גו': 33.

סבה, יז על כן אתם אומרים נלכה נזבחה לה': 11.

סגוארא
33 (ע"ד ההפטרה ושייכותה להסדרה).

סדז, ב ברש"י: פעם אחת כו' ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו כו': 86.

סהז, ג ואני אקשה את לב פרעה (ורש"י: מאחר שהרשיע והתריס כו' כדי שישמעו ישראל וייראו): 34.

סוברמב"ן: אם ה' הקשה את לבו מה פשעו ויש בו שני טעמים כו': 34.

סזז, ד והוצאתי את צבאותי את עמי: 53.

סחז, ה וידעו מצרים כי אני ה': 31. 33.

סטז, יא ויעשו גם הם חרטומי מצרים גו': 31.

עז, יז בזאת תדע כי אני ה': 33.

עאז, כ ויך את המים אשר ביאור לעיני פרעה כו': 30.

עבז, כה ברש"י: שהיתה המכה משמשת רביע חודש כו': 109.

עגז, כח בביתך גו': 31.

עדז, כט ברש"י: בתוך מעיהם נכנסין ומקרקרין: 31.

עהח, ב ויט אהרן את ידו גו' ותעל הצפרדע גו' (וברש"י: היו מכין אותה כו'): 30.

עוח, ג ויעשו כן החרטומים גו': 31.

עזח, יג ויט אהרן את ידו גו' ותהי הכנם גו': 30.

עחח, יד ויעשו כן החרטומים גו': 31.

עטברש"י: שאין השד שולט על ברי' פחותה מכשעורה: 32.

פח, טו אצבע אלקים היא: 31.

פאח, כ ויבוא ערוב כבד ביתה פרעה: 31.

פבט, ג הנה יד ה' הוי' במקנך גו': 47.

פגט, ד והפלה ה' בין מקנה ישראל גו': 47.

פדט, ח ויאמר ה' אל משה גו' פיח כבשן וזרקו משה השמימה (ורש"י: וזרקו משה, וכל דבר כו' הרי נסים הרבה כו'): 26.

פהט, ט לשחין פורח אבעבועות גו' (ורש"י: כתרגומו כו', שחין לשון חמימות והרבה יש בלשון משנה כו'): 26. 28.

פוט, י ויהי שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה: 29.

פזט, יא ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה גו': 30.

פחמפני השחין כי הי' השחין גו': 29.

פטט, יד בעבור תדע כי אין כמוני גו': 33.

צט, טו ואך אותך ואת עמך בדבר גו': 47.

צאט, טז בעבור זאת העמדתיך בעבור הראותך גו': 34.

צבט, כג ויט משה את מטהו גו': 30.

צגט, כד ברש"י: נס בתוך נס: 29.

צדט, לא כי השעורה אביב: 109.

צהט, לב ברש"י: פלאי פלאות נעשו להם שלא לקו: 111.

צובא
י, ד ברמב"ן [הזמן שבין ג' מכות האחרונות]: 11. 109.

צזי, ה בבחיי: ימי עמידת המכות כו': 11. 109. י, יג ויט משה את מטהו גו': 30.

צחי, כב ויט משה את ידו גו': 30.

צטיא, א עוד נגע אחד אביא על פרעה גו': 109.

קיא, ד כחצות הלילה אני יוצא: 45. 47.

קאברש"י: בעמדו לפני פרעה כו': 109.

קביא, ה ומת כל בכור גו': 50.

קגיא, ז למען תדעון גו': 33.

קדיב, ב החודש הזה לכם גו': 110. 203.

קהיב, ג דברו גו' בעשור לחודש הזה גו': 207.

קויב, ו ברש"י: הגיע שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו: 8.

קזשם: נתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה כו': 116.

קחיב, יא ברש"י ד"ה פסח: הקרבן קרוי פסח ע"ש הדילוג והפסיחה כו' וישראל אמצעי נמלט: 45.

קטיב, יב ועברתי באמ"צ גו' (ורש"י: כמלך העובר ממקום למקום כו'): 45.

קיאני ה' (ורש"י: אני בעצמי ולא ע"י שליח): 46.

קיאיב, יג והי' הדם גו' וראיתי גו' (ורש"י: הכל גלוי כו' נותן אני את עיני כו'): 49.

