MiBeis HaGenazim·Manuscriptsמבית הגנזים·כתבי יד

אתלמוד בבלי מסכתות סנהדרין ושבועות – כתב יד על קלף
באוסף כתבי היד שבספריה נמצאים שלשה דפים של קלף – כתב-יד מהתלמוד, המקביל לנדפס במסכת סנהדרין קג, ב – קד, א. ובמסכת שבועות מז, א – מט, א.

בנוסח כתב היד, יחד עם השוואה לנוסח הדפוסים, נתפרסמו בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) כט ע' רמא ואילך.

גתלמוד בבלי מסכת קידושין – כתב יד
באוסף כתבי היד שבספריה נמצא עשרה דפים, שנכתבו, כנראה, בספרד בין השנים ר"ל-ר"מ.

דסימן המים שבדפים (צורת יד פשוטה) לא נמצא בספרים המביאים את סימני המים.

הראוי לציין, שמכל כתבי היד הנמצאים עתה, כמעט לא ידועה מהדורה של הגמרא עם פרש"י על הדף.

ומעניין גם הדמיון בצורת הדף, בין כתב היד שלפנינו, לש"ס דפוס ספרד ופאס. מכל מקום, השינוים המרובים בנוסח, בין כת"י שלפנינו לבין מהדורת ספרד, מוכיחים, שלא נעתק כת"י זה ממהדורה הנ"ל, אלא מכתב יד אחר, הקודם לו.

זנוסח כתב היד, יחד עם השוואה לנוסח הדפוסים, נתפרסמו בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) לא ע' שנ ואילך.

חחגיגה ויומא דפוס ספרד, וכתב יד רש"י למנחות
בספריה נמצאים 17 דפים ממסכתות חגיגה ויומא ממהדורת ספרד (ואדי אל-חגאראה לערך רמ"ב), ועל דף השער (החלק) של מסכת חגיגה – כתב-יד הכולל את פרש"י למנחות מ, א –מא, א, השונה קצת מנוסח הדפוסים שלנו.

טנוסח כתב היד, יחד עם השוואה לנוסח הדפוסים, נתפרסמו בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) ל ע' שיג רמא ואילך.

יארחות חיים כתב-יד
פעם הגיע לספרייה כרך, כת"י תימני ישן של הפטרות. כשהבחנתי שהכריכה רכה ועבה, שריתי אותה במים, פרקתי אותה בזהירות ומצאתי בה 20 דפים של כת"י רבני ספרדי של ספר הלכה מאחד הראשונים.

יאלאחר בדיקה נתברר שהוא חלק מהספר ארחות חיים לרבנו אהרן הכהן מלוניל, מהדורא בתרא.

יבבדרך כלל זהה נוסח כתה"י לנוסח הדפוס, בשינויי נוסח קטנים, אך במקומות מרובים ישנם קטעים נוספים בכתה"י, שאינם בנוסח הדפוס.

יגעובדת שתי המהדורות של הספר ארחות חיים כבר נתפרשה במבוא לארחות חיים חלק שני (ברלין תרס"ב) ע"י הר"מ שלעזינגער. שם ע' XI מספר על שתי המהדורות של החלק השני, שבמהדורה הראשונה לא נזכר אף פעם אחת שמו של ר' שם טוב, ואילו במהדורה השניה, שאותה סיים לאחר הגיעו לאי מיורקא ולמד שם תורה מפי ה"ר שם טוב פלכו, נזכר בה ה"ר שם טוב כחמשה עשר פעמים – רק בחלק השני.

ידובאשר לחלק הראשון, לא הי' לפניו אלא הנוסח הנדפס, שלא נזכר בו ה"ר שם טוב אפי' פעם אחת.

טובכתה"י שלפנינו מובא פעם אחת "אדונינו מורנו ה"ר שם טוב ז"ל" (הל' חולו של מועד ס"כ). למדנו מזה שהוא הנוסח שנכתב במיורקא לאחר שלמד תורה מפי ה"ר שם טוב ולאחר פטירת ה"ר שם טוב.

טזמכ"ז למדנו שגם לפני הבית יוסף הי' כת"י הספר ארחות חיים מהדורא בתרא, שהרי כתב באו"ח סי' שכח: "כתוב בא"ח מי שאחזו דם מקיזין לו דם מפני הסכנה וכ"כ ה"ר שם טוב". הלכה זו מובאת בארחות חיים הנדפס הלכות שבת סשמ"ב, אך התיבות "וכ"כ ה"ר שם טוב" אינן מופיעות שם, שנוספו לאח"ז במהדורא בתרא.

יזציטוט זה מדברי הב"י, וההוכחה מכך, שהי' לפני הב"י נוסח ארחות חיים מהדורא בתרא, מובאים במבוא הנ"ל ע' XIV. ובאותה דרך הוכיח שם ע' XXI בשוה"ג, שגם לפני מהר"ם פדווה הי' החלק הראשון במהדורא בתרא, שהשתדלו אז להדפיסו ולא איסתייע בידם. מ"מ לא נדפסה, אלא המהדורה קמא, כעבור כמאתיים שנים בשנת תק"י בפירינצי.

יח*

יטעל כתבי-היד של הספר ארחות חיים הידועות לנו כיום כותב ה"ר שלמה זלמן שי' הבלין במבוא לס' תשובות שאלות להרשב"א, צילום דפוס רומא ר"ל, ע' י. שם נזכר גם כת"י ח"א של הארחות חיים שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, מהדורא מאוחרת יותר מהנוסח הנדפס. אך לפי דבריו שם, גם בה לא נזכר ה"ר שם טוב פלכו, וגם היא נכתבה לפני בוא ה"ר אהרן הכהן למיורקא.

כמהמהדורא האחרונה שנכתבה במיורקא לא ידועים כיום אלא מהחלק השני של הספר ארחות חיים. ובכך היא חשיבותו של כתה"י שלפנינו, שהוא חלק מהמהדורה האחרונה של הספר, שהיא המהדורה שהיתה לפני בעל הבית יוסף.

כא*

כבבאשר לתאריך כתיבת דפים אלו. ע"פ הנייר והכתב נראה שנכתב בספרד לערך שנת ר. כמאה שנים לאחר סיום המהדורא האחרונה של הספר. בכמה דפים ישנם סימני מים (ב-2 הר וב-2 שמש) שלא מצאתי דוגמתם ממש בספר סימני המים (LES FILIGRANES), אך דומה הוא מאד למס. 11704 שבספר הנ"ל (ואלו הסמוכים לו), שהוא נייר שנוצר בשנת ר"ג (והסמוכים לו שם – בסמיכות, לפני או לאחרי שנת ר).

כג*

כד20 הדפים שלפנינו אכולים מאד ע"י תולעים. גם בשעה שפירקתי את הדפים מצאתי עדיין תולעים חיים רבים הרוחשים בתוך הדפים. זאת בנוסף למקומות רבים בהם נפגמו האותיות והדיו ע"י הדבק שבין הדפים.

כהנוסח כתב היד, יחד עם השוואה לנוסח הדפוסים, נתפרסמו בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) סז ע' שסז ואילך.

כוהזהר עם פירוש אור-יקר בכתב-יד-קודש הרמ"ק ז"ל
רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) ז"ל נולד בשנת רפ"ב, לאביו רבי יעקב, שהיה כנראה מעיר קורדובה שבספרד. בנגלה שבתורה היה תלמידו של הבית יוסף. אח"כ נתמנה כאחד הדיינים בצפת. בקבלה היה תלמידו של גיסו רבי שלמה אלקבץ.

כזהרמ"ק היה גדול המקובלים בדורו, וכשהגיע שמעו אל האריז"ל, שישב אז במצרים, עלה אליו לצפת, לשמוע לקחו.

כחביום ד' כ"ג תמוז שנת ש"ל נפטר הרמ"ק. מאז עמד האריז"ל בראש חבורת המקובלים בצפת ובעולם.

כטהרמ"ק חיבר חיבורים רבים: פרדס רמונים; שעור קומה; פלח הרימון; אילמה רבתי; תומר דבורה; אור נערב; גירושין; זבחי שלמים; תפלה למשה; עבודה תמה; פירוש עבודת יום הכפורים ועוד. אמנם חיבורו הכולל והגדול ביותר הוא פירוש "אור יקר" על כל חלקי הזהר.

להעתקות שונות מהחיבור הזה נשמרו בספריות, שמהם מתפרסמת סדרת הספרים הזו, בעשרות השנים האחרונות.

לאנסקור את כתבי-יד חיבורי הרמ"ק אשר בספריה, ובמיוחד - כתב-יד הזהר ספר בראשית עם פירושו אור יקר, שהוא כנראה גוף-כתב-קודש הרמ"ק ז"ל.

לבהחיבור נמצא כאן בשלשה כרכים המסומנים 1965-1967, ובהם קרוב ל400- דפי פוליו:

לגא) כולל חלק מפ' בראשית ותיקונים, הנדפס בספר אור יקר ח"ב עמ' סט עד עמ' קסז. אח"כ בא שם הנדפס בתחלת ח"ג עד עמ' קסא.

לדדפים קך-רנ.

להבדפים קלו, ב - קלז, א יש שתי הגהות "צמח" ושתיהן לא נעתקו שם. מסתבר שנכתבו הגהות אלו אחר ההעתקה.

לובדף קנו (המקביל לח"ב הנדפס עמ' קמו) נאמר "ובזה נתבארה שמועה זו בס"ד ... ועתה נפרש הפרשה לפי דרכנו בס"ד". בראשי העמודים הבאים אח"כ, נרשם בכתה"י "בראשית שלי".

לזבדף רז, א יש מחיקת כמה שורות ובמקומם נכתבו כמה שורות עה"ג. בנוסח הנדפס נעתק כפי המתוקן.

לחבסוף הכרך הראשון, שבעת הדפים האחרונים וחצי עמוד שלפניו חלקים. בנוסח הנדפס (כרך ג' עמ' קסא) נרשם כאן: "נתבקש הרב בישיבה של מעלה והני[ח] בכאן י"ג עלים חלק.

לטב) כולל תיקונים וסיום פ' בראשית, הנדפס בספר אור יקר ח"ג עמ' קסב עד גמירא. אח"כ בא שם הנדפס בח"ב עמ' קסח עד גמירא.

מדפים רנא-שכז, [38].

מאג) כולל פ' תולדות- ויחי, הנדפס בספר אור יקר ח"ה עמ' קיא עד סיום ח"ו עמ' ער.

מב187 דפים.

מגבדף המגן הקדמי נכתב בכתב מאוחר:

מדזה הפירוש מועתק ואינו בכתב יד הרב המחבר ז"ל כמו שאמרו אחרונים ז"ל ויש כמה ראיות על זה ואחת מהם שכמה פעמים כותב חסיר כאן מעט והקורא בו יראה ויבין בטוב ודו"ק כי קצרתי במקום שא"מ.

מהלמרות הנ"ל, יש מקום לשער, ע"פ ההשוואה לפי' אור יקר הנדפס, וע"פ האמור לעיל, אשר כתב-היד שלפנינו הוא כת"י המחבר, וכתב היד שממנו הודפס הוא העתק מכתה"י שלפנינו. גם ההגהות שנוספו כאן עה"ג נעתקו שם.

מו*

מזבנוסף לסדרה זו, יש בספריה עוד שני כתבי-יד של החיבור אור יקר, וגם כת"י החיבורים פרדס רמונים; שיעור קומה ואלימה:

מחד) כת"י 1560. פירוש לס' הזהר מפרשת וישלח עד סוף ויחי, הנדפס בספר אור יקר ח"ה עמ' נב עד קרוב לסופו.

