Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Pesachim 4a/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת פסחים ד׳ א

אהַהוּא דְּאָמַר דּוּנוּ דִּינִי אִשְׁתְּכַח דְּמִדָּן אָתֵי דִּכְתִיב "דָּן יָדִין עַמּוֹ". הִנֵּה בְּהַתְחָלַת מַסֶּכֶת זוֹ נִמְצָא בֵּירוּר בַּלָּשׁוֹן, וְזֶה כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁמְּבִיאָה הַגְּמָרָא זֶה שֶׁאָמַר כִּגְדִי מְסַנְּקָן וּכְזָנָב הַלְּטָאָה וּכְנֶגְדּוֹ שֶׁאָמַר בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וְאָמַר עָלָיו מֻבְטָח אֲנִי בּוֹ שֶׁיִּהְיֶה מוֹרֶה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְהַסִּיּוּם מֵהַמַּסֶּכֶת הוּא עַרְבֵי פְּסָחִים לֹא יֹאכַל, הַיְינוּ בֵּרוּרִין בַּאֲכִילוֹת נֶגֶד הַפָּסוּק (משלי כ"א,כ"ג) "שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".