MiBeis HaGenazim·Seforim Printing and Distributionמבית הגנזים·ספרים·הדפסה והפצה

אההוצאה השלישית של סדור עם דא"ח
בה' אלול תש"ב, התקיימה חתונת החסיד הרב משה ע"ה אשכנזי, עם הרבנית דבורה ע"ה, בתם של החסיד הרב חיים אליעזר ע"ה קרסיק, והרבנית לאה לבית גורארי'.

בביום החתונה קיבל החתן מתנה לכבוד החתונה: ההוצאה השלישית של הסדור עם דא"ח⁷⁸⁴, שנדפסה בקניגסברג, בשנת תרי"ב⁷⁸⁵.

געל שער הסדור ישנה חותמת הבעלים "נחום יהושע ערשלער⁷⁸⁶ שו"ב דק"ק קעניגסבערג פר[וסיה]".

דוהוא גם זה שנתן את המתנה לחתן, בתוספת כיתוב על השער:

הב"ה ה' אלול תש"ב תל-אביב, לאלתר לגאולה⁷⁸⁷

ותקבל את התשורה הקטנה – בכמות ורב באיכות לזכרון לשם כלולתכם, מידיד של משפחת כב' הרב קרסיק, ומכיר ותיק של משפחת גור-אריה.

זיתן ה' שהזווג יעלה יפה, ותזכו גם כן לחוג את שנת היובל לכלו[ל]תכם, כמו שאנו ב"ה חוגגים אותו.

חנחום יהושע ב"ר צבי שו"ב דקאניגסבערג פר[וסיה], ורעיתו

טבכ"ג טבת תשס"ח נפטר הרב משה ע"ה אשכנזי, והספר עבר לידי חתנו הרב נחמן יוסף שי' טווערסקי, והוא מסר אותו לידי הספריה.

יבספריה ישנם כבר 6 עותקים של הוצאה זו של הסדור, אמנם עותק זה הוא מפתיע במיוחד, וכדלהלן:

יאבעותקים הרגילים של הסדור הזה, לא נתפרש מקום הדפוס, רק כך כתוב בשער: "ועמלנו להגיהו בהגהה מדויקת עפ"י אותו שנדפס בברדיטשוב" (המילה "בברדיטשוב" מודגשת באותיות גדולות).

יבאמנם הביבליוגרפים הבחינו מיד, שהסדור נדפס בקניגסברג. כך רושם פרידברג (בית עקד ספרים, ת 1724: "[קניגסברג תרי"ז]"), והברמן (עלי ספר, שערי חב"ד מס' 144: "[קניגסברג תרי"ח]"). וכך משערים כל רושמי הספרים שאחריהם.

יגאמנם אחרי כל זאת לא יצא הדבר מידי ספק, ולכן נרשם ברשימת הדפוסים שבסוף הסדור עם דא"ח (הוצאת קה"ת): "י"א שנדפס בקניגסבורג".

ידמכך למדים אנו שבכל עותקי הסדור הזה, שהיו לפני רושמי רשימות הספרים, לא נזכר מקום הדפוס על השער (וכן הוא בששת העותקים שבספריה), ולכן הוצרכו להשערה זו.

טואמנם בעותק שקיבל הרב משה אשכנזי ביום נישואיו, נוסף שער שני, שכל המילים שבו זהות לזה של השער הראשון (מלבד הפסוקים שמסביב לשער), אלא שבמקום השורה אודות ההדפסה בברדיטשוב, נתפרש כאן:

טז"קאניגסבערג, בשנת ועבדתם את ה' בכל לבבכם לפ"ק, בדפוס א. זאמטער".

יזודבר זה אומר למדני, מדוע הוסיפו את השער השני הזה, הזהה לשער הראשון, ומדוע – רק בו נתפרש מקום הדפוס ושם המדפיס!?

יח*

יטלשם הבנת הסיבה לכל זה, חייבים אנו לבאר תמיהה נוספת: מדוע נדפס סידור זה של רבנו הזקן, עם באורי חסידות, דוקא בפרוסיה – שאין בה רבים מחסידי חב"ד, ולא ברוסיה עצמה – ששם נמצאים רוב חסידי חב"ד.

כהרקע לתופעה זו מבוארת ב"תורת חב"ד – ביבליוגרפיה – תניא" ע' 72, מתוך דברי ר' חיים ליברמן:

כא"בתקופה זו – אחר גזירת הדפוסים בתקצ"ז – הוקמו דפוסים עבריים במדינת פרוסיא, בערים הסמוכות לגבול מדינת ליטא הרוסית, כגון: קניגסברג, יאהאניסבורג, מעמעל ודנציג. דפוסים אלו נועדו מלכתחילה לא ליהודי אשכנז אלא ליהודי רוסיא. והנוהג היה שלספרים שנתכוונו להעבירם לרוסיא כחוק, כלומר, להעבירם דרך תחנת המכס ודרך הצנזורה וכו', הדפיסו שערים רגילים עם שם המדפיס ומקום הדפוס ותאריך נכון, אבל היו ספרים שמטעמים שונים נועדו להבריחם את הגבול, לספרים אלו הדפיסו שערים בהעלמת מקום הדפוס ושם המדפיס והתאריך, ובהרבה פעמים הדפיסו תאריך מזויף מוקדם בשנים הרבה, כדי שאם יתפסו על ידי המפקחים על הדפוס מטעם הרשות, יטענו שאלו הם ספרים ישנים שנדפסו שנים הרבה מלפנים במקום שאינו ידוע".

כבלכן גם בסדור הזה השמיטו את מקום הדפוס, וגם שינו את שנת הדפוס, שיראה כאילו הוא ספר ישן שנדפס בברדיטשוב, לפני גזירת הדפוסים: בשנת ועבדתם את ה' בכל לבבכם לפ"ק [תקצ"א].

כגכל זה הוא ברוב העותקים של הספר, אשר מטרתם היתה לצורך הבאתם ומכירתם ברוסיה. אמנם מספר מוגבל של העותקים היה עשוי עבור החסידים שבפרוסיה עצמה, או במדינות הסמוכות לה – מחוץ לגבולי רוסיה. ושם נתפרש על השער גם מקום הדפוס וגם שם המדפיס.

כדהעותק שלפנינו הוא אחד מאלו שנדפס עבור יהודי קניגסברג. ואמנם שם נמצא ושם היה – אצל השו"ב של העיר קניגסברג, ר' נחום יהושע ערשלער. ולכן נשאר בו גם השער המקורי הנכון (אלא שנוסף בו גם השער המוסווה, שנדפס בעותקים הרגילים).

כה*

כוניגש כעת לבירור שנת הדפוס:

כזזה ברור ששנת תקצ"א שניתנה בו אינה נכונה, שהרי הגזירה התחילה בשנת תקצ"ז, ורק אז התחילו להדפיס בקניגסברג, את ספרי החסידות עבור רוסיה.

כחולכן שיער פרידברג (שם) שהוא משנת תרי"ז (על סמך מה?). ואילו הברמן (שם) הוסיף שנה, ורשם שהיא משנת תרי"ח (על סמך מה?). השערות אלו הועתקו אצל רוב רושמי הספרים שאח"כ. ועד האחרון, שגם וינוגרד (אוצר הספר העברי, קניגסברג 165) רושם: קניגסברג תרי"ז.

כטאמנם שם מספר 102 רושם וינוגרד פעם נוספת את הסדור הזה עצמו: "[קניגסבערג], תרי"ב".

לוהוא בודאי הנכון, שהרי הפרט "בשנת ועבדתם את ה' בכל לבבכם לפ"ק" הוא תקצ"א (כדי לרמות את הצנזורה), ואם נמנה את שם ה' במילואו, שהוא בגימטרי' 26, יהי' הפרט תרי"ב.

לאואף שרושמי הקטלוגים שיערו שהתאריך זויף לגמרי, יחד עם מקום הדפוס; הרי לפנינו, שגם בשער השני, שבו נתפרשו מקום הדפוס והמדפיס אל נכון, גם בו מופיע תאריך שנה זו, שאינו מזוייף כלל, אלא הוא התאריך הנכון: תרי"ב.

לבגם עובדה נוספת, נותנת מקום לשער ששנת הדפוס היא תרי"ב (ולא תרי"ז), שהרי מדפיס זה, אדאלף זאמטער, הדפיס כמה ספרים בקניגסברג בין השנים תרי"א-תרט"ז (מעלות התורה, כבוד מלכים, ארחות חיים, קינות, שלחן ערוך, והגדה של פסח). ולע"ע לא מצינו שום ספר שהדפיס אחרי שנת תרט"ז.

לגמכתב מאדמו"ר בעל חדושי הרי"מ
לפנינו מכתב שכתב אדמו"ר בעל חדושי הרי"מ⁷⁸⁸, מארכיון הספריה, שאודותיו כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

לדמכתב כתב יד קדשו של הרה"צ מוהר"ר יצחק מאיר זצוק"ל זי"ע, חידושי הרי"מ. נכתב כ"ח אדר תרכ"א.

להוז"ל האגרת:

לוב"ה א' כ"ח אדר תרכ"א וארשא

לזכבוד אה' הרבני המופל' מו' משה ראבונטישין נ"י

לחזה יכול להודיע להקונים אשר המשניות אחרים הנדפסים שלא מדעתי ולא נתתי כלל זכותי לאחרים. רק הגביר ארגולבראנד שלח אלי כי איש א' אשר איננו שומע לרבנים והסכמות רוצה להדפיס, שאתן לו מכתב כדי למנוע אותו, והוא כשירצה להדפיס יעכב לא פחות משנה נתינת מודעות, ואח"כ יתעכב שנים ההדפסה וגם יתפשר עמי. ואח"ז לא קיים ושלח מודעות ולא נתפשר עמי. ואין מהראוי להשיג גבולי במשך זמן של הסכמת הגאון אבד"ק בריסק זצ"ל, וטוב שיקח הנדפסים ביושר מהנדפסים בעולה.