מטדפים קסז - רפב. כתיבה ספרדית רהוטה.

נבקולופון נאמר:

נאא"ה [אמר המעתיק] עפר יקיצ"י ע"כ מצאתי והשאר חסר מן הספר וחבל על דאבדין ולא משתכחין ... ותהי השלמת העתקת הספר ביום ששי ... ג' ימים לחודש מרחשון ש' עתה תרא"ה לפ"ג [ה'תר"א].

נבה) כת"י 1982. הזהר עם קיצור אור יקר - מאמצע פר' במדבר עד אמצע פ' שלח.

נגכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע קנה את כתב-היד מאת סוחרי ספרים עתיקים שוואגער-פרענקל, בשנת תרס"ז. הם תיארו את כתב היד בקטלוג שלהם "אוצר כלי חמדה" (הוסיאטין תרס"ו) מס' 107. הם לא הצליחו לזהות את כתה"י וכתבו עליו שהוא כת"י קדמון שנכתב בערך בשנת ק. העיר ע"ז כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בכתי"ק:

נדהפירוש הוא מהרמ"ק ז"ל וכפה"נ הוא קיצור מחיבורו הגדול אור יקר, וכותב הקאטאלאג טעה בהשערותיו בזה.

נהו) כת"י 1413. פרדס רמונים, משער ערכי הכינויים פי"ז מע' פשוטה עד גמירא. 142 דף. כתיבה ספרדית רהוטה.

נובקולופון נרשם תאריך הכתיבה ותאריך ההעתקה:

נזכשם שזיכני בתשלום החבור הזה כן יזכנו להשלים ספר אור יקר ופי' התיקוני' שכבר התחלנו בו ויש לנו קצת חלק ממנו ... והיתה השלמתו בשנת חמשת אלפים ושלש מאות ושמונה לבריאת עולם תשע ועשרים יום לחדש מנחם, והכותב לא יוזק לעולם אמן כן יהי רצון.

נחנשלם כתיבתו יום ו' כ"א לחדש שבט שנת ה'ש"ל.

נטוא"כ נעתק הכרך הזה כחצי שנה לפני פטירת הרמ"ק ז"ל בכ"ג תמוז ה'ש"ל.

סז) כת"י 1557. ליקוט העתקת כמה חיבורים בקבלה ע"י מוה"ר דוד ב"ר ישועה נטף. כולל גם את החיבור אלימה מהרמ"ק.

סאח) כת"י 1924. כת"י שיעור קומה להרמ"ק. רטז דף. כתיבה ספרדית רהוטה.

סבבדף המגן האחורי - חותמת ברוסית: ישעי' ברלין וועליז [הוא ר"י ברלין המפורסם, ממשפחת בית הרב, שהיה גר אח"כ בריגא].

סגשוב יש בספריה כמה מספרי הרמ"ק הנדפסים, שלמד בהם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בתקופה האחרונה קודם הסתלקותו:

סדט) אחד מהם הוא הספר "פרדס רמונים" (קארעץ תקמ"ו), עם ציונים בכתב-יד-קדשו על הגליון. ובדף קז, א נרשם בכתי"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

סהכפי הסימן שנמצא הנה בכאן הניח והפסיק כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, קודם ההסתלקות בערך עשרה ימים ראיתי כי כתב בגליון ספר זה.

סוי) השני הוא הספר שיעור קומה (ווארשא תרמ"ה), אשר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע למד בו בתקופה האחרונה לפני הסתלקותו, ובדף כה שבו - מונח סימן מיוחד, שעליו נכתב בכתי"ק בנו אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

סזהסימן שהניח הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע קודם הסתלקותו.

סחבראש הדף נרשם בכתי"ק:

סטבזה סימן שהניח הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע קודם הסתלקותו.

עשמונה שערים – כתי"ק הר"ש ויטאל
נסקור בזה את סדרת ה"שמונה שערים" של רבינו חיים ויטאל, בעצם כתיבת יד בנו רבי שמואל ויטאל, שנמצאת בגנזי ספריית אגודת חב"ד.

עאכל אחד מהכרכים הנזכרים נחתם בחותמות: "ש.מ. חי גאגין ירושלים"; (ובנו) "הצב"י יצחק גאגין הי"ו איש ירושלים", ומסדרת הכרכים הזאת הו"ל הרב שלום משה גאגין כמה חלקים בהוצאתם הראשונה, בירושלים, משנת תר"י ואילך.

עבאת השמונה שערים האלו, כתי"ק הר"ש ויטאל, מזכיר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ברשימת המאסר שלו, בספרו אודות החיפוש שעשו בביתו לפני המאסר (ספריית ליובאוויטש עמ' מח):

עגאת מגדלי הכתבי קודש כ"ק אבותנו רבותנו הק' גם לא פתחו, רק התענינו לדעת כתבי יד מי המה ... רק אחד הארונות כתבי יד עתיקים, כמו ... השמונה שערים כתי"ק הר"ש ויטאל ז"ל ועוד ספרים כתובים על קלף ... בכל אלו התענינו ביותר, אבל גם זה רק דרך מעביר.

עדכיון שכבר בשנת תרפ"ז היתה סדרה זו אצל רבותינו, מסתבר א"כ שנקנו ע"י כ"ק אביו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, מאת כמה"ר יצחק גאגין (יג"ן) הנ"ל.

עהמתוך שמונת השערים שכתב הר"ש ויטאל, חסרים אצלנו השער הראשון והשמיני (באשר לשער הראשון, כותב ר' יוסף אביב"י בספרו "בנין אריאל" (ירושלים תשמ"ז, עמ' לא), שהוא נמצא בעצם כתיבת ידו של הר"ש ויטאל בישיבת אהבת שלום בירושלים. ובאשר לשער השמיני, לע"ע לא נתברר לנו מקומו).

עובכל שער, בתחלתו ובסופו, רשם הר"ש ויטאל את זמן תחלת וסיום כתיבת השער הזה:

עזכת"י 1942, חלק שני: שער מאמרי רשב"י.

עחותהי ראשית מלאכתו בחדש מנחם משנת ה'שק"ט [ת"ט] ובטח עד עולם פה דמשק המהוללה, בינ"ו עמ"י עש"ו.

עטבסופו: ותהי השלמת השער הזה יום שני ארבעה ימים לחדש אדר שני פ' ויקרא חמשת אלפים וארבע מאות ועשר ליצירה בהיותי בן חמשים ושנים שנה למולדתי, יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שכשם שזכיתי להשלים גם את השער הזה יזכני האל להשלים את תשלום השמנה שערים בע"ה.

פאחרי הקולופון בא עוד קטע ובראשו: חידשתי אותו אני שמואל בערב חג השבועות שנת השפ"ט.

פא*
כת"י 1943 חלק שלישי: שער מאמרי חז"ל.

פבותהי ראשית מלאכתו בחדש אדר שני משנת ואת הקדו"ש [ת"י] והקריב אליו פה דמשק המהוללה, בינ"ו עמ"י עש"ו.

פגבסופו בא מפתח, ולפניו: אמר הצעיר שמואל בן הרב המחבר זלה"ה, בראותי כי אחרי כלותי ... אמרתי אני אל לבי לטרוח ולמסור המפתחות...

פדאחרי המפתחות: ותהי השלמת הספר יום שלישי ארבעה ימים לחדש ניסן משנת חמשת אלפים וארבע מאות ועשר ליצירה בהיותי בן שנים וחמשים שנה למולדתי.

פהאח"כ באה התנצלות הכותב ושיר שחיבר. בהתנצלות כותב בין השאר: אמר שמואל המעתיק ס"ט לא נפלאת בעיני כל הקורא בספר הזה את כל התלאה אשר מצאו נפשי ... שלא יהיה לו רשות להעתיק מן הספר הזה ומדכותיה אלא ברצוני וברשותי ... ואף כי אחרי מותי יכתוב הקדמתי.

פו*
כת"י 1944. חלק רביעי: שער הפסוקים.

פזותהי ראשית מלאכתו בחדש ניסן משנת ואת הקדו"ש [ת"י] והקריב אליו פה דמשק המהוללה, בינ"ו עמ"י עש"ו.

פחבתחלת הספר באה הקדמת הר"ש לשמונה שערים הנדפסת. ובסופו באים המפתחות עם ההקדמה. אחרי המפתחות: ותהי השלמת השער הזה יום ראשון יום ר"ח אלול פרשת שופטים ושוטרים משנת חמשת אלפים וארבע מאות ועשר ליצירה בהיותי בן חמשים ושלש שנים למולדתי.

פט*
[כת"י 1945 כולל את שער הליקוטין של הר"מ פאפירש והרש"ש].

צכת"י 1946. חלק חמישי: שער המצות.

צאותהי ראשית מלאכתו בחדש אלול משנת ואת הקדו"ש [ת"י] והקריב אליו פה דמשק המהוללה, בינ"ו עמ"י עש"ו.

צבבתחלת הספר באה הקדמת הר"ש לשמונה שערים הנדפסת. ובסופו באים המפתחות עם ההקדמה.

צגאחרי המפתחות: ותהי השלמת הספר הזה ביום חמישי כ"ח לחדש כסלו משנת חמשת אלפים וארבע מאות ואחד עשר ליצירה בהיותי בן שלש וחמשים שנה למולדתי בסדר הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו...

צדאח"כ באים השיר וההתנצלות הנ"ל.

צה*
כת"י 1947-8. - בשני כרכים. חלק ששי: שער הכונות.

צוותהי ראשית מלאכתו בחדש טבת משנת אשמע"ה [תי"א] מה ידבר האל ה', פה דמשק המהוללה יע"א, בינ"ו עמ"י עש"ו.

צזבסופו: ותהי השלמת הספר הזה ביום ששי שלשה עשר יום לחדש טבת בסדר המלאך הגואל אותי וכו',שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלש עשרה ליצירה, בהיותי בן חמשה וחמשים שנה למולדתי.

צחאח"כ באים ההתנצלות, השיר, ההקדמה והמפתחות הנ"ל.

צט*
כת"י 1949. חלק שביעי: שער רוח הקדש.

קותהי ראשית מלאכתו בחדש טבת משנת התי"ג ליצירה פה דמשק המהוללה, בינ"ו עמ"י עש"ו.

קאאחר השער באה הקדמת הר"ש הנדפסת. ובסופו: ותהי השלמת הספר הזה והשער הזה יום שלישי יום ר"ח סיון פרשת וזאת עשו להם וחיו משנת חמשת אלפים וארבע מאות ושלשה עשר ליצירה [תיג] בהיותי בן חמשים וחמש שנה למולדתי.

קב* * *

קגבנוסף לכך ישנם באוסף כתבי-היד כמה העתקות של השמונה שערים, אשר הועתקו מכתי"ק לפני זמן הדפסתו:

קדשער ההקדמות:
כת"י 1969 (קולופון שנת תקל"א). 1726 (שנת תקצ"ב). 1711. 1674.

קהשער מאמרי רשב"י:
כת"י 1415 (כת"י מה"ר דוד וזאן).

קושער מאמרי חז"ל:
כת"י 1518 (שנת תק"נ. כת"י מה"ר דוד נטף). 1526 (שנת תק"ע. תוניס. כת"י מה"ר אהרן הכהן טנוג'י).