קיבופסחתי עליכם גו' (ורש"י: מדלג הי' מבתי ישראל לבתי מצרים כו'): 45. 46.

קיגברש"י ד"ה ולא יהי': שהי' ישראל בביתו של מצרי כו': 50.

קידיב, יז הוצאתי את צבאותיכם: 53.

קיהיב, כב הדם אשר בסף (ורש"י: בכלי כמו ספות כסף): 119.

קיוואתם לא תצאו כו': 50.

קיזיב, כג ועבר ה' לנגוף את מצרים: 46.

קיחיב, כז ואמרתם זבח פסח הוא גו': 47.

קיטיב, כח ברש"י: מכיון שקבלו עליהם . . כאילו עשו: 12. יב, כט ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור (ורש"י: וה' הוא וב"ד): 46.

קכיב, לז ויסעו בנ"י מרעמסס סוכתה (ורש"י: ק"כ מיל היו כו'): 11.

קכאיב, לח ברש"י: תערובת אומות של גרים: 38.

קכביב, מא בעצם היום הזה: 47.

קכגיצאו כל צבאות ה': 53.

קכדיב, מב ליל שמורים הוא לה' גו': 48.

קכהיב, מג זאת חוקת הפסח: 209.

קכויב, מח וכל ערל לא יאכל בו: 116.

קכזיב, נא את בנ"י מאמ"צ על צבאותם: 53.

קכחיג, ב קדש לי כל בכור גו': 111.

קכטיג, ג זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים (ורש"י: למד שמזכירין יצי"מ בכל יום): 112.

קליג, ד היום אתם יוצאים בחודש האביב: 109.

קלאבבחיי: שג' הרגלים נקבעו על התבואה פסח בזמן האביב כו': 82.

קלביג, ה ועבדת את העבודה הזאת גו': 112.

קלגיג, ח ברש"י: בעבור שאקיים מצותיו כו': 112.

קלדשם: שאילו היית שם לא היית כדאי ליגאל: 51.

קלהיג, יב כל פטר רחם לה': 60.

קלויג, יג וכל פטר חמור תפדה גו' וערפתו (ורש"י: עורפו בקופיץ כו' הוא הפסיד ממונו של כהן לפיכך יפסיד ממונו): 59.

קלזברש"י: נותן שה לכהן ופטר חמור מותר בהנאה: 60.

קלחיג, טו ויהי כי הקשה פרעה גו' כל בכור גו': 111.

קלטיג, טז ולטוטפות: 40.

קמבשלח
233 (ע"ד ההפטרה — שירת דבורה, ושייכותה לשירת משה. הלימוד מזה). יג, יז כי קרוב הוא: 67.

קמאיד, ד וחזקתי את לב פרעה גו': 33.

קמבואכבדה בפרעה (ורש"י: כשהקב"ה מתנקם ברשעים שמו מתגדל ומתכבד): 35.

קמגיד, כא ברש"י: 66. טו, ב ברש"י: ראתה שפחה על הים כו': 57. 66.

קמדטו, ח נצבו כמו נד (ורש"י): 175.

קמהטו, יד שמעו עמים ירגזון חיל אחז גו': 66.

קמוברמב"ן: פי' אימתה ופחד: 66.

קמזטו, טז תפול עליהם אימתה ופחד (ורש"י: אימתה על הרחוקים ופחד על הקרובים כענין שנאמר כו'): 65.

קמחטו, יז מכון לשבתך פעלת ה': 126.

קמטטז, ח בתת ה' גו' ולחם בבוקר: 72.

קנטז, יב בין הערבים תאכלו בשר גו': 72.

קנאטז, יג ובבוקר היתה שכבת הטל גו': 72.

קנבטז, כא [ירידת המן בבוקר]: 72.

קנגטז, כב לקטו לחם משנה: 78.

קנדשני העומר לאחד: 73.

קנהטז, כג בחזקוני: והוא הדין לסעודת מוצ"ש: 73.

קנוטז, כד לא הבאיש ורמה לא היתה בו: 74.

קנזטז, כה ויאמר משה אכלוהו היום גו': 70.

קנחהיום לא תמצאוהו בשדה: 77.

קנטבש"ך עה"ת: אכלוהו היום כי הוא מנה של שבת ואין ראוי לאוכלו בחול: 74.