לטדברי דו"ש הק' יצחק מאיר בהרב מור"י ז"ל

מותוכן הדברים הוא:

מאבשנים תרי"ג-ז הדפיס בעל חידושי הרי"מ, עם עוד שני מו"לים, את המשניות עם הפירושים שבהוצאת ווילנא, בהוספת פירוש המשניות להרמב"ם ועם תוספת רבי עקיבא איגר. את שני החלקים הראשונים הדפיסו בדפוס של באמבערג, ואת שאר החלקים בדפוס של שריפטגיסער.

מבלהדפסה זו קיבלו הסכמת א) ר' חיים דודזאהן מווארשא. ב) ר' ישעי' מושקאט מפראגא. ג) ר' יעקב מאיר פאדווא מבריסק דליטא. שתים הראשונים נדפסו בסדר זרעים, והשלישית בסדר מועד.

מגשלוש ההסכמות ניתנו בשנת תרי"ג, ובשלשתן אוסרים הם על מדפיסים אחרים להדפיס את המשניות משך שש שנים.

מדמ"מ יש חילוק יסודי בין הסכמות רבני ווארשא ופראג, שהם כותבים "משך ששה שנים רצופים מיום דלמטה", לבין הסכמת הרי"מ מבריסק, שכותב "משך ששה שנים מיום כלות הדפוס".

מהכי ההסכמות נכתבו בשנת תרי"ג והדפסת המשניות נמשכו עד שנת תרי"ז, אם כן חל האיסור של רבני ווארשא ופראג עד שנת תרי"ט (שש שנים משנת תרי"ג) והאיסור של הרי"מ מבריסק עד שנת תרכ"ג (שש שנים משנת תרי"ז).

מואחר הדפסת שני החלקים הראשונים, ערער ר' בנימין וואלף, בנו של רבי עקיבא איגר, על הדפסת תוספת רבי עקיבא במשניות אלו. אמנם רבני ווארשא ופראג הנ"ל כתבו שאין לו טענה צודקת. פסקם זה נדפס בסדר נשים, ובסדר נזיקין נדפסה נתינת הרשות של הרב"וו הנ"ל להדפסת התוספת הנ"ל בהוצאה זו.

מזבשנת תרכ"א התחיל להדפיס מחדש את המשניות האלו, המדפיס ר' אברהם אבלי מארקסאהן, אשר הקים מחדש את דפוס באמבערג הנ"ל. הוא הדפיס אותו שלא מדעת בעל חידושי הרי"מ ובלי קבלת רשותו.

מחהמדפיס ר' שמואל ארגולבראנד פנה אל בעל חידושי הרי"מ, בהצעה שיתן לו נתינת כח בכתב, שעי"ז יוכל לעכב את ההדפסה ע"י מארקסאהן, והבטיח שלפועל לא ישתמש בנתינת כח זו להדפיס את המשניות בעצמו, עד אשר יתפשר עם בעל החידושי הרי"מ.

מטלפועל התחיל גם הוא להדפיס את המשניות באותה שנה. וע"ז כותב באגרת שלפנינו, שלא כדאי לקנות לא את המשניות של מארקסאהן ולא את אלו של ארגולבראנד, כי שניהם נדפסו לפני תום "משך זמן של הסכמת הגאון אב"ד בריסק", רק מאלו הנדפסים ביושר.

נ*

נאומענין לענין: בנו של האדמו"ר בעל חדושי הרי"מ מגור, מוה"ר אברהם מרדכי, התעסק בהכנת והדפסת מהדורה מושלמת של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, בווארשא תקצ"ח ואילך, שהיא ההדפסה הראשונה של שלחן ערוך אדה"ז בפולין, ובזה החדיר את לימוד שלחן ערוך הרב בחוגי החסידות בפולין.

נבמוה"ר אברהם מרדכי היה אז עדיין אברך צעיר לימים, ומסתבר שעיקר ההכנה לדפוס היתה ע"י אביו הקדוש בעל חדושי הרי"מ, שהתעסק באותה תקופה בהכנת והדפסת ספרים.

נגבשער הספר: נדפס כעת בהרבה מעלות טובות שלא היו בראשונים, במצות והוצאות השותפים ה"ה האברך המופלג הגביר כבוד מוהר"ר אברהם מרדכי בהרב החריף המפורס' כש"ת מוהר"ר יצחק מאיר נ"י מפ"ק⁷⁸⁹...

נדובהסכמת הרב מוהר"ר שלמה זלמן מווארשא: היות שהציעו לפני שהרבני המופלג האברך מוה' אברהם מרדכי בהרב המפורסם מוה' יצחק מאיר נ"י מפ"ק, בשותפות עם הרבני המופלג מוה' יהודא צבי במוה' דוב נ"י מפ"ק, החלו להדפיס מחדש ספרי ש"ע מהגאון החסיד מוה' שניאור זלמן זצ"ל, וביקשו ממני להיות בתומכי ידם בהסכמה שלי...

נההדפסת הלקוטי תורה ע"י הרשב"ץ
את המכתב שלפנינו כתב האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, אל המשפיע החסיד ר' שמואל בצלאל [הרשב"ץ] שפטיל, בקשר להדפסת הלקוטי תורה על ידו, בהוצאה השניה בשנת תרכ"ו.

נומכתב זה הוא אחד מהמכתבים האחרונים שנכתבו ע"י האדמו"ר מהרי"ל מקאפסוט, בכ"א מנ"א תרכ"ו, כחודשיים וחצי לפני הסתלקותו בג' מ"ח תרכ"ז.

נז*

נחבשער ההוצאה הראשונה של הלקוטי תורה, שנדפסה בזיטאמיר בשנת תר"ח, נאמר "הובא לבית הדפוס במצות ובהוצאות האחים המופלגים הוותיקים כבוד מהו' יהודה ליב נ"י, ומהו' חיים שניאור זלמן נ"י, בני הרב מוה' מנחם מענדיל נ"י". וגם בהסכמות נזכרו האחים הנ"ל.

נטבשער ההוצאה השניה, שנדפסה בזיטאמיר בשנת תרכ"ו, נאמר "הובא לבה"ד ע"י ר' שמואל בצלאל נ"י ב"ר שלום שבתי שעפטיל". בהוצאה זו חזרו ונדפסו ההסכמות של שנת תר"ח, אבל נשמטו שמות המו"לים בני אדמו"ר ה"צמח צדק".

סאמנם בהוצאה השלישית, שנדפסה בווילנא בשנת תרל"ח, נאמר "אלה המה חתימות כבוד הרבנים גדולי גאוני זמנינו שליט"א, אשר גזרו אומר שלא להדפיס את הספר הקדוש הזה בלי רשות נכדי המחבר האחים הרבנים שליט"א בני כ"ק אדמו"ר הגאון מרנא ורבנא מנחם מענדל נבג"מ, המביאים לביה"ד, אשר למענם גדרו הגדר".

סאותוכן הענין הוא, שבזה באו להודיע, שגם ההדפסה השניה, וההסכמות שניתנו עליה, היתה למען בני כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"; אלא שכיון שהדפסה זו היתה בחדשי קיץ תרכ"ו, חדשים אחדים אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" בי"ג ניסן תרכ"ו, לכן לא רצו להזכיר את שמות בניו הקדושים שמסרוהו לדפוס, ונזכר רק העוסק בהכנה לדפוס, הוא החסיד המפורסם הרשב"ץ.

סבוזהו גם תוכן האגרת שלפנינו, אשר כותב האדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט אל המו"ל החסיד המפורסם הרשב"ץ, ואשר בצירוף אליה שולח "סך מאה רוכ"ס על חלקי הדפסת הס' לק"ת", וכן מצרף לה "צעטיל ארוך" – בקשר לפרטי ההדפסה (שלא הגיע לידינו).

סג*

סד[תרכ"ו]

סהבעזרה"י יום ה' א"ך מנ"א

סופ"ש ידידי המופלג הוותיק וכו' מו"ה שמואל בצלאל שי'

סזשולח אני מוס"פ סך מאה רוכ"ס על חלקי הדפסת הס' לק"ת, וגם מוס"פ צעטיל ארוך, ובקשתי להשיבני פר'⁷⁹⁰ על קבלת המעות ועל כל האמור בהצעטיל.

סחהש"י יברכו בכל טוב בכל כו'

סטידידו דו"ש

עיהודה ליב

עאחשבון הדפסת הלקוטי תורה – תרס"ד
את ההוצאה החמישית של הלקוטי תורה⁷⁹¹, הכין ומסר לדפוס כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, בשנת תרס"ב, ונדפס בשנת תרס"ד.

עבהעתק החוזה בתאריך י"ט אד"ר תרס"ב, שנחתם ע"י כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ונציג בית הדפוס – נדפס באגרות קודש שלו ח"ג א' שלג-ד, ותצלומו – בהוספות להוצאות החדשות של הלקו"ת (קמז, א).

עגבהוצאה זו נוספה "מודעה רבה":

עדוזאת הננו להודיע אשר ת"ל הוספנו עתה להגיה את כל הדרושים אשר בספר הקדוש הזה בהגהה מדוייקת מאד ונתקנו הרבה תיקונים נחוצים אשר בעזרת השם יתברך יאירו עיני העוסקים בו להאיר נפשם באמיתית הכוונה. גם נתוספו הרבה הגהות אשר היו מוכנות לדפוס ובשגגת המעתיקים נשמטו בדפוס הראשון ואחריו בכל הדפוסים. את ההגהות האלה הוספנו עתה. ההגהה רוב גדול הוא מגוף כתי"ק. ואשר אינו נמצא אצלנו גוף כתי"ק הגהנו מהרבה העתקות אשר נמצא אצלנו ואשר השגנו העתקות נאמנות שיכולים לסמוך עליהן. ואחר כל זה יגענו הרבה לברר וללבן ביגיעה עצומה ובזהירות יתירה בשיקול הדעת לכוון בעזרתו יתברך אל אמיתית הדבר. ובאשר אי אפשר לדפוס בלי טעות כלל, ואחר רבוי ההשתדלות הן מצדנו והן מצד המדפיסים נמצאים עוד איזה טעותים לזאת עשינו לוח התיקון בסוף חלק הב'.

