Likutei Halakhot, Choshen Mishpat, Laws of Collecting Loans from Purchasers and Laws Designated Collection 5:26/ליקוטי הלכות·חושן משפט·הלכות גבית חוב מהלקוחות ואפותיקי ה׳:כ״ו

אוְזֶה בְּחִינַת מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ וְכוּ'. כִּי הֵם הָיוּ צְרִיכִים לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת מָשִׁיחַ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל כֵּן הִזְכִּירָה עֵרָבוֹן, כִּי הוּא הֶעָרֵב בְּעַד כָּל יִשְֹרָאֵל שֶׁיְּסַלְּקוּ כָּל חוֹבוֹתָם, כִּי הוּא יְתַקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל יְדֵי תִּקּוּן הַשָּׁלֹשׁ עֲבוֹדוֹת הַמְבֹאָרִים שָׁם שֶׁהֵם אֱמוּנָה הֵפֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה וְתִקּוּן הַבְּרִית וְתִקּוּן שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁהוּא בְּחִינַת אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ. 'חֹתָמְךָ', זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַחוֹתָם אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין הַמְרֻמָּזִים בְּחֹתָמְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַה' שֶׁנַּעֲשִֹים עַל יְדֵי תִּקּוּן חוֹתַם הַבְּרִית, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּהַתּוֹרָה תִּקְּעוּ אֱמוּנָה עַיֵּן שָׁם). 'וּפְתִילֶךָ' זֶה בְּחִינַת צִיצִית, תִּקּוּן הַלְּבוּשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּבוֹד, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵיהּ מְכַבְּדוּתָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, בְּחִינַת אֵיזֶה מְכֻבָּד הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת וְכוּ'. 'וּמַטְּךָ' זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה נִתְגַּלָּה עַל יְדֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים שֶׁעָשָֹה מֹשֶׁה בְּמַטֵּהוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶֹה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת". שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלָּה הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וַיַּעַשֹ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם וַיַּאֲמֵן הָעָם וְכוּ'". וְעַל כֵּן נִקְרְאוּ הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים בְּשֵׁם מַטּוֹת, כִּי הֵם כְּלַל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם שֶׁהוּא בְּחִינַת מַטֵּה מֹשֶׁה. עַל כֵּן 'וּמַטְּךָ' זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה. נִמְצָא, שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ הֵם בְּחִינַת תִּקּוּן שָׁלֹשׁ הָעֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל שֶׁעַל יָדָם עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה עִקַּר סִלּוּק כָּל הַחוֹבוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַשְּׁלֵמוּת יִהְיֶה נִשְׁלָם עַל יְדֵי מָשִׁיחַ שֶׁהוּא הֶעָרֵב בְּעַד הַכֹּל לְסַלֵּק הַכֹּל כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן לָקְחָה הָעֵרָבוֹן אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה חֹתָמְךָ וְכוּ' וְכַנַּ"ל: