Chasidut · Breslov
Likutei Moharan 67:8/ליקוטי מוהר"ן ס״ז:ח׳
אח וְלִפְעָמִים יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מֵאִמָּהּ, דְּהַיְנוּ הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ לְהַחֲיוֹתָהּ וּלְהַבְרִיאָהּ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים, בִּבְחִינַת (משלי כ״ה:כ״ה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה; הַיְנוּ כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַחֵק הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ט:י״ג): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק וְכוּ'. כִּי כַּוָּנַת הַלֵּב זֶה בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ה:א׳): אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא, וּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י: לִבִּי אֲכַוֵּן.
18. Occasionally, the soul becomes weary on account of its having grown distant from its mother, namely the glory. One must then revive it and heal it by means of cool water, as in “Cool water over a weary soul” (Proverbs 25:25). When we pray without the heart, the soul is distanced from glory, as in “with their lips they honor Me, but their heart is distant…” (Isaiah 29:13). For the intention of the heart corresponds to the soul, as it is written (Psalms 25:1), “O God, I lift up my soul to You”—and Rashi explains: I direct the intention of my heart.
באֲבָל כְּשֶׁהַלֵּב רָחוֹק מִדִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, אֲזַי הוּא בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלֵּב, מִן הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת: בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק, וַאֲזַי יֵשׁ עֲיֵפוּת אֶל הַנֶּפֶשׁ, וְצָרִיךְ לְהַבְרִיאָהּ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים כַּנַּ"ל.
2But when the heart is distant from the words of prayer, then the soul, which corresponds to the heart, is distant from glory, as in “with their lips they honor Me, but their heart is distant.” Consequently, the soul becomes weary and one must heal it with cool water, as explained.
גוּמַיִם קָרִים, מְקַבְּלִין עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְעָמִים. וּרְעָמִים נַעֲשִׂין עַל־יְדֵי מַה שֶּׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח:): הִזָּהֲרוּ בְּזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר וּלְכַבְּדוֹ. וְעַל־יְדֵי־ זֶה נַעֲשִׂין רְעָמִים, וּמִשָּׁם בָּאִים מַיִם קָרִים לְהַחֲיוֹת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל.
3Cool water is gotten through the aspect of thunder, which in turn is made by honoring an elderly sage who has forgotten his studies. As our Sages, of blessed memory, taught: Take heed of the elderly sage who has forgotten his studies (Berakhot 8b). One must take heed and honor him. This creates thunder, which produces the cool water to revive the soul.
דכִּי הָרְעָמִים נַעֲשִׂין, עַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצְאִין אֵדִים וְקִיטוֹרִים חַמִּים, וּבָאִים בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וְנִתְלַהֲבִים שָׁם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נִשְׁמָע קוֹל הָרַעַם. וּפְעֻלּוֹת הָרְעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְחַלְּקִין הַמַּיִם שֶׁל כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם, כְּפִי הַצָּרִיךְ לְהַשְׁקוֹתוֹ, בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, כְּפִי הָרָאוּי לְפִי הַמָּקוֹם, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ד:ז׳-ח׳): מִקּוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן, יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם.
4Thunder is created when hot vapors enter a cloud and reach a state of excitement. This bursts the cloud, generating the sound of thunder. And this function of the thunder, through which water is dispensed to all places, produces the appropriate amount required by each place for its irrigation. This is as in “they rush away at the sound of Your thunder. They ascend mountains, they descend into valleys—to the very place You established for them” (Psalms 104:7, 8) .
הכְּמוֹ כֵן, כְּשֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, וְהַשִּׁכְחָה הוּא בְּחִינַת עֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וּכְשֶׁנּוֹתְנִין לוֹ כָּבוֹד, וְהַכָּבוֹד הוּא בְּחִינַת אֵשׁ, בִּבְחִינַת (שמות כ״ד:י״ז): וּכְבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת; וְהוּא בָּא בְּתוֹךְ הֶעָנָן, בִּבְחִינַת (שם טז): וּכְבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן; הַיְנוּ בְּתוֹךְ בְּחִינַת הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עֵינִין, וַאֲזַי נִקְרָע הֶעָנָן, וּמִזֶּה נַעֲשִׂין בְּחִינַת רְעָמִים. בִּבְחִינַת (תהילים כ״ט:ג׳): אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים, שֶׁעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד נַעֲשִׂין רְעָמִים כַּנַּ"ל. וַאֲזַי יוֹצְאִין מַיִם רַבִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְגַּלֶּה דַּעַת הַזָּקֵן, עַל־יְדֵי שֶׁנִּקְרָע הֶעָנָן הַמְכַסֶּה עַל הָעֵינִין כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (ישעיהו י״א:ט׳): כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְכוּ' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, וְזֶהוּ בְּחִינַת מַיִם רַבִּים הַנַּ"ל, וְהֵם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁעַל יָדָן מְחַיִּין וּמַבְרִיאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל:
5This is likewise true of honoring an elderly sage who has forgotten his studies. Forgetfulness is the aspect of clouds covering the eyes. When we honor him, the honor corresponds to fire, as in “God’s glory was like a consuming flame” (Exodus 24:17). It enters within the cloud, as in “God’s glory appeared in the clouds” (ibid. 16:10)—i.e., into the clouds covering the eyes. The cloud then bursts, and this creates thunder, as in “The God of glory thunders; God is upon vast waters” (Psalms 29:3). Thus glory produces thunder. And then “vast waters” emerge—i.e., bursting the cloud that covers the eyes reveals the knowledge of the elderly sage, as in “for the earth will be filled with knowledge… as water covers the seabed” (Isaiah 11:9). This corresponds to the “vast waters,” the aspect of the cool water through which the soul is revived and healed, as explained above.
ווְעַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרְעָמִים נִתְחַלְּקִין מֵימֵי הַדַּעַת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, לְפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל מַיִם קָרִים, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. וְזֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר, לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי צַדִּיקֵי אֱמֶת. כִּי כְּשֶׁלּוֹמֵד מִן הַסֵּפֶר, אֵינוֹ יוֹדֵעַ הַשִּׁעוּר שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק, אֲזַי מַשְׁפִּיעַ לוֹ בְּחִינַת מַיִם קָרִים לְפִי הָרָאוּי לוֹ, לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ"ל:
6And this thunder causes the waters of knowledge to be dispensed appropriately to each person, according to the amount of cool water he needs to revive his soul. This is the difference between studying from a book and hearing [instruction] directly from true tzaddikim. When one studies from a book, one does not know how much to study in order to revive one’s soul. On the other hand, when one hears from the tzaddik, [the tzaddik] employs the aspect of thunder to provide him with the right amount of cool water for his spiritual level.
זוְאֵלּוּ הַמַּיִם קָרִים מְחַיִּין וּמְתַקְּנִין אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרַחֲקָה מִן הַכָּבוֹד, עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב כַּנַּ"ל. כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, הַיְנוּ מִבְּחִינַת זָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ הַנַּ"ל, זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִין בְּלֹא לֵב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם בישעיהו כ״ט:י״ד): בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, לָכֵן הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר. וְעַל כֵּן, עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין כָּבוֹד לְזָקֵן שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתוֹ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרְעָמִים כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ מְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁגָּרַם עַל־יְדֵי שֶׁהִתְפַּלֵּל בְּלִי כַּוָּנַת הַלֵּב, דְּהַיְנוּ שֶׁגָּרַם הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים כַּנַּ"ל, כִּי עַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַכָּבוֹד שֶׁנּוֹתֵן לָהֶם, חוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמוֹ, יוֹצְאִין מַיִם קָרִים, וּמְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁהָיְתָה עֲיֵפָה עַל־יְדֵי פְּגַם הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל:
7This cool water revives and rectifies the soul, which is weary because it has grown distant from glory as a result of one’s praying without the intention of the heart. Prayer without the heart causes wisdom to depart from the elderly—this being the abovementioned aspect of the elderly sage who has forgotten his studies. This is as it is written (Isaiah 29:13, 14), “with their lips they honor Me, but their heart is distant from Me…. Therefore, behold, I will continue to bewilder this people with great bewilderment; the wisdom of its wise men will fail, and the understanding of its perceptive men will become concealed.” By honoring the elderly sages who have forgotten their studies, their wisdom is restored and revealed through the aspect of thunder. We see, then, that with this itself a person rectifies the blemish he caused by praying without intention of the heart—i.e., that he caused the wisdom of the elderly sages to depart. But now, by virtue of the honor he shows them, their wisdom returns and is revealed. Through this itself the cool water then emerges and revives his soul, which was made weary by the blemish of prayer.
חוְזֶה בְּחִינַת (איוב ל״ז:ה׳): יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת; הַיְנוּ שֶׁקּוֹל הָרְעָמִים מְתַקְּנִין אֶת בְּחִינַת הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחָכְמָה מִן הַזְּקֵנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי הָרְעָמִים נִתְתַּקְּנִין, וְחוֹזֵר וְנִתְגַּלֶּה חָכְמָתָם כַּנַּ"ל:
8This is the meaning of “God thunders bewilderingly with His voice” (Job 37:5). In other words, thunder’s “voice” rectifies the aspect of bewilderment, which corresponds to the departure of the elderly sages’ wisdom. As it is written, “behold, I will continue to bewilder… with great bewilderment; the wisdom of its wise men will fail….” But through the thunder, [the elderly sages] are rectified: their wisdom returns and is revealed.