Chasidut · Breslov
Likutei Moharan 23:8/ליקוטי מוהר"ן כ״ג:ח׳
אגַּם בֵּאֵר אָז, שֶׁק"ם קָלִין הֵם שְׁתֵּי פְּעָמִים ע', הַיְנוּ: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי מִינֵי קוֹלוֹת, מֵרֹאשִׁי וּמִזְּרוֹעִי. וְכָל קוֹל הוּא בְּחִינַת ע' קָלִין שֶׁל הַיּוֹלֶדֶת, וְהָכָא הֵם כְּפוּלִים: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי, קַלַּנִי – לְשׁוֹן קוֹל, עַל כֵּן הֵם ק"ם קָלִין:
18 . He also explained then that the one hundred forty calls are twice seventy. That is, “Heavy is My head! Heavy is My arm!” correspond to two types of calls: from “My head” and from “My arm.” Each call is an aspect of the seventy calls of the woman in labor. But here they are doubled: “Kalani My head! Kalani My arm!” KaLani is linguistically similar to KoL (a sound). This is why there are one hundred forty calls.
בכִּי בֶּאֱמֶת כָּל הָרֶוַח הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם לֵדָה, וְכָל הַמָּמוֹן וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת נִמְשָׁכִין רַק מִשְּׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת: קֻשְׁטָא קָאֵי (שבת קד) כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיט): וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו. וְעַל כֵּן עִקַּר הַמַּעֲמַד פַּרְנָסָה, הַיְנוּ מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו, הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת קֻשְׁטָא קָאֵי, הַיְנוּ עַל־יְדֵי אֱמֶת יֵשׁ לוֹ מָמוֹן, שֶׁהוּא בִּחִינַת עֲמִידָה, שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו כַּנַּ"ל.
2For in truth, all profit, which is referred to as “a birth,” and all money and bounty are drawn only from the breaking of greed—the aspect of truth, as explained. This corresponds to (Shabbat 104a): Truth stands; [falsehood does not stand]. For our Sages taught: “and all the subsistence at their feet” (Deuteronomy 11:6) —this is a man’s money which puts him on his feet (Pesachim 119a). Thus the main basis [for] livelihood, namely a person’s money which puts him on his feet, is through truth—the aspect of breaking greed, as explained. This is the concept of “truth stands.” That is, as a result of truth he has money, which corresponds to standing because it puts him on his feet.
גאֲבָל שִׁקְרָא לָא קָאֵי, כִּי שֶׁקֶר הוּא עֲבוֹדָה זָרָה, תַּאֲוַת מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַמַּחֲלִיף בְּדִבּוּרוֹ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁקֶר, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה, תַּאֲוַת מָמוֹן, אֵין לוֹ שׁוּם קִיּוּם וּמַעֲמָד, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן, הַנִּקְרָא יְקוּם וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: שִׁקְרָא לָא קָאֵי כַּנַּ"ל, כִּי עֲבוֹדָה זָרָה, אֵל אַחֵר, אִסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין, כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל הֵיטֵב.
3But “falsehood does not stand.” This is because falsehood is idolatry, a desire for money, as our Sages taught: Whoever changes his word is as if he served idolatry. Therefore, as a result of falsehood, which is idolatry/greed, he has no maintenance and support—he has no money, which is called “subsistence.” This is the meaning of, “falsehood does not stand,” because idolatry, an other-god, “is sterile… and produces no offspring,” as has been clearly explained in the lesson.
דכִּי עַל־פִּי הָרֹב, אֵלּוּ הָרוֹדְפִים בְּיוֹתֵר אַחַר תַּאֲוַת מָמוֹן, הֵם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדָם; וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָם מֵתִים בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, הֵם בְּחַיֵּיהֶם בַּעֲלֵי חוֹבוֹת לְתַאֲוָתָם, שֶׁהֵם מִתְאַוִּים כָּל־כָּךְ לְמָמוֹן הַרְבֵּה, עַד שֶׁהֵם רָצִים וִיגֵעִים מְאֹד כָּל יְמֵיהֶם בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמְסַכְּנִים עַצְמָם בְּסַכָּנוֹת גְּדוֹלוֹת, בִּשְׁבִיל לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם, כְּאִלּוּ הָיָה עֲלֵיהֶם חוֹב גָּדוֹל לְשַׁלֵּם, הַיְנוּ חוֹב הָעֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ', כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְכָל יְמֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלֹּאת תַּאֲוָתָם, וּלְשַׁלֵּם חוֹב הַזֶּה שֶׁל תַּאֲוָתָם, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל.
4For, generally speaking, those who are very caught up in a desire for money die as debtors, having gained nothing. And even if they do not die in debt, they live their lives as debtors to their desires. So great is their desire for a lot of money that they are forever rushing and straining, putting themselves in great danger in order to satisfy their desires. It is as if they are burdened with a great debt to repay—the debt of idolatry, as explained. Throughout their lives, they are unable to fill their desires and pay off this debt of their desires, because “man dies without even half his desires satisfied.”
הנִמְצָא שֶׁאֵין מָמוֹנוֹ מָמוֹן כְּלָל, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִמָּמוֹנוֹ, כִּי אֵל אַחֵר אֶסְתָּרֵס וְלָא עָבֵד פֵּרִין וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע וּמְזוֹנוֹת וּלְהַרְוִיחַ מָמוֹן הַנִּקְרָא מָמוֹן, דְּהַיְנוּ מָמוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (אבות פ"ד), כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַהַשְׁפָּעָה כַּנַּ"ל.
5It comes out that his money is no money at all. He has no pleasure from his money, for “an other-god is sterile… and produces no offspring,” as above. It is therefore impossible to draw an influx of bounty and sustenance, and earn money which is called “money,” namely money of holiness, so that one is happy with one’s lot—for this is the essence of wealth, as our Sages said: Who is wealthy? He who is happy with his lot (Avot 4:1) —except by breaking the desire for money, which corresponds to truth, from which comes the main influx of bounty.
ווְעַל כֵּן קָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו כִּפְלַיִם כַּיּוֹלֵדָה, כִּי צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר וּלְשַׁבֵּר הַק"ם קָלִין שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל, אֲשֶׁר רַק עַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַרְוִיחַ מָמוֹן. כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע נִמְשָׁךְ מֵאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן.
6Therefore, “earning one’s livelihood is twice as difficult as childbirth.” For it is necessary to undergo, experience and break the one hundred forty calls of greed. Only by doing this is it possible to earn a profit, because the main influx of bounty is drawn from truth—breaking the desire for money.
זוּבָזֶה מְקֻשָּׁר הַמַּאֲמָר הֵיטֵב. וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב מְאֹד, כִּי דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הֵם עֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד וְיֵשׁ בָּהֶם עַמְקוּת גָּדוֹל:
7With this, the [different concepts of the] lesson are tied together. Understand them well, because Rebbe Nachman’s words are very profound and contain great depth.