Mei HaShiloach, Volume II, Genesis, Noach/מי השלוח·חלק ב·ספר בראשית·נח

אוַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר וְגוֹ'. וְהִנֵּה זֶה הָיָה עִיקַּר הַמַּאֲמָר לְכָל הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַבְּרִיאָה שֶׁיִּרְצוּ בְּאַחְדוּת וּבְלִי יִתְפָּרָדוּ, כִּי מִקֹּדֶם כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי" וְגוֹ' לֹא בִּיקֵּשׁ רַחֲמִים עַל דּוֹרוֹ, אָכֵן אַחֲרֵי כֵן נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלֵב כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁיִּרְצוּ בְּאַחְדוּת, כְּמוֹ אַבְרָהָם שֶׁבִּיקֵּשׁ עַל סְדוֹם, וּמֹשֶׁה אַף שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" אָמַר "מְחֵנִי נָא", כִּי הַבְּרִיאָה רָצְתָה בְּאַחְדוּת, וְעִנְיָן שֶׁלֹּא בִּיקֵּשׁ נֹחַ עַל דּוֹרוֹ, כִּי הוּא סָבַר כִּי הָעוֹלָם הוּא עוֹד שַׁיָּיךְ לְעָלְמִין דְּאִיתְחֲרִיבוּ שֶׁעוֹדֶנָּה צָרִיךְ לְהִתְחָרֵב לְחִיזּוּק הַבְּרִיאָה, אָכֵן אַחַר כָּךְ הֶרְאָה לוֹ הַש"י שֶׁהוּא חָפֵץ בְּקִיּוּם הָעוֹלָם, וְלָכֵן נִקְרָא הַמַּבּוּל "מֵי נֹחַ" (ישעיה נ"ד,ט') לְפִי שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל וְלֹא רָצָה בְּאַחְדוּת. וְהִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ הַדּוֹר עַל זֶה שֶׁהַש"י חָפֵץ בְּאַחְדוּת רָצוּ לִבְנוֹת הַמִּגְדָּל וּלְהִתְאַחֵד יַחַד, כִּי עִנְיַן הַמִּגְדָּל הָיָה אַחֲרֵי כִּי רָאוּ כִּי לֹא יַחֲרִיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל עוֹלָמוֹ וּמֵהַצֹּרֶךְ לְהִשָּׁאֵר אֶחָד, אָז אָמְרוּ לְהִתְאַחֵד כֻּלָּם וּמִמֵּילָא יִשָּׁאֲרוּ כֻּלָּם כִּי בֵּינֵיהֶם יִהְיֶה זֶה הַנֶּפֶשׁ שֶׁחָפֵץ בּוֹ הַש"י, וְזֶה עִנְיַן נִמְרוֹד שֶׁנִּקְרָא "גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'", כִּי הָיָה יוֹדֵעַ לִתְפֹּס וְלָצוּד דְּבַר ה' וּלְהַכְנִיסוֹ הֵפֶךְ מֵרְצוֹנוֹ כְּמוֹ עִנְיַן הַמִּגְדָּל, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם" כִּי יִתְאַחֲדוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי" וְגוֹ' וְהוּא כִּי רָצוּ שֶׁיְּכַוְּונוּ כֻּלָּם לְמָקוֹם אֶחָד וּמִמֵּילָא לֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם הָרַע, וְלָכֵן בָּנוּ אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (זבחים קי"ג:) שֶׁכָּל מֵתֵי מַבּוּל נִנְעֲרוּ שָׁם וְשָׁם נִטְבַּע בִּבְנֵי אָדָם גֹּדֶל הַיִּרְאָה כְּמוֹ שֶׁמְּבוֹאָר [ח"א פר' נח ד"ה ויאמר ה'], וְזֶה הָיָה הֵיפֶךְ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁחָפֵץ בּוֹ הַש"י, כִּי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם שֶׁהִתְאַחֲדוּ שָׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וְהִמְלִיכוּ אֶת ה', אֲבָל כָּאן רָצוּ שֶׁיִּטָּבַע בָּהֶם הַיִּרְאָה וְלֹא יִצְטָרְכוּ לַעֲבוֹדָה. וְזֶה הָעִנְיָן דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (מנחות ק"י.) דִּקְרָאן לֵיהּ אֱלָהָא דֶּאֱלָהָא שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לִירֹא כִּי הַטֶּבַע תְּקַבֵּל כֹּחַ הַיִּרְאָה, וְלָכֵן בָּנוּ בְּבִקְעָה וְגַם בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וְהֶרְאָה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי אַחְדוּת נֶגֶד רְצוֹנוֹ לֹא יִתְקַיֵּם.

בבַּעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמֵּאָדָם עַד נֹחַ כְּתִיב בְּכָל אֶחָד וַיָּמֹת, וּבַעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת שֶׁמִּנֹּחַ עַד אַבְרָהָם לֹא כְּתִיב וַיָּמֹת, כִּי מִיתָה הִיא הַשְׁלָמָה וַעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים הָיָה עִנְיָנָם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ הַקָּדְמָה לַתּוֹרָה כַּמְבֹאָר בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן (נח) וְהֵם נִשְׁלְמוּ בָּזֶה כָּל צָרְכָּם, אֲבָל אַחַר כֵּן הִתְחִיל לְהִבָּנוֹת בִּנְיַן עֲדֵי עַד עַל יְדֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְכָל הָעֲשָׂרָה דּוֹרוֹת הָיָה הֲכָנָה לְלֵידַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, לָכֵן לֹא שַׁיָּךְ בָּהֶם לְשׁוֹן מִיתָה וְהַשְׁלָמָה כִּי לֹא נִשְׁלְמוּ עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁעַל יָדוֹ הִתְחִיל לְהִתְגַּלּוֹת עֵסֶק הַדִּבְרֵי תּוֹרָה.