Chabad Library · The Rebbe
Likkutei Sichos·
אמנחם אב
ב"ה, מוצאי ת"ב, יהפך בקרוב ממש (וכל הצומות) לששון
ב"ה, מוצאי ת"ב, יהפך בקרוב ממש (וכל הצומות) לששון
בולשמחה1 ולמועדים טובים2,
גיום רביעי פ' פנים בפנים3 דבר הוי' עמכם,
דשנת ה'תשד"מ. ברוקלין, נ. י.
השלום וברכה!
ו.. ע"פ מנהג ישראל אשר תורה היא4 לקדש הלבנה דוקא6 במוצאי ט"ב5,
זומפורש הטעם בכ"מ7, כי בשו"ט היא כי ישראל והשכינה עתידין להתחדש כמותה8, וגם כי במנחת ט"ב נולד9 המשיח,
חהרי הזמ"ג לחדש ההתעוררות להחלטות טובות בכל עניני תשובה10 והתומ"צ11, שהן המבטלות סיבת הגלות, אשר (רק) מפני חטאינו גלינו מארצנו12, ובהבטל הסיבה מיד (בטל המסובב — הגלות ו)הן נגאלין13.
טוכיון שגדול כח החלטות הנעשות בציבור14 — לקבלן בהתאסף רבים יחד בהתועדות15 שמחה, שמחה באמירת דברי תורה, שהיא המשמחת לב ועינים מאירה16, ושמחה פורצת גדר17 והגבלה בלימוד התורה והידור בקיום מצותי',
יהתועדויות בפרט ביומין זכאין הסמוכין לט"ב ועכ"פ: בחמשה עשר באב18, ובשבת "שלו"19 שלאחריו, ובשבת שלאחרי' שבת מברכים דחודש אלול20, חודש החשבון (והתשלומין21) דימות שנה זו.
יאובשלש פעמים הוי חזקה22 — חזקת תורה ומצוותי' ומתוך שמחה וטוב לבב תמיד כל הימים.
יבבברכה להצלחה רבה בכהנ"ל, והרי כ"ז גם ימהר ויחיש שבקרוב ממש יקויימו היעודיםההבטחות שיהפכו ימים דאזלינן מינייהו לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו23 (אהבת ישראל24) וידעו כי אתה שמך הוי' לבדך עליון על כל הארץ25, בגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו
יגמ. שניאורסאהן
ידנ.ב.
טוהש"ק שלאחרי ט"ו במנ"א — הוא כ"ף במנ"א, יום היא"צ וההילולא של אאמו"ר לוי יצחק בן הרב אא"ז ברוך שניאור ז"ל — זה ארבעים שנה26.
טזועלי החוב והזכות גדול27 להציע ולבקש וכו' — ללמוד בהתועדות מתורתו28, ולנדב ביומא דין לז"נ,
יזשמסר נפשו29 על הפצת היהדות בתוככי בנ"י "מאחורי מסך הברזל", ועי"ז הי' חבוש בבית האסורים ונשפט לגלות ומת בגולה ושם מ"כ,
יחזכותו יגן עלינו ועכ"י — שליט"א.
יטב"ה, ראש חודש מנחם אב, ה'תש"ל
כברוקלין, נ.י.
כאכנס ארצי של נשי ובנות חב"ד בכפר חב"ד בארצנו הקדושה תבנה ותכונן על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו
כבה' עליהן תחיינה
כגברכה ושלום!
כדבנועם קבלתי הידיעה על דבר הכנס, ויהי רצון שיהי' בהצלחה רבה,
כהובתוכן חודש זה, זכרון למאורעות החורבן והגלות וביחד עם זה חודש הנחמה, וכשמו מנחם אב,
כווהרי ענינו של זכרון הוא שיביא למעשים בפועל, מעשים מתאימים לתוכן הענינים הנזכרים, ובנידון חודש זה, שראשיתו מצער, הרי תוכן הענין הוא ברור ופשוט מנוסח התפלה המקובל והמסורתי: "ומפני חטאינו גלינו מארצנו". שמזה מובן שהתיקון והנחמה הוא בחלישת וגרעון ועד לביטול הסיבה (חטאינו), בסור מרע ועשה טוב, בהתחזקות בשמירת התורה והמצוות בחיי היוםיום.