עה*
אודות החלטתו זו, להגיה ולמסור לדפוס את הלקו"ת, כתב באגרת ו' אייר תרס"ב (שם ע' שדמ):

עוכעת מי שרוצה בלקו"ת משיג ביגיעה עבור ה' או ו' רו"כ, ויש משלמים יותר, והוא בנין שלם גם אצל הבינונים, וכ"ש כו', ועתה יעלה בערך לא יותר מב' רו"כ, ואפשר פחות, ויהי' אי"ה מוגה בטוב.

עזההגהה נעשה ע"י ר' שמואל סופר (רבינוביץ) וע"י רבנו, כפי שכותב אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, באגרת כ"ו שבט תרס"ד (אג"ק ח"ד אגרת תתנג):

עחבדבר הלקו"ת יכולים לשלוח להם מה שהגהתי מהס' דברים, ויתחיל להדפיס, והמותר מס' דברים תשלח אלי לפה⁷⁹² ואראה להגי[ה] אי"ה ואשלח לליוב[וויטש] או ישר לוילנא. אמנם בהחלק שה"ש א[יני] י[ודע] אם כדאי לתקנו עתה, שיומשך זמן הרבה עד שיגי[ה] ר' ש[מואל, סופר], ועד שאראה אני. ומ"מ טוב שיגי[ה] ר"ש עתה, וישתדל למהר במלאכתו, וכל כמה שיגי[ה] תשלח אלי ע"י בענדראל, ואני אשלחם אי"ה ישר לוילנא.

עטובט"ז אדר תרס"ד (שם אגרת תתסג):

פולפלא לי שלא קבלתי עד עתה הדפים האחרונים מס' דברים, שעוד לא ראיתי התיקונים, וגם לא הדעתני אם שלחת את הדפים המתוקנים לוילנא.

פאובר"ח ניסן (שם אגרת תתסה):

פבאת הדפים מהלקו"ת, שלפי מכתבך אתה שולח אותם לפה, לא קבלתי. וגם קונט' ההגהות לא הסגרת בהמכתב. אמנם בימים אלו, קודם נסיעתי, לא הי' באפשרי לעסוק בזה, גם אם הייתי מקבלם.

פגלפני ההדפסה פנה רבנו במכתב (ע"י כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע), אל אחדים מנכדי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (שם אגרת תתעג):

פדנצטויתי מכ[בוד] א[דוני] א[בי] שי' לכתוב לכת"ר שי', כאשר ברצונו להדפיס ס' הלקו"ת, ובדעתו למוכרו אי"ה בל"נ על קרן כמה שיעלה, למען שיהי' מצוי אצל אנ"ש, ולזאת ייטיב נא כת"ר להודיעני בהקדם אם יקח ספרים, וכמה יקח, למען נדע כמה להדפיס.

פה*
לפי ההסכם, נשארו הפלטות שייכים אל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ושמורים בידי המדפיס במשך שנים רבות.

פובכ"א מנ"א תרע"ח (בתקופת ימי מלחמת העולם הראשונה, כשרבנו גר בראסטוב), כתב (אג"ק ח"ה אגרת א'צו) אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

פזהשטאראטיפים מהלק"ת והתניא⁷⁹³ הם שלמים, ובד"כ כל בית הדפוס הוא בשלימות.

פחומפלטות אלו הדפיסו את הלקו"ת בפעם הששית, בשנת תרפ"ח⁷⁹⁴.

פט*
לפנינו החשבונית של בית דפוס ראם, להדפסת הלקוטי תורה בהוצאת וילנא תרס"ד:

צ7 Juni 1904 wilna

צאח' מנ"א תרס"ד

צבחשבון הדפסת ספר לקוטי תורה לאדמ"ור זצ"ל
על ויקרא, במדבר, דברים ושה"ש

צג413.10 אף⁷⁹⁵ נייר על 1900 עקז' "לקוטי תורה ויקרא במדבר" 401/4 ב'⁷⁹⁶ (נייר לזאקלאדקע⁷⁹⁷ של הנ"ל) 761/2 – 5.40⁷⁹⁸

צד20.65 " 5% איינפאלל⁷⁹⁹

צה164.00 " שכר הדפסה בעד 2000 עקז' (בהכלל 100 עקז' רעגאל)⁸⁰⁰ 403/4 ב' (בהכלל זאקלאדקע), 82 – 2⁸⁰¹

צו855.75 " שאטץ ופלאטין בעד 403/4 ב' (בהכלל זאקלאדקע) 21⁸⁰²

צז26.00 " שכר עטיפה⁸⁰³ בעד 2068 עקז'⁸⁰⁴

צח315.90 " נייר על 1500 עקז' לקוטי תורה דברים ושה"ש פער 39 ב' (בהכלל זאקלאדקע) 581/2 – 5.40

צט15.80 " 5% איינפאל

ק126.00 " שכר הדפסה 1600 עקז' (בהכלל 100 עקז' רעגאל) פער 39 ב' (בהכלל זאקלאדקע), 63 – 2

קא819.00 " שאטץ ופלאטין בעד 39 ב' (בהכלל זאקלאדקע) 21⁸⁰⁵

קב20.80 " שכר עטיפה בעד 1600 עקז' 13 כל חלק

קג24.71 " סדור ותקונים מחדש הרבה פעמים, עולה לנו בקרן

קד2,801.71

קה" 300 פער קאסטא קאנטא, בא איר 22 פעברארי 1902⁸⁰⁶

קו" 300 " " " " 20 נאיאבר 1902

קז1,100.00 " 500 " " " " 12 סעפטעבר 1903

קח1,701.71 אף זאלדא⁸⁰⁷ נ"ח לנו ליום הנ"ל⁸⁰⁸

קטהדפסת ומכירת ספרי ה"צמח צדק"
לפנינו אגרת שכתב אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מאוורוטש⁸⁰⁹, בקשר להדפסת ומכירת הכרך הראשון של שו"ת צמח צדק, אבן העזר ח"א, ווילנא תרל"א.

קיבשער הספר נדפס "הובא לביה"ד ע"י בניו שי' ובני בניו שי'", והיינו שההוצאות וריוח מכירת הספרים שייכים לבני ונכדי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.

קיאהמתעסקים בהוצאה לאור היו מוה"ר רפאל מרדכי שניאורסאהן⁸¹⁰ (בן הרה"ח רבי ברוך שמואל בן הרה"ח רבי חיים אברהם באדמו"ר הזקן), ומוה"ר משולם שילם רייך⁸¹¹ (חתן הרה"ק רבי ברוך שלום, באדמו"ר ה"צמח צדק").

קיבעתה אחרי שנדפסו הספרים ונתחלקו בין הבנים והנכדים, שאלו אצל האדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מאוורוטש, האיך יקבל את הכרכים המגיעים לו ומה יעשה בהם⁸¹².

קיגעל כך משיב באגרת שלפנינו, כי שני שליש רוצה שישארו בבאברויסק, וימכרו שם בשליחותו, ושליש מבקש שישלחו אליו לאוורוטש, על מנת שישתדל למכרם שם.

קיד*

קיהתצלום תחלת וסיום האגרת – "מגדל עז" ע' תרח. וניתן כאן בשלימותו.

קיו*
בעזה"י יום ג' תרומה ד' אדר א' ישו"ב ירחמנ"ו⁸¹³

קיזרו"ש⁸¹⁴ וברכה לידידיי ש"ב הרבני המופל' הוו"ח וכו' מו"ה רפאל מרדכי נ"י והרבני המופל' הוו"ח וכו' מו"ה שילם נ"י

קיחמכתבם קבלתי, ודבריו אינם מובנים במ"ש לעשות שותפות עם א' מאחיי שי' במכירת השו"ת, ולמה יתרצו בזה, ומצידי בוודאי הייתי מתרצה, בפרט כי הם פודי' במקח גדול, וכתבתי לאחי הר"ש⁸¹⁵ שי' אולי ירצה לקנות כעת ממני חלקי בשלימות ואין לי מענה כלל.

קיטעתה לע"ע ישלח חלקי בשלימות לבאברוייסק ע"ש הנגיד ר' יודל יוכבד, ודעתי למוכרם שמה מעט מעט ע"י ר' מאיר קראפיוונער, כי גיסו הרב ר' שואל יעץ אותי רק למכור ע"י. והמקח אינני יודע לע"ע איך לקצוב, עד אשר אקבל ממעל' החשבון בבירור כמה עולה כל שו"ת בערך אחר כל ההוצאות עם ההג"ה.

קכובדעתי לקבל לפה בערך שליש, ושני שלישי' ישארו בבאברוייסק, ע"כ יכרוך אותם בשם באופן זה, היינו שני שלישי' רעגאל ופשוטי' בפ"ע, ולכתוב עליהם למעלה סימן שזה ישאר בבאברוייסק, ושליש הנשאר ראגאל ופשוטי' מחצה למחצה יושלח לי מבאברוייסק לפה, ולרשום על הכרך הזה לאוורוץ לסימן, למען לא יהי' טרחה יתירה [...] באברוייסק. וימחול לשלוח עה"פ⁸¹⁶ שני שו"ת א' ראגאל וא' פשוט. יתן השי"ת שיומכרו מהר. ויודיע כמה בערך יוקצב עליהם המקח בליבא' ולאדי⁸¹⁷, למען אדע.