קסטז, כו ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי שבת לא יהי' בו (ורש"י: שבת הוא כו' ולא בא הכתוב לרבות אלא יוהכ"פ ויו"ט): 77.

קסאיז, ח ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים: 67.

קסביתרו
יח, יב ברש"י ד"ה עולה: שהיא כולה כליל: 120.

קסגיט, ג כה תאמר לבית יעקב גו' (ורש"י: אלו הנשים תאמר להן בלשון רכה כו'): 86. 88.

קסדיט, ד ואשא אתכם על כנפי נשרים: 11.

קסהיט, ו אלה הדברים אשר תדבר אל בנ"י (ורש"י: לא פחות ולא יותר): 86.

קסויט, ז ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים גו': 87.

קסזיט, ח ויענו כל העם גו': 87.

קסחיט, י וכבסו שמלותם: 116.

קסטיט, יז ברש"י: ומדרשו שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית: 9.

קעכ, א בראב"ע: בדבור החמישי כו' ואם לא יכבדם כאילו אינו מכבד השם: 90.

קעאכ, ב אנכי ה"א גו': 51.

קעבאנכי ה"א אשר הוצאתיך מאמ"צ (ורש"י: כדאי היא ההוצאה שתהיו משועבדים לי): 14.

קעגכ, ג לא יהי' לך גו': 96.

קעדכ, יא על כן ברך ה' את יום השבת: 74.

קעהכ, יב כבד את אביך גו': 90.

קעוברמב"ן: הנה השלים כל מה שאנו חייבין מדברי הבורא בעצמו ובכבודו וחזר לצוות אותנו בעניני הנבראים והתחיל מן האב כו': 90.

קעזכ, יג ברמב"ן: כי כבד את אביך כבוד הא­ל כו': 90.

קעחכ, טו וכל העם רואים את הקולות גו': 57.

קעטוכל העם רואים את הקולות גו' וינועו ויעמדו מרחוק (ורמב"ן): 97.

קפכ, יח אל הערפל אשר שם האלקים: 193.

קפאכ, יט­כ כה תאמר אל בנ"י אתם ראיתם גו' לא תעשון אתי אלקי כסף ואלקי זהב לא תעשו לכם (ורמב"ן): 96.

קפבכ, כ ברש"י: לא תעשון דמות שמשי כו': 98.

קפגכ, כב מזבח אדמה תעשה לי גו': 99.

קפדמשפטים
כא, יט בראב"ע: במארז"ל נתנה תורה רשות לרופא לרפאות: 271.

קפהכא, כט והועד בבעליו (ורש"י: לשון התראה בעדים): 103.

קפוכב, ח עד האלקים: 54.

קפזכב, כז אלקים לא תקלל: 55.

קפחכג, יא והשביעית תשמטנה ונטשתה: 110.

קפטכג, יד שלש רגלים גו': 112.110.

קצכג, טו את חג המצות גו' חודש האביב (ורש"י: שהתבואה מתמלאת כו' לשון אב כו'): 109.

קצאכג, טז חג הקציר בכורי מעשיך גו': 110.

קצבכג, יז שלש פעמים גו': 110.

קצגבבחיי: שג' הרגלים נקבעו על התבואה פסח בזמן האביב כו': 82.

קצדכד, ו ברש"י ד"ה ויקח משה חצי הדם: מי חלקו מלאך בא וחלקו: 117.

קצהוישם באגנות (ורש"י: שתי אגנות כו' ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית כו'): 115.

קצוכד, ח ויקח משה את הדם ויזרוק על העם גו' (ורש"י ענין הזאה ותרגומו כו'): 115. 117. 121.

קצזכד, טז וישכן כבוד ה' על ה"ס: 193.

קצחברש"י ד"ה ויקרא: 87.

קצטתרומה
כה, א ברמב"ן: וישראל קבלו עליהם כו' ראויים שיהי' בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם כו' עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון כו' ע"כ הקדים הארון כו': 192. 194.

רשם: וסוד המשכן הוא שיהי' הכבוד אשר שכן על ה"ס כו': 193.

ראבבחיי בסוף הקדמתו: 197.

רבכה, ב ויקחו לי תרומה: 123.

