Chasidut · Breslov
Likutei Moharan 35:10/ליקוטי מוהר"ן ל״ה:י׳
אי וְזֶה בְּחִינַת תְּקִיעוֹת רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כִּי רֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בְּחִינַת פְּשָׁטָא אוֹרַיְתָא, בְּחִינַת עוֹסֵק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. וּתְקִיעוֹת הֵם הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁהוּא חִדּוּשׁ הַמֹּחִין מֵאוֹר הַפָּנִים. וּמִזֶּה הוּא הִתְאַדְּמוּת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ, שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ אוֹרוֹת מִפָּנִים עֶלְיוֹנִים:
110. And this corresponds to blowing the shofar on Rosh HaShanah. Rosh HaShanah, as is known, is an aspect of sleep, which is an aspect of faithful business activity/Torah’s plain meaning/engaging in monetary law. But the shofar blasts are an awakening from sleep, which is the renewal of the mentalities through the Light of the Face. From this comes the redness in face of the one who blows the shofar—the lights of the Upper Countenances have been awakened.