Chasidut · Izhbitz
Mei HaShiloach, Volume II, Exodus, Tetzaveh/מי השלוח·
אוְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בַּמִּדְרָשׁ (רבה תצוה פל"ו,ד') בְּד' דְּבָרִים נִתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעֲשֵׂה יָדָיו, וְכוּ' וְאֵלּוּ הֵן ד' דְּבָרִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל עוֹלָמוֹ וְכוּ' וְצִוָּה לִבְנֵי קְהָת שֶׁיִּסְבְּלוּהוּ וְכוּ' וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֵּר עוֹלָמוֹ וְכוּ' וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ וְכוּ' וּמֵאִיר לְעוֹלָמוֹ וְכוּ' וְאָמַר לְיִשְׂרָאֵל "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ", וְלֹא חָשַׁב הַד' שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת עוֹלָמוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּחְשַׁב זֹאת בַּתַּנְחוּמָא (תצוה ב') וְאַף שֶׁבַּתַּנְחוּמָא גַּם כֵּן חָסֵר שׁוֹמֵר, אָכֵן בַּתַּנְחוּמָא לֹא אָמַר מִתְּחִלָּה שֶׁיֵּשׁ ד' דְּבָרִים, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁבְּמִדְרָשׁ רַבָּה הִתְחִיל בְּד' דְּבָרִים לָמָּה לֹא חָשַׁב זָן אֶת עוֹלָמוֹ וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא (ע"ז ג':) "יוֹשֵׁב וְזָן אֶת עוֹלָמוֹ". אָכֵן אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה הֵם מֻרְגָּשִׁים לְכָל נֶפֶשׁ שֶׁבְּכָל עֵת רוֹאֶה הָאָדָם שֶׁנִּצְרָךְ בָּהֶם לְהַשי"ת, סוֹבֵל אֶת עוֹלָמוֹ הָאָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא רַק מֵרְצוֹן הַשי"ת אֲשֶׁר רָקַע הָאָרֶץ עַל הַמַּיִם וּבְלֹא הַשי"ת לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם מָקוֹם, וְכֵן שׁוֹמֵר אֶת עוֹלָמוֹ גַּם כֵּן מַרְגִּישׁ הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מִקְרִים בָּעוֹלָם וְאֵין לוֹ שְׁמִירָה רַק מֵהַשי"ת, וְגַם מַה שֶּׁהַשי"ת מֵאִיר לְעוֹלָמוֹ גַּם כֵּן מֻרְגָּשׁ לְכָל אָדָם, אֲבָל מַה שֶּׁהַשי"ת זָן אֶת עוֹלָמוֹ זֶה אֵינוֹ מֻרְגָּשׁ כָּל כָּךְ כִּי יוּכַל הָאָדָם לִטְעוֹת וְלוֹמַר שֶׁמְּזוֹנוֹ בָּא לוֹ מִכֹּחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ, וְלָכֵן לֹא חֲשָׁבוֹ הַמִּדְרָשׁ, וּכְנֶגֶד אֵלּוּ הַד' יֵשׁ ד' מִיתוֹת בֵּית דִּין, סְקִילָה הִיא כְּנֶגֶד סוֹבֵל אֶת עוֹלָמוֹ, כִּי זֶה חָטָא עַד שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם, וְלָכֵן כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה לָכֵן נִתְלֶה בָּאֲוִיר, שְׂרֵפָה הִיא כְּנֶגֶד מֵאִיר לְעוֹלָמוֹ, אַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָקוֹם מִכָּל מָקוֹם אוֹר חַיָּיו הִפְסִיד, כִּי שְׂרֵפָה הִיא שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם, וְהֶרֶג הוּא כְּנֶגֶד שׁוֹמֵר אֶת עוֹלָמוֹ, כִּי הַשְּׁמִירָה וְהַהֲגָנָה נִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְחֶנֶק הוּא כְּנֶגֶד זָן אֶת עוֹלָמוֹ כִּי מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ חֶנֶק הוּא מֵחֲמַת חֵטְא שֶׁחָטָא בְּקַבָּלָה שֶׁנִּדְמֶה לוֹ בְּקַבָּלָתוֹ שֶׁמְּקַבֵּל מֵחֲמַת כֹּחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ לָכֵן נִתְחַיֵּב חֶנֶק שֶׁעָנְשׁוֹ הוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל, וּכְנֶגֶד אֵלּוּ הַד' תִּקְּנוּ לָנוּ חֲזַ"ל לוֹמַר בַּתְּפִלָּה אֵלּוּ הַד' "אֲדוֹן עֻזֵּנוּ צוּר מִשְׂגַּבֵּנוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ" שֶׁהַשי"ת מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה (סוֹבֵל, אֲדוֹן עוּזֵּנוּ. זָן, צוּר מִשְׂגַּבֵּינוּ. שׁוֹמֵר, מָגֵן יִשְׁעֵנוּ. מֵאִיר, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵנוּ. נמצא בלקוטים מכ"י אחי בעל ארחות חיים זללה"ה).
בשֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית. אֵלּוּ הַד' תֵּבוֹת הֵם כְּנֶגֶד הַד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
גוְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפוֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרוֹן. הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי הַשי"ת נִקְרָא חֲכַם הָרָזִים בַּגְּמָרָא (ברכות נ"ח.), שֶׁבָּרָא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת בְּדֵעוֹת שׁוֹנוֹת וּמַכְחִישִׁים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ, וְכֵן יֵשׁ תָּמִיד בֵּין יִשְׂרָאֵל עַצְמָם שֶׁבְּנֵי לֵאָה אוֹמְרִים עַל בְּנֵי רָחֵל שֶׁהֵם מְצַמְצְמִים עַצְמָם יוֹתֵר מִכְּפִי הָרָאוּי וְהַש"י לֹא צִוָּה כֵן, וּבְנֵי רָחֵל אוֹמְרִים עַל בְּנֵי לֵאָה שֶׁהֵם מִתְפַּשְּׁטִים עַצְמָם יוֹתֵר מִכְּפִי הָרָאוּי, וְכֵיוָן שֶׁהֵם מִתְנַגְּדִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ אִם כֵּן הֵיאַךְ יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁכֻּלָּם טוֹבִים, אָכֵן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָשָׂא אוֹתָם עַל כְּתֵפָיו כְּמִי שֶׁנּוֹשֵׂא מַשָּׂא עַל כְּתֵפָיו, לְפִי שֶׁזּוֹ הַמַּשָּׂא שַׁיָּכוּת לוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵב טוֹב שֶׁמְּבָרֵר לְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד פּוֹעֵל בְּמִדָּתוֹ גַּם לְמַעְלָה מִדַּעְתּוֹ וּבְעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ מְכֻוָּן לִרְצוֹן הַש"י וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.
3Place the two stones on the shoulders of the ephod—stones of remembrance for the children of Israel; and Aaron shall bear their names before God on his two shoulders as a remembrance (Exodus 28:12). The idea here is that God is called “learned in mysteries” in the Talmud (Berakhot 58a:3) for creating many souls (see Mishnah Berakhot 6:8) with different minds, which contradict one another. So it ever is with Israel among themselves, that the children of Leah say that the children of Rachel constrict themselves more than is appropriate, not according to what God commanded, and the children of Rachel say that the children of Leah expand themselves more than is appropriate. If they oppose one another, how can it be that they are all good? Indeed, Aaron the priest bore them on his shoulders as one who bears a load on his shoulders, because this load is his particular load, because Aaron the priest had a good heart, which discerned and clarified for each soul in Israel that each one acts according to its own character, even beyond their own understanding, and in their season and in their time orients toward God’s will, and “these and those are the words of the living God” (Eruvin 13b:10).
דוְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט. חוֹשֶׁן רוֹמֵז שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מְבֹרָר כָּל כָּךְ בַּמִּשְׁפָּט עַד שֶׁאֲפִילּוּ קִנְיָנָיו לֹא יוּכְלוּ לְהַזִּיק וְכַמְבוֹאָר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (בפרשת משפטים ד"ה ואלה) וּמִצַּד זֶה הַמִּשְׁפָּט הָיָה הַדִּין שֶׁתָּם יְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם, וְאִם הוּא מוּעָד גַּם בְּעָלָיו יוּמָת, אַךְ אֵין הָאָדָם יָכוֹל בְּדַעְתּוֹ לְבָרֵר עַצְמוֹ כָּל כָּךְ לָזֹאת הוּא הָאֵפוֹד שֶׁרוֹמֵז עַל סְמִיכָה, כַּמְבוֹאָר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (פרשת תצוה ד"ה ואלה ב') שֶׁהוּא חִזּוּק וְתַקּוּפוּת לְהָאָדָם שֶׁהַשי"ת מַנְהִיג עִמּוֹ כְּפִי דַעַת הָאָדָם, וּמִזֶּה יֵשׁ כָּל הָרַחְמָנוּת שֶׁהַתָּם לֹא יְשַׁלֵּם רַק חֲצִי נֵזֶק וְהַמּוּעָד יְשַׁלֵּם בְּעָלָיו הַכֹּפֶר וְלֹא יוּמָת, רַק כֹּפֶר יָשִׁית עָלָיו.
הרָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ. הָעִנְיָן שֶׁהָיָה הַחֹשֶׁן כָּפוּל כִּי כָל לְבוּשֵׁי כֹּהֵן גָּדוֹל רוֹמְזִים לִתְפִלָּה, וְלָכֵן הָיָה הַחֹשֶׁן כָּפוּל שֶׁבִּפְנִים הָיָה לוֹ תָּמִיד צְעָקָה "הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ", שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל כַּמָּה תְּפִלּוֹת בְּכָל לִבּוֹ וְלֹא נַעֲנָה, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מְיָאֵשׁ עַצְמוֹ רַק חוֹזֵר וְצוֹעֵק "הוֹשִׁיעָה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ", וּנְקֻדַּת הַתַּלְמִיד חָכָם הוּא שֶׁמַּכִּיר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ מֵעַצְמוֹ רַק מֵהַשי"ת אֲפִילּוּ כֹּחַ תְּפִלָּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כ"ו,י"ב) "ה' תִּשְׁפּוֹת שָׁלוֹם לָנוּ, כִּי גַּם כָּל מַעֲשֵׂינוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ", וְהַיְנוּ שֶׁהַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, וּנְקֻדַּת הַמֶּלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא תַּקּוּפוּת גָּדוֹל עַד שֶׁכָּל מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ יַעֲשֶׂה, כִּי מַה שֶּׁעוֹלֶה בְּלִבּוֹ הוּא בֶּטַח רְצוֹן הַש"י, וְזֶה הוּא מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא נִצְרָךְ לְשׁוּם עֵצָה מִשּׁוּם נָבִיא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דה"ב כ"ה,ט"ז) "הַלְיוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ נְתַנּוּךָ חֲדַל לְךָ" וְשָׁם הָיָה הָעִנְיָן עָמֹק בָּזֶה כַּמְבוֹאָר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (ויקרא ד"ה על כל) כִּי מֶלֶךְ כָּל הַיּוֹצֵא מִפִּיו הֵם דִּבְרֵי אֱלֹהִים כַּמְבוֹאָר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (שופטים ד"ה שופטים ב').
ורָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל. וְתַרְגּוּמוֹ עִיף, עִיף מוֹרֶה עַל כְּלִי קִבּוּל רֵיק וּמְעוֹפֵף, הַיְינוּ שֶׁהַחֹשֶׁן רוֹמֵז שֶׁלֵּב אַהֲרֹן הָיָה מָלֵא רָצוֹן וְאַהֲבָה וְלֹא סָר מִלִּבּוֹ אַף רֶגַע לִצְעֹק "הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ", וְזֶה שֶׁאִיתָא (במסכת אבות פ"ה מ"ז) שֶׁאַחַת מֵעֲשָׂרָה נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם כִּפּוּר, וּבֶאֱמֶת הֲלֹא עָשׂוּ הַרְבֵּה הִשְׁתַּדְּלוּת לָזֶה כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא י"ט:) שֶׁפִּרְחֵי כְהֻנָּה הָיוּ מַכִּין לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צְרֵדָא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישַׁן, אָכֵן אִם הָיָה לִבּוֹ מִתְנַמְנֵם וּפוֹסֵק רֶגַע מִלִּצְעֹק