קזשער הפסוקים:
כת"י 1518 (שנת תקנ"א. כת"י מה"ר דוד נטף). 1726 (שנת תקצ"ד). 1563 (שנת תר"ג. כת"י מה"ר שלום שמעוני). 1600 (כת"י מה"ר דוד וזאן).

קחשער המצות:
כת"י 1415 (כת"י מה"ר דוד וזאן). 1600. 1726. 1905.

קטשער הכונות:
כת"י 1497 (שנת תקי"ט. תוניס. כת"י מה"ר יוסף בושערה, לתשוקת כמה"ר אהרן מועטי). 1586 (שנת תקס"א. כת"י מה"ר דוד נטף). 1673 (שנת תקע"ז. כת"י מה"ר נתן זאנה). 1597 (כת"י מה"ר דוד וזאן). 1571.

קישער רוח הקודש:
כת"י 1958 (שנת ת"כ. ירושלים. כת"י מה"ר נתן שפירא הירושלמי - נשי"א). 1527 (לערך שנת תקצ"ב. כת"י מה"ר רחמים חורי). 1598 (כת"י מה"ר דוד וזאן). 1771.

קיאשער הגלגולים:
כת"י 1564 (כת"י מה"ר דוד נטף).

קיבסידור הבעל שם טוב, ומכתבו
שני כתבי-יד מקוריים של הבעל-שם טוב ישנם בארכיון הספריה:

קיגא) סידור כתב-יד, עם כוונות האריז"ל, שבו התפלל הבעל שם טוב, ובו רשמו תלמידיו את שמותיהם לזכרון לפניו בעת התפלה.

קידתיאור הסידור וסדר השתלשלותו נדפס בכמה מקומות. ראה שפתי צדיקים גליונות ז-ט. כפר חב"ד גליון 682 ע' 14. 683 ע' 32. 684 ע' 153. 799 ע' 55. 906 ע' 26. 907 ע' 30.

קיהב) מכתב כתב-יד-קדשו של הבעל-שם-טוב, שכתב אל תלמידו רבי יעקב יוסף מפולנאה בעל ה"תולדות יעקב יוסף".

קיוהמכתב נדפס לראשונה ב"התמים" ריש גליון הראשון (ווארשא תרצ"ה), יחד עם רשימת "סדר השתלשלותו" בכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

קיזהסברות רבנו יהונתן אייבשיץ
באוסף כתבי היד מס' 1183⁸⁶⁶, רשום ראשי העמודים: "הסברות על מס' ביצה מאדמ"ו הגאון הגדול מהור"ר ר' יונתן נר"ו אב"ד המבורג". או "אב"ד ור"מ דק"ק המבורג" וכיו"ב.

קיחמזה נראה שנכתב כת"י זה בחייו, ע"י א' מתלמידיו, בין השנים תקי"א-תקכ"ד שבהן כיהן כראב"ד ג' קהלות אה"ו⁸⁶⁷.

קיטבכ"מ נכתב בחידושים אלו "ואאדמ"ו" [= ואמר אדמ"ו]; "והקשה אדמ"ו"; "ותי' אדמ"ו"; ובכ"מ נכתב סתם "ותי'" וכיו"ב. נראה מזה, שאין אלו חידושים שכתב רבנו בעצמו, אלא שנרשמו ע"י א' התלמידים, בעת ששמע את השיעור בגמ' מאת רבנו⁸⁶⁸. וזהו גם תוכן הכותרת "הסברות על מס' ביצה" - ר"ל שהר"י אייבשיץ הסביר והתלמיד רשם⁸⁶⁹.

קכקצת חידושי מס' ביצה מהר"י אייבשיץ כבר נדפסו בסוף ספר בינה לעתים (ווין תקנ"ז), וגם חידושים הנדפסים שם הם מרשימת תלמיד (שגם שם נזכר :"וא' אדמ"ו דלק"מ" וכיו"ב), ומ"מ אינם החידושים שבכת"י שלפנינו⁸⁷⁰.

קכאוכיון ששניהם - מרשימת תלמיד, ובודאי למד הר"י אייבשיץ את מס' ביצה עם התלמידים יותר מפעם אחת, א"כ אפשר שהחידושים שלפנינו רשם התלמיד בעת לימוד הר"י אייבשיץ את מס' ביצה בפעם האחרת,

קכבוכבר הוכיח במורי' (ניסן תשמ"ג, ע' כד), שפירוש רבינו למסכתין היה יותר ארוך, שהרי בחיבורו על שו"ע הל' יו"ט כותב: "אבל כבר כתבנו בחידושים על הגמרא", ולא נמצא בחידושים שבסוף "בינה לעתים", וגם לא בכת"י שלפנינו.

קכגאך עוד נזכרים חידושי הר"י אייבשיץ על מס' ביצה ברשימת הספרים וכת"י שבס' גדולת יהונתן ע' 173 מס' 50.

קכדואפשר גם שהכוונה לחידושים שבכת"י שלפנינו; אך הנ"ל קאי על דף כד שבגמרא, ובכת"י שלפנינו חסרים כמה דפים, ובהם גם החידושים לדף זה שבגמרא,

קכהואפשר גם שהכוונה היא לאותם החידושים שנדפסו בסוף ס' בינה לעתים, שלא נדפסו שם אלא קטעים אחדים מתוך החידושים שהיו לפני המדפיס, כדמוכח מציוני דפי הגמ' שבחידושים הנדפסים שם:

קכוקטע הראשון שם שייך לדף ד' ע"ב, ונסמן שם: "שם בגמ' בראשונה הי' מקבלין עדות כו'", הרי שבכת"י שממנו העתיק המדפיס הי' לפנ"ז קטע נוסף לדף ד' ע"ב, שלא העתיק המדפיס.

קכזקטע השני שם שייך לדף י"א ע"ב, ונסמן שם: "בגמ' מ"ד טעמא מאי". וממה שלא נסמן הדף (רק: בגמ') מוכח שבכת"י הי' לפנ"ז קטע נוסף על המשנה שבאותו עמוד, שלא העתיק המדפיס.

קכחורק בקטע השלישי נסמן לראשונה "דף כ"ג ע"א". ועד"ז בעוד כמה קטעים שבאותם חידושים.

קכטומכ"ז מוכח שלא העתיק המדפיס מתוך כת"י חידושי מס' ביצה שלפניו - אלא מספר קטעים [4 ע' בדפוס], לטעם הידוע לו, וצירפם לס' בינה לעתים "על הרמב"ם מהלכות יו"ט".

קלוא"כ יש מקום לשער, שבכת"י שהי' לפני המדפיס היו רשומים גם החידושים לדף כ"ד, שלשם מציין בחידושים להל' יום טוב כנ"ל.

קלא*

קלבסגנון לשונו של התלמיד קשה להבין, לפעמים. גם הכתיב של התיבות בכ"מ אינו מדוייק, ובכ"מ נראה שהוא טעות המעתיק, שטעה בהעתקת התיבה, בחסרון התיבה וכיו"ב.

קלגחלקו נדפס בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) נו ע' ז ואילך.

קלד*

קלהעוד יש בספריה שני כתבי-יד מדרשות הר"י אייבשיץ על התורה (מס. 1184; 1164). הא' נכתב בפראג, עוד בהיות רבנו שם, והב' נכתב לאחרי פטירתו, ונכללו בו גם ליקוטים מאת: המאה"ג מהור"ר יצחק הלוי איש הורוויץ ז"ל [מח"ס מטעמי יצחק. תס"ה- תקכ"ז]; הגאון המפורסם אב"ד מ"ה אברהם ברודא ז"ל; הגאו' מו"ה אלי' שפירא ז"ל מפראג [מח"ס אלי' רבה. ת"כ-תע"ב]; מהגאון מ"ה ברוך ז"ל אב"ד דק"ק פיורדא [רפופורט. ?-תק"ו]; מהגאון מו"ה יחזקאל אב"ד דג"ק אה"ו ז"ל [מח"ס כנסת יחזקאל. תכ"ח-תק"ט] ועוד.

קלוספרים עם הגהות אדמו"ר הזקן על הגליון
בקיץ תשמ"ו הגיע לארה"ב נכרי פולני, ובידו הספר שו"ת מהרי"ק (לבוב תקנ"ח) שעם הגהות כ"ק אדמו"ר הזקן על הגליון. לדבריו בא לו ספר זה בירושה מזקינו. הספר נקנה ע"י אחד מחסידי חב"ד והוחזר לספריית חב"ד.

קלזבראש הספר ישנה מדבקה, בכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע: מספרי הוד כבוד קדושת אאזמו"ר רבינו הגדול אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, עם הגהות כתב יד קדשו.

קלחכשקבלתי את הכרך, הכנסתיו להראותו לפני הרבי, וציינתי העמודים שבהם יש כתב-יד-קודש. והרבי הוסיף לרשום עליו: [כתי"ק] אדה"ז.

קלטההגהות ותצלום כתי"ק נדפסו בקובץ יגדיל תורה נ.י. (חוב' עא, תמוז-אלול תשמ"ו). ומשם בשו"ת אדמו"ר הזקן סי' ס.

קמ*

קמאידוע לנו על לפחות שלושה ספרים נוספים שעליהם כתב הגהות כ"ק אדמו"ר הזקן, שאותם מעתיק כ"ק אדמו"ר הצמח צדק בתשובותיו: א) שו"ע חלק אבן העזר עם "בית שמואל". ב) שו"ת תורת אמת למוהר"א ששון. ג) שו"ת מעיל צדקה. בכל אלו נמצאות על הגליון הגהות בגוכתי"ק אדמו"ר הזקן.

קמבספרים אלו נאבדו ע"י הגזירות והשריפות במשך הדורות.

קמגגם הגהות אלו נעתקו בקובץ יגדיל תורה שם. ומשם בשו"ת אדמו"ר הזקן סי' סא-ג.

קמדהגהות רבי עקיבא איגר על גליון שו"ע חיו"ד
לקראת פורים תש"ט, שלח הרב מאיר אשכנזי אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בתור משלוח מנות, ספר שלחן ערוך חיו"ד שנדפס באמשטרדם בשנת תע"א, ועליו הגהות כתי"ק הגאון רבי עקיבא איגר. הרבי אישר את קבלת הספר, וכתב לו (אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע חי"ג אגרת ד'תתקפב):

קמהבנועם מיוחד קבלתי מתנה שילוח מנות, שלחן ערוך עם הגהות כת"י של הגאון ר' עקיבא איגר, והשי"ת יעזור לידידי תלמידי הרב וב"ב יחיו בכל הדרוש לכולכם בגשם וברוח.

קמוההגהות הן בדרך כלל בכתב רש"י, ועפ"י רוב חותם עליהם: עקיבא.

קמזשירת משה להחתם סופר
באוסף כתבי היד שבספריה, נמצא כרך שירים שכתב הגאון החתם סופר בצעירותו (מס' 1393), ואח"כ נדפס בכמה מהדורות (פרשבורג תרי"ח, ואילך).

קמחניתן כאן תצלום שנים מהשירים, שלא נדפסו במהדורות הרגילות.

קמטוראה מה שכתב בזה הרי"י ווייס בצפונות גליון ה ע' צט.

קנ*
כתבי רבי אברהם אבלי מווילנא
באוסף כתבי היד שבספריה (מס' 1331-1333) נמצאות 7 תשובות עלומי שם, בלי חתימת הכותב בסופן. כולן באותו כתב-יד. ברובן - פניה בראשן, שנכתבו מווילנא בשנת תקצ"ג-ד לאנשים שונים.