רגכה, ח ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם: 57. 123. 128. 141. 192. 194.

רדבאלשיך: 197.

רהכה, י ועשו ארון גו': 129.

רובמפרשי התורה: ע"ד זמן ציווי המשכן: 192.

רזכה, טז ונתת אל הארון את העדות (ורש"י: התורה): 129.

רחכה, כב ונועדתי לך שם גו': 192.

רטכה, מ אשר אתה מראה בהר: 193.

ריכו, ה ברש"י: רחבן של יריעות כו' זו מצאתי בברייתא כו' אבל במס' שבת אין היריעות מכסות כו' ולמערב אמה: 131. 134.

ריאכו, ז בבחיי: 135.

ריבכו, ח ברש"י: אמה מכאן ואמה מכאן כו': 134.

ריגכו, ט וחברת את חמש היריעות גו': 132.

רידכו, יב וסרח העודף ביריעות האהל גו' (ורש"י: יריעות האהל הן העליונות כו' לכסות שתי אמות שהיו מגולות בקרשים): 132.

ריהחצי היריעה העודפת תסרח על אחורי המשכן (ורש"י): 133.

ריוכו, יג יהי' סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסותו (ורש"י: למדה תורה דרך ארץ כו'): 135.

ריזכו, כד ויחדיו יהיו תמים: 132.

ריחכו, כו ברא"ם: ורש"י ז"ל תפס הברייתא עיקר כו' אפילו במקום שהכתוב עומד לנגדו: 133.

ריטכו, לא ועשית פרוכת גו' (ורש"י: ל' מחיצה כו'): 140.

רכברש"י: והפרכת כו' פרוסה בשליש של משכן שיהא הימנה ולפנים כו' שלישו של משכן: 131. 133.

רכאכו, לג ונתת את הפרוכת תחת הקרסים: 131.

רכבוהבדילה הפרוכת לכם גו': 137.

רכגוהבאת שמה גו' (ורמב"ן: יצוה אותו הכתוב כו'): 140. כז, ג ומזרקותיו: 119.

רכדכז, ה ברש"י: מצאתי במשנת מ"ט מדות: 131.

רכהכז, יט ברש"י: עשויין ליריעות האהל כו' קשורים במיתרים סביב סביב כו': 135.

רכותצוה
כז, כא באהל מועד מחוץ לפרוכת: 139.

רכזכח, ו בצרור המור: 150.

רכחבבחיי: 150.

רכטכח, י ששה משמותם גו' כתולדותם (ורש"י: כסדר שנולדו ראובן שמעון כו' כ"ה אותיות בכל אחת ואחת: 146.

רלכח, יב ושמת את שתי האבנים גו' לזכרון (ורש"י: שיהא רואה הקב"ה השבטים כו'): 150.

רלאכח, יב בפנים יפות: 152.

רלבכח, יז­כ בתיב"ע: ומפרש שמהת ג' שבטיא ראובן כו' יהודה דן כו' (ובת"י סדר שני): 149.

רלגכח, כא איש על שמו (ורש"י: כסדר תולדותם כו'): 149. 150.

רלדכח, מ לכבוד ולתפארת: 154.

רלהכט, ה ולקחת גו' ואת האפוד: 149.

רלוכט, ט וחגרת אותם אבנט: 155.

רלזכט, כ ולקחת מדמו ונתת על תנוך אוזן אהרן גו': 117.

רלחכט, כב שמשימים שלום למזבח כו': 120.

רלטכט, מו ברמב"ן: השכינה בישראל צורך הדיוט ולא צורך גבוה כו': 194.

רמל, ו ונתתה אותו לפני הפרוכת גו': 139.

רמאתשא
ל, יג ברמב"ן: שדברי התורה והנבואות כו' כולם בלשון ההוא נאמרו כו' שהקב"ה מדבר . . בו: 39.

רמבלג, יא ברש"י: אף האחרונים היו ברצון אמור מעתה אמצעיים היו בכעס: 178.

רמגלד, ג ברש"י: הראשונות ע"י שהיו בתשואות כו' שלטה בהן עין רעה כו': 178.

רמדלד, יח חודש האביב (ורש"י: חודש הביכור כו'): 110.

רמהלד, יט כל פטר רחם גו': 111.

