Mei HaShiloach, Volume I, Talmud, Shabbat 88b/מי השלוח·חלק א·ליקוטי הש"ס·מסכת שבת פ״ח ב

אוְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּקוֹם אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הקב"ה מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ כוּ' א"ל הקב"ה הַחְזֵר לָהֶם תְּשׁוּבָה כוּ' אָמַר לְפָנָיו רבש"ע תּוֹרָה שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי מָה כָּתוּב בָּהּ אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמִצְרַיִם יְרַדְתֶּם לְפַרְעֹה הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם כוּ'. הִנֵּה דַּעַת הַמַּלְאָכִים שֶׁהַתּוֹרָה שַׁיָּיךְ גַּם לָהֶם, אַחֲרֵי כִּי רָאוּ וְיָדְעוּ שֶׁלֹּא נִמְצָא לָהֶם תּוֹעֶלֶת בָּהּ, כִּי הַתּוֹרָה לֹא נִיתְּנָה רַק לְהַשְׁלִים הַחֶסְרוֹן כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים י"ט,ח') "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה" כוּ', וְהוּא כִּי קִנְיַן הַתּוֹרָה אֵינוֹ כְּקִנְיָנֵי הוֹן הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי קִנְיַן הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא דָּבָר מוֹתָרוֹת וְאֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּים בִּלְעָדָהּ, וְהַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן רַק כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל"ב,מ"ז) "כִּי הוּא חַיֶּיךָ" שֶׁעִיקַּר חִיּוּת הָאָדָם תָּלוּי בָּהּ, כִּי הַתּוֹרָה מַשְׁלֶמֶת אֶת בְּרִיאַת הָאָדָם בְּמַה שֶּׁחָסֵר לוֹ מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. וְזֶה דְּאִיתָא בְּתַנָּא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ [רבה פרק כ"ב] שֶׁפָּגַע בּוֹ תַּלְמִיד אֶחָד וְאָמַר לוֹ אֲנִי מִתְאַוֶּה וְחוֹמֵד וּמְצַפֶּה לְד"ת וְהֵשִׁיב לוֹ אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְּמִי שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת הַתַּלְמִיד הַזֶּה הָיָה חוֹמֵד לְד"ת רַק חֶמְדָּתוֹ הָיָה לְהִתְעַנֵּג בָּהּ כִּבְהוֹן וְעוֹשֶׁר הָעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶה שֶׁהֵשִׁיב לוֹ כִּי לְד"ת צָרִיךְ שֶׁיִּמְסוֹר נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, הַיְינוּ לְמִי שֶׁמַּכִּיר חֶסְרוֹנוֹ וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ לְהַשְׁלִים חֶסְרוֹנוֹ, כִּי יִרְאֶה כִּי בְּאוֹפֶן אַחֵר אֵין לוֹ חַיִּים כְּלָל. וְעַל אוֹפֶן הַזֶּה הָיָה חֶמְדַּת הַמַּלְאָכִים לְהַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם שָׁמַיִם נִקְרָא עֲלֵיהֶם עַל אוֹפֶן הַמְבוֹאָר. וְלָזֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה לְהָשִׁיב לָהֶם וְהֵשִׁיב לָהֶם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִנֵּה עַל כָּל הַדִּבְּרוֹת הֵשִׁיב לָהֶם רַק עַל "לֹא תַעֲנֶה" וְ"לֹא תַחְמוֹד" לֹא הֵשִׁיב לָהֶם, כִּי בְּאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הָיָה אֶצְלָם חֶסְרוֹן בִּמְקוֹמוֹ, כִּי בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ מַה לִּילוּד אִשָּׁה בֵּינֵינוּ נִכְשְׁלוּ בְּ"לֹא תַעֲנֶה", כִּי שֵׁם יְלוּד אִשָּׁה מוֹרֶה בֵּינֵיהֶם לְזִלְזוּל הַיּוֹתֵר גָּדוֹל וּבֶאֱמֶת זֶה הוּא הַמַּעֲלָה הַגּוֹרֶמֶת שֶׁבִּשְׁבִילָהּ שַׁיָּיךְ לָהֶם עֵסֶק הַתּוֹרָה. וְגַם נִכְשְׁלוּ בְּלָאו דְּ"לֹא תַחְמוֹד", כִּי אַחֲרֵי אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵין לָהֶם שַׁיָּיכוּת בְּהַתּוֹרָה נִמְצָא שֶׁחָמְדוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם, וְעַל זֶה מְסַיֵּים הַגְּמָרָא מִיָּד כָּל אֶחָד נַעֲשָׂה לוֹ אוֹהֵב וּמָסַר לוֹ רָז, הַיְינוּ שֶׁהִשְׁלִימוּ חֶסְרוֹנָם מַה שֶּׁנִּכְשְׁלוּ נֶגֶד "לֹא תַעֲנֶה", הוּא הַהַשְׁלָמָה שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ אוֹהֵב, וְעַל "לֹא תַחְמוֹד" הַיְינוּ שֶׁחָמְדוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם הִשְׁלִימוּ שֶׁמָּסַר לוֹ כָּל אֶחָד רָז, הַיְינוּ שֶׁאַף מִשֶּׁלָּהֶם נָתְנוּ לוֹ. וּמֵעַתָּה לֹא הָיָה אֶצְלָם שׁוּם חֶסְרוֹן וְאִם כֵּן אֵין שַׁיָּיךְ לָהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה כַּמְבוֹאָר.