Chasidut · Breslov
Likutei Moharan 80:2/ליקוטי מוהר"ן פ׳:ב׳
אוְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כִּי מִתְּחִלָּה הוּא נִתְלַהֵב בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, זֶהוּ בְּחִינַת חֲסָדִים, וְאַחַר־כָּךְ מִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, וּמוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, זֶהוּ בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל.
12. And this is the concept of sanctifying the Name of God. It, too, is an aspect of benevolences and severities. Initially, a person is inspired by flames of love. This corresponds to benevolences. Afterwards, he overcomes his inclination and surrenders his soul to sanctify God’s Name. This corresponds to severities. [Together] this is peace, the aspect of Yosef, as explained above.
בוּלְכָךְ אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הֶעֱרוּ אֶת נַפְשָׁם לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה וְכוּ' (ב"ר פ"א), וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ שֶׁעֲדַיִן הוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ט:ג׳): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַפְרִיד אוֹתוֹ מִבְּחִינָה זוֹ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת ו', כַּנּוֹדָע, וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בְּלֹא וָאו שְׁנִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף, וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּחִינָה זוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל.
2This is why even Jewish sinners rouse themselves to give their lives to sanctify the Name of God. For Israel arose first in [God’s] thought (Bereishit Rabbah 1:5). Thus even when a Jew sins—as long as he carries the name “Yisrael”—God takes great pleasure <and pride> in him, as it is written (Isaiah 49:3), “Yisrael, in whom I take pride.” Should anyone attempt to sever him from “Yisrael”—which is the aspect of a vav, as is known, and cannot be pronounced without a second vav, which corresponds to Yosef—then this aspect of self-sacrifice is immediately awakened in him.
ג[פֵּרוּשׁ, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו, כִּי נִקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל (כַּמְבֹאָר בְּסִימָן יד ויז), אַף־עַל־פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא (סנהדרין מד), וּמֵאַחַר שֶׁנִּקְרָא עֲדַיִן בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת ו' כַּנַּ"ל, עַל כֵּן יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף גַּם כֵּן, כִּי וָאו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּלֹא ו' שְׁנִיָּה. הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת ו', מְקֻשָּׁר בּוֹ ו' שְׁנִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף (כִּי יִשְׂרָאֵל וְיוֹסֵף כַּחֲדָא אָזְלִי כַּיָּדוּעַ).
3{The explanation is: Every Jew, even a Jew who sins—as long as the name “Yisrael” still applies to him, in that he is called “a sinner of Yisrael”—remains a Jew, his sin notwithstanding (Sanhedrin 44a). And since he retains the name “Yisrael,” which is the aspect of a vav, he also has the aspect of Yosef. This is because it is impossible to pronounce the vav without a second vav. In other words, a Jew, who is the aspect of a vav, has a second vav attached to him—this being the aspect of Yosef (for Yisrael and Yosef are as one, as is known).
דנִמְצָא, שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְקֻשָּׁר בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַפְרִידוֹ מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, נִתְעוֹרֵר בּוֹ תֵּכֶף בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁמְּקֻשָּׁר בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. דְּהַיְנוּ שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא, וְהִתְגַּבְּרוּת עַל יִצְרוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל]:
4We see from this that ingrained in every Jew is the aspect of Yosef, who corresponds to peace, to sanctifying the Name of God. Therefore, as soon as anyone attempts to make him give up his religion, God forbid, so as to sever him from “Yisrael,” the aspect of Yosef that is ingrained in Yisrael is immediately awakened in him. This is sacrificing oneself to sanctify God’s Name—i.e., [to be inspired by] flames of love, and to overcome one’s inclination and give up living in order to sanctify God’s Name. This is the aspect of peace/Yosef, as explained above.}