רמולד, כ ברש"י ד"ה וערפתו: עורפו בקופיץ הוא הפסיד ממון כהן כו': 61.

רמזלד, כא בחריש ובקציר תשבות (ורש"י: למה נזכר חריש וקציר כו'): 111.

רמחלד, כז ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה: 176.

רמטלד, כח לחם לא אכל ומים לא שתה: 172.

רנלד, כט קרן עור פניו (ורש"י): 179.

רנאלד, לב ברש"י ד"ה ואחרי כן נגשו: 88.

רנבויקהל
ר"פ ברמב"ן: יתכן שהי' זה ביום מחרת רדתו ואמר לכולם ענין המשכן אשר נצטווה בו מתחלה קודם שבור הלוחות כו' שתהי' שכינתו בתוכם כו': 192.

רנגלה, יא את המשכן את אהלו גו': 192.

רנדלה, יב פרוכת המסך: 139.

רנהלה, כב ויבואו האנשים על הנשים (ורמב"ן: שהאנשים נטפלו להנשים): 130.

רנולו, א ועשה בצלאל ואהליאב גו': 192.

רנזפקודי
לט, כט (עשיית האבנט מצמר ופשתן): 154.

רנחמ, ג ושמת שם את ארון העדות גו': 139.

רנטוסכות על הארון (ורש"י: לשון הגנה שהרי מחיצה היתה כו'): 140.

רסמ, כא ויבא את הארון גו' וישם את פרוכת המסך כו': 139.

רסאמ, לד­לה וכבוד ה' מלא את המשכן: 193.

רסבויקרא
א, טו ומלק (ורש"י: אין מליקה בכלי אלא כו' קוצץ בצפרנו כו'): 60.

רסגג, א ברש"י: שלמים שיש בהם שלום למזבח ולכהני' ולבעלי': 120.

רסדצו
ז, טז ברש"י: וי"ו זו יתירה היא כו': 146.

רסהח, ז­ט ברמב"ן: שחגירת האפוד נעשתה לפני לבישת החושן: 149.

רסותזריע
יג, יח ברש"י: שחין לשון חמום שנתחמם הבשר כו': 28.

רסזאחרי
טז, ד ובאבנט בד: 159.

רסחטז, לא שבת שבתון: 77.

רסטיז, יד באוה"ח: בביאור שהארי למטה חי' טמאה ובשרשו אחד מד' חיות המרכבה: 157.

רעקדושים
יט, יט ברמב"ן ובחיי: בטעם וסוד איסור שעטנז: 155.

רעאיט, כג בש"ך: אם הי' אדה"ר ממתין ג' שעות הי' אוכל מעה"ד ולא הי' ענין המיתה כו': 75.

רעביט, לו ברש"י: אני הבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור: 48.

רעגאמור
כא, יב ומן המקדש לא יצא גו': 159.

רעדכא, יז ברש"י: כל סעודה קרוי' לחם: 162. כב, לא ושמרתם מצותי ועשיתם אותם: 19.

רעהכד, ג מחוץ לפרוכת העדות: 139.

רעובהר
כה, לח ברש"י: והבחנתי בין בכור לשאינו בכור: 48.

רעזכה, מב עבדי הם (ורש"י: שטרי קדם): 13. 170.

רעחכה, נה כי לי בנ"י עבדים גו' (ורש"י: שטרי קדם): 13. 170.

רעטכו, א ופסל ומצבה לא תקימו לכם: 96.

רפבחוקותי
כו, לא והשמותי את מקדשיכם: 123.

רפאבהעלותך
יא, טז אספה לי: 123.

רפביב, ה ברש"י: יצא יחידי שלא כמדת בשר ודם כו': 47.

רפגשלח
יג, כט עמלק יושב בארץ הנגב גו': 67.

רפדיד, כה והעמלקי והכנעני גו': 67.

רפהטו, לט וזכרתם את כל מצות ה': 159.

רפוטו, מ למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי: 160.

רפזטו, מא ברש"י: אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור כו': 48.

רפחטו, מא בבחיי: השראת השכינה במקדש בשביל ישראל: 194.

רפטקרח
יח, טו כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו לה' באדם ובבהמה יהי' לך גו': 63.

רצחוקת
יט, ב זאת חוקת התורה: 210.