לְהַשי"ת לֹא הָיָה מוֹעִיל כָּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת בָּזֶה, שֶׁבִּמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה עֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֵלָיו שֶׁהוּא מוֹרֶה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין שׁוּם הֲוָיָה בָּעוֹלָם רַק הַשי"ת לְבַדּוֹ, וְכֵן כֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהוּא מֻבְחַר נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל וּמְדֻגָּל בְּכֹחַ עֲבוֹדָתוֹ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא יוֹם הַמְּדֻגָּל בַּשָּׁנָה שֶׁהוּא נֶעֱלָם וְנִסְתָּר מִכָּל מַעֲרֶכֶת הַהַנְהָגָה, וְכִדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (רבה בראשית ג',י') "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים וְאֶחָד הוּא שֶׁאֵינוֹ בְּמִסְפַּר הַשִּׁתּוּף כִּדְאִיתָא בְּזוֹהַר חָדָשׁ (בראשית) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרִי אֶחָד וְכוּ' קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִקְרִי רִאשׁוֹן וּבַמִּדְרָשׁ (רבה נשא פי"ג,ח') "יוֹם אֶחָד" יוֹם רִאשׁוֹן אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא יוֹם אֶחָד וּכְשֵׁם שֶׁאָמַר יוֹם אֶחָד יֹאמַר יוֹם שְׁנַיִם יוֹם שְׁלֹשָׁה, אֶלָּא לָמָּה אָמַר יוֹם אֶחָד שֶׁעַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ נִתְאַוָּה לָדוּר עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְלָכֵן אִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא כ'.) הַשָּׂטָן בְּגִימַטְרִיָּא שס"ד וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין לוֹ רְשׁוּת לְקַטְרֵג וְכִדְאִיתָא בַּזה"ק (תצוה קפ"ה.) הָעֵצָה בַּשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לִדְחוֹת קִטְרוּגוֹ, דָּא אִיהוּ הַהוּא חֶדְוָה דְּהַהוּא דִּלְטוֹרָא בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִטּוֹל עִמֵּיהּ גּוֹרָל וְכוּ' (וכמו שנתבאר בענין יו"כ), וְלָכֵן אִם הָיָה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שׁוֹכֵחַ רֶגַע אַחַת מִלְּשַׁוֹּת ה' לְנֶגְדּוֹ וְהָיָה חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה כֹּחַ וַהֲוָיָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הָיָה לוֹ מִכְשׁוֹל, שֶׁעִנְיַן מִכְשׁוֹל הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא בַּתּוֹרָה מִקְרֶה, הַיְינוּ שֶׁנִּדְמֶה לָאָדָם שֶׁיֵּשׁ מִקְרֶה בָּעוֹלָם בְּלֹא הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, וּמִזֶּה נִדְמֶה לָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הֲוָיָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְזֶה הוּא גֵּאוּת שֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה שֶׁזֶּה שֹׁרֶשׁ הַיֵּצֶר הַזֶּה וְהַחֵטְא הַזֶּה שֶׁבָּא מִגֵּאוּת שֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַשְׁפָּעָה, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁבְּמַסֶּכֶת סוֹטָה נִזְכָּר כָּל עִנְיְינֵי גֵּאוּת וְגֹדֶל הֶזֵּקָם, וּבַגְּמָרָא (שבת ק"י:) הָרוֹצֶה שֶׁיְּסָרֵס תַּרְנְגוֹל יִטּוֹל כַּרְבָּלְתּוֹ וּמִסְתָּרֵס מֵאֵלָיו וּמַסִּיק שָׁם דְּרָמוּת רוּחָא הוּא דְּנָקִיטָא לֵיהּ לְפִי שֶׁאֵין לוֹ גֵּאוּת אֵין לוֹ תַּאֲוָה, וְעִיקַּר הָעֵצָה נֶגֶד יֵצֶר הַזֶּה הוּא שִׁפְלוּת וְהַכְנָעָה מֵהַכָּרַת רוֹמְמוּת הַש"י, וְלָכֵן הָיָה נֵס גָּדוֹל בְּכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאִם הָיָה נִמְצָא דִּמְיוֹן בְּנַפְשׁוֹ שׁוּם כֹּחַ הֲוָיָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹלֵט עָלָיו הַקִּטְרוּג חַס וְשָׁלוֹם וְזֶה הָיָה רַק בְּדֶרֶךְ נֵס.