קכאהאיש ר' מאיר קראפיוונער בוודאי ידוע למעל' היטב איכותו ומהותו, אם הוא עוסק במכירת ספרי' תמיד א"ל⁸¹⁸, ואם הוא איש בטח, אולי ירצה לקנות ממני כל הסך הנ"ל, אם באפשר להאמין לו על צעטיל שלו, ובא"ל בדעתי שיקבל ר"מ הנ"ל מר' יודל יוכבד מעט מעט, והסחורה יהי' מונח ת"י ר"י יוכבד. ועם כי לא שאלתי עדיין כלל גם מר' יודל יוכבד אם יתרצה לזה, וגם מהותו איני ידוע לי בבירור, רק כי אינו ידוע לי איש אחר בטח בבאברוייסק להטיל עליו טרחה כזה להתעסק בגיני.

קכבוימחול להודיעני בבירור כמה שו"ת הגיע לחלקי וכמה יש בכל פעקעל, ולרשום על כל פעקל המספר בכיוון, ואיזו אם פשוטי' או ראגאל.

קכגואו"ש מאדה"ש ידידם ש"ב הדו"ש⁸¹⁹ ומקווה למכתבם

קכדיוסף יצחק

קכה"בנין שלמה" מאת מוה"ר שלמה הכהן, מ"ץ דווילנא
את הספר "בנין שלמה", הכולל שו"ת חידושים ובאורים על שו"ע או"ח, הדפיס הגאון מוה"ר שלמה הכהן בווילנא בשנת תרמ"ט.

קכולפנינו מכתב ששלח אל אחד מגאוני הזמן ההוא, יחד עם ספרו שיצא זה עתה לאור, ומבקשו לעיין בספר ולכתוב לו הערות או השגות עליו.

קכזעוד נמצאים בארכיון הספריה שתי תשובות שלו, שנתפרסמו אצלנו בקובץ יגדיל תורה סא ע' שמא וע' שמו. ולמען השלימות ניתנים בזה תצלומי הסיום והחתימה.

קכח*
בקשתי מכבוד מעכ"ת נ"י⁸²⁰, שימחול לעיין בספרי בנין שלמה, אשר אני שולח לו כעת ע"י המוכ"ז⁸²¹, ואקווה שימצא בו נחת, ויהי' אצלו לשעשועים. ואם ימצא בו מעכ"ת נ"י איזה הערות על ספרי הנ"ל, אזי ימחול לכתוב לי הערותיו, ואם יהי' בידי להשיב ע"ז אשיבנו, וזה יהי' לי לנחת, כי כן דרך התורה, זה בונה וזה סותר וכו', וממילא רווחא שמעתתא.

קכטויוכל לשלוח התמורה ע"י המוכ"ז ויבוא בטח לידי.

קלידידו הדו"ש

קלאשלמה הכהן מ"ץ דפ"ק⁸²²

קלברצון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לבנות ספריה יהודית
הנגיד ר' אברהם מערצבאכער, היה לו אוסף חשוב ונדיר של ספרים וכתבי-יד במינכען. האוסף הזה נבנה במשך השנים תרכ"ו – תרמ"ה, וכלל 156 כתבי-יד, ו-4332 ספרים עתיקים ונדירים, ביניהם – 43 אינקונבולים, שנדפסו לפני שנת ר"ס.

קלגקניית הספרים וכתבי-היד עבור האוסף הזה, נעשתה על ידי החוקר החכם מוה"ר רפאל נטע רבינוביץ, מח"ס דקדוקי סופרים על התלמוד. הוא אף ערך את הקטלוג לאוסף הזה, והדפיסו בשם אהל אברהם (מינכען תרמ"ח). בהקדמתו לקטלוג הזה הוא מספר על תולדות האוסף:

קלה*

קלובחורף תרס"א נסע כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למעיינות הרפואה בוואעריסהאפען. בהיותו בחו"ל פגש בד"ר יצחק אייזיק מארצבאכער, בנו של האספן ר' אברהם מארצבאכער, שרצה למכור את האוסף שבעזבון אביו.

קלזכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע התעניין בקניית האוצר החשוב הזה. לכן הוא כתב מיד אל כ"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לליובאוויטש, בה' דחנוכה תרס"א (אגרות קודש שלו ח"ג אגרת תרעז):

קלט*

קממטרת הקניה הזאת היתה, כדי לפתוח ספריה יהודית בבעלות חרדית. הכסף הנצרך לרכישה זו, עשרות אלפי רו"כ, לא היה בידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, ולכן פנה אל אחד מגדולי תומכיו, ש"ב ה"ר ישעי' ברלין מריגא, שיממן את הקניה הגדולה הזאת. במשך השנים תרס"א-ב כתב לו כמה מכתבים בנושא, וכך הוא כותב לו באור לכ"ה אדר תרס"ב (שם אגרת תשפב):

קמבסגנון זה מורה לכאורה, על רצונו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שספריה זו תהיה בידים כשרות במדינת רוסיה, או אולי בליובאוויטש. אמנם מהמכתב שלפנינו נראה שלא זו היתה עיקר מטרתו, כי אם העיקר שתהיה ספריה יהודית חשובה בידי יראים ושלמים, אף אם היא בריגא, כאמור במכתב שלפנינו (י' מנ"א תרס"ב):

קמד*

קמההדיונים בקניה הזאת נמשכה במשך השנים תרס"א-ב, כנזכר באגרות רבות בסדרת אגרות-קודש. לעיל הובא מאגרת ה' דחנוכה תרס"א, שאז כנראה התחיל הדיון בנושא. בד' שבט תרס"א כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע אל החסיד הנגיד ה"ר ישעי' ברלין (שם אגרת תרצא):

קמזבכ"ו שבט כותב לו שוב (שם אגרת תרצז):

קמטבסופו של דבר חזר בו ד"ר מארצבאכער מהמכירה, והדיון בנושא הזה נדחה לאביב של השנה הבאה, שאז כתב רבינו שוב אל ה"ר ישעי' ברלין, באור לכ"ה אדר תרס"ב (אגרת תשפב):

קנאנראה שרבינו הי' מסופק אם אמנם יהי' מוכן ה"ר ישעי' ברלין לממן את כל הקניה הזאת, ולכן פנה בזה אף אל החסיד הנגיד ה"ר יעקב הורביץ מריגא, כמסופר בהמשך אותו מכתב:

קנגעל כל אלו, הגיע לידינו מכתב נוסף שלפנינו, משלהי קיץ תרס"ב, ובו אנו קוראים על השלבים האחרונים בדיוני קניית האוסף הזה, ופתיחת ספריה יהודית בידי יראים ושלמים [באגרות השנים הבאות לא נזכר קניה זו, שכנראה לא באה לפועל].

קנד*

קנהב"ה יום ד' יו"ד מנ"א תרס"ב לפ"ק

קנוכבוד ידידי עוז המפורסם ווח"ס נכבד י"א כו' מו"ה זאב וואלף שי'

קנזאחדשה"ט, הנני שולח לו כעת את הקאטאלאג הנדפס⁸²⁴ (בבאנדעראל⁸²⁵), וההשלמה אליו מוסג"פ.

קנחבההשלמה הנומערן אינם מכוונים⁸²⁶ מפני שמשלימים אותם הנומערין שנמחקו בהקאטאלאג, ויש בה ג"כ נומערין כפולים.

קנטבהרשימה בכללה יש כאלה שא"צ לקבלם⁸²⁷ (כמו האסיף השחר ו[...)]. ואיזה מהם מחקתי, ועל איזה מהם ציינתי צריכים לעיין אם לקבלם, כי אינו ידוע לי מהותם, ובד"כ המה חשודים, ולא על כולם ציינתי, כי אין לי פנאי לעיין בכל הרשימה, וכבודו ייטיב לעיין היטיב ולרשום על הרשימה אותן שא"צ לקבל, ואותן החשודים לעיין בהם.

קסהנני מסגיר בזה מכתב לריע"ק הירשינגער⁸²⁸.

קסאובדבר המקח צריך כבודו לעמוד תחלה חזק על ל' אלפים, ולהוסיף עד ל"ה לא יותר⁸²⁹.

קסבמידידינו ר"י⁸³⁰ קבלתי מכתב שא"א לו להשיב בבירור על מכתבי, יען שאינו יודע אם יסע לרייכענהאלל. כוונתו בזה כי רייכענהאלל קר[ובה] למינכען, וחושב כשיהי' ברייכענהאלל יהי' ג"כ במינכען. אשר באמת בעצם הענין אינו נוגע היותו במינכען⁸³¹. ולפה"נ יהי' עוד עסק עמו עד אשר יקנה בפועל⁸³², ולזאת א"א לגמור קודם שיתראה עם הרי"ה שי'⁸³³, כ"א כשיודע מר"י הירשינגער אשר קרוב הדבר שיתרצה על המקח, יסע כבודו אל הר"י לעמס⁸³⁴ ולידע מאתו דבר ברור. ושבוע הבע"ל אשלח לכ' אי"ה מכתב בשביל הרי"ה, וכבודו מצדו ג"כ ישתדל אתו שירצה לקנות.

קסגכי באמת הוא⁸³⁵ חפץ יקר מאד, כאשר עיינתי כעת מעט בהרשימה, הנה יש בה ספרים יקרי ערך מאד, לבד הכתבי יד, ואשרי האיש שיכניס תכשיט כזה לביתו. מאויבי תחכמני, כמה מהם⁸³⁶ שיש אצלם ביבליאטעקן גדולים מאד (אלא שכוונתם בזה שלא לש"ש ר"ל), ולמה לא ירצה איש יר"א לפזר ע"ז איזה אלפים, ולעשות באופן כזה שיכנסו יהודים יר"א ללמוד. ובפרט כאשר חננו השי"ת⁸³⁷ בבית גדולה בריגא, יתן ע"ז ג' או ד' חדרים, ב' או ג' על הספרים וא' על לימוד⁸³⁸, ויהי' הנאה לו והנאה לעולם.