רצאיט, ט ברש"י: קראה הכתוב חטאת כו': 209.

רצביט, כב ברש"י (מיסודו של ר"מ הדרשן): תבא פרה ותכפר על העגל: 209.

רצגכ, טז בפי' הרע"ב לרש"י: וה' . . ובית דינו אין לפרש שם ל' שליחות כו': 47.

רצדכא, א ברש"י: שמע שמת אהרן כו': 67.

רצהכא, לד ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו: 2.

רצופינחס
כה, יח ברש"י: את מואב לא צוה להשמיד מפני רות המואבי' כו': 9.

רצזכח, ו ברש"י ד"ה העשויה בהר סיני: 119.

רצחמטות
לא, ב ברש"י: מפני ב' פרידות כו': 9.

רצטמסעי
לג, מ ברש"י: ללמדך שמיתת אהרן היא השמועה כו': 67.

שדברים
41 (משנה תורה משה מפי עצמו אמרה). 42 (משנה תורה היא המקור של תושבע"פ).

שאא, ה הואיל משה באר את התורה הזאת (ורש"י: בשבעים לשון פירשה להם): 38. 89.

שבא, ז ברש"י: עבד מלך מלך: 100.

שגואתחנן
ד, כ כור הברזל: 57.

שדד, לד לקחת לו גוי מקרב גוי: 36.

שהד, לה כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו: 96. 98.

שוד, לט אין עוד: 98.

שזה, א ולמדתם אותם גו': 18.

שחה, ד פנים בפנים דיבר ה' עמכם: 198.

שטה, טז כאשר צוך: 90.

שיה, כא הן הראנו ה' אלקינו את כבודו ואת גדלו: 193.

שיאו, ה בכל לבבך: 69.

שיבו, ח לטוטפות: 40.

שיגעקב
ט, ט ואשב בהר ארבעים יום גו' לחם לא אכלתי גו': 173.

שידט, יח ברש"י: אף האחרונים ברצון אמור מעתה אמצעיים היו בכעס: 178.

שיהי, יב באברבנאל: בחילוק בין פחד ומורא: 68.

שיויא, כה פחדכם ומוראכם יתן ה' גו' (ורש"י: והלא פחד הוא מורא אלא פחדכם על הקרובים כו'): 65.

שיזבאברבנאל: בחילוק בין פחד ומורא: 68.

שיחראה
יב, ג אבד תאבדון: 126.

שיטיב, ד לא תעשון כן לה"א: 126.

שכיב, ה המקום אשר יבחר ה' גו' לשום את שמו שם: 201.

שכאיב, יא אשר יבחר ה"א בו לשכן שמו שם: 201.

שכבטז, א שמור את חודש האביב (ורש"י: מקודם בואו שמור כו'): 112.

שכגהוציאך ה"א ממצרים לילה: 48.

שכדטז, ג ברש"י ד"ה למען תזכור: ע"י אכילת הפסח והמצה את יום צאתך: 112. 114.

שכהשופטים
יז, טו שום תשים עליך מלך גו': 84.

שכוכ, א כי תצא למלחמה גו' לא תירא מהם: 3.

שכזכ, ט ופקדו שרי צבאות בראש העם: 53.

שכחכ, יט כי האדם עץ השדה: 85.

שכטכא, ד ברש"י: קוצץ ערפה: 59. 60.

שלתצא
כב, יא לא תלבש שעטנז גו': 154.

שלאכב, יב גדילים תעשה לך גו': 154.

שלבכה, יח ברש"י ד"ה אשר קרך: 67.

שלגתבוא
כז, א שמור את כל המצוה גו': 19.

שלדכז, ח וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (ורש"י): 40.

שלהבאמרי שפר (לפרש"י): יגלו לבין ע' אומות לפיכך באר כו': כח, כז בשחין מצרים (ורש"י: רע הי' מאד כו'): 29.

שלוכט, ג לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע: 44. 57. 247 (ורש"י שם, ו). 250.

שלזנצבים
כט, י ברש"י: שבאו . . להתגייר בימי משה כו': 38.

שלחכט, יא כך היו כורתי בריתות עושין כו': 118.

שלטל, ג ברש"י: אוחז בידיו ממש איש איש כו': 51.

שמל, יב לא בשמים היא: 183.