זוְיָהֲלֹם. הוּא נֶגֶד זְבוּלֻן, כִּי יָהֲלֹם הוּא אוֹתִיּוֹת לְהַיָּם, כִּי זְבוּלֻן הָיָה חֶלְקוֹ בַּיָּם כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה, וְאַף שֶׁיָּם הוּא מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם יִשּׁוּב וּמַטְרִיד דַּעַת הָאָדָם מְאֹד, אַךְ זְבוּלֻן הָיָה לוֹ תַּקּוּפוּת וּבִטָּחוֹן בְּהַשי"ת וְלָכֵן הָיָה בְּנַיְיחָא בַּיָּם כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דה"א י"ב,ל"ג) "מִזְּבוּלֻן יוֹצְאֵי צָבָא" וְגוֹ׳ "וְלַעֲדֹר בְּלֹא לֵב וָלֵב", וְתַקּוּפוּת בִּטְחוֹנוֹ הָיָה כְּעִנְיַן שֵׁבֶט יְהוּדָה, אַךְ זֶה הָיָה הַחִלּוּק כִּי יְהוּדָה יוּכַל מִתַּקּוּפוּת בִּטְחוֹנוֹ לְהִלָּחֵם בַּיָּם כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה וּמַרְאֶה תַּקּוּפוּת גַּם בְּפֹעַל וּזְבוּלֻן רַק בְּדַעְתּוֹ יֵשׁ לוֹ נַיְיחָא וּבִטָּחוֹן וְתַקּוּפוּת.
חפַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן. פַּעֲמוֹן רוֹמֵז עַל יִרְאָה וְסָפֵק מִלְּשׁוֹן "וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ", וְרִמּוֹן מוֹרֶה עַל תַּקּוּפוּת כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (עירובין י"ט.) שֶׁמְּלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן, וְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם עוֹבְרִים תָּמִיד עַל יִשְׂרָאֵל וּמִתְחַלְּפִים פַּעַם יֵשׁ לוֹ יִרְאָה וּפַעַם יֵשׁ לוֹ תַּקּוּפוּת כַּמְבֹאָר בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (על פסוק אלה תולדות השמים), וְלָכֵן כְּתִיב "וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם", שֶׁאַף שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם תַּקּוּפוּת עָצוּם מִכָּל מָקוֹם יִהְיֶה בְּהַתַּקּוּפוּת יִרְאָה עֲצוּמָה בָּאֶמְצַע, וּבְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם יָבוֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ כְּדִכְתִיב "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת".
טוְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַה׳ וְגוֹ׳ וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה. וְהִנֵּה הַצִּיץ וְהַמִּכְנָסַיִם כְּתוּבִים יַחַד לְהוֹרוֹת בָּזֶה שֶׁאַף שֶׁאַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיָה הַנִּבְחָר מִכָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַשי"ת חָתַם עַצְמוֹ עַל מִצְחוֹ "קֹדֶשׁ לַה׳", הַיְינוּ שֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ הָיָה מְקֻשָּׁר תָּמִיד בִּרְצוֹן הַשי"ת, מִכָּל מָקוֹם מִצַּד עַצְמוֹ בָּא הָאַזְהָרָה "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה" לְהִשָּׁמֵר מִכָּל תַּאֲוָה אֲפִילּוּ הַחֲמוּרָה שֶׁבַּחֲמוּרוֹת, וְאַף שֶׁנִּדְמֶה שֶׁלְּנֶפֶשׁ יָקָר כָּזֶה לֹא צָרִיךְ הָאַזְהָרָה כִּי לֹא יַעֲלֶה זֹאת עַל מַחְשַׁבְתּוֹ, אָכֵן מִכָּל מָקוֹם מִצַּד עַצְמוֹ צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד בִּשְׁמִירָה וּזְהִירוּת וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג׳:ה׳) "וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן", וְכִדְאִיתָא (אבות פ"ב,מ"ה) "וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ", וְזֶה הוּא לִימּוּד שֶׁאֲפִילּוּ הַנֶּפֶשׁ הַיָּקָר מְאוֹד שֶׁהוּא מְבֹרָר בַּשֹּׁרֶשׁ מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ מִצִּדּוֹ תָּמִיד שְׁמִירָה וּזְהִירוּת.