Mei HaShiloach, Volume II, Talmud, Avot/מי השלוח·חלק ב·ליקוטי הש"ס·מסכת אבות

א(פרק ב') רַבִּי אוֹמֵר אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. הָעִנְיָן בָּזֶה, כִּי בְּאִם יִרְצֶה הָאָדָם לְשַׁנּוֹת טִבְעוֹ כְּפִי שֶׁנִּטְבַּע בּוֹ מִנְּעוּרָיו יֻצְרַךְ לְשַׁנּוֹת מֵהֵיפֶךְ אֶל הֵיפֶךְ לְגַמְרֵי, כְּגוֹן אִם הוּא מוּרְגָּל לִכְעוֹס אֲזַי יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּלִי יִכְעוֹס אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִכְעוֹס, וְכֵן אִיתָא בְּהָאֲרִ"י ז״ל שֶׁאִם הָאָדָם מוּרְגָּל לוֹמַר שֶׁקֶר אָז יַרְגִּיל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁקֶר אֲפִילּוּ בְּמָקוֹם שֶׁמּוּתָּר כְּגוֹן לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם, כִּי בָּזֶה יְתוּקְּנוּ מִדּוֹתָיו וּכְעִנְיָן שֶׁאִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין כ"ה:) גַּבֵּי מַלְוֶה בְּרִבִּית וְאֵימָתַי חֲזָרָתָן וְכוּ׳ וַאֲפִילּוּ לְעכו"ם לָא מוֹזְפֵי, שֶׁאֲפִילּוּ דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין גַּם כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה, וּבְאִם יְשַׁנֶּה בְּאֵלּוּ הַמִּדּוֹת לַעֲשׂוֹת הֶפְכָּן אָז יִקָּרֵא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ שֶׁעַל הַגָּוֶון עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְגַם תִּפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם שֶׁבֶּאֱמֶת וּבָעוֹמֶק צוּרַת אָדָם הִיא גַּם כֵּן מִדָּה טוֹבָה, אָכֵן יֵשׁ מִדּוֹת שֶׁאִם יַעֲשֶׂה הֵיפֶךְ מֵהֶם לֹא יִהְיֶה בָּזֶה תִּפְאֶרֶת עַל הַגָּוֶון וְרַק לְשַׁעְתּוֹ יִצְרַךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּהֶם כְּדֵי לְשַׁנּוֹת טִבְעוֹ אֲבָל לֹא יִתְנַהֵג בָּהֶם תָּמִיד, כְּגוֹן הָאָדָם שֶׁבְּטִבְעוֹ אוֹהֵב כָּבוֹד וּבְשַׁנּוֹתוֹ אֶת טִבְעוֹ יְבַזֶּה עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הֵיפֶךְ מִכָּבוֹד, וְאַף שֶׁבִּשְׁעָתוֹ טוֹב לוֹ זֹאת אָכֵן אֵין זֶה תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ שֶׁעַל הַגָּוֶון לֹא תִּשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי אָדָם, לָכֵן דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבוֹר לוֹ הָאָדָם לְהִתְנַהֵג כֵּן תָּמִיד הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים שֶׁיִּהְיוּ תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.

ב(פרק ג') עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵירָה דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וְכוּ׳ מֵאַיִן בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה. זֶה הוּא עֵצָה לְהִנָּצֵל מִגַּאֲוָה כִּי מוּטְבָּע בְּכָל אָדָם טֶבַע הַגַּאֲוָה לוֹמַר שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָם כִּי הַמַּעֲלוֹת הַנִּמְצָאִים בּוֹ יִגְדְּלוּ אֶצְלוֹ מְאוֹד וְאֶל חֶסְרוֹנוֹ לֹא יַבִּיט, וְהִנֵּה בַּגַּאֲוָה יֵשׁ שְׁנֵי מִינִים, אֶחָד מִתְגָּאֶה מִפְּנֵי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא נוֹלַד מֵאָדָם גְּדוֹל הַמַּעֲלָה וְהוּא זַךְ וְנָקִי, וְאֶחָד מִתְגָּאֶה מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיג הַרְבֵּה חָכְמָה וָדַעַת, וְאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם מוֹנְעִים אֶת הָאָדָם לַעֲבוֹד אֶת הַשי"ת וְנֶגֶד אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם אָמַר הִסְתַּכֵּל מֵאַיִן בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה, מִטִּפָּה הוּא נֶגֶד הַמִּתְגָּאֶה מִפְּנֵי שֶׁנּוֹלַד בְּמַעֲלוֹת וְאִם יִזְכּוֹר שֶׁבָּא מִטִּפָּה וְהַטִּפָּה הִיא קְטַנָּה וְאֵיךְ יוּכַל לְהִתְפָּאֵר שֶׁנּוֹלַד מֵאָדָם גָּדוֹל בְּמַעֲלוֹת, וְנֶגֶד הַמִּתְגָּאֶה בְּהַשָּׂגַת חָכְמָה אָמַר סְרוּחָה שֶׁהִיא הֵיפֶךְ מֵחָכְמָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה מ"ט,ז') "נִסְרְחָה חָכְמָתָם", וּבְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי מִינֵי גַּאֲוָה הִגְדִּיל הַטָּעוּת בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם, בִּלְעָם בָּעכו"ם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל בִּלְעָם אָמַר שֶׁהוּא נָקִי מִתּוֹלָדָה לָכֵן הָיָה עוֹנְשׁוֹ בְּשִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת וְאוֹתוֹ הָאִישׁ אָמַר שֶׁמַּשִּׂיג חָכְמָה לָכֵן הָיָה עוֹנְשׁוֹ בְּצוֹאָה רוֹתַחַת.

געֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה דַּע וְכוּ' מֵאַיִן בָּאתָ מִטִּפָּה סְרוּחָה וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְכוּ'. מֵאַיִן בָּאתָ זֶה הוּא עֵצָה לְהָאָדָם לֶאֱזוֹר חַיִל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ לָסוּר מֵרַע וּלְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי מֵחֲמַת שֶׁזּוֹכֵר שֶׁבְּשָׁרְשׁוֹ בָּא רַק מִטִּפָּה סְרוּחָה לֹא יִתְפַּתֶּה לַעֲבוֹר עַל רְצוֹן הַשי"ת, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ זֶה הוּא עֵצָה לְזָרֵז עַצְמוֹ לְקַיֵּם עֲשֵׂה טוֹב בְּקוּם וַעֲשֵׂה, כִּי אַף שֶׁהָאָדָם הוּא סָר מֵרָע מִכָּל מָקוֹם עוֹד אֵינוֹ נִכָּר עָלָיו רוֹמְמוּת הַשי"ת עַד שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוֹת הַשי"ת בְּקוּם וַעֲשֵׂה, כִּי לְתַכְלִית זֶה נִבְרָא, וְזֶה הוּא מֵחֲמַת שֶׁנּוֹתֵן אֶל לִבּוֹ לִזְכּוֹר שֶׁיָּשׁוּב לִמְקוֹר מַחְצָבוֹ, וּבַמֶּה יְקַדֵּם פְּנֵי הַשי"ת אִם לֹא יַשְׁלִים הַתַּכְלִית הַנִּדְרָשׁ מִמֶּנּוּ בְּעֵת בְּרִיאָתוֹ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן זֶה הוּא כּוֹלֵל אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם כִּי בְּאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם יָכוֹל לִהְיוֹת נִזְהָר רַק לְפָנִים וְלֹא מֵעוֹמֶק לִבּוֹ, לְהִשָּׁמֵר מִכָּל רַע וַאֲבִיזְרַיְיהוּ דִּידֵיהּ וְכֵן לַעֲבוֹד אֶת הַשי"ת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, לָכֵן אוֹמֵר וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר בְּעוֹמֶק לִבּוֹ.