שמאוילך
לא, יב הקהל . . וגרך אשר בשעריך: 245.

שמבהאזינו
לב, י ברש"י ד"ה ימצאהו: אותם מצא לו נאמנים כו': 12.

שמגשם ד"ה יסובבנהו: שם סבבם כו': 9.

שמדברכה
לג, ב ברש"י ד"ה ויאמר: כדאי הם אלו כו': 12.

שמהלג, ג ברש"י ד"ה והם: והם ראויים לכך כו': 12.

שמויהושע
ב, י כי שמענו את אשר הוביש גו': 65.

שמזה, ה כי מולים היו כל העם היוצאים: 116.

שמחח, לב ברד"ק: 38.

שמטשופטים
יח, כט ברש"י: דן שמו כתוב על לשם: 150.

שנשמואל א
ט, ב משכמו ומעלה גבוה מכל העם: 84.

שנאשמואל ב
ה, ז עיר דוד: 202.

שנבז, טז כסאך יהי' נכון עד עולם: 202.

שנגכג, ב רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני: 55.

שנדכד, כה ויעתר ה' לארץ גו': 199.

שנהמלכים א
א, א בתיב"ע: ולא שחין לי': 28. ו, ב והבית גו' ששים אמה ארכו: 136.

שנוו, ג ברד"ק: 141. ו, טז ויבן לו מבית לדביר גו': 140.

שנזו, יז וארבעים באמה הי' הבית גו': 136.

שנחו, כ ולפני הדביר עשרים אמה כו': 136.

שנטח, ח ויהיו שם עד היום הזה: 196.

שסח, טז לא בחרתי בעיר גו' ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל: 199.

שסאח, כא ואשים שם מקום לארון: 196.

שסבח, כז ברד"ק: באופן השראת השכינה בביהמ"ק: 193.

שסגח, נא כור הברזל: 57. ט, א ויהי ככלות שלמה לבנות את בית ה' גו': 140. 144.

שסדישעי'
ב, ב והי' באחרית הימים נכון יהי' הר בית ה' גו': 180.

שסהיא, ט כי מלאה הארץ גו': 15.

שסוכה, ח בלע המות לנצח: 76.

שסזכז, יב ואתם תלוקטו לאחד אחד בנ"י: 51.

שסחלה, י ושמחת עולם על ראשם: 166.

שסטלז, ל וזה לך האות גו': 7.

שעמ, כו­לא שאו מרום עיניכם וראו גו' למה תאמר . . נסתרה גו' וקוי ה' גו': 291.

שעאמד, טז בתיב"ע: אף שחין . . שחינית: 28.

שעבנא, יא ושמחת עולם על ראשם: 166.

שעגנא, יג ותשכח ה' עושך גו' ותפחד גו': 2.

שעדנא, טז ואשים דברי בפיך: 99.

שעהנו, ז ביתי בית תפילה יקרא: 129.

שעוס, כא ועמך כולם צדיקים: 203.

שעזירמי'
ב, ג קודש ישראל לה' ראשית תבואתה: 82.

שעחלד, יח העגל אשר כרתו לשנים גו': 118.

שעטיחזקאל
ג, א בן אדם את אשר תמצא אכול גו': 176.

שפיא, טז ואהי להם למקדש מעט: 123.

שפאטז, ו ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך גו': 116.

שפביז, יג ואת אילי הארץ לקח: 54.

שפגכח, כה­ו כה אמר ה"א בקבצי את בית ישראל גו' בעשותי שפטים בכל השאטים אותם גו': 33.

שפדכט, א בשנה העשירית: 36. כט, ב על פרעה מלך מצרים גו': 33.

שפהכט, ו וידעו כל יושבי מצרים כי אני ה': 33. 36.

שפויען היותם משענת קנה לבית ישראל: 36.

שפזכט, יז­כ בעשרים ושבע שנה . . העביד את חילו . . פעולתו אשר עבד גו': 36. כט, כא ביום ההוא אצמיח קרן גו' וידעו כי אני ה': 33.

שפחהושע
ב, כה וזרעתי' לי בארץ: 82.

שפטיב, ו ה' אלקי הצבאות: 54.

שצחגי
ב, ט גדול יהי' כבוד הבית גו': 195.

שצאמלאכי
א, ב­ג הלא אח עשו גו' ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי גו': 50.