קסדבשבוע הבע"ל אשלח לו אי"ה מכתב ע"ש הר"י הירשינגער. אני אודיע אי"ה להירשינגער מנסיעתו בטע"ג. בטח יסע אי"ה ביום ועש"ק וישבות באייטקוהנען כאשר דברנו. והשי"ת יצליח דרכו ויעשה את הקני' בהצלחה וישוב לביתו שלו'.

קסהויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש⁸³⁹ כאוות נפשו וידידו עוז דו"ש מלונ"ח תכה"י⁸⁴⁰

קסושלום דובער

קסזמכתבי בעל החפץ חיים
לפנינו שלושה מכתבים שכתב בעל החפץ חיים ומשנה ברורה ועוד:

קסחא) משנת תרס"ח, אודות מכירת ספריו ומחיריהם, אחר שסיים את עריכת והדפסת המשנה ברורה.

קסטב) משנת תרע"ט, אל הרב החסיד משה מאדיעווסקי מחאראל, אודות רצונו לישב בחאראל, בעת הרעב, בתקופת בריחתו עם הישיבה לרוסיה.

קע– כשעמדה גרמניה לכבוש את ראדין בקיץ תרע"ה, ברח משם בעל ה"חפץ חיים" עם חלק גדול מהישיבה לפנים רוסיא, שם ישב שש שנים עד קיץ תרפ"א, שאז חזר לראדין. בשנים הראשונות ישב בסמילאוויץ ושומיאץ ובאחרונות בסנובסק. משומיאץ לסנובסק עבר לערך בשנת תרע"ט, מ"מ לא נתברר עדיין הזמן המדויק, וא"כ לא ברור עדיין אם האגרת שלפנינו נכתבה משומיאץ או מסנובסק.

קעאג) אל בנו מו"ה ארי' זאב, אודות החלטתו לברוח ממקום סכנה רוחנית, ולחזור עם הישיבה לראדין, והשתדלות החזקתה בשעה קשה זו, ואודות מחשבתו ליסע לארה"ק.

קעבהחלטתו לברוח מרוסיא היתה אחרי שהתחילו בה הגזירות על הדת, והחליט בשל כך לחזור לעירו ראדין. לא ניתן כאן תאריך כתיבתה, אך באדר תרפ"א עזב את סנובסק בדרכו חזרה לראדין, וא"כ יש לשער שנכתבה במשך חורף תרפ"א.

קעגבאגרת ה' דסליחות תרפ"א כתב ה"חפץ חיים": הנה גם אנכי שבעתי נדודים בארץ רוסיה, באלו שש שנים שהייתי עם הישיבה בשלשה מקומות: בסמילאוויץ, בשומיאץ ובסנאווסק, וב"ה מצאתי חן בעיניהם וכלם החזיקו הישיבה באופן נעלה. אכן לבסוף, הטילו הגדולים עבודה רבה על כל העיר, הן בחול והן בשבת, ואיש לא יפקד מהם, ואפילו הבחורים מאנשי בית המדרש היו ג"כ בכלל הזה ולא יכולתי להצילם, והוסכם אצלנו לצאת ממקום שנתחלל כבוד השי"ת בפרהסיא לעיני הכל ולבא למקום שנוכל לקיים התורה (וגם לפי שיטתם הבזויה אין להזכיר כלל שם ה' ולהיפך ממה שכתוב בתורה למען ספר שמי בכל הארץ והם כל עבודתם והשתדלותם לשכח שם ה') וב"ה שמילא רצוננו להוציאנו מארץ רוסיה.

קעדעוד בהיותו ברוסיא רצה לנסוע משם לארה"ק, דרך אודיסה, בשנת תר"פ. אך מסיבות לא ברורות שינה את דעתו והחליט לחזור תחלה לראדין. בס' "החפץ חיים - חייו ופעלו" (ח"ב ע' תרט) כותב שהסיבה היתה כדי להציל את הישיבה, אך מהאגרת שלפנינו לא נראה כך.

קעה*

קעובנוסף למכתבים אלו, נמצא באוסף כתבי היד שבספריה, חלק מספרו משנה ברורה בכת"י (52 דפים, בגודל 35 X 22 ס"מ).

קעזלפנינו תצלום קטע אחד מסי' שח ס"ז.

קעח*
ב"ה יום א' פ' ויצא תרס"ח לפ"ק

קעטהנה עזרני ד' לחבר חיבור על שו"ע או"ח ושמו משנה ברורה ובו יבואר כל דין ודין שבשו"ע בטעמו ונימוקו ולא יהי' כספר החתום, וגם יבואר בו מסקנת אחרונים להלכה לכל פרט.

קפוהנה עד כה הי' רק עד הלכות חוה"מ, ועתה עזרני ד' לסיים עד סוף השו"ע, וב"ה נתקבל החבור לרצון בישראל, ושולח אני כעת את המוכ"ז⁸⁴¹ הדרשן המופלג מו"ה יצחק ב"ר ישראל יוסף מציזעוע שהוא יחלקם בעיירות הסמוכות לוורשא, ובקשתי מאחב"י לסייעו במקום בואו, והמסייעו יתברך מאלקי השמים, כחפצו וכחפץ המברכם בכל טוב

קפאישראל מאיר הכהן מעיר ראדין

קפבבעה"מ ספר חפץ חיים ומשנה ברורה

קפגואגב נתתי בידו יתר חיבורי, וארשום פה המקחים שלא להוסיף ושלא לגרוע מהם:

קפדמשנה ברורה ח"א מקחו 1 רו"כ עם 20 ק"פ, וכן ח"ב וכן ח"ג וכן חלק ה' וכן חלק ששי, רק חלק ד' מקחו 90 ק"פ עם הכריכה. אכן מי שיקנה כולם ביחד מקחו ששה רו"כ עם 60 ק"פ.

קפהחפץ חיים שמירת הלשון ואהבת חסד המכורך ביחד מקחו 1 רו"כ.

קפושם עולם ב' חלקים מכורך מקחו 40 ק"פ.

קפזנדחי ישראל המועתק בע"ט מכורך מקחו 1 רו"כ.

קפחחומת הדת מכורך מקחו 25 ק"פ.

קפטטהרת ישראל מכו' מקחו 25 ק"פ.

קצגדר עולם מכו' מקחו 18 ק"פ.

קצאאסיפת זקנים מכורך מקחו עשרה זהובים.

קצבליקוטי הלכות על זבחים ומנחות 1.30 רו"כ.

קצגמחנה ישראל מכורך מקחו 35 ק"פ.

קצד*
בעז"ה יום א' פרשה אמור תרע"ט לפ"ק

קצהאל כבוד הרב הגאון המפורסם י"א באמת כו' אב"ד דעיר חאראל יצ"ו הג' ר' משה מאדעייעווסקיא

קצואחדש"ת. הנה מפני היוקר הנורא אשר שורר פה מוכרח אני לשנות את מקומי על איזה חדשים עד אשר ירחם ד' ויתן שלום בעולם, ובשמעי את מקום כת"ר שאין היוקר כ"כ גדול שלחתי אחד מתלמידי היקר מאוד לתור עבורי ולהכין דירה ושארי דברים ההכרחים, ואבקש מכת"ר שיהיה לו לעינים ע"י עושי רצונו בדבר הזה, כי אין לי שם שום מכיר, ע"כ מוכרח אני להטריח לכת"ר בדבר גמ"ח הזה - ועבור זה יתנהג הש"י עם כת"ר ג"כ במדת החסד בכל עניניו כחפצו וכחפץ מוקירו ומכבדו כערכו הנשגב

קצזהצעיר שבכהונה ישראל מאיר הכהן מראדין

קצחבעהמ"ח ספר חפץ חיים ואהבת חסד

קצט*
אל כבוד ידידי בני הרה"ג וכו' מו"ה ארי' זאב הכהן נ"י ע"ש כל אנשי ביתו שי'

ראתי ב"ה החו"ש

ראידידי בני זה איזה שבועות אשר קבלתי ממך מכתב ובקשתני שאשלח לך דעתי אודות הנסיעה מפה.

רבתדע ידידי שלא מיהרתי לכתוב כ"ז שלא היתה דעתי מוחלטת בעצם ההעתקה. אך עתה אומר לך האמת אשר אתי. כל מי שמאמין בד' אלקי השמים שברא העולם מחוייב לדור במקום שיניחוהו לעבוד לאלקי השמים, ובמקום שהפקר שמירת שבת, והופקר לכמה אנשים מאכלות אסורות והנחת תפילין וכיו"ב, אינו רשאי לדור שם.

רגוביותר הבנים אשר רואים הפקר שם קדשו של הקב"ה בכמה ענינים שבת ומאכלות אסורות וכדומה, בהמשך הזמן נמשכים אחריהם ולא יועיל להם כל מוסר, ויחשבו אותנו שומרי התורה לפאנאטישע לבד. ועיין בתשובת הרמב"ם העתקתי בספרי שם עולם בהקונטרס נפוצות ישראל שמחוייב לילך מעיר לעיר וממלכה לממלכה עד שימצא מקום שיניחוהו לעבוד הש"י כי העולם די ורחב.

רדעוד אכתוב לך ידידי בני על טעם אחר יותר מזה בדף אחר הלוטה פה [מהטעם הגמור עמדי].

רהובאלו הענינים א"צ להשגיח על קרובי' ומשפחתו אם לא פדה יפדה איש לא יתן לאלקים כפרו, כי דת ד' שהנחיל לנו היא נצחית וקיימת ובו ית' דבוק נפשו לעד בצרור החיים וכל עניני העולם הוא רק במקרה ע"ש.

רוע"כ הוחלט אצלי לנסוע מפה. לע"ע דעתי לשוב לראדין כשיהי' רשיון ושפיל ואזיל בר אווזא. אולי יזכני ד' ליסע לאה"ק.

רזוגם אתה ידידי בני עצתי לברוח מפה - הביתה לליטא וקאוונא וכדומה.

