Chasidut · Izhbitz

Mei HaShiloach, Volume II, Genesis, Bereshit/מי השלוח·חלק ב·ספר בראשית·בראשית

אבְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. אִיתָא בַּזוה"ק (ויקרא י"א:) עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת בְּמַתַּן תּוֹרָה, הַיְינוּ כְּשֶׁהָאָדָם יִרְצֶה לְהַכִּיר אֶת אַחְדוּת ה' יַכִּיר מֵהָרֵאשִׁית, שֶׁיִּתֵּן לִבּוֹ עַל כָּל מַעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים בְּשָׁוֶה. וּמִמַּה שֶּׁנִּתְהַוָּה בְּלִיטָה וְנַעֲשָׂה רֵאשִׁית מִזֶּה יַכִּיר אֶת הַשי"ת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ"ו,ב') "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה", וְהַיְינוּ מִזֶּה שֶׁהָאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁסַּדְנָא דְּאַרְעָא חַד הוּא וּכְשֶׁיּוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּיכְּרָה מִתְפַּלֵּא וְאוֹמֵר מֵהֵיכָן בָּא שֶׁקָּדְמָה פְּרִי זוֹ לְהִתְבַּשֵּׁל, מַכִּיר מִזֶּה שֶׁמֵּה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ, וּמְבִיאָם לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ וּמַזְכִּיר חַסְדֵי הַמָּקוֹם שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחְשָׁבָה וְהֵם רֵאשִׁית תְּבוּאָתוֹ, וְכֵן מָצִינוּ (סנהדרין ק"ב:) מֵהֵיכָא בָּעִית לְמִישְׁרָא הַמּוֹצִיא, אֲמַר לֵיהּ לָא יָדַעְנָא כוּ', אֲמַר לֵיהּ מֵהֵיכָא דְּקָרִים בִּישּׁוּלָא (וברש"י ז"ל ל"א מהיכא דקדים בישולא), אֲמַר לֵיהּ מֵאַחַר דְּחַכִּימְתּוּ כּוּלֵי הַאי מַאי טַעְמָא קָא פָּלְחִיתוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ', וְלִכְאוֹרָה מָה הוּא הַחָכְמָה בָּזֶה, וְגַם לָמָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא עַל מָקוֹם דְּקָדִים בִּישּׁוּלָא, אָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹסֵק בְּמַעֲשֵׂה הַכִּכָּר וְנוֹתֵן כָּל הַכִּכָּר בְּשָׁוֶה אֶל הַתַּנּוּר, וְאַחַר כָּךְ רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לַלֶּחֶם רֵאשִׁית שֶׁשָּׁם נֶאֱפָה מִקֹּדֶם, וְזֶה אֵינוֹ בְּיַד הָאָדָם בְּאֵיזֶה מָקוֹם יַתְחִיל לְהִתְבַּשֵּׁל, יַכִּיר מִזֶּה הַכָּרָה מְפֹרֶשֶׁת שֶׁהַשי"ת בָּרָא הַכֹּל, וְזֶה הָיָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה לְבָרֵךְ עַל הָרֵאשִׁית לְהַשי"ת שֶׁמִּשָּׁם נִתְרָאֶה הַנְהָגַת הַשי"ת, וְלָכֵן מַאֲמַר בְּרֵאשִׁית הוּא נֶגֶד "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ", וְזֶה דְּאִיתָא (במדרש רבה בראשית פרשה א',ו') בִּזְכוּת מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל"ג,כ"א) "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ", ר' הוּנָא בְּשֵׁם ר' מַתְנָה אָמַר בִּזְכוּת ג' דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים", וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא חַלָּה כוּ' מַעַשְׂרוֹת כוּ' בִּכּוּרִים כוּ' הַיְינוּ שֶׁבְּכָל רֵאשִׁית הַהַשְׁפָּעָה יָכוֹל הָאָדָם לְהַכִּיר שֶׁבָּזֶה נִמְצָא מוֹצָא פִי ה' הַמְחַיֶּה אֶת הָאָדָם (וכמו שנתבאר בח"א פ' תרומה על פסוק "ויקחו לי תרומה").
בבְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בראשית פ"א,ס"א) אָמוֹן פֵּדָגוֹג, אָמוֹן מְכֻסֶּה, אָמוֹן מֻצְנָע אֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה נִקְרָאִים תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ, וְהֵם הַהֶסְתֵּרוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם, תֹּהוּ הוּא אָמוֹן פֵּדָגוֹג, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְפֵדָגוֹג יַעַן שֶׁנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ מַה הוּא הַדָּבָר שֶׁיְּמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לוֹ, וְצָרִיךְ בְּכָל רֶגַע שֶׁהַשי"ת יָאִיר לוֹ, וָבֹהוּ הוּא אָמוֹן מְכֻסֶּה, הַיְנוּ שֶׁכְּבָר טָעַם מֵהָאוֹר וְרָאָה מַה שֶּׁטּוֹב לוֹ, רַק אַחַר כֵּן נִשְׁכַּח וְנֶעְלַם מֵאִתּוֹ, לָכֵן מִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד שֶׁהַש"י יָאִיר לוֹ אֶת הָאוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטֶּה מֵרְצוֹן הַש"י. וְכִדְאִיתָא (בספר הבהיר בהשמטות לזה"ק ח"א רס"ג.) וּמַאי תֹּהוּ דָּבָר הַמַּתְהֶא אֶת בְּנֵי אָדָם, וּמַאי בֹּהוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ דִּכְתִיב בֹּהוּ בּוֹ הוּא, וְהַיְנוּ שֶׁתֹּהוּ נִקְרָא כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם, וּבֹהוּ נִקְרָא כְּשֶׁמְּכֻסֶּה מִמֶּנּוּ הָאוֹר שֶׁכְּבָר טָעַם רַק שֶׁנִּשְׁכַּח מִמֶּנּוּ. וְחֹשֶׁךְ הוּא אָמוֹן מֻצְנָע, הַיְנוּ שֶׁבִּתְפִיסָתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג גֹּדֶל עַמְקוּת אוֹרוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא מְאֹד מֻצְנָע וְעָמוֹק, וְזֶה הַהֶעְלֵם יָכוֹל לִהְיוֹת אֲפִלּוּ בַּאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים אֲפִלּוּ בִּנְבִיאִים, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָהֶם טָעוּת חָלִילָה, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יְצוּר כַּפָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְגַם מֵחַוָּה שֶׁהָיְתָה אֵם כָּל חַי שֶׁנֶּעְלַם מֵהֶם וְהַנָּחָשׁ הִטְעָה אוֹתָהּ, וְגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן נִמְשַׁךְ אַחֲרֵי דִּבְרֵי הַנָּחָשׁ שֶׁכָּל דְּבָרָיו הָיוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ה',ג') "וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג',ו') "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל", וּכְמוֹ שֶׁקָּרָה לְעִדּוֹ הַנָּבִיא שֶׁהִטְעָהוּ הַנְּבִיא הַשֶּׁקֶר נֶגֶד מַאֲמָר מְפֹרָשׁ מֵהַש"י שֶׁאָמַר לוֹ (מלכים א' י"ג,י"ח) "גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ". "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", הַיְנוּ שֶׁמְּשׁוֹטֵט הָאָדָם בְּאֵלּוּ הַמְּאֹרָעוֹת כְּמוֹ בְּמַיִם עֲמֻקִּים עַד שֶׁהַשי"ת אוֹמֵר דַּי, וְזֶהוּ "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" הַיְנוּ יְשׁוּעָתוֹ שֶׁל הַשי"ת, וּמֵחֲמַת שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הִתְמַרְמֵר מְאֹד מַדּוּעַ אֵרַע לִי טָעוּת כָּזֶה, שֶׁהַטָּעוּת הָיָה נִקְרָא נָחָשׁ שֶׁמּוֹרֶה עַל מִדָּתוֹ לֵיצָן וּמַטְעֶה, (כמו שנתבאר בחלק א' בראשית על פסוק "ויאמר האדם") שֶׁנָּחָשׁ עִנְיָנוֹ כְּקוֹף שֶׁעוֹשֶׂה כְּמוֹ אָדָם וּמַרְאֶה בְּעַצְמוֹ גָּוֶן שֶׁנִּרְאֶה כֶּאֱמֶת, וְלָכֵן הִתְמַרְמֵר עַל זֶה מְאֹד, וְלָכֵן הוֹשִׁיעַ לוֹ הַשי"ת וְנָתַן לוֹ מַתָּנָה כָּתְנוֹת אוֹר, וְכֵן בִּנְבִיא הַשֶּׁקֶר שֶׁכָּתוּב (מלכים שם) "כִּחֵשׁ לוֹ", הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה גָּוֶן הַנִּרְאֶה כֶּאֱמֶת, וְלָכֵן הוֹשִׁיעַ לוֹ הַשי"ת וְנָתַן לוֹ מַתָּנָה שֶׁהִשִּׂיג אוֹר שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוּ חֲכָמִים וּנְבִיאִים, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (עירובין כ"א.) דָּרַשׁ מָרִי בַּר מָר, הַיְנוּ בֶּן חוֹרִין בֶּן בֶּן חוֹרִין, מַאי דִּכְתִיב (תהלים קי"ט,צ"ו) "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד", דָּבָר זֶה אֲמָרוֹ דָּוִד וְלֹא פֵּרְשׁוֹ אֲמָרוֹ אִיּוֹב וְלֹא פֵּרְשׁוֹ אֲמָרוֹ יְחֶזְקֵאל וְלֹא פֵּרְשׁוֹ עַד שֶׁבָּא זְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹ וּפֵרְשׁוֹ כוּ' נִמְצָא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם בַּתּוֹרָה, וְלָכֵן נִקְרָא בַּגְּמָרָא בֶּן עִדּוֹ אַף שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה א',א') רַק מִפְּנֵי שֶׁהַיְשׁוּעָה הַזֹּאת הֵאִיר לוֹ הַשי"ת אַחַר הַכִּשָּׁלוֹן שֶׁל עִדּוֹ הַנָּבִיא שֶׁהָיָה זְקֵנוֹ לָכֵן נִקְרָא הָאוֹר בְּשֵׁם בְּנוֹ.
גוַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְגוֹ'. נֶאֱמַר חֲמִשָּׁה פְּעָמִים אוֹר, "יְהִי אוֹר" הָרִאשׁוֹן הוּא כְּשֶׁהַש"י מֵכִין בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְהָאִיר לְהָאָדָם, וְעוֹד אֵין הָאָדָם מֵבִין בָּזֶה וּמַרְגִּישׁ כְּלָל רַק הַש"י עוֹסֵק לְהָאִיר לְהָאָדָם, וְאַחַר כָּךְ "וַיְהִי אוֹר" שֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ, וְאַחַר כָּךְ "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" שֶׁהָאָדָם מַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ וּמֵבִין כִּי טוֹב לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַש"י, "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" הַיְינוּ שֶׁהָאָדָם הוּא סוּר מֵרָע, וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ אַחַר כָּךְ עוֹד "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" הַיְינוּ עֲשֵׂה טוֹב כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (פסחים ב'.) קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא לִנְהוֹרָא וּפַקְדֵיהּ אַמִּצְוָתָא דִּימָמָא, שֶׁאֵינוֹ דַּי בָּזֶה רַק הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּזוֹ הַהַכָּרָה וְלַעֲבֹד אֶת ה' וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
דוַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם. נִמְלַךְ בְּכָל הַבְּרוּאִים כִּי כָל הַבְּרוּאִים נִפְרָדִים וְאֵינָם נִכְלָלִים זֶה בָּזֶה, וְלָכֵן אֵין בָּהֶם שָׂכָר וָעֹנֶשׁ כִּי אֵין לָהֶם כֹּחַ בְּחִירָה, אֲבָל הָאָדָם חוֹתָם הַבְּרִיאָה, לוֹ נִתַּן כֹּחַ כָּל הַבְּרוּאִים לְהִתְהַפֵּךְ פַּעַם לְכֹחַ זֶה וּפַעַם לָזֶה לָכֵן נִמְצָא בּוֹ עֹנֶשׁ וּגְמוּל, וְלָזֶה הָיָה מֵהַצֹּרֶךְ לִשְׁאֹל בְּדַעַת כָּל הַבְּרוּאִים, כִּי מִזֶּה נִכְנְסוּ לְסָפֵק פֶּן יַפְסִידוּ עַל יְדֵי מַעֲשֵׂי הָאָדָם, וְלָכֵן הַטּוֹבִים הִסְכִּימוּ לִבְרִיאַת הָאָדָם וְהָרָעִים אָמְרוּ "מָה אֱנוֹשׁ".
הוַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. בַּמִּדְרָשׁ (רבה בראשית פ"ח,ח') אָמַר לָהֶם (ר' שמלאי) לְשֶׁעָבַר אָדָם נִבְרָא מִן הָאֲדָמָה חַוָּה נִבְרֵאת מִן הָאָדָם, מִכָּאן וְאֵילָךְ "בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" לֹא אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה וְלֹא אִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ וְלֹא שְׁנֵיהֶם בְּלֹא שְׁכִינָה, וּבְאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (פ"ד,ג') "עֶצֶם מֵעֲצָמַי" כוּ' עַיֵּין שָׁם, הָעִנְיָן שֶׁבָּרָא הַשי"ת אֶת הָאָדָם וְסִדֵּר סֵדֶר תּוֹלָדוֹת שֶׁאָדָם יוֹלִיד אָדָם וְלֹא בָּרָא הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ נִבְרָאִים מֵהַשי"ת, שֶׁאַף שֶׁהָיָה רְצוֹן הַבּוֹרֵא בְּרִבּוּי נְפָשׁוֹת, אֲבָל הֲרֵי הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לִבְרֹא הַרְבֵּה נְפָשׁוֹת, אָכֵן לָזֶה הָיָה כַּוָּנַת הַבּוֹרֵא שֶׁיִּוָּלְדוּ הַנִּבְרָאִים בְּדֶרֶךְ עִילָּה וְעָלוּל, לְפִי שֶׁהַשי"ת רָצָה לְסַדֵּר הַנְהָגַת הָעוֹלָם שֶׁיִּתְנַהֵג מִדָּה בְּמִדָּה, וּכְפִי הִתְעוֹרְרוּת הָאָדָם כֵּן יִנְהַג הַשי"ת עִמּוֹ, וְכִדְאִיתָא בַּזוה"ק (אמור צ"ב.) בְּעוּבָדָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר עוּבָדָא דִּלְעֵילָא אִי בַּר נָשׁ עָבֵיד עוּבָדָא לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת הָכִי אִתְּעַר חֵילָא כִּדְקָא יָאוּת לְעֵילָא, עָבִיד בַּר נָשׁ חֶסֶד בְּעָלְמָא אִתְּעַר חֶסֶד לְעֵילָא וְשָׁארֵי בְּהַהוּא יוֹמָא וְאִתְעַטַּר בֵּיהּ בְּגִינֵיהּ, וְאִי אִתְדַּבַּר בַּר נָשׁ לְרַחֲמֵי לְתַתָּא אִתְּעַר רַחֲמֵי עַל הַהוּא יוֹמָא וְאִתְעַטַּר בְּרַחֲמֵי בְּגִינֵיהּ, וּכְדֵין הַהוּא יוֹמָא קָאִים עֲלֵיהּ לְמֶהֱוֵי אַפּוֹטְרוֹפָּא בְּגִינֵיהּ בְּשַׁעְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ, וְלָכֵן סִדֵּר הַשי"ת שֶׁיִּהְיֶה הִתְרַבּוּת הַבְּרִיאָה עַל יְדֵי הוֹלָדוֹת אָב וָאֵם, וְקָבַע רַחְמָנוּת בְּלֵב הָאָבוֹת, שֶׁאַף שֶׁבְּנֵיהֶם יַעַבְרוּ עַל רְצוֹן וְצִוּוּי אֲבוֹתָם, וְאַף שֶׁיְּכַוְּנוּ לְהַכְעִיסָם, מִכָּל מָקוֹם הִטְבִּיעַ רַחְמָנוּת בְּלֵב הָאָבוֹת שֶׁעִם כָּל זֶה יְבַקְשׁוּ מֵהַשי"ת שֶׁלֹּא יַעֲנֹשׁ אֶת בְּנֵיהֶם, לְפִי שֶׁהַטֶּבַע מֵהָעִילָּה לְרַחֵם עַל הֶעָלוּל וְרַחְמָנוּתוֹ יַעֲלֶה עַל כֹּל וּתְכַסֶּה עַל כָּל פְּשָׁעִים. וְזֶה יְחַיֵּב מִדָּה בְּמִדָּה שֶׁהַשי"ת יְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל אַף שֶׁיַּעַבְרוּ עַל רְצוֹנוֹ, מִצַּד מִדַּת הַמִּשְׁפָּט מִדָּה בְּמִדָּה.
ואֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. הִנֵּה עַד אַחַר בְּרִיאַת אָדָם לֹא כָּתוּב רַק שֵׁם אֱלֹהִים, וְאַחַר בְּרִיאַת אָדָם כָּתוּב ה' אֱלֹהִים, כִּי אָז יָצָא מְפֹרָשׁ רְצוֹן הַשי"ת בִּשְׁלֵימוּת, שֶׁזֶּה נִקְרָא שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, וְהַנָּחָשׁ בַּהֲסָתָתוֹ הִסְתִּיר שֵׁם הֲוָיָ', וּמֵאָז לֹא נִזְכַּר שֵׁם הֲוָיָ' עַד הַתִּיקּוּן, וּמִזֶּה בָּא הַחֵטְא שֶׁנִּסְתַּר מִמֶּנּוּ כֹּחַ ה' וְכַאֲשֶׁר יָדְעוּ שֶׁחָטְאוּ וְהִתְחִיל הַתִּיקּוּן אָז נִפְתַּח לָהֶם אוֹר ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים" שֶׁרָאוּ אוֹר הַשי"ת כְּרִאשׁוֹנָה וְהִתְבַּיְּשׁוּ מְאֹד, וְלָכֵן נֶאֱמַר לוֹ "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ", דַּרְדַּר מוֹרֶה עַל סָפֵק וְהַסְתָּרָה, שֶׁרָמַז לוֹ הַשי"ת שֶׁעַד עֵת קֵץ יִסָּתֵר מִמֶּנּוּ אוֹר מְבוֹרָר וּמְפֹרָשׁ, וּמֵחֲמַת שֶׁעֵרֵב טוֹב בְּרַע לָכֵן יִהְיֶה בְּסָפֵק לְעוֹלָם, כִּדְאִיתָא בְּשֵׁם הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ ר' שִׁמְשׁוֹן מֵאוֹסְטְרֶעפָּאלֶע זלה"ה עַל מַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ (רבה ויקרא פי"ט,ס"ב) "ה' אֶחָד" אִם אַתָּה עוֹשֶׂה ד' ר' אַתָּה מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, "כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר" אִם אַתָּה עוֹשֶׂה ר' ד' נִמְצָא אַתָּה מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁעַל זֶה מְרַמֵּז דַּרְדַּר שֶׁיִּתְחַלֵּף לוֹ בֵּין ד' לְר' חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר (תצוה) עַל פָּסוּק "פַּעֲמוֹן זָהָב וְרִמּוֹן" שֶׁפַּעֲמוֹן רוֹמֵז עַל יִרְאָה מִלְּשׁוֹן "וַתִּפָּעֶם", וְרִמּוֹן רוֹמֵז עַל תַּקּוּפוּת שֶׁהַשי"ת מַקִּיפוֹ, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (עירובין י"ט.) שֶׁאֲפִילּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כְּרִמּוֹן, וְהָאָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יַחְלִיף לְשַׁמֵּשׁ בְּמִדָּה אַחַת בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהֶפְכּוֹ, וְעַל זֶה מוֹרֶה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מִד' ר' וּמֵר' ד', וְזֶה תִּיקֵּן אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּקָרְאוֹ לְאִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי, שֶׁהִכִּיר אַחַר תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁאֵין הָאָדָם יָכוֹל לִפְעוֹל כְּלוּם בָּעוֹלָם הַזֶּה רַק הַכֹּל הוּא מֵהַשי"ת, וּמִמֵּילָא גַּם חֶטְאוֹ הָיָה בִּרְצוֹן הַשי"ת רַק שֶׁהָיָה לְמַעְלָה מִדַּעְתּוֹ, וְלָכֵן קְרָאָהּ אֵם כָּל חָי שֶׁהִיא הֵסַתְתּוֹ לַחֲטוֹא וְהִכִּיר שֶׁהִנְהִיגָה אוֹתוֹ בְּעִנְיָן שֶׁלְּמַעְלָה מִדַּעְתּוֹ וְזֶהוּ נִקְרָא בַּגְּמָרָא (ב"מ נ"ט.) אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְיכוּ כִּי הֵיכִי דְּתִתְעַתְּרוּ.