שצבתהלים
א, ב בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה: 183.

שצגלב, י והבוטח בה' חסד יסובבנו: 5. לו, ז צדקתך כהררי אל: 55.

שצדלז, ג בטח בה': 5.

שצהמח, ב גדול ה' ומהולל מאד גו': 152.

שצונ, ה ברש"י: שקבלו את התורה בברית וזבח כענין שנאמר הנה דם הברית כו': 118.

שצזנה, כג השלך על ה' יהבך: 4.

שצחסח, ז מוציא אסירים בכושרות: 109.

שצטעח, ס ויטוש משכן שילה גו': 202.

תפט, כא מצאתי דוד עבדי גו': 252.

תאפט, לד וחסדי לא אפיר מעמו: 202.

תבצד, יד ונחלתו לא יעזוב: 200.

תגקיב, ז נכון לבו בטוח בה': 2.

תדקיג, א הללו עבדי ה': 167.

תהקיג, ה המגביהי לשבת גו': 197.

תוקיד, א ברד"ק: 38. קטו, ט ישראל בטח בה': 5.

תזקיט, עא טוב לי כי עניתי למען אלמד חוקיך: 176.

תחקכו, ה הזורעים בדמעה ברנה יקצורו: 83.

תטקלב, יג כי בחר ה' בציון גו': 203.

תיקלב, יד זאת מנוחתי עדי עד: 200.

תיאקלה, ד כי יעקב בחר לו גו': 203.

תיבקלח, ו כי רם ה' ושפל יראה: 99.

תיגקלט, יב כחשיכה כאורה: 50.

תידקמח, ה הוא צוה ונבראו: 50.

תיהמשלי
ג, כז אל תמנע טוב מבעליו: 182.

תיוט, ה לכו לחמו בלחמי: 176.

תיזכ, כז נר ה' נשמת אדם: 189.

תיחכב, כב אל תגזל דל גו': 181.

תיטלא, יז חגרה בעוז מתני' גו': 225.

תכלא, יח טעמה כי טוב סחרה: 225.

תכאאיוב
כה, ב עושה שלום במרומיו: 157.

תכבשיר השירים
ה, ג רחצתי את רגלי גו': 51.

תכגו, יא באבי הנחל: 109.

תכדקהלת
ז, כ אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא: 3.

תכהיב, ז והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה: 210.

תכואסתר
165 (כל מלך האמור במג"א מרמז על הקב"ה).

תכזא, ד בהראותו את עושר כבוד מלכותו גו': 164.

תכחא, ה לכל העם הנמצאים בשושן הבירה: 165.

תכטא, ח והשתי' כדת גו' (ורש"י): 161. 165.

תלא, יב ויקצוף המלך מאד גו' (ורש"י: ששלחה לו דברי גנאי): 161.

תלאא, יג כי כן דבר המלך לפני כל יודעי דת ודין: 161.

תלבא, טו כדת מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה גו': 161.

תלגא, טז לא על המלך לבדו עותה גו' כי על כל השרים גו': 161.

תלדב, כב ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי: 180.

תלהד, יא אשר יבוא אל המלך גו' אחת דתו להמית: 161.

תלוח, יז ורבים מעמי הארץ מתיהדים: 267.

תלזט, א ונהפוך הוא: 165.

תלחט, כז קיימו וקבלו היהודים גו': 165.

תלטט, כח וימי הפורים האלה לא יעברו גו': 166.

תמדניאל
40 (ע"ד הפרקים שהם בלשון ארמי).

תמאי, יב כי מן היום גו' את לבך להבין ולהתענות כו': 12.

תמבעזרא
ט, י לרומם את בית אלקינו גו': 126.

תמגנחמי'
ט, ו ואתה מחי' את כולם: 176.

תמדדברי הימים א
כא, כו [נעתר ה' לדוד בגורן ארונה באש מן השמים]: 199.

תמהכח, יט הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל: 137.

תמודברי הימים ב
ג, ח ויעש את בית קדה"ק גו': 136.

תמזג, יד ויעש את הפרוכת: 138.

תמחו, ה­ו לא בחרתי בעיר גו' ולא בחרתי באיש גו' ואבחר בירושלים גו' ואבחר בדויד גו': 199.