רחהקב"ה שזן אותי ואותך עד כה אקוה שיזין ד' אותנו בחסדו לנצח.

רטאביך המשתוקק לראותך בחו"ש

ריישראל מאיר הכהן

ריאואודות הקיבוץ דפה, הגם שמקרוב בא להם מעות ממאסקווא וגם מהאמלע, אבל מפני היוקר הנורא ששורר פה, שפוד דגן הוא 16 אלפים רו"כ, ויתר הוצאות ממילא כפלי כפלים כמעט כלו כל המעות שלהם.

ריבהקב"ה המפרנס לכל בשר ירחם על כולם ובפרט על פליטת הסופרים, שגם משועבדים לעבודה, בעת קור כהיום, רעבים וערומים, הפרושים דפה הם במעלה עליונה בתורה ויראה. ואולי יזדמן מי שרוצה לעזור להם הוא מצוה רבה מאד כי כל הדת תלוי רק במקצת בעלי תורה שנמצא בישראל, וכל מי שעוזר להם בזמן הזה להחיותם ולקיימם הוא מקים הדת בעולם, והתורה תעיד בלומדי' לע"ל, וכן במחזיקים, מי הי' אתה בעת עלובתה, אשרי מי שמתאמץ כעת לכבודה.

ריגבקשת החזרת הספרים שנלקחו במוסקבה
כבר בחורף תרפ"א פנה כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בבקשה להחזיר לו את הספריה, וקיבל על כך אישור רשמי ע"י משרד "נארקאמפראס" שתחת שיפוטו עמדה הספריה, כמסופר ב"ספריית ליובאוויטש" ע' פב.

רידאולם באותה שעה, לא היתה לרבינו האפשרות לקחת את הספרים מהמחסנים במוסקבא, ולהביאם לביתו שברוסטוב הרחוקה. ולכן נדחה הדבר עד לקיץ תרפ"ב, שאז פנה בבקשה נוספת, להרשות לו לקחת את הספרים לביתו ברוסטוב (נדפסה באג"ק שלו חי"ג אגרת ד'תרסה). אמנם באותה שנה לא החזירו לו את הספרים.

ריהשוב פנה רבנו בבקשה-הצהרה שלפנינו בקיץ תרפ"ד; שכיון שבינתיים עבר לגור בלנינגרד (בתחלת קיץ זה), לכן מבקש שירשו לו לקחת את הספרים לביתו בלנינגראד.

ריובמענה שלפנינו מודיעים, שכיון שבינתיים (בתחלת קיץ זה) נמסרו הספרים לרשות הספריה הצבורית במוסקבא, לכן אין ברשותם להחזיר את הספרים לרבי.

ריזלכן פנה רבנו שוב בחורף תרפ"ה, בבקשה דומה אל מועצת המחלקה המדעית של המדינה (נדפסה שם אגרת ד'תרסח).

ריחעל התוצאות, ועל המשך הפעילות של רבותינו, בתקופה ההיא ובתקופתינו (משנת תשמ"א ואילך), מסופר ב"ספריית ליובאוויטש" ע' פד ואילך, וביתר פירוט, בספר יומן השליחות המיוחדת.

ריט*
[תרגום מרוסית]

רכהצהרה מאת יוסף [ב"ר] שלום בערקאוויץ שניאורסאהן הגר בלנינגראד

רכאבסתיו של 1915 בגלל התקרבות האויב והמלחמה עברתי מעיירה ליובאוויטש שבמחוז אורשא פלך מוהילוב, ואת הספריה שלי הגדולה מספרי לשון הקודש הנחנו ב35 ארגזי עץ במחסני קוקורוב [במוסקבה].

רכבהספריה הזאת נאספה במשך עשרות רבות של שנים ע"י אבי וסבי, ומכילה רק ספרי דת ותפלות בלשון הקדש.

רכגבהיותי ממשיך בדרך אבי וסבי, שהיו רבנים יהודיים, לעסוק במחקר בשטח היהדות, מרגיש אני צורך רב להשתמש בספריה, שנאספה במיוחד למטרות אלו.

רכדהספריה הזאת ממשיכה להיות עד היום במחסנים הממשלתיים⁸⁴², לשעבר מחסני קוקורוב. באותם מחסנים שבהם הונחו כשהובאו מליובאוויטש.

רכהכבר התחלתי פעם אחת להשתדל בדבר החזרת הספריה, כבעלה החוקי, והבקשה התקבלה בחיוב על ידי מחלקת הספריות של ה"נארקאמפראס", אלא שבאותה שעה לא היה לי מקום להניח בו הספרים, ועל כן לא היה באפשרותי לנצל את הרשיון הניתן לי, והספרים נשארו במחסנים הנ"ל. כעת שעברתי לגור בלנינגראד, יש לי שוב את האפשרות להניח אותם בביתי.

רכוהמצב הזה גרם להגשת הבקשה הזאת [להחזיר לי את] הספריה, שהיא עבורי ועבור משפחתי הכבודה אוצר, הנחוץ לי עבור עיסוקיי המדעיים.

רכזבהתאם לחוקים הסובייטים, ספריות של אנשים פרטיים לא הולאמו, ובפרט של אנשי מדע המשתמשים בספריותיהם לעיסוקם המדעי.

רכחהספריה שלי גם אינה יכולה להחשב כרכוש בלי בעלים, שהרי היא נמסרה לשמירה במחסן, וכל הזמן היתה שם תחת השגחתי, או על ידי אנשים נאמנים שלי.

רכטמלבד זאת, עצם עובדת השתדלותי במחלקת הספריות "נארקאמפראס", ואח"כ קבלת האישור מהם להחזיר לי את הספריה, מוכיחות שהספריה אף פעם לא הופקרה מבעליה.

רלולכן משער אני שיש לי יסוד חזק לקוות, שספרייתי, שלפי תוכנה יכולה היא לעניין רק חוג מצומצם של מומחי דת יהודים, תוחזר לי.

רלאלנינגראד יוני 1924

רלב*
23 בששי 1924

רלג[הודעה שספריית הרב שניאורסאהן נמסרה לספריה של מוזיאון רומיאנצוב]
לשניאורסאן [יוסף ב"ר], שלום בערקאוויץ

רלדלנינגראד פרוספקט ריגא בית 48

רלהמועצה מדעית

רלובקשר להצהרה מ6 ביולי 1921, מודיעים, שהספריה שהיתה אצל הרב שניאורסאהן, נמסרה ע"י נארקאמפראס למוזיאון רומיאנצאוו, שנקראת כעת ספרייה צבורית רוסית על שם לנין, לפי הדיונים ב16 לדצמבר 1919, וב21 במאי 1921. ולכן הצהרה זו שכוללת בקשה להחזיר את הספריה ל[יוסף] שלום בערקאוויץ שניאורסאהן, איננו יכולים למלאותה.

רלזמ"מ יו"ר מועצה מדעית, ויו"ר המחלקה המדעית

רלחפינקעוויץ

רלטיו"ר ספריות מדעיות

רמזינקוב

רמאהדפסת ספרי הגאון מרוגוטשוב
מיד אחרי פטירתו של הגאון מרוגוטשוב, בי"א אדר תרצ"ו, התמסרה אלמנתו הרבנית רבקה, בעצם ימי השבעה, לארגן ועדה להדפסת כתבי הגאון.

רמבמיד אחרי השבעה כתב חבר הועד, בשם הרבנית, אל חתנה הרב אבא דוד גאלדפיין⁸⁴³, בבקשה שיבוא לכמה חדשים אל דווינסק, להתעסק בעריכת והכנת הכתבים לאור.

רמגאת המכתב הראשון הוא כתב מיד עם תום ימי השבעה, בי"ט אדר (מכתב א – דלקמן), ואת המכתב השני – כעבור שבועיים, בז' ניסן (מכתב ב – דלקמן).

רמדאמנם באותה שעה שכב הרב דוד אבא על ערש דוי, במחלת לב קשה, ובי"ט אייר תרצ"ו נפטר גם הוא. כך שהתוכנית הנזכרת לא באה לידי פועל.

רמהבאותה תקופה באה מארה"ק לדווינסק, בתו של הגאון, הרבנית רחל ציטראן, הי"ד (אשת הרב ישראל אבא ציטראן, רב בפתח תקוה), שהתחילה לטפל בהדפסת הכתבים של אביה, ובשנת ת"ש יצא לאור הכרך הראשון, שו"ת "צפנת פענח", כמסופר בכמה מקומות, ונלקט בס' הרוגוצ'ובי (בורוכוב, ארה"ק תשס"ה) ע' 364 ואילך.

רמו*

רמזהרבנית רחל ציטרון צילמה חלק גדול מהכתבים על מיקרופילים, ושלחה אותם למשמרת אצל בני משפחה בארה"ב.

רמחבשנת תשט"ז קיבל הרה"ג הרב מנחם כשר את הכתבים האלו והתחיל לעבוד עליהם, לערכם ולהכינם לדפוס בסדרת צפנת פענח על הש"ס (תשי"ט ואילך) ועל התורה (תש"כ ואילך) ועוד.

רמטהכרך הראשון שהוציא לאור היה צפנת פענח על מסכת מכות, בשנת תשי"ט.

רנמיד כשיצא כרך זה לאור, שלח הרב כשר עותק לרבי, אשר כתב לו בכ"ג סיון, מכתב עם הערות לתוכן הדברים (נדפס באגרות קודש חי"ח אגרת ו'תתקג). הרב כשר השיב לרבי לתוכן ההערות, ובט"ו תמוז כתב לו הרבי שוב בתוכן הדברים (שם אגרת ו'תתקלו). כעבור שנתיים מצא הרב כשר כי מישהו כבר דן בתוכן אחת מההערות, וכתב לו על כך במכתב כד סיון תשכ"א (לקמן מכתב ה).

