Chasidut · Izhbitz
Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Pesachim 2a/מי השלוח· חלק א· ליקוטי הש"ס· מסכת פסחים ב׳ א
אאוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר כָּל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ כוּ' וּבַמֶּה אָמְרוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת כוּ' מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ. הִנֵּה עִנְיַן בְּדִיקַת חָמֵץ מוֹרֶה שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְבָרֵר וּלְנַקּוֹת עַצְמוֹ מִכָּל סִיג וּפְסוֹלֶת וְצָרִיךְ לְהָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל נְגִיעוֹתָיו מִצַּד עַצְמוֹ, וְלָכֵן נֶאֱמַר בַּמִּשְׁנָה מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה, אֲבָל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ אֵין צָרִיךְ, הַיְינוּ בְּאִם הָאָדָם יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא נָקִי בָּזֶה אֵין צָרִיךְ לִבְדּוֹק בְּזֶה הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ לֵידַע אִינִישׁ בְּנַפְשֵׁיהּ, וְעַל זֶה מַקְשֵׁי הַמִּשְׁנָה וּבַמֶּה אָמְרוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת בַּמַּרְתֵּף, כִּי מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן מוֹרֶה עַל תַּלְמִיד חָכָם לָמָּה הוּא צָרִיךְ בְּדִיקָה וּמְשַׁנֵּי מָקוֹם שֶׁמַּכְנִיסִין כוּ', הַיְינוּ שֶׁיֵּשׁ מַעֲמַקֵּי הַלֵּב וּמַחְשָׁבוֹת שָׁם צָרִיךְ לִבְדּוֹק אֶת עַצְמוֹ אַף שֶׁעַל הַמַּעֲשֶׂה הוּא נָקִי. וּבְאֵיזֶה הָעִנְיָנִים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַבְּדִיקָה, מְפָרֵשׁ הַמִּשְׁנָה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עַל פְּנֵי כָּל הַמַּרְתֵּף וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת שֶׁהֵן הָעֶלְיוֹנוֹת, שְׁתֵּי שׁוּרוֹת רוֹמְזִין עַל שְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁנִּתְּנוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁל חָמֵשׁ חָמֵשׁ, וּבָזֶה אָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עַל פְּנֵי כָּל הַמַּרְתֵּף הַיְינוּ שֶׁצָּרִיךְ לִבְדּוֹק בְּכָל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אִם הוּא נָקִי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת שֶׁהֵן עֶלְיוֹנוֹת, וּמַר דָּיֵיק עֶלְיוֹנָה וְלִפְנִים הֵימֶנָּה הַיְינוּ "אָנֹכִי" וּכְנֶגְדּוֹ "לֹא תִּרְצַח", וּמַר דָּיֵיק עֶלְיוֹנָה וּלְמַטָּה הֵימֶנָּה הַיְינוּ "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ". מַר דָּיֵיק "אָנֹכִי" וְ"לֹא תִּרְצַח" "אָנֹכִי" הַיְינוּ שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה קְשׁוּרִים בְּלִבְּךָ, וְ"לֹא תִּרְצַח" הַיְינוּ שֶׁלֹּא תַּחְשׁוֹב רָעַת חֲבֵרְךָ בִּלְבָבְךָ. וּבְאִם הָאָדָם מְבֹרָר בָּזֶה, הוּא סִימָן שֶׁהוּא נָקִי בְּכָל הַתּוֹרָה, כִּי תְּלַת נִקּוּדִין יֵשׁ (זוהר שמות ר'.) וְהֵם לֶאֱהוֹב הַש"י וּכְלַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת עַצְמוֹ, וְזֹאת הוּא דַּעַת שְׁמוּאֵל. וְרַב אָמַר "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ", "אָנֹכִי" כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" הַיְינוּ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ הָאָדָם אַחַר הֲנָאוֹת גּוּפוֹ, וּבָזֶה צָרִיךְ עִיקַּר הַבְּדִיקָה, וְאִם הָאָדָם נָקִי בָּזֶה הוּא רְאָיָה שֶׁהוּא נָקִי בְּכָל הַתּוֹרָה, וַהֲלָכָה כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.
1[The Mishna Pesachim begins] "On the night of the 14th, they check for chametz by the light of a candle. Every place that chametz could not be brought does not need to be checked. And why did they speak of two rows of a wine cellar as a place in which chametz could be brought? Beit Shamai says, "two rows across the whole area of the cellar." Beit Hillel says, "the two outer rows, which are the uppermost." Here the topic of checking for chametz teaches that a person needs to refine and clean himself from all dirt and waste and remove any relation of these things from himself, therefore the Mishna says that a place which one enters requires checking, but a place which one does not entire does not require it. Thus if a person knows on his own that he clean from some particular thing, he does not need to check for that thing, as it said that a person has to know himself. This is the point that the Mishna asks about when it asks why they spoke of the "two rows in a wine cellar," because the wine cellar teaches us about a Talmid Chacham and for what he needs to ...