Chasidut · Breslov
Likutei Moharan 19:4/ליקוטי מוהר"ן י״ט:ד׳
אד וְדַע, שֶׁאֵשֶׁת כְּסִילוּת הַזֹּאת, שֶׁהוּא כְּלָלוּת הָרָע שֶׁל שִׁבְעִים לָשׁוֹן, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִינֹק מֵאִשָּׁה חֲכָמָה, מִלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁעַל־יָדוֹ הוּא מְפַתֶּה אֶת הַלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמֵטִיל בָּהּ זֻהֲמָא. וְעֵץ הַדַּעַת, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי כֹּחוֹת, שֶׁהֵן טוֹב וָרָע, הוּא אֶמְצָעִי בֵּין לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא אִשָּׁה חֲכָמָה, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, וּבֵין לָשׁוֹן שֶׁל שִׁבְעִין עֲמָמִין, שֶׁכֻּלּוֹ רַע:
14. And know! It is impossible for this “woman of folly”/the comprehensive evil of the seventy tongues to draw sustenance from the “woman of wisdom”/the Holy Tongue, except by means of the “Tree of Knowledge of good and evil” (Genesis 2:9). Through this, it lures the Holy Tongue and pollutes it. And the Tree of Knowledge, with its two aspects, good and evil, is a medium between the Holy Tongue/the “woman of wisdom” which is entirely good, and the tongues of the seventy nations which are entirely evil.
בוְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, זֶה לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּבֵין לָשׁוֹן שֶׁל שִׁבְעִין עֲמָמִין. וּלְשׁוֹן עֲמָמִין, כְּשֶׁרוֹצִים לִינֹק מִלְּשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִינֹק מִמֶּנּוּ אֶלָּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם. לְשׁוֹן תַּרְגּוּם הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת (משלי י״ט:י״ד), בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל־יְדֵי תֻּרְגְּמָן (פסחים קיז),
2Now, the “Tree of Knowledge of good and evil” is synonymous with the tongue of Targum (Aramaic) which is a medium between the Holy Tongue and the tongues of the seventy nations. When the tongues of the nations want to draw sustenance from the Holy Tongue, they can only do so by means of the tongue of Targum. The TaRGuM is synonymous with “a woman of intellect” (Proverbs 19:14), corresponding to (Pesachim 117a), “Intellect, by means of a TuRG’Man (a translator).”
גכִּי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם יֶשׁ בּוֹ טוֹב וָרַע – לִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל, וְלִפְעָמִים הוּא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל. וְאֵשֶׁת כְּסִילוּת הַזֹּאת הִיא מְפַתָּה אֶת הָאִשָּׁה חֲכָמָה עַל־יְדֵי אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת, כִּי עִקַּר תִּגְבֹּרֶת הַקְּלִפָּה אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, בִּבְחִינַת (דברים כ״ו:ה׳): אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי; וּבִבְחִינַת (במדבר כ״ג:ז׳): מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק; שֶׁהוּא לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם מִתְעוֹרְרִים לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה.
3This is because the Targum possesses both good and evil. There are times when it is the quality of MaSKiL (intellect), and other times when it is the quality of M’ShaKeL (destruction). And this “woman of folly” uses the “woman of intellect” to lure the “woman of wisdom.” This is because the primary strength of the forces of evil is only through the Targum, corresponding to (Deuteronomy 26:5), “An Aramaean [tried to] destroy my ancestor”; and to (Numbers 23:7), “Balak has brought me from Aram.” This is [a reference to] the language of Targum, Aramaic, from which the <forces of evil> are aroused to draw from the holiness.
דוְעִקַּר בִּנְיָנָהּ וּשְׁלֵמוּת שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁמַּפִּילִין הָרַע שֶׁל הַתַּרְגּוּם וּמַעֲלִין אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁלָם לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלָבָן הָאֲרַמִּי, שֶׁהוּא אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי הַנַּ"ל, רָצָה לִינֹק מֵהַקְּדֻשָּׁה עַל־יְדֵי הַתַּרְגּוּם, וְעַל כֵּן קָרָא לוֹ יְגַר שָׂהֲדוּתָא (בראשית ל״א:מ״ז); וְיַעֲקֹב הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַתַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְעַל כֵּן קָרָא לוֹ גַּלעֵד, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
4Now in the main, the construction and perfection of the Holy Tongue is only [achieved] by subduing the evil of the Targum and elevating the good in the Targum to the Holy Tongue. By doing this, the Holy Tongue is perfected. Lavan the Aramaean, the “Aramaean [who tried to] destroy my ancestor,” wanted to draw from the holiness by means of the Targum. This is why he called it [the memorial mound] “Yegar Sahaduta.” But Yaakov, who elevated the Targum to the Holy Tongue, called it “Gal’eid,” in the Holy Tongue (Genesis 31:47).