רנא*

רנבהרבי היה מייקר את הגאון הרוגוטשובי בצורה בלתי רגילה. הוא היה מתכתב אתו בהלכה ופלפול⁸⁴⁴, היה רגיל להזכירו בשיחותיו ולפלפל בדבריו, וכל אימת שהי' מזכירו הי' זה ביחס של אהדה והערצה מיוחדת⁸⁴⁵.

רנגבשנת תשט"ו שלח הגאון מוה"ר מרדכי סאוויצקי את ספריו לרבי. בספרים אלו ראה הרבי איך שהגר"מ מתפלפל לעתים תקופות בדברי הגאון הרגוצ'ובי, והרבי כתב לו על כך (לקמן מכתב ג): נימא מיוחדת נראית לי בספרו, והוא מה שמביא לעתים תכופות מהגאון הרגצובי, אשר באמת פלא גדול אפילו על הנ"ל מה שאין שמים לב לשלל הענינים, והעיקר הסברות וההגדרות הנמצאים בספריו על הרמב"ם שו"ת וכו', אשר לא נגעו בזה ואף מן המקצת.

רנדהרבי השתדל לעודד את עריכת והדפסת כתבים אלו, בכל הזדמנות.

רנהפעם אחת היתה אצלו משלחת הדזשאינט ביחידות, לדון בפרטי תמיכתם את פעילות חב"ד בארה"ב, אירופה וצפון אפריקה. אמנם הרבי ניצל הזדמנות זו לעודד אותם לתמוך במפעל הדפסת ספרי הגאון הרוגוטשובי.

רנומנחל המפעל הרב כשר לא ידע על כך בכלל, וכשהם סיפרו לו אודות החלטתם לתמוך במפעל על פי בקשת הרבי, הוא כתב על כך לרבי בהתפעלות (לקמן מכתב ה): לפני זמן מה הי' לי הזדמנות לדבר עם אנשי הדזאינט בנוגע לצפנת פענח, ואמרו לי שפעם, בעת שבקרו את כקג"ת⁸⁴⁶ שליט"א, באמצע השיחה הזכיר לטובה את עזרתה למפעל הצפנת פענח, ושיבח מאוד את העבודה. דבריו עשו עליהם רושם רב, והעריכו מאד העובדה שמצא לנחוץ לזרזם על מפעל זה בזמן שהי' מעוניין לטובת מפעליו. לכן מצאתי חובתי להביע לו בזה תודתי מקרב לב בעד דברי זירוז ועידוד לטובת הוצאת כתבי הצ"פ שעשה מדעת עצמו טרם שנתבקש ממני.

רנז*

רנחבקיץ תשכ"א יצא לאור הספר צפנת פענח על ספר שמות. בפסח שני כותב הרב כשר לרבי (לקמן מכתב ד):

רנטהנני להודיעו בזה שצפנת פענח לספר שמות כמעט שנגמר, וכפי שהבטיח לי המדפיס יגמר בחדש ימים, וכשיצא לאור אשלחו מיד לכהד"ג⁸⁴⁷.

רסמיד כשהרבי קיבל את הספר, עבר עליו, כתב עליו הערות, ושלחם לידי הרב כשר. אך דא עקא, המכתב הגיע לידינו (לקמן מכתב ו), ואילו ההערות המצורפות לו לא הגיעו לידינו, לעת עתה.

רסאבאותו מכתב מציע לו, להזדרז לערוך ולהוציא לאור, צפנת פענח לאחת מהמסכתות הנלמדות בישיבות. וכך כותב לו:

רסבשבאם יש אפשריות, מהנכון ביותר וביותר שלהתחלת זמן לימודים הבע"ל יו"ל מספרי הנ"ל על הש"ס, ואף שלאמיתתו של דבר, בכל ספריו גם אשר על התושב"כ ריבוי ענינים מהנלמדים בישיבות, בכ"ז – הרי עושה רושם מה שכתוב על השער, ובכלל אינו דומה תחלת הרושם מספריו על הש"ס מאשר מספריו על התורה, וק"ל.

רסג*

רסדאחד מהספרים שערך והו"ל הרב כשר הוא "צפנת פענח – כללי התורה והמצוות", ב' חלקים.

רסהבכ"ז מ"ח תשד"מ נפטר הרב מנחם מענדל כשר.

רסובשנת תשמ"ו ערך והו"ל הרב פנחס טייץ ח"ג של כללי התורה והמצוות. והתכונן להו"ל אף ח"ד.

רסזכשיצא ח"ג לאור, שלח עותק לרבי, שהשיב לו מיד בתודה ובדברי עידוד, להזדרז להו"ל את ח"ד (לקמן מכתב ז).

רסחא

רסטב"ה עש"ק כי תשא את ראש⁸⁴⁸ תרצ"ו דוינסק

רעחיים ארוכים ומתוקנים לכבוד הרב הגאון הגדול עמוד הימיני פטיש החזק סיני ועוקר הרים עמוד התורה שבדורינו הלא כבר מפורסם על פני תבל ברוב פרישותו וענוותנותו חתנא דבי נשיאה מורינו הרב ר' אבא דוד שליט"א גאלדפיין

רעאאחרי דרישת שלו' כבוד הדרת גאונו כמשפט, אנחנו העומדים בלב קרוע ומורתח נשבר לרסיסים עלי האסון הגדול והנורא אשר קר[ה] את כל בית ישראל, וביותר אותנו, בהלקח מאתנו עטרת ראשינו מרן שר התורה זצוקללה"ה, עומדים סביב האלמנה הרבנית הצ' תחי' הבלתית יכולה להתנחם, ובפקודתה אנו כותבים אל מעלת כבוד הדרת גאונו, אשר הוא אחרי' הקרוב הקרוב קודם, היות כאשר עדיין הגדיל ד' חסדו עמנו ונשארו הרבה הרבה כתבי יד בעצם כתב קדשו של כ"ק מרן שר התורה זצולקללה"ה, ות"ל נתכוננו קאמיטעֶעס המשתדלות בסיפוק צרכי ההדפסה, וכבוד מעלת הדרת גאונו הוא נחשב להאחד המיוחד התייר הגדול, אשר ברוב גאונותו יוכל לערוך ולסדר את הכתבי יד על צד היותר טוב, לכן כבודו אשר הוא התל אשר הכל פונים אליו, ובוודאי גם כבודו יכיר את החוב הקדוש שלו כלפי דבר הנעלה הזה, ובפרט הרבנית הצ' תחי' מבקשת את כבוד הדרת גאונו שיחי' שיואיל בטובו לבוא לדווינסק לכל הפחות על איזו חדשים, כדי שיתאפשר הדפסת הכתבי יד, ולהדגיש מול כה"ג⁸⁴⁹ שיחי' גודל נחיצות הענין ללימוד תוה"ק אך למותר, ובפרט ידוע דברי רשב"ג בירושלמי שקלים פ"ב אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן, לכן מבקשים אנו מאת כה"ג שיאבה בטובו להשתדל עבור פאַס, ובמדינתינו אנחנו נשתדל אח"כ עבור ויזה – כניסה, עבור כה"ג שיחי'.

רעבבטוחים אנו במדת טובו וענוותנותו, וההכרה הנעלה של כה"ג מול חובו הקדוש שימלא את בקשתינו זאת, והננו חותמים בקידה ופוד"ש⁸⁵⁰ בכל מיני רגשי כבוד והוקרה, בשם הרבנית הצדיקת תחי'

רעג[...]

רעדהקאמיטעע להדפסת ספרי מרן הגה"ק שר התורה זצוקללה"ה, פה דווינסק.

רעהאנו מחכים לתשובתו היק' בזמן המוקדם הכי אפשר, על הכתובת של הרבנית הצ' תחי'

רעוRab. R. Rozin

רעזDaugavpils […] 23

רעחLatwia

רעטב

רפב"ה יום ב' צו⁸⁵¹ דווינסק

רפאלקדם רבינו הגאון הגדול, מעוז ומגדול, רב גאונות ופרישותו כבר נודעו בקצווי תבל וכו' חתנא דבי נשיאה וכו' מוהר"ר ר' אבא דוד שליט"א גאלדפיין

רפבאחרי דרישת שלו' כה"ג כמשפט לכל בואי שער המלך מאן מלכי רבנן, הנני כותב בפקודת הרבנית הצ' תחי', אשר היא מתמהת ועומדת על אשר לא השיגה מאת כה"ג תשובה קרובה, מן עמדת כה"ג שליט"א אל ההצעה לבוא לדווינסק, ועכ"פ על איזה חדשים, כדי לפקח ולערוך את עבודת הקודש של הוצאת והעתקת כתבי יד קודש, והגליונות של ספרי כ"ק מרן הגאון שר התורה זצוקללה"ה הכ"מ, וכבוד הרבנית תחי' וכן כל ידידיו ומעריציו פה היו בטוחים כי בוודאי ימצא כה"ג לנכון לבוא הנה בשביל דבר גדול כזה, ולמלאות חוב הקדוש שלו מול ספרים הקדושים של כ"ק חותנו הגוה"ק זצוללל"ה, ואשר הכל אומרים ויודעים כי כה"ג הוא האחד המיוחד אשר ברב גאונותו יוכל להוציא לאור תעלומות חכמה.

רפגוהרבנית הצ' תחי' בעצמה היתה כותבת אל כה"ג, אבל כאשר איננה יודעת אם כ' אשתו היקרה תחי' יודעת מן האסון הנורא אם לאו, היא חושכת עצמה מלכתוב, לכן היא מבקשת מאד מאת כה"ג שליט"א שיואיל בטובו לכתוב תשובה ברורה, ולהבליט את עמדתו כלפי ההצעות החשובות הנמעל"ד⁸⁵², והנני חותם בשם הרבנית הצ' מרת רבקה תחי' המברכת אותו בחג כשר ושמח ופוד"ש⁸⁵³ לבבית

רפד[...]