כזובהקבץ נשי ובנות חב"ד בכינוסן השנתי — בודאי ינצלו במילואה הזדמנות זו להדגיש התפקיד הכי חשוב של האשה הישראלית בכל הענינים הרציניים והחיוניים בדברי ימי עמנו, מתחיל בנשים צדקניות שבזכותן נגאלו אבותינו ממצרים גלות הראשון והכללי, ואשר אליהן בא הדיבור תחילה בנתינת התורה ("בית יעקב" תחילה ואחר כך "בני ישראל"), וכן מזמן לזמן חזרה ונתחדשה צדקתן ומעלתן של נשי ובנות ישראל בכמה מאורעות חשובים וגורליים בדברי ימי עמנו.
כחובנוגע לחודש זה בפרט הורונו חכמינו זכרונם לברכה במשנתם, אשר "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו' שבהן בנות ישראל (ירושלים) יוצאות כו' ומה היו אומרות כו' (אשר יסוד משפחה ובית בישראל שיהי' בנין עדי עד — הוא כשמיוסדים על התורה והמצוה בכלל, ובעיקר —) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל".
כטוגם להגרסא בנות ירושלים, הרי ירושלים היא עיר הבירה של כל ארץ ישראל ושל כל עם ישראל בכל מקום שהם, וביחוד — בהוראת דרך חיים ודוגמא חי', ומקרא מלא דבר הכתוב: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
לויהי רצון שהכנס יצליח למלא תפקידו במילואו, במעשה בפועל, לביסוס בית ישראל בחיים מיוסדים על יראת ה' ואהבת ה', ובהבלטה — מתאים לדרישת השעה — בשטח הצניעות בפרט.
לאבברכה להצלחה בכל האמור ולבשורות טובות,
לבות"ח על הערה היפה*
לגוצ"ע אם הנ"ל מוסיף על קידוש הלבנה (בנ"א — חידוש הלבנה היינו לידה). ולהעיר שכשנולד דוד הי' בר נפלא ורק לאח"ז — חיים נתת לו כו'.
לד(ממענה כ"ק אדמו"ר שליט"א)
לה... מצאתי מקום להביע כאן רעיון, שזה מכבר עומד הנני עליו, ומזמן לזמן מתגברת הפליאה והתמי' על שאינו בא לפועל, והוא:
לועריכת דברי ימי הגזירות וההשמדות מתאים להמציאות גם בהנוגע להיראים וחרדים לדבר ה',
לזאשר אף שכמה פרסומים הופיעו במשך שנים אלו, בם מתוארים תקופות שונות מימי הגזירות וההשמדות, הרי מלבד מספר הכי קטן, אשר נער יספרם, או שמעלימים בכלל חלק השייך ליראי ה' ומוסדות שלהם, או שעכ"פ מקציבים להם חלק קטן ביותר בערך הנדרש, או, מה שגרוע עוד יותר, מסלפים את הענינים.
לחוהנה במספר הפרסומים בודדים הנ"ל, מובן שהקובצים דאלה אזכרה וכיו"ב בולטים, אבל בודאי לדכוותי' ההדגשה למותר, שאין זה מספיק כלל, ובפרט בהשוואה להפרסומים דהצד שכנגד, בם נרשמו הדברים באופן מסולף.
לטנתעוררתי ביחוד לכתוב זה לכ' בראותי גם בספרו שקבלתי ז"ע מאמרים שתוכנם במסגרת האמורה.
מכמדומה שלפני איזה שנים היתה שקו"ט באיזה המכ"ע החרדים עד"ז, כן בשיחותי עם אנשי מערבא מארץ ישראל שבקרו כאן, נגעו ג"כ ברעיון האמור, אבל לע"ע לא נראו הפירות ועכ"פ לא נודע לי מהפירות, והרי כטבע בנ"א הולכים כמה פרטים ונשכחים, ואת"ל לא רק פרטים כ"א גם ענינים עיקרים, ובפרט שבתקופתנו בכל יום מתחדשים דברים ובעיות התופסים שימת לב ודורשים עיון, וגוזלים עתות הפנויות אפילו כשישנם.
מאוינעם לי לדעת אשר ישנם מתעסקים ברשימת תקופה האמורה, ומתקדם המפעל בקצב הדרוש.
מבויהי רצון שבקרוב ישתנה המצב שיוכלו להעלות על ספר דברי הימים, פרקים מלאים תוכן משמח, בטוב הנראה והנגלה.
מגבכבוד ובברכה,
מד(ממכתב ג' כסלו תשכ"א)