הוְזֶה (שם ב): וַיַּפֵּל ה' אֱלֹקִים תַּרְדֵּמָה, מִסְפַּר תַּרְגּוּם, כַּמּוּבָא, כִּי עַל־יְדֵי הַתַּרְגּוּם, עִקַּר בִּנְיָנָהּ שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּתַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמַפִּילִין הָרָע שֶׁבּוֹ, נוֹפְלִין כָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן.
5This is (Genesis 2:21), “God the Lord then made [the man] fall into a deep sleep.” < Tardemah (deep sleep)> is numerically equivalent to Targum, as is brought (Likutey Torah, Va’Etchanan). For <vanquishing the evil in> the Targum is the primary construction of the Holy Tongue. And, by elevating the good in the Targum to the Holy Tongue while vanquishing its evil, all the seventy tongues are overcome—”one tongue overcoming the other.”
ווְזֶה: וַיַּפֵּל – נוֹטָרִיקוֹן: פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ; כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בִּנְיָנָהּ שֶׁל חַוָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וּמַפִּילִין הָרָע שֶׁבּוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִין כָּל הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, בִּבְחִינַת: פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ – רָאשֵׁי תֵּבוֹת וַיַּפֵּל וְכוּ' כַּנַּ"ל.
6And this is “VaYaPeL (made fall).” It is an acrostic for “Peh Lahem Ve’lo Yedabeiru (They have a mouth but cannot speak)” (Psalms 115:5). For by means of tardemah / Targum —through which Chavah/the Holy Tongue is primarily built up due to the elevation of the good and vanquishing of the evil in it [Targum]—all the seventy tongues are noPheL (vanquished and overcome). This corresponds to, “They have a mouth but cannot speak”—the first letters of which spell vayapel .
זוְיוֹסֵף, עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה לוֹ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה הָיָה יָכוֹל לְפַשַּׁר חֶלְמִין, כִּי עִקַּר הַחֲלוֹם הוּא בְּשֵׁנָה, הַיְנוּ בְּתַרְדֵּמָה, וּשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי תַּרְדֵּמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן יוֹסֵף, שֶׁזָּכָה לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ עַל־יְדֵי תַּרְדֵּמָה כַּנַּ"ל, עַל כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ לְפַשֵּׁר חֶלְמִין שֶׁבַּתַרְדֵּמָה
7And Yosef, because he had achieved a perfection of the Holy Tongue, was able to interpret dreams. Dreams occur primarily during sleep, that is, during deep sleep, and the perfection of the Holy Tongue is through tardemah / Targum, as explained above. Thus Yosef, who merited to perfection of the Holy Tongue, which is principally perfected through tardemah, was able to interpret the dreams of deep sleep.
ח[כִּי זָכָה לְבָרֵר אֶת בְּחִינַת לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם, אֶת בְּחִינַת הַתַּרְדֵּמָה, דְּהַיְנוּ לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּלְהַפִּיל הָרָע שֶׁבּוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ לִפְתֹּר הַחֲלוֹם שֶׁבְּשֵׁנָה וְתַרְדֵּמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כִּי הָיָה יוֹדֵעַ לְבָרֵר הַטּוֹב וְהָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּהַחֲלוֹם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּרְדֵּמָה, בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כִּי הוּא זָכָה לְבָרֵר אֶת לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ עַל־יְדֵי הַתַּרְגּוּם שֶׁזָּכָה לָזֶה כַּנַּ"ל]:
8{For he was worthy of refining the concept of Targum / tardemah, namely, elevating its good to the Holy Tongue while vanquishing its evil. This is the perfection of the Holy Tongue by means of the tongue of Targum, as explained above. This is why he was able to interpret the dreams of sleep and tardemah, which is synonymous with Targum. He knew how to extract the good and the truth in the dream, which is the concept of tardemah / Targum, because he was worthy of refining the tongue of Targum. For this is the principal perfection of the Holy Tongue by means of the Targum, to which he merited.}