Chasidut · Breslov

Likutei Halakhot, Yoreh Deah, Laws of a Limb from a Live Animal 3:7/ליקוטי הלכות·יורה דעה·הלכות אבר מן החי ג׳:ז׳

אוְזֶה בְּחִינַת אִסּוּר אֵיבָר מִן הַחַי, כִּי עִקַּר כָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה הוֹצִיא ה' יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כְּדֵי שֶׁיִּתְהַוֶּה בְּחִינַת הַטָּהֳרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּחִירָה. וְאָז כְּשֶׁהָאָדָם זוֹכֶה לִבְחֹר בַּטּוֹב בֶֶּאֱמֶת, אָז זוֹכֶה לְבָרֵר בְּחִינַת הַטָּהֳרָה מֵאֲחִיזַת הַטֻּמְאָה וְאָז נִתְבַּטֵּל הַטֻּמְאָה וְנִכְלָל הַכֹּל בְּאֶחָד. וְאָז זוֹכֶה הָאָדָם עַל-יְדֵי-זֶה לְרֹב טוֹב הַצָּפוּן וְכוּ'. (כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא שָׁם בִּלְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁמָּצָאתִי בְּסָמוּךְ מֵהַתּוֹרָה הַנַּ"ל). וּמֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם דָּבָר שֶׁיִּתְבָּרֵר בִּשְׁלֵמוּת בְּחַיָּיו, וּבִשְׁבִיל זֶה נִגְזַר מִיתָה עַל כָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבָּרְרוּ בְּחַיֵּיהֶם מֵאֲחִיזַת הַטֻּמְאָה עַד אַחַר מוֹתָם. וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ הַבְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת וְעוֹפוֹת הַטְּהוֹרוֹת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם הֵם אֲסוּרִים בְּאִסּוּר אֵיבָר מִן הַחַי, כִּי עֲדַיִן נֶאֱחָז בָּהֶם בְּחִינַת הַטֻּמְאָה וְהָרַע שֶׁנֶּאֱחַז בִּבְחִינַת הַטָּהֳרָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרְרָם כִּי אִם אַחַר הַמִּיתָה, אַךְ הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה זוֹכֶה עַל-יְדֵי מַעֲשָֹיו הַטּוֹבִים שֶׁעָשָֹה בְּחַיָּיו שֶׁיִּזְכֶּה לְאַחַר מוֹתוֹ לִהְיוֹת זַךְ וְטָהוֹר וְקָדוֹשׁ וְיֻכְלַל בְּאֶחָד, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית. אֲבָל הַבַּעֲלֵי חַיִּים הַטְּהוֹרִים שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה עִקַּר בֵּרוּרָם וְתִקּוּנָם הוּא עַל-יְדֵי הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַשְּׁחִיטָה כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּחַיֵּיהֶם אֵין מוֹעִיל לָהֶם שׁוּם תִּקּוּן, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרָם בְּחַיֵּיהֶם מֵאֲחִיזַת הַטֻּמְאָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן אָסוּר לָנוּ אֵיבָר מִן הַחַי כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ בְּחֶזְקַת אִסּוּר עוֹמֶדֶת וְכוּ'. בְּחֶזְקַת אִסּוּר וַדַּאי, כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא בְּהֵמָה טְהוֹרָה, עֲדַיִן הִיא בְּחֶזְקַת אִסּוּר כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ, כִּי עֲדַיִן נֶאֱחָז בָּהּ הָרַע וְהַטֻּמְאָה כַּנַּ"ל, כִּי אֵינָהּ מִתְבָּרֶרֶת מֵהַטֻּמְאָה עַד הַשְּׁחִיטָה כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן נִשְׁחְטָה הֻתְּרָה, כִּי אָז הוּא תִּקּוּנָהּ עַל-יְדֵי הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה דַּיְקָא כַּנַּ"ל:
ב :