6...Now the serpent was the shrewdest of all the wild beasts (Gen. 3:1).
זוַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן. זֶה נִכְתַּב אַחַר שֶׁכְּתִיב "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", וְאִיתָא (בספר הקנה למעשה בראשית) מַאן דְּנָפַח מֵעַצְמוֹ נוֹפֵחַ, וְכֹחַ הַפּוֹעֵל בַּנִּפְעָל, וְלֹא הָיָה נִכָּר בָּאָדָם כֹּחַ יְגִיעַ כַּפָּיו, לָכֵן בְּחֶסֶד הַשי"ת לְמַעַן שֶׁלֹּא יֹאכַל הָאָדָם נַהֲמָא דְּכִסּוּפָא הִפִּיל עָלָיו תַּרְדֵּמָה, הַיְינוּ שֶׁהִסְתִּיר אֶת אוֹר הַבָּהִיר, וְרַק שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּעַצְמוֹ בִּבְחִירָתוֹ, וּבְעַצְמוֹ יָבִין דַּרְכּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ואתחנן ד',ל"ט) "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים", וְהַיְינוּ שֶׁיֹּאכַל הָאָדָם יְגִיעַ כַּפּוֹ וְאָז אַשְׁרָיו וְטוֹב לוֹ.
7...Now the serpent was the shrewdest of all the wild beasts (Gen. 3:1).From this it appears that there is greater wisdom in the wild than in the domestic animals. The domestic animal agrees to be subservient and confined to persons in exchange for the person providing food and therefore doesn’t need provide for needs directly from God. The wild animal is wiser by not wanting to receive its needs from flesh and blood, agrees to live a narrower life provided that its support is from the Blessed Name, gazing always on the GiverThe snake, shrewder even than the other animals, surrounded itself with reasons why it didn’t need to even look to God. Rather, it wanted to receive its abundance as a requirement. Therefore, it was cursed quality by quality and would eat dust all its life since it claimed not to need service as was explained in part one (Parashat Ki Tissa: “And He Said”). Israel’s sin was that they sensed the Divine light of the future, as is written in the G’mara (Niddah 61b) that the mitzvot will be obsolete in the future and there will no need for Divine service. In truth, all of Israel’s sins are like eating unripe fruit, wanting the light before its time. As it is explained there (part one Ki Tissa) that they sensed the light of the future when God will reveal the light and there will be no further need for service. Amalek’s quality was to immediately notice what is lacking and then to claim that Amalek as well has no need for service since it is blameless on its mother’s side. The wisdom of the snake was like this.
חוְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. מִזֶּה נִרְאֶה שֶׁבְּחַיַּת הַשָּׂדֶה נִמְצָא יוֹתֵר חָכְמָה מִבַּהֲמוֹת הָאָרֶץ, שֶׁבְּהֵמָה מַסְכֶּמֶת בְּדַעְתָּהּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד וּלְהִתְיַסֵּר תַּחַת יַד הָאָדָם וְהָאָדָם יִתֵּן אוֹכֶל לְנַפְשָׁהּ, וְלֹא תִרְצֶה לְכַלְכֵּל מַחְסוֹרָהּ מִיַּד הַש"י, אֲבָל הַחַיָּה נִמְצָא בָּהּ יוֹתֵר חָכְמָה שֶׁלֹּא תִרְצֶה לְקַבֵּל הַשְׁפָּעָתָהּ עַל יְדֵי בָּשָׂר וָדָם, וּמַסְכֶּמֶת לִחְיוֹת בְּצִמְצוּם, וְרַק שֶׁהַשְׁפָּעָתָהּ תִּהְיֶה מִיַּד הַשי"ת, שֶׁתַּבִּיט בְּכָל עֵת לְהַנּוֹתֵן. וְהַנָּחָשׁ שֶׁהָיָה עָרוּם אַף מֵחַיַּת הַשָּׂדֶה, שֶׁמְּסַבֵּב סִבּוֹת שֶׁאַף לְהַשי"ת לֹא יִצְטָרֵךְ לְהַבִּיט, רַק יְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה בְּהֶכְרֵחַ, וְלָכֵן נִתְקַלֵּל מִדָּה בְּמִדָּה, "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ", כִּי הַנָּחָשׁ טָעַן טַעֲנָתוֹ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲבוֹדָה, כְּעִנְיָן שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (פרשת תשא ד"ה ויאמר) שֶׁחֵטְא יִשְׂרָאֵל הָיוּ שֶׁהִרְגִּישׁוּ מֵאוֹר הַשי"ת שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, שֶׁאִיתָא בַּגְּמָרָא (נדה ס"א:) מִצְוֹת בְּטֵילוֹת לֶעָתִיד לָבוֹא וְלֹא יִצְטָרְכוּ לַעֲבוֹדָה, וּבֶאֱמֶת כָּל חַטָּאֵי יִשְׂרָאֵל הֵם כְּמוֹ אוֹכְלֵי פַגָּה שֶׁרוֹצִים לְקַבֵּל הָאוֹר קוֹדֶם הַזְּמַן, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר (שם) וְהֵם הִרְגִּישׁוּ אָז הָאוֹר מִלֶּעָתִיד שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַש"י אוֹרוֹ וְלֹא יִצְטָרְכוּ לַעֲבוֹדָה, וַעֲמָלֵק מִדָּתוֹ לְהַרְגִּישׁ תֵּיכֶף הַחֶסְרוֹן וְאָז טוֹעֵן עֲמָלֵק שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲבוֹדָה כֵּיוָן שֶׁהוּא נָקִי אַגַּב אִמּוֹ, וְגַם חָכְמַת הַנָּחָשׁ הָיָה זֹאת.
טוַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹקִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. עִנְיַן הַנָּחָשׁ שֶׁפִּיתָּה אוֹתָהּ בְּאָמְרוֹ שֶׁמַּאֲמַר ה' הָיָה עַל כָּל עֵץ הַגָּן שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ, כִּי כֵן הוּא הָאֱמֶת כִּי עַל יְדֵי הַגֶּדֶר שֶׁנִּתְגַּדֵּר עַל עֵץ הַזֶּה מִמֵּילָא נִתְגַּדֵּר עַל כָּל הַגָּן שֶׁלֹּא יֹאכַל אוֹתוֹ בִּלְתִּי כְּפִי רְצוֹן הַש"י, כִּי כֵן הוּא גַּם בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי כִּי מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת נֶאֶסְרוּ לָהֶם, מִמֵּילָא יִתְחַיֵּב מִזֶּה צִמְצוּם לְעֵת הַצֹּרֶךְ גַּם בְּמוּתָּרוֹת.
יהֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים. הָעִנְיָן בָּזֶה כִּי בַּתְּחִלָּה מַה שֶּׁבָּאָה הַבְּרִיאָה לָעוֹלָם הַזֶּה הָיָה עַל יְדֵי הַחֵטְא, כִּדְאִיתָא בַּזה"ק (קדושים פ"ג.) אָדָם קַדְמָאָה לָא הֲוָה לֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא כְּלוּם, וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י ז״ל [עץ חיים היכל ו' שער מ"ן ומ"ד דרוש א'] שֶׁקֹּדֶם הַחֵטְא הָיָה אֲחִיזָתוֹ קְטַנָּה בָּזֶה הָעוֹלָם, וְאַחַר הַחֵטְא הוּקְבַּע בִּקְבִיעוּת בָּזֶה הָעוֹלָם כִּרְצוֹן הַשי"ת כְּדֵי שֶׁהַטּוֹבָה יִהְיֶה נִקְרָא עַל שֵׁם יְגִיעַ כַּפָּיו, וְאִם הָיָה עוֹד אַחַר הַחֵטְא בְּגַן עֵדֶן הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בִּשְׁלֵימוּת וּלְבָרֵר עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, וּרְצוֹן הַשי"ת הָיָה שֶׁהַחֵטְא לֹא יִתְבָּרֵר עַד לֶעָתִיד, כְּדֵי שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת אַחֲרָיו יְסַגְּלוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים עַל שְׁמָם, לָכֵן נִתְגָּרֵשׁ מִגַּן עֵדֶן, וּכְעִנְיָן שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן עַל עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה (משלי ל' ד"ה שממית).