רפהידי"נ האמיתי מוקירו ומעריצו בלתי מכירו מבוקש תשובה במוקדם האפשרי.

רפוג

רפזב"ה י"ז טבת תשט"ו

רפחברוקלין

רפטהרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ חו"ב צנמ"ס⁸⁵⁴ כו' מוה"ר מרדכי שי'

רצשלום וברכה!

רצאמאשר הנני בזה בתודה תשורתו ספרו בית מרדכי חלק שני וספר מים אדירים חלק ראשון (ובטח גם שאר ספריו ימציא להספרי' שלי, ות"ח מראש).

רצב...נימא מיוחדת נראית לי בספרו והוא מה שמביא לעתים תכופות מהגאון הרגצובי, אשר באמת פלא גדול אפילו על הנ"ל מה שאין שמים לב לשלל הענינים והעיקר הסברות וההגדרות הנמצאים בספריו על הרמב"ם שו"ת וכו', אשר לא נגעו בזה ואף מן המקצת. והשי"ת יצליח את כת"ר להגדיל (כמות) תורה ולהאדירה (איכות), ולזכות לפסק הלכה למעשה על יסוד תורתנו, שאין לה הפסק ולא דילוג דורות וגדולים שבין תקופה לתקופה.

רצגבחבילה בפ"ע נשלח לכת"ר מהוצאת קה"ת שבודאי ימצא בהם רוב ענין.

רצדבכבוד ובברכה

רצהמ. שניאורסאהן

רצוד

רצזבס"ד פסח שני, כט למטמונים תשכ"א

רצחלכבוד הרה"ג וו"ח אי"א צנמ"ס⁸⁵⁵ וכו' הרממ"ש אדמו"ר מליבאוויטש שליט"א

רצטאחדש"ת! קבלתי מכתבו מיום ט' אייר, ושמחתי על רוב התענינותו בספרי צפנת פענח ותשוקתו העזה לראות בהופעת הכת"י שלו לאור עולם בהקדם האפשרי.

שהנני להודיעו בזה שצפנת פענח לספר שמות כמעט שנגמר וכפי שהבטיח לי המדפיס יגמר בחדש ימים, וכשיצא לאור אשלחו מיד לכהד"ג⁸⁵⁶.

שאזה [...] ימים ששבתי מאה"ק ושם מסרתי לדפוס עוד שני ספרים, א. צ"פ לספר ויקרא, ב. צ"פ למס' הוריות, עדיות ומס' קטנות בדוגמת צ"פ למכות.

שבישנם עוד כת"י מוכנים לדפוס אמנם דא עקא שהתקציב השנתי שאני מקבל להוצאת הדפוס הוא מצומצם ולא מאפשר לי להדפיס יותר. ואם אפשר לכהד"ג שליט"א, הייתי מבקשו שיואיל נא בטובו לערוך שורות אחדות מעין שכתב לי, להרב ר' שמואל בלקין ראש ישיבת רי"א ולר' שלמה טארשנסקי בהדזוינט, לזרזם שיגדילו התקציב להדפסת כתבי-היד של הצ"פ, חושבני שדבריו יעשו רושם.

שגבטח קבל בזמנו גמרא שלמה ח"א ממס' פסחים⁸⁵⁷ מאת הרב ברוך נאה נ"י, הוא מתכוין לבוא לארה"ב בסוף הקיץ כי אין לו אפשרות להמשיך עבודתו [זו]. הרבה השתדלתי עבורו להשיג האמצעים שלא יצטרך להפסיק עבודתו וקבלתי הבטחות ושוב נתקלקל הדבר על ידי אחרים, מה דעתו על המפעל הזה.

שדידידו הדוש"ת בלונ"ח⁸⁵⁸, בכבוד רב

שהמנחם מ. כשר

שוה

שזבס"ד כד סיון תשכ"א

שחהחוה"ש וכט"ס⁸⁵⁹ לקדם כ"ק אדמו"ר מליבאוויטש מהור"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

שטשלום וברכה

שילפני זמן מה הי' לי הזדמנות לדבר עם אנשי הדזאינט בנוגע לצפנת פענח, ואמרו לי שפעם, בעת שבקרו את כקג"ת⁸⁶⁰ שליט"א, באמצע השיחה הזכיר לטובה את עזרתה למפעל הצפנת פענח, ושיבח מאוד את העבודה. דבריו עשו עליהם רושם רב והעריכו מאד העובדה שמצא לנחוץ לזרזם על מפעל זה בזמן שהי' מעוניין לטובת מפעליו.

שיאלכן מצאתי חובתי להביע לו בזה תודתי מקרב לב בעד דברי זירוז ועידוד לטובת הוצאת כתבי הצ"פ שעשה מדעת עצמו טרם שנתבקש ממני.

שיבבכבוד רב

שיגמנחם מ. כשר

שידנ.ב.

שיהעל דברי התנחומא (פ' במדבר שהזכיר בצ"פ מכות דף צח) שכגת"ה⁸⁶¹ שליט"א העיר במכתבו הראשון אלי⁸⁶², ראיתי בסהמ"צ לרס"ג להגרי"פ ח"ג במבוא ס' סז האריך לבאר יפה דברי התנחומא.

שיוו

שיזב"ה א' מנ"א תשכ"א, ברוקלין

שיחהרה"ח אי"א נו"נ צנמ"ס כו' וכו' הרמ"מ שי'

שיטשלום וברכה!

שכמאשר הנני קבלת מכתבו מיום כ"ד תמוז והקודמו, וז"ע נתקבל הספר צפנת פענח לספר שמות, ות"ח ת"ח.

שכאויהי רצון שיזכה ויצליח להו"ל גם שאר ספרי הגאון הרגצובי מתוך שמחה וטוב לבב ובהקדם ובזריזות.

שכבוהרי מדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, וידוע אשר לימוד הגאון הרגצובי הי' בזריזות נפלאה וק"ל.

שכגוארשה לי להעיר, שבאם יש אפשריות, מהנכון ביותר וביותר שלהתחלת זמן לימודים הבע"ל יו"ל מספרי הנ"ל על הש"ס, ואף שלאמיתתו של דבר, בכל ספריו גם אשר על התושב"כ ריבוי ענינים מהנלמדים בישיבות, בכ"ז – הרי עושה רושם מה שכתוב על השער, ובכלל אינו דומה תחלת הרושם מספריו על הש"ס מאשר מספריו על התורה, וק"ל.

שכדובודאי לדכוותי' דכת"ר האריכות בהאמור אין בה כל צורך, ואתו הסליחה על הדרישה – ההצעה.

שכהבכבוד ובברכת הצלחה בהנ"ל

שכומ. שניאורסאהן

שכזאיזו הערות.

שכחבס' הנ"ל, בתחלתו ע"א, בהערה א⁸⁶³. כנראה מסיומה⁸⁶⁴ רוצה לפרש⁸⁶⁵.

שכטז

שלת"ח ת"ח על הס' צפע"נ כללי התומ"צ ח"ג מכורך באופן "ואנוהו" –

שלאוכן על הבשו"ט שמכין להו"ל ח"ד

שלבוברשותו – ואף שאינו זקוק לעידוד בזה, אבל זירוז ה"ז דוקא למזורזין

שלגובהתחשב שהיא"צ דהמחבר הוא בי"א אדר

שלדמצו"ב השתתפות בזירוז ההו"ל (ובדאורייתא ספקו לחומרא – אדר ראשון)

שלההתהלים של הורי הרבי בגלות
את ספר התהלים הזה, שלחה הרבנית חנה, אם כ"ק אדמו"ר זי"ע, אל כבוד בעלה הרה"ג הרה"ח והמקובל וכו' מוהר"ר לוי יצחק ז"ל, למקום גלותו בכפר טשילי אשר במדינת קאזאחסטאן.

שלובתחלים הזה הי' הרב לוי יצחק אומר תמיד תהלים, מתוך בכיות גדולות, הן במקום גלותו, והן אחר שניתן לו הרשיון לעבור לעיר אלמא-אטא, ועד ליום פטירתו שם, בכ' מנ"א תש"ד.

שלזאת התהלים הזה החזיקה אח"כ הרבנית חנה, אמרה מתוכו תהלים, והביאה אותו אתה עמה, ביציאתה מרוסיה, ובהגיעה לנ.י., ועד ליום פטירתה בו' תשרי תשכ"ה.

שלחבדף המגן הקדמי של התהלים רשמה לזכרון את פרשת דבר התהלים הזה.

שלטזה התהלים שייך לבעלי ז"ל, ששלחתי לו על-פי בקשתו למקום גלותו אז בכפר "טשילי" במדינת קאזאחסטאן.

שמלו הי' פה ולשון להדפים האלו, הי' להם לספר הרבה הרבה, כל דף ודף נטבע תמיד בדמעות והי' לח מהם. מיום שנאסר בתפיסה בחדש מארט 1939 נשתנו כחותיו הגשמיים לרע מיום ליום, רוחו הי' חזק. קשה מאד הי' לשמוע הבכיות היוצאים מקרב לב-עמוק ושברון-לב שסבל יותר על העדר החיים הרוחניים, מהסבלנות פשוט מרעב ממש בלי לחם ועוד תנאי החיים האיומים...

שמאהספר הזה הי' אצלו עד יום מותו, בכ' מ' אב 1944 באלמא-אטא עיר הבירה של המדינה האמורה למעלה.

שמבעל-פי רב השתדלות של ידידים נאמנים, שעבודתם בענין זה היתה במסירת-נפש וסכנה נפשית גדולה, עלתה בידם שיתנו רשיון לבעלי לוי-יצחק ז"ל, להעתיק מקומו מהכפר להעיר הגדולה, וזה הי' יותר טוב בכל הפרטים בגשמיות ורוחניות, והעיקר כי ישוב יהודי הי' שם. יזכר ה' להאנשים האלה את מעשיהם הטובים, וישמרם מכל רע, אמן.