קנאלאחר השוואת כתבי היד לכתב ידו של הגאון מוהר"ר אברהם אבלי פאסוועלער אבד"ק ווילנא (תקכ"ד⁸⁷¹ פאסוואל - תקצ"ו ווילנא), שנמצא בכת"י 232 בחתימתו⁸⁷², נראה שכל שבעת התשובות הנ"ל יצאו מידיו של מוהרא"א הנ"ל.

קנבכך גם נמצאת בכת"י הנ"ל תשובה אחת אוטוגרפית, בחתימת "שמואל אביגדור בא"א מוהר"א יצ"ו החופ"ק אחו"נ [- החונה פה קהלת אחורי נהר] דהוראדנא", מופנית אל מוהרא"א מווילנא הנ"ל.

קנגודבר זה אומר דרשני: איך הגיעו לידי המאסף 7 תשובות שכתב הרא"א מווילנא לאנשים נפרדים, וגם שו"ת אחת שהופנתה אליו? ומה טעם לא חתם הרא"א על אף אחת מהן?

קנדומסתבר שתשובות אלו הן העתק שהשאיר הרא"א לעצמו (ועל הטופס הנשלח בא על החתום), והגיע לידי המאסף מעזבונו של מוהרא"א, ושכך באה לידו גם התשובה שהופנתה אל מוהרא"א, ונשארה בעזבונו.

קנההשערה זו מקבלת חיזוק באחת משבעת התשובות, שכבר נמצאת מודפסת בספר חמדת שאול (נג, ב), ומשם נעתקה לס' באר אברהם (ע' שנ) אך בנדפס מופיעה התשובה בשינוים והוספות ובתוספת החתימה בסופה. נראה שלאחר כתיבת התשובה בנוסח שבכת"י דידן, נעתקה מחדש במהדורא בתרא, ושם בא מוהרא"א על החתום, שהיא נשלחה לשואל, וממנה נעתקה בס' חמדת שאול.

קנוומסתבר שכך הוא גם בששת התשובות הנשארות, שהטופס שלפנינו הוא מהדו"ק מהנוסח הנשלח לשואל (ששם בא מוהרא"א על החתום), שנשארה אצל מוהרא"א, ומעזבונו הגיעו לידי המאסף דידן.

קנז*

קנחבתשובת מוהרא"א הנ"ל, נדפס שם בפניה שבראשה "מוהר"ר אברהם ליב נ"י אבד"ק פאסוועל", אך לאחר העיון בגוכת"י נראה לי יותר שצ"ל "מוהר"ר אברהם אבלי אב"ד בק' פאסוועל"⁸⁷³.

קנט"מוהר"ר אברהם אבלי אב"ד בק' פאסוועל" ידוע לנו גם ממקור נוסף, בשו"ת תפארת צבי אה"ע סי' פ"ט. ונעתקה משם לס' באר אברהם סי' נז. מהדיר של הס' באר אברהם תפס בפשיטות שהכוונה למוהרא"א פאסוועלער אבד"ק ווילנא, וכתב ע"ז בשוה"ג שם "תשובה זו נכתבה לרבינו בהיותו צעיר לימים, שהרי בשנת תקמ"ו עזב את פאסוואל, כפי שהעיד בתשובתו לעיל סי' כ"ה להרב אליקים געץ מו"צ דפאסוואל "היא העיר שיצאתי ממנה בשנת תקמ"ו", ובשנת תקכ"ב נולד, יוצא שבזמן ששימש ברבנות פאסוואל עדיין לא מלאו לו כ"ד שנים, וכבר אז יצא שמו בעולם כגאון אדיר ומופלג כפי שמעיד עליו הגאון מוהר"ר צבי הירש אב"ד אה"ו בתשובה זו". ולי נראה דחוקה השערתו⁸⁷⁴.

קסולכן נראה בפשיטות ש"מה"ו אברהם נ"י אב"ד דק"ק פאסוואל" שבשו"ת תפארת צבי הוא "מוהר"ר אברהם אבלי אב"ד בק' פאסוועל" שבתשובה דידן⁸⁷⁵, והוא ש"ב של מוהר"ר אברהם אבלי פאסוועלער אבד"ק ווילנא - כנזכר בתשובה דידן, ומוצא שניהם מפאסוואל (ששם שימשו ברבנות גם זקנו ואביו ואחיו של מוהרא"א פאסוועלער אבד"ק ווילנא; ראה עיר וילנא ע' 19, ונעתק במאמרו של הר"ר זריצקי בהקדמה לס' באר אברהם הנ"ל), ושניהם נקראו בשם "אברהם אבלי" (ע"ש אבי זקנם, ראה עיר וילנא ובאר אברהם שם), ובטעות נתערבבו שני האנשים האלו⁸⁷⁶.

קסא*

קסבבבאר אברהם הנ"ל (ע' 20) נדפס גם צילום נוסף של כתב-ידו, מחידושים הנדפסים בספרו הנ"ל, ונמצאים במקורם בספרית מוסקבה.

קסג[בהשקפה ראשונה נראה כתב-היד שונה בשני צילומים אלו, אך לאחר העיון נראה ששניהם נכתבו ע"י אותו אדם; אלא שהחידושים נכתבו בגיל צעיר יותר ובאופן מסודר יותר מאשר בתשובה].

קסדלאחר עיון נוסף והשוואה מדוקדקת הצלחתי לזהות על פיו כרך נוסף של כת"י אנונמי בספריה (מספר 389), שזה שנים השתדלתי לזהות את מחברו, ועפ"י הנ"ל אפשר לקבוע שהוא כתב ידו של מוהר"ר אברהם אבלי פאסוועלער אבד"ק ווילנא. וזה תיאורו:

קסהחדושים על ש"ס ורמב"ם וכו'. גדלו 18 X 11 ס"מ. 66 דפים.

קסוהדפים ממוספרים, אך מהמיספור ומהתוכן נראה שנכרכו כאן קטעי כמה כרכים נפרדים. וזוהי רשימת הדפים ותוכנן :

קסזדפים א-ב: בענין קדושין לחצאין. חסר התחלה וסיום.

קסחדפים מא-מט: בראשי כמה עמודים "לשיטת חכ' וה"א משארסתני נ' . . .". חסר חתחלה.

קסטדפים יח-כד, לג-מ: חידושי מס' ב"ק דפים ג-ה.

קעדפים ה-יב: בענין חזקה. חסר התחלה וסיום.

קעאדפים יג. מח-נ. נג-ט. סא-ח. ע-פב: חי' רמב"ם וטור, אהע"ז וחו"מ.

קעבבכ"מ מציין לח"א ח"ב ח"ג וה"ה, ל"מחודשים" ול"קונט' השייך לקדושת דמים".

קעג*

קעדועדיין אין אנו יודעים כיצד הגיעו כל תשובותיו וחידושיו הנ"ל למחנה חב"ד. ואפשר קשור הדבר להמסופר בעיר ווילנא ע' 29 בשוה"ג "ביד בני חורגיו הר"ר אהרן דוד גארדאן (שקלאווער) ואחיו הר"ר אברהם שמעון מאבאלניק, נשארו שלש אמתחות גדולות מלאות שאלות הנשלחות אליו, ותשובותיו ממנו עליהם, ושני האחים האלה סדרו כמו ששים תשובות ויקראום בשם "באר אברהם" ולא נדפסו (ק"נ צד 231), וכלם נשארו בידי הר"ר אהרן דוד הנ"ל. אחרי מות הרא"ד בעיר שקלאב (י"ב אב תרי"א) ט"ו שנה אחרי מות הג"מ "אבלי" מיום ליום, נשארו הכתבים ביד בנו הר"ר יהודא ליב גארדאן (חתן הגביר החסיד ר' יוסף ביחאווסקי הארצעוויצער בנאוואהראדאק, פלך צערניגאוו). חותנו הרי"ב הזה, היה קרוב להגאון החסיד ר' מענדעלי ליבאוויצער, וליד האחרון באו כל הכתבים הנ"ל".

קעה[ר' יוסף ביחאווסקי הוא כנראה ממשפחת מוהר"ר חיים אליעזר ביחאווסקי (מו"ל דרך מצותיך ועוד) שהיה "נכד גיסו של רבינו אדמו"ר האמצעי זי"ע⁸⁷⁷" (שער דרך מצותיך), שא"כ הי' נכד דודו של אדמו"ר ה"צמח צדק", שקוראו כאן "הגאון החסיד ר' מענדעלי ליבאוויצער", ושלידו "באו כל הכתבים הנ"ל"].

קעוכת"י אשל אברהם להגאון מבוטשאטש
רגיל היה הגאון הקדוש מוהר"ר אברהם דוד מבוטשאטש, לרשום בכל יום כל חידוש בתורה שעלה במחשבתו. כך נהג במשך חמישים שנות רבנותו ביזלוביץ (תק"נ – תקע"ד) ובוטשאטש (תקע"ד – תר"א). כך נקבצו רבבות ניירות כתובות, חדושים והערות השייכים לד' חלקי שלחן ערוך, תנ"ך, ש"ס וכל עניני תורה, שכל אלו לא נדפסו בחייו.

קעזבקובץ יגדיל תורה נ ע' יג ואילך, סקרתי את סדר העתקת, סידור והדפסת חדושיו השייכים לד' חלקי שלחן ערוך, במשך השנים תרל"א – תרצ"ג; ולפי זה – את בירור תקופת כתיבת כתבי היד דלקמן.

קעח*

קעטשלוש חוברות מחידושיו נמצאות כיום באוסף כתבי-היד שבספריה, שלושתן בכת"י המעתיק - נינו ונכדו, מוהר"ר ישראל ארי' ליב וואהרמאן. וזה תיאורן:

קפא) כת"י מס. 760. הערות השייכות לד"ח שו"ע, סיומים לכמה מסכתות, חי' תנ"ך ש"ס סידור ועוד.

קפאכולו כת"י ה"ר ישראל אריה ליב וואהרמאן - נין ונכד המחבר, שהעתיק ההערות כפי שבאו לידו - שלא לפי סדר השו"ע וכיו"ב. ההערות מסומנים באותיות א-תקפט. קטעים מועטים נעתקו בספר "אשל אברהם מהדורא תנינא" ומסומן בהם בצד הגליון "נעתק" או "נדפס". בסופו "השמטות דעת קדושים" (לא אלו שנדפסו), וחי' למס' פסחים דף ט'.

קפבגדלו 17 X 21 ס"מ. קיט דף [12 דף האחרונים - ההשמטות וחי' הנ"ל].

קפגב) כת"י מס. 758. הערות השייכות לחו"מ. נחלק לאותיות [כמה מאות אותיות שנסמנו בין מא- א'תתקפו (נראה שנעתקו מחיבורו שכלל כ2000- אותיות בד"ח שו"ע), ולאח"ז אותיות א-תתקא].

קפדכולו כת"י ה"ר ישראל ארי' ליב וואהרמאן - נין ונכד המחבר.

קפהבתחלתו בא מפתח - לפי סדר הסי' בשו"ע.

קפוולאח"ז "מפתח ההשמטות" - הכולל רסט אותיות (שלא נדפסו ב"כסף הקדשים").

קפזבסופו: 1) העתק מהסידור נהורא . . שנדפס בסופו דברים אחדים מאא"ז . . אבדק"ק בוטשאטש . . ובזמנים הללו השמיטום המדפיסים ע"כ העתקתי . . למשמרת. 2) "בני ה"ה הרבני מ' ישראל ארי' ליב יצ"ו הראה לי . ." (כנראה שהוא העתק מהרא"ד, וכתב זה על בנו הריא"ל). 3) תנאים מהרא"ד עבור בנו צבי הירש. 4) "העתק צוואת אביו הזקן . . אברהם . . בשנת ת"ח . . ובא הנה ק"ק נדבורנא . .".

קפחגדלו: 17 X 21 ס"מ. (93 דף). (בשוה"ג נסמנו הגליונות).

קפטג) כולל ג' גליונות נפרדים: 1) הלכות מליחה (חלקו נדפס ב"דעת קדושים", ונסמן ליד כל קטע אם נדפס). 2) לקוטים מחידושי פרי מגדים, פתיחה להלכות שחיטה (חסר בסופו, ונמצא כג סעיפים). 3) גליון בן 2 דפים, עם כמה קטעים בלתי מסומנים.

קצכולו כת"י ה"ר ישראל ארי' ליב וואהרמאן - נין ונכד המחבר.

קצאבראש הגליון השני, חותמת : ישראל ליב וארמאן.

קצבגדלו 17 X 21 ס"מ. (16, 8, 2 דף).

קצג*

קצדבקובץ יגדיל תורה נ.י. נ ע' כג-מח, פרסמנו כ-50 קטעים מתוך כתבי יד אלו, השייכים לאו"ח סי' א-ריד.

קצהאח"כ פנה אלי הרב יוסף בוקסבוים ע"ה, בבקשה שניתן להם את תצלום כתבי-היד האלו, כדי שיוכלו להדפיסם ב"שלחן ערוך השלם" שבהוצאת מכון ירושלים.

קצוצלמתי ומסרתי, ומאז ואילך הולכות ומתפרסמות במהדורה זו חדושי אשל אברהם, במהדורה קמא (לבוב תרמ"ו), מהדורא תנינא (בוטשאטש תרס"ו) ומהדורא תליתאה (מתוך כתבי היד שלפנינו).

קצזשאלת אדמו"ר הצמח צדק אצל אדמו"ר הזקן
לפנינו שני תצלומי כתי"ק נדירים שלו בהלכה:

קצחא) שכתב בימי עלומיו, בשבתו אצל כ"ק זקנו אדמו"ר הזקן.

קצטב) שכתב בשנותיו האחרונות, בתקופת ימי חליו.

ר*
מתוך רוב כתביו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, שהגיעו לידינו, נדפסו קרוב למאה כרכים, בהלכה וחסידות וחקירה. והוא בנוסף לחלק גדול מכתביו שנשרפו בשריפות הגדולות בליובאוויטש (ראה ספריית ליובאוויטש ע' לג).

ראכמעט כל מה שהגיע לידינו נכתב אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן, בכ"ד טבת תקע"ג; כאשר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק הי' בן 23.

רבלכן נדיר ביותר לפגוש ענין בהלכה בכתב-יד-קדשו, שכתב בימי חרפו, בתקופת ימי כ"ק אדמו"ר הזקן. ארכו של ענין זה הוא 4 עמודים בכתי"ק, ואחרי סיום הדיון בנושא, מוסיף ומספר, שהוא הציע את הנושא לפני "כבוד אדוני אבי זקני הגאון שי', ושאלתי ממנו כל זה, ואמר לי שכעת אין לו פנאי וצריך עיון. אך אמר לי...".

רג*
אודות ימי ילדותו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק מסופר בבית רבי ח"ג בתחלתו: "בהיותו בערך בן ב' שנים נפטרה אמו ע"ה, ולקחו זקינו רבינו הגדול נ"ע לביתו וגדלו ואמנו בהשגחה יתירה בגוף ונפש כו', ובוצין בוצין מקיטפי' ידיע ... ורובי תורותיו בנגלה וחסידות התחיל לכתוב עוד בחיי זקנו רבינו הגדול".

רדאודות כתיבתו בחסידות בתקופה זו מסופר בס' התולדות אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (תש"ז, ע' 9), ובהוספות לס' מאמרי אדמו"ר הזקן – הקצרים ע' תרז.

רהבמפתחות לסדרת צמח צדק (ע' קפו), נזכר התאריך הכי מוקדם לכתיבתו בנגלה – אודות גט שנכתב בשנת תקע"ג, היינו שכתיבת התשובה היא אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הזקן.

רוכאן לפנינו רואים אנו לראשונה, ממה שכתב בימי חרפו בהלכות עגונות, ואשר את שאלותיו בסוגיה הציע לפני זקנו אדמו"ר הזקן, ומה שהשיב לו על כך.

רז*
יש מספר מקומות בתשובותיו, בהם מוסר דברים מפי זקנו "ששמעתי ממנו בעצמו ... זכורני שכן עשה ... בפירוש שמיע לי מני' דמרן כאאזמו"ר ... זכורני כד הוינא טליא התיר אאזמו"ר הגאון נ"ע ... זכורני שבלאזני ראיתי⁸⁷⁸ ממה שהובא לו ... עיני ראו בלאדי שאדמו"ר נבג"מ אסר ... שמעתי ממו"ר א"ז נ"ע", וכיו"ב (נלקטו במפתחות לסדרת צמח צדק ע' קנו-ז).

רחאמנם כל אלו הם מה שכתב בשנים הבאות, שזוכר ממה שראה ושמע אצל רבנו הזקן. משא"כ כאן היא רשימה שרשם מיד אז בשעתו, ומזכיר בה את אדמו"ר הזקן בברכת החיים "הגאון שי'".

רט*
עוד מסופר בבית רבי (ח"ג פ"ו) "נחלה מאד בחדש כסלו דשנת תר"ך, והי' חולה יותר מששה שנים רצופים עד פטירתו, ונתקיים בו והוא מחולל מפשעינו כו' ... היו מגישים שאלותיהם בצעטליך ע"י המשרתים ועל ידם הי' משיב להם בקצרה בע"פ או בכתב".

רימעטים הם כתי"ק משנים אלו, וניכרים הם בכתיבת יד רועדת (ראה גם לקמן פרק ‎קלט). אחד מהם הוא המתפרסם בזה.

ריאהנדפס כאן הוא ענין בהלכה, שכתב אדמו"ר הצמח צדק ונדפס בחידושים על הש"ס (פ, ד). אמנם בשנותיו האחרונות הוסיף הגהה זו, אשר היא לא הגיעה לידי מדפיסי ספרי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ולא נדפסה שם.

ריב*

ריגא) מה שכתב בימי חרפו (בענין נאמנות עד אחד במלחמה, שמת בעלה):

רידולא ידענו לתרוצי להא מילתא. והייתי פעם א' אצל כבוד אאז"ק מו"ר הגאון שי', ושאלתי ממנו כ"ז, ואמר לי שכעת אין לו פנאי וצריך עיון. אך אמר לי, שהא בעי'⁸⁷⁹ היא בקברתיו ג"כ, וכמ"ש ה"ה פי"ג מה"ג⁸⁸⁰.

ריה*

ריוב) מה שכתב בערוב ימיו (בענין הנחת תפלין בחול המועד⁸⁸¹):

ריזהגה, אמנם עכשיו המנהג כדעת הרב"י בש"ע סי' לא, שאין מניחין תפילין בחוה"מ, וכ"ד ביאורי הגאון ר"א ז"ל סי' לא סק"ד.

ריחהתנ"ך של רבינו ה"צמח צדק"
מלבד גודל חשיבותו ודיוקו של התנ"ך הזה, וגודל קדושתו בזה שרבינו ה"צמח צדק" השתמש בו, יש בו עליו גם כתב-ידם-הקדושה של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע וכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.

ריטאמירת ההפטרה מתנ"ך
על כריכת התנ"ך מבפנים ישנה מדבקה, שעליה כותב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

רכמספרי הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר צמח צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והי' אומר בו ההפטורה.

רכאומדוע דייק רבינו הצמח צדק לאמר את ההפטורה מתנ"ך דוקא, ולא הסתפק באמירתו מתוך החומש, כרגיל. בזה חייבים אנו להקדים את שיטות הפוסקים באמירת ההפטורה. וכך כותב רבינו הזקן בשלחן ערוך שלו (סימן רפ"ד ס"ד):

רכבאע"פ שס"ת החסר אפי' אות א' אין קורין בו אבל בהפטרה אין צריך שיהא הנביא שמפטירים בו ספר שלם אלא די בפרשה שמפטירין בה.

רכגמקור הדברים הוא מדברי המ"א בתחלת הסימן. אמנם האלי' רבה דן בדבריו ומסיק:

רכדעדיף שיקראו מס' נביאים שלם הנדפסין.

רכהדבריו מובאים גם בפרי מגדים (אשל אברהם רס"י רפ"ד) שהביא את דברי המ"א, ומסיק:

רכווע' א"ר אות ג' טוב יותר לקרוא הפטר' מתנ"ך מלקרות בהפטורה הנדפס לבדה בחומש.

רכזנראה שרבינו ה"צמח צדק" רצה להחמיר כדעת האלי' רבה והפרי מגדים והיה אומר ההפטרה מתוך תנ"ך שלם. ובחר בתנ"ך מדוייק כנ"ל, ומעלה נוספת בו, שנסמנו בו כל ההפטרות.

רכחדיוקו של התנ"ך
התנ"ך הזה נדפס בשנת תכ"ו-ז באמסטרדם. ואודותיו כותב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (בדף הראשון של הספר, שבו נדפסו ההסכמות):

רכטכ' בשפתי ישנים וז"ל תנ"ך מוגה מאד ומדויק על ידי כמה וכמה חכמי ישראל וחכמי נוצרים ולא נמצא בו טעות כלל ובגליון פי' קצת מלות בלשון רומא נדפס יפה מאד, דפוס אמשטרדם תזכ"ה.

רלהתחלת הדפסת היתה בשנת תכ"ו, כמפורש בשער [החלק השני; שער החלק הראשון חסר אצלנו]: "בשנת והיתה ... 5426". אלא שלאחר סיום ההדפסה, הוסיפו בתחלתו גליון ההסכמות וההקדמות, בלה"ק ובלטינית, ושם חותמים המסכימים "שנת תזכה". ובלטינית: 5427; 1667.

רלאהוצאה זו רשומה אף באוצר הספרים של בן יעקב (תנ"ך 240), ורשם עליו שנדפס באמ"ד תל"ב (ועפ"ז נרשמו באוצר הספר העברי של וינוגרד כשתי הוצאות נפרדות - אמ"ד 356, 402). ובא לו זה מחמת שפיענח את שנת תזכ"ה שהיא לפ"ק. אבל האמת שהיא לפ"ג, והיינו שנת ה'תכ"ז. ואפשר שאף שטיינשניידר (897, המצויין אצל וינוגרד שם) התכוין למהדורה זו.

רלבלמרות העובדה שתנ"ך זה "לא נמצא בו טעות כלל", ודוקא בשל כך, בחר רבינו ה"צמח צדק" לעיין ולהעיר במספר מקומות על טעויות הדפוס ודיוקי הנוסח שבתנ"ך, כדלקמן.

רלגהגהות רבנו ה"צמח צדק"
במספר מקומות רשם רבינו ה"צמח צדק" על גליונות התנ"ך: 1) סדר ההפטרה, במקום שיש בה חלוקי מנהגים. 2) מקום התחלת שני שלישי וכו', שהם לא נסמנו בתנ"ך הזה. 3) טעויות הדפוס ודיוקי הנוסח שבתנ"ך. מכך רואים אנו, שמלבד אמירת ההפטרה בתנ"ך הזה, הוא גם שמע בו קריאת התורה והרבה לעיין וללמוד בו. ויתירה מזו, על פי הדפים המשומשות שבספר התהלים נראה שגם היה רגיל לומר בו תהלים.

רלדההפטרות שיש בהם חלוקי מנהגים
וכיון שהיה אומר בו את ההפטרה מסתבר שבדרך כלל הסכים למנהג ההפטרה הנדפס בספר הזה, אמנם במספר מקומות העיר על הגליון אודות מנהג אמירת ההפטרה. והמעניין הוא, שלא תמיד המנהג שהעיר עליו רבינו ה"צמח צדק" הוא המנהג שלנו באמירת ההפטרה:

רלההפטרת בראשית:

רלולפי הנדפס בסימני התנ"ך מתחלת ההפטרה לפרשת בראשית: כה אמר גו'. רבינו סימן עיגול אצל: "הן עבדי אתמך בו", ורשם על הגליון: "הפטרת בראשית".

רלזאמנם מנהגינו (נדפס בסידור ב"סדר ההפטורות שיש בהם חלוקי מנהגים") הוא כנדפס בתנ"ך הנ"ל (דלא כהערת ה"צמח צדק"): בראשית - כה אמר גו' - יגדיל תורה ויאדיר.

רלחבקשר למנהג כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עדיין לא נתברר אל נכון, כי בהערות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע לסידור תורה אור (הוצאת קה"ת ע' 488) כותב:

רלטוכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה [הוא כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע] הי' אומר רוב ההפטרות כמנהג ספרדים, וארשום אותן הרשומות בזכרוני" והולך ומונה י"ב הפטרות, ואצל פרשת בראשית אינו כותב כלום.

רמהפטרת ויצא:

רמאלפי הנדפס בסימני התנ"ך מסתיימת ההפטרה לפרשת ויצא בתיבות "על תלמי שדי". רבינו סימן עיגול אצל: "ובנביא העלה גו' ובנביא נשמר", ורשם על הגליון: ע"כ ע' רמב"ם. והיינו מ"ש הרמב"ם בסוף סדר אהבה אודות נוסח ההפטרות: ויצא יעקב - ועמי תלואים למשובתי, עד: ובנביא העלה.

רמבבהערות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מביא מנהג כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע: פ' ויצא ועמי תלואים עד על תלמי שדי ואח"כ ויברח יעקב עד ובנביא נשמר (היינו ב' פסוקים הראשונים).

רמגוכן הוא מנהגינו, כנדפס בסידור ב"סדר ההפטורות שיש בהם חלוקי מנהגים".

רמדהפטרת צו:

רמהלפי הנדפס בסימני התנ"ך מסתיימת ההפטרה לפרשת צו בתיבות "כי באלה חפצתי נאום ה'". רבינו רשם אצל התיבות "ונכרתה מפיהם": "ע"כ ע' גר' ורד"א וכ"כ בפרד"ס ב' ר"ק. והיינו מ"ש באבודרהם ב"סדר הפרשיות וההפטרות": "צו את אהרן, עולותיכם ספו על סבחיכם עד ונכרתה מפיהם ומסיים אל יתהלל חכם בחכמתו וגו'". ובפרד"ס לרש"י בסדר ההפטרות: "יפטירו בעולותיכם לצו את אהרן ... ואמר רבינו קלונימוס איש רומי שבמקומו בעולותיכם אין מוסיפין".

רמובהערות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מביא מנהג כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע: צו עד ונכרתה מפיהם ואח"כ כה אמר הוי' אל יתהלל.

רמזוכן הוא מנהגינו, כנדפס בסידור ב"סדר ההפטורות שיש בהם חלוקי מנהגים".

רמחהפטרת שמיני:

רמטלפי הנדפס בסימני התנ"ך מסתיימת ההפטרה לפרשת שמיני בתיבות "וילך כל העם איש לביתו" (ששם נסמן על הגליון: ע"כ). רבינו סימן עיגול אצל התיבות "כל אשר בלבבך לך עשה כי ה' עמך" ורשם על הגליון: "ע"כ ע' רמב"ם". והיינו מ"ש הרמב"ם בסוף סדר אהבה אודות נוסח ההפטרות: "ויהי ביום השמיני - ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל עד כל אשר בלבבך".

רנאמנם מנהגינו (נדפס בסידור ב"סדר ההפטורות שיש בהם חלוקי מנהגים") הוא כנדפס בתנ"ך הנ"ל (דלא כהערת ה"צמח צדק"): שמיני - ויוסף עוד דוד גו' - וילך כל העם איש לביתו.

רנאבקשר למנהג כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע וכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עדיין לא נתברר אל נכון, כי בהערות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הנ"ל לא מובא מנהג הפטרת פרשת שמיני.

רנבהגהות למסורה
ויקרא יח, יד:

רנגנדפס לא תקרב, בפתח הרי"ש, והגיה: קמץ בזק' כמ"ש במ"ג ר"פ ויקרא.

רנדוהיינו מ"ש שם: א"ב מן חד חד קמץ בזקפא וסי' ... תקרב, ערות אחי אביך.

רנהמלכים א א, א:

רנונדפס יחם לו, והעיר: כצ"ל ע' מכלול וכ"מ במ"ק פ' שופטים.

רנזוהיינו מ"ש במכלול "יחם .. או יאמר האית"ן בחירק ... ולא יחם לו (מ"א א). ובמסורה קטנה למ"ש בפ' שופטים (יט, ו) "יחם לבבו": ב' א' קמץ וא' פת'.

רנחישעיה לח, יד:

רנטנדפס כסוס עגור גו' הוי' (בניקוד אדני) עשקה, ותיקן: אדני ע' מערכות.

רסוהיינו מ"ש במערכת אות האלף: אדני ... דין סימניהון ... עשקה, כסוס עגור כן אצפצף.

רסאירמיה טו, יד:

רסבנדפס והעברתי, ותיקן על הגליון: והעבדתי.

רסגתהלים ל, ט:

רסדנדפס אליך גו' ואל הוי' (בניקוד אדני) אתחנן, ותיקן: אדני ע' מערכות.

רסהוהיינו מ"ש במערכת אות האלף: אדני ... דין סימניהון ... אתחנן, אליך י"י אקרא תנינ' דפסו' [פעם שניה שנזכר שם ה' בפסוק].

רסושם צ, יז:

רסזנדפס ויהי נעם אדני אלקינו, והעיר: כצ"ל ע' מערכות.

רסחשם קיח, י-יב:

רסטנדפס אמילם בקמץ הלמ"ד, ותיקן: לם, לם, לם. ע' סוף המערכות.

רעוהוא בפסיקתא דכתובים: אלין פתח באתנח ... אמילם, וכולהון תלתא.

רעאשם קיט, קטז:

רעבנדפס כאמרתך. ותיקן: באמרתך [ולא מצאתי עד"ז לע"ע].

רעגעזרא ח, יד:

רעדנדפס ומבני בגוי עותי וזבוד, והעיר: וזכור ק' ע' מערכת אות ד' ויש שם ט"ס וצ"ל ב' כתיב ד' וקרי רי"ש.

רעהושם נדפס ב' מלין כתיב ר' וקרי ד' ... וזבוד, ומבני בגוי.

רעותשובת הרד"ל מביחוב
בארכיון הספריה נמצאת תשובת הגאון מוה"ר דוד לוריא מביחוב, אל הגאון החסיד מוה"ר ישכר בער הלוי הורביץ, רבה של ליובאוויטש.

רעזהתשובה עצמה נדפסה בקובץ יגדיל תורה נ.י. מה ע' צז. וכאן בא תצלום המכתב המצורף לתשובה זו.

רעח*

רעטהשאלה היא בענין כשרות גט, ובמכתב שאלתו הוא כותב אל הרד"ל: "ואדמו"ר שי' [הוא כ"ק אדמו"ר הצמח צדק] אינו כעת בביתו⁸⁸², לכן בקשתי כפולה מכת"ר, ימחול להשבני דבר בזה כיד ה' הטובה עליו".

רפעל כך משיבו הרד"ל:

רפאבע"ה יום ב' י"א מנחם תקצוא"ו בוחאב ישן יצ"ו

רפבכבוד ידידי הרב המופל' חו"נ הוותיק מו"ה ישכר בער הלוי הורוויץ נ"י

רפגמכתבו קבלתי, וידע נאמנה שכמעט גדרתי בעצמי לא להשיב שום תשובה עד כמה שנים אי"ה כאשר הסכמתי בלבבי, אך לאהבתו עשיתי רצונו פ"א, ועל להבא בקשתי כפולה לא להטרחני בכאלה, כי אין חפצי בכך. ומה גם שהוא קרוב ולפני גדולי' לפני כבוד הרב הגדול המפורסם וכו' מוהרמ"מ נ"י⁸⁸³, ומה ירצה לסוך שמן מפך ריקן שלי.

רפדזאת [אדרשנו] לטובה, אי"ה בבא של' הרב הג' מוהרמ"מ לביתו, ידרש דעתו הרמה על ככה ויודיעני אי"ה בצירוף טעמו ונימוקו.

רפההכ"ד הכותב בחפזון מרהיטת הב"ד⁸⁸⁴ (והאיש המביא הלך בחזרה אתמול. מחולשא דתעניתא לא יכולתי להעתיק לו תשובתי).

רפודוד בא"א מו"ה ידל לוריא נ"י

רפזרצוני חזק שיודפסו כולם ויפוצו מעיינותיו
לפנינו מכתב כללי לאנ"ש, שכתבו בני כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" אחר הסתלקותו, אודות השלום שסיכמו בינם⁸⁸⁵.

רפחאחד הדיונים בין האחים היתה חלוקת הכתבי-יד-קודש של כ"ק אביהם אדמו"ר ה"צמח צדק". על כך מבארים כאן הטעמים, שלא כדאי לחלקם, כי אם שישארו כחטיבה אחת.

רפטכמו כן נזכרת החלטה זו באגרת נוספת, שכתבו באותה תקופה (ספריית ליובאוויטש ע' לו): "הוסכם אצלינו שלא נחלק הכ"ק הנשארים, ויהיו מונחים בבית כ"ק ז"ל הכ"מ, והעמדנו שומרים כנצרך".

רצביתו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נשרף בשנת תרכ"ח (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת מא), והכתבים נשמרו בבית כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

רצאבאגרת שכתב כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בשנת תרנ"ג (ספריית ליובאוויטש שם): "כ"ק אאמו"ר [מוהר"ש] זצוקללה"ה נ"ע זיע"א, שלקח הכ"ק של כ"ק אאזמו"ר זצוקללה"ה נ"ע זיע"א רובם ככולם, ולאחיו דודיי הרבנים זצ"ל נשאר רק מעט, כמו ביכעל א' או ב' (וזה מה שהי' אצלם מקודם שבאו הכ"ק לידו)".

רצב*

רצגבשולי האגרת מודיע כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אודות הביכלאך (כתבי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"), שברצונו למסרם תיכף לדפוס, שיפוצו ויתפשטו מעיינותיו חוצה, וכמכתבו הידוע של הבעל שם טוב, שנדפס בכתר שם טוב בתחלתו: "ושאלתי את פי משיח, אימת אתי מר, והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה".

רצדתשובותיו של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" נמסרו מיד אז לעריכה ולדפוס, ונדפסו במשך השנים תרל"א-תרמ"ד (ראה לעיל פרק ‎נט). אמנם דרושי החסידות שלו לא נדפסו אז, רק כעבור שנים רבות, בסדרת "אור התורה".

רצה*

רצויחד עם האגרת הזאת היתה מונחת במעטפה גם אגרת אדמו"ר מהרי"ן מניעזין (דלקמן פרק ‎קמו), ואגרת בני כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (דלקמן פרק ‎קיא). ועל המעטפה רשום בכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

רצזמכתבי כתבי יד (אאזמו"ר של זוגתי) הרה"ג הרי"נ, בן כ"ק אדמו"ר הרב צ"צ.

רצחונלוה לזה עוד ב' מכתבים.

רצטא' בצירוף חתימת הרב רי"ל

ש[בצירוף חתימת] הרב ר' חיים שניאור זלמן

שאב' [בצירוף חתימת הרב ר' חיים שניאור זלמן]

שב[בצירוף חתימת] כ"ק אאזמו"ר מוהר"ש. וכי"ק מתחיל ובדבר, וכן מעל"ד, הוא כי"ק.

שג*
[קיץ תרכ"ו]

שדלכללות אנ"ש המופ' וו"ח והנגידים, וביחוד להרבנים שבכל אתר ואתר שי', וד' המברך את כל יברכם בברכה הנאותה לכאו"א ברו"ג כנפשם

שהבטחונינו חזק שעדיין לא נפסק עוז התקשרותם באהבה נאמנה ונפש חפיצה לכ"ק אאמו"ר ז"ל נ"ע הכ"מ, ומפאת זאת גם עתה נאמנה רוחם אתנו כולנו כימי קדם, ומבלי ספק נודיע להם הגמר שהי' בינינו בזה"ל, גמרנו לייסד השלום בינינו האחים כרצון כ"ק אאמו"ר ז"ל נ"ע הכ"מ, שיהי' שלום בינינו מעתה ועד עולם ... ולחזק השלום תמיד גמרנו שנתוועד יחד בחדר הורתו של כ"ק אאדמו"ר ז"ל נ"ע הכ"מ פעם בשבוע, ובאנו כולנו עה"ח...

שוובדבר הכי"ק ... שעדיין לא נתחלקו, הננו להודיעם כי נשאר בס"ה ארבעים ביחלעך, אשר עשרים מהם על נגלה ועומדים להדפיסם לכן א"א לחלקם כלל, והעשרים הנשארים מדא"ח הנה ... כשיחלקו עשרים ביחלעך על שמונה חלקים⁸⁸⁶ יגיע לנו שני ביחלעך וחצי...

שזוהננו בטוחים ובזכות אבותינו הק' שישים שלום בינינו האחים ובכללות אנ"ש שי' לקיים הנ"ל וה' יברך את עמו בשלום.

שחכאוות נפשכם ונפש ידידם דו"ש מלו"נ

שטחיים ש' זלמן

שיידידם דו"ש ישראל נח

שיאובדבר הביחלעך, באמת רצוני תיכף אי"ה, שיודפסו אי"ה, ויתפשטו מעיינותיו חוצה, כמ"ש בכש"ט, ידידם דו"ש מלונ"ח

שיבשמואל

שיגמעבר לדף נכתב שוב:

שידובדבר הביכלעך רצוני חזק שיודפסו כולם ויפוצו מעיינותיו כו', כמ"ש בכש"ט, ידידם דו"ש מלנו"ח

שיהשמואל

שיומכתב כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
המכתב שלפנינו אבד במשך שנים – ואח"כ חזר ונמצא בגניזה:

שיזבשנת תשכ"א נשלח בוך (תכריך כתב-יד של חסידות חב"ד) מסויים אל ספריית חב"ד לבדיקה. את הבוך שלח אחד מגזע חב"ד ר' שמואל בער לייקין, אל הספרן ר' חיים ע"ה ליברמן. השולח לא ידע מה מכיל הבוך וביקש מהספרן שיברר זאת עבורו.

שיחבכ"ז ניסן תשכ"א השיב לו הספרן שזהו כרך המכיל העתקות שונות של דרושי חסידות, אמנם יש בו שני דפים כתב-יד-קודש רבותינו: א) 2 עמודים כתי"ק אדמו"ר הצמח צדק. ב) עמוד אחד כתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, מכתב שכתב אל הרב המפורסם ר' חיים יעקב ווידרעוויץ.

שיטכעבור שנים רבות, בשנת תשל"ט, עסקתי בעריכת קטלוג לכתבי-היד שבספריה. כשבדקתי את הבוך הנזכר (מספרו 167) ראיתי בו מודבק העתק מכתב הנזכר של הספרן, אמנם את שני הדפים כתי"ק לא מצאתי בתוכו.

שכשמא נשלח הבוך בלי שני הדפים האלו. שמא נגנבו אח"כ. ניסיתי לברר אצל ר' חיים ליברמן, אך הוא לא ידע מה לומר לי בזה.

שכאבלית ברירה רשמתי בקטלוג: "לפי מכתב המונח בו היו בו גוכתי"ק הצ"צ (2 עמ') (נמצא רק צילום) ומכתב בגוכתי"ק אדמו"ר מהר"ש אל ה"ר חיים ווידרעוויץ (חסר)".

שכבכעבור משך זמן, בשנת תשמ"א, עסקתי בעריכת אגרות-קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. שוב חזרתי לנושא הזה, ניסיתי לברר היכן הוא המכתב הנזכר, ולא הצלחתי לברר מאומה.

שכגשוב חזרתי לנושא בשנת תשנ"ג, כשערכתי את המהדורה החדשה והמושלמת של אגרות-קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. אמנם המכתב הנזכר לא נמצא. למרות העובדה, שלפי שם הנמען (מחשובי רבני חב"ד בתקופה ההיא, והמכין לדפוס את שו"ת חידושי ופס"ד אדמו"ר הצמח צדק) צריך הוא להיות בעל תוכן חשוב.

שכדשוב נודע לי, כי גם ידידי הר"י שי' מונדשיין נטפל בבעיה זו, וכך הוא כותב לי:

שכהעלה בדעתי לחפש אותו אצל יורשיו. ולא הייתי מחפש כסומא בארובה, אלמלא נתקלתי בספר זכרונותיו של לייקין, ועל-פיו הצלחתי לאתר את בתו. שאלתי אותה ע"ד כתבי-יד של אביה, והיא שמחה מאוד שמישהו מתעניין בכתביו... ובקושי הצלחתי להסביר לה שכוונתי לכת"י שהיו בבעלותו, ולא בכת"י שהוא עצמו כתב בכת"י. ואמרה לי שספרייתו הועברה לאוניברסיטת טוראָ בנ.י. כשהייתי במחנכם בשנת תשמ"ח נסעתי לשם, ונתגלגלתי מספרן לספרן, מפקיד לפקיד וממנהל למנהל, וכמובן יצאתי בידיים ריקות.

שכוכך נמשך הדבר עד לכ"ז אלול תשנ"ט, כאשר הרה"ת ר' שאול שי' וילהלם מטלפן לי מדטרויט, מספר לי כי התמים יוסף שי' לוין מצא תצלום ביכל בגניזה שבספריה העירונית, ושואל אותי אם הביכל הזה נמצא כבר בספריה.

שכזהשבתי לו כמובן שהביכל נמצא, אמנם אמרתי לו שיברר מיד אם בתצלום הזה נמצא גם הדף החסר - מכתב כתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אל הגאון הרב החסיד ר' חיים יעקב ווידרעוויץ.

שכחהוא הלך מיד לבדוק, וכעבור כמה דקות מטלפן לי ומבשר שהתצלום נמצא בו. וכי הוא עומד להגיע לר"ה ויביא אתו את התצלום.

שכט*

שלתוכנו של המכתב לא נתברר עדיין, רק זאת אשר הגרח"י וידרעוויץ כתב קונטרס ושלח אותו לעיון אל כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, אשר התחיל לעיין בו, אמנם מסיבות בריאות וטרדות עדיין לא סיים. ועכ"ז כותב שישתדל לקבוע זמן לעיין בו כראוי.

שלאבנוסף לקונטרס הזה כתב לו הגרח"י מכתב, שעליו השיב כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע בנפרד, והמכתב הזה לא הגיע לידינו.

שלבבשולי המכתב מתעניין אצלו כ"ק אדמו"ר מוהר"ש אודות כמה מבני אנ"ש, אמנם גם כאן לא נתברר תוכן הענין.

שלג*

שלדב"ה

שלהכ' אה' ידידי הרב המופל' המפ' ווח"ס מו"ה⁸⁸⁷ חיים יעקב⁸⁸⁸ נ"י

שלומכ' קבלתי, ומוס"פ⁸⁸⁹ תשובתי. ובד' הקונט' שלו, ראיתי אבל מעט עדיין, מפני העדר בריאותי מהארמא[טיז] וגודל טרדתי, ועכ"ז אבל אקח מועד ע"ז לעיין כראוי.

שלזויקבל החוה"ש והברכה מאדה"ש כנפשו וידידו דו"ש מלונ"ח⁸⁹⁰

שלחשמואל

שלטיודיעני אם [בקרו?] בני מאנ"ש ר"ד נ"י, ור"ן נ"י, ואם הם במיקאריע.

שממעטפות כתי"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע
לפנינו תצלומי מעטפות בכתב-ידו-הקדושה, שאותם שמר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע במעטפה מיוחדת, ורשם עליה:

שמאמעטפות – קאנוערטין – כתובים בל' רוסיא ואשכנז, כי"ק הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק אדמו"ר מוהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

שמבתשובת הרה"ק מרדכי שניאור זלמן שניאורסאהן
את התשובה שלפנינו כתב הגאון החסיד מוה"ר מרדכי שניאור זלמן שניאורסאהן, מו"ץ בזיטאמיר, אל הגאון החסיד מוה"ר יוסף תומרקין, מו"ץ דק' קרעמענטשוג, בכ"א אד"ר תרכ"ד.

שמגוהיא באה בהמשך לשו"ת שכתב לו ביום ב' משפטים תרכ"ד, ונדפסה ב"התמים" ח"ו ([רפז] לט), והמענה של מוה"ר יוסף תומרקין, שנדפס שם.

שמדחלק של התשובה שלפנינו נתפרסם בקובץ יגדיל תורה נ.י. חמ"ט ע' קמא, והושלמה כאן ע"פ תצלום גוכת"י הניתן לקמן⁸⁹¹.

שמה*

שמוהגאון החסיד מוה"ר מרדכי שניאור זלמן⁸⁹² שניאורסאהן, הוא בנו של אדמו"ר מוהריי"צ מאוורוטש, באדמו"ר ה"צמח צדק", וחיבר גם קונטרס שם הגדולים, שהם מראי מקומות וציונים לסדר נט"י לסעודה וסדר ברכות הנהנין⁸⁹³, וגם הערות וחידושים⁸⁹⁴. ונפטר בימי עלומיו⁸⁹⁵.

שמזהגאון החסיד מוה"ר יוסף תומרקין, רבה של קרעמענטשוג. מסופר אודותיו בבית רבי ח"ג פ"י: "גדול בנגלה ובחסידות, הוא הי' יליד דובראוונא והי' תלמידו של הגאון ר' נחמי' זלה"ה מדובראוונא [בעל דברי נחמי'], והי' חביב אצלו מאד, וגם אצל רבינו [אדמו"ר ה"צמח צדק"] הי' חביב ונחשב מאד. הי' רב בסוראז, ואח"כ נתקבל לרב בקרעמענטשוק, והרבה רבני דורינו הי' מריצים שאלותיהם אליו, ותשובותיו עמקו מאד, ונמצאים בכת"י אצל יוצאי חלציו, ובדעתם להוציאם לאור הדפוס".

שמחלמעשה לא נדפסו תשובותיו, ונאבדו במשך הדורות. רק תשובה אחת נדפסה ב"התמים" ח"ו (מ [574]), שעליה ניסובה התשובה שלפנינו. עוד שתי תשובות נדפסו בקובץ יגדיל תורה נ.י. חל"ו ע' רפח (ושם ע' רצ – תצלום תשובתו). חמ"ח ע' רעא. ושתי תשובות ביגדיל תורה ירות"ו גליון א ע' 31, וגליון טו ע' 21.

שמטבאגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" ח"ב אגרת ו, מבקשו לקבל על עצמו את רבנות קרימענצוק.

שנ*

שנאמצוות הפרשה, העתקת כתבי קודש, פירוש אור החיים
[תרכ"ד]

שנבבעזר"ה. אור יום ב' כא אדר ראשון⁸⁹⁶

שנגלכ' ידי"ן הרב הגדול המובהק וכו' כש"ת מו"ה יוסף שיחי'

שנדאחד"ש. תשובתו⁸⁹⁷ הגיעני בשבוע העברה והייתי טרוד בטירדא דמצוה רבא שנכרתו עליה בנ"י י"ג בריתות⁸⁹⁸ (יעיין ילקוט⁸⁹⁹, אם מקיימי' בניך את המילה הם נכנסים לארץ וא"ל כו'. והשייכות ע"פ פשוט, ע"ד היום גלותי⁹⁰⁰ כו'. ובזה יובן דקדוק לשון הש"ס שבת ק"ל א' כל מצוה שקבלו כו' כגון מילה עדיין כו' מהו עדיין, אלא ר"ל הגם שכעת אנו גולים בארץ לא לנו כו'. ואכמ"ל), ולזאת לא פניתי להשיבו.

שנהוכעת עיינתי, ונאמנים פצעי אוהב האמת. אך דבריו⁹⁰¹ מיוסדים על ס' ק"ס⁹⁰², שלא ראיתיו מעולם. ולפי העתקת מעלתו ד' הק"ס, שלהרמב"ם בדברי' הטובלים כתרומה וחלה ההפרשה לבדה המצוה, וכתב שלפ"ד צדקו ד' המקנה והמג"א. ולא ידעתי איך, שהמקנה כ' להדיא שכשא"ר⁹⁰³ לאכול אינו מחוייב להפריש. יבינני נא, כי מאוד חשוב אצלי להבין ד' גאון מובהק כהמקנה. ואקבל האמת ממעל'.

שנווע"ד הרשימ' ששלח לי⁹⁰⁴, הנה אין לי גם א' מהנה, ורואה אני שהם נחוצים לי, ע"כ אבקש מכת"ר יצוה להעתיק הכל, במקח שלשי' ק"כ⁹⁰⁵ כל בויגן בכתב ההוא, ואל יחוס על כספי, וימחול לכתוב לי עוה"פ כמה עולה סה"כ מחיר הכתיבה עם פ"ג, ואשלח לו איה"ש בהקדם, ונא לזרז ההעתקה.

שנזידידו הד"ש ומתענג בתורתו דורש טובתו

שנחמרדכי שניאור זלמן

שנטאעוררהו על מ"ש אוה"ח עה"ת בפ' וירא⁹⁰⁶ ד"ה ותהר, אבל אחר שנעקר כו' ואולי כו' יעויי"ש, ומה נענה בתרי' במש"כ לקמן בפסוק⁹⁰⁷ בפי' ישמעאל בן אברהם וגם כתיב⁹⁰⁸ אשר ילדה לאברהם. ויש לי בזה קצת ישוב, אך אם יש את נפשו דבר שכלי בזה, תשוקתי לידע להציל צדיק וגאון כזה ממכשול כזה.

שסהגהות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על גליון הירושלמי שלו
בשעה שברח כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עם בני ביתו מליובאוויטש והתיישב ברוסטוב, בעת מלחמת העולם הראשונה, בתחלת שנת תרע"ו, לא יכל לקחת עמו את כל אוסף ספריו, והניחום למשמרת במחסן במוסקבא. שם (במוסקבא) נמצאים הספרים עד היום⁹⁰⁹. מ"מ לקח עמו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את אוסף כתבי-היד וכמאה ספרים מאוסף ספריו וספרי אבותיו רבותינו.

שסאבין הספרים שלקח עמו נמצאת סדרת התלמוד ירושלמי שנדפסה בזיטאמיר, עם כמה הגהות בכתי"ק על הגליון. ספרים אלו לקח אתו עמו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תרפ"ד, כשהיגר מרוסטוב ללנינגרד; ובשנת תרפ"ח, כשהיגר מרוסיה לריגא; ובשנת תרצ"ג, כשהיגר מריגא לווארשא; ובשנת תרצ"ה, כשהיגר מווארשא לאטוואצק, ולבסוף בשנת תש"א, כאשר הצילו את הספריה מפולין הכבושה והביאום לנ.י.

שסבבמשך כל השנים שאח"כ, היו ספרים אלו מונחים בהיכל קדשו ב-770, יחד עם שאר הספרים שלקח אתו בכל הדרך הזאת, מליובאוויטש ועד לנ.י.; אחד מהם, שכבר תיארנו במדור הזה, הוא ספר התנ"ך של כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", עם הגהותיו בכתי"ק על הגליון.

שסגנפרסם כאן את הגהותיו שעל גליון הירושלמי שלו. שלוש מההגהות האלו הן הערות והארות, והשאר הן הגהות לנוסח הירושלמי והמפרשים דפוס זיטאמיר, ע"פ דפוסים אחרים, או טעות דמוכח.

שסדתענית פ"ב הי"ב, בא להודיעך שהוא אסור בהספד:

שסהע' ק"ע. וי"ל משום שלא נא' בו מפורש ע"כ בי"ב מותר לר"מ כמ"ש לעיל⁹¹⁰.

שסויבמות פ"ג ה"א שירי קרבן ד"ה פתר לה כר' לעזר, דאיירי שמתה לאחר שנפלה לפניו ליבום:

שסזכן פי' גם בקונט'⁹¹¹, וצ"ע דא"כ הדרא קושיא לדוכתא ויש אדם מתכווין כו' ותפטור לגמרי, וע' בש"ק לקמן פב"ש ה"ו ד"ה מפני.

שסחמכות פ"ג ה"ח מראה הפנים ד"ה יש חורש, ולכאורה קשה דהא נבלה וחלב מותרין בהנאה וכשנתבשלו בחלב ניתוסף עליהם איסור הנאה ולמה אינו חל איסור בשר בחלב עליהן:

שסטע' פי' משניות להר"מ על כריתות⁹¹² נקודה נפלאה שכ' שם לתרץ זה ונעלמה מעיני המחבר.

שעהגהות לנוסח הירושלמי
דמאי פ"ב ה"ב, עד שיקבל עליו ברבים:

שעאר' אמי בשם ר' ינאי אפי' אם אני איני נאמן עד שאקבל עליו ברבים.

שעבשם ה"ג, דוחין אותו מחבורתו:

שעגחזרו לומר כל זמן שהוא גביי דוחין אותו מחבורתו יצא כו'.

שעדשביעית פ"ז ה"ב, אמר לה שרף:

שעהלמה (שרף).

שעושם פ"ח ה"ו, כותש ומכניס לבודידא:

שעזרש"א אף טוחן הוא בבית הבד ומכניס לבודידא.

שעחשם פ"ט ה"ג, מתני' דר"ש .. שלא תאכל:

שעטשייך לעיל סוף ה"ב.

שפתרומות פ"ד ה"ז, לתוכן ואבדה אחת:

שפאלתוכן ואבדה אחת מהן.

שפבשם פ"ח ה"ג, אסור לשתותו:

שפגלשהותו.

שפדשם, מכיון שהותר מה שבבית:

שפהשבשדה הותר מה (שבבית).

שפומעשרות פ"ג בסופו, ושובכות ומגדלות:

שפזת"ל אשר בעיר.

שפחיבמות פ"א ה"ב, דרבי מתניתא:

שפטמתנייה.

שצב"מ פ"ו ה"א, ג' דינרין:

שצאששה (דינרין).

שצבסנהדרין פ"א ה"א, ובימי שמעון בן שטח:

שצגצ"ל בימי ר"ש בן יוחאי.

שצדשם פ"י ה"ב במשנה, אחאב ירבעם:

שצהירבעם אחאב.

שצונדה פ"ב ה"ו במשנה, עקביה בן מהללאל מטהר וחכמים מטמאין:

שצזעקביה מטמא וחכמים מטהרין.

שצחהגהות לנוסח המפרשים
ברכות פ"ט ה"א במשנה מראה הפנים ד"ה מהו, הרמב"ם:

שצטהרמב"ן.

תשביעית פ"ט ה"א פני משה ד"ה חרובין, המראה:

תאהמערה.

תבחלה פ"ב ה"ו במשנה פני משה ד"ה וכן, בכ"ד:

תגבמ"ח.

תדשבת פ"ז ה"א קרבן העדה ד"ה ויתיבניה, ר"א:

תהרע"ק.

תותענית פ"ד ה"ג קרבן העדה ד"ה חזר, קרבן:

תזמוסף.

תחיבמות פ"א ה"ב קרבן העדה ד"ה תיפטר, לאחר מיתת:

תטהבעל.

תישם, צרותיהן:

תיאחולצות.

תיבשבועות פ"ג ה"ח ציון ירושלים, עשו"ת מהר"ם אלשקר:

תיגסי' קב.

תידברכות ההפטרה – מוגה בכתי"ק כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
בתקופת המלחמה, בהיות רבינו ברוסטוב, התפלל בימים נוראים מתוך מחזור שנדפס בווילנא בשנת עת"ר.

תיהברכות ההפטרה אשר בו אינם לפי נוסח חב"ד. ולכן תיקן בהם בכתב-יד-קדשו, שיהי' כנוסח חב"ד.

תיובראש המחזור ישנה מדבקה, בכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

תיזספר מחזור אשר התפלל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זיע"א, מן ר"ה תרע"ז עד תר"פ, עם כי"ק תיקוני' בברכת הפטורה.

תיחבברכת רחם, הנוסח שבמחזור זה הוא "ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו", ועל כך הוסיף, כנוסח שלנו "תושיע ותשמח במהרה בימינו"⁹¹³.

תיטבברכת על התורה, הנוסח שבמחזור זה הוא "ועל יום הזכרון הזה שנתת לנו", ועל כך הוסיף, כנוסח שלנו "ועל יום הזכרון הזה ועל יום טוב מקרא קדש הזה שנתת לנו⁹¹⁴".

תכבברכת על הכל, הנוסח שבמחזור הוא "ודברך אמת", ועל כך הוסיף, כנוסח שלנו "ודברך מלכנו אמת".

תכאלקוטי לוי יצחק – על הזהר
סיפר הרבי בהתוועדות כ"ף מנחם-אב תשכ"ג (ס"ח):

תכבכאשר אאמו"ר ז"ל – בעל ה"יארצייט" – הי' בגולה, לא היו עמו ספרים, ולאחרי משך זמן שלחו לו ספרים אחדים, וביניהם גם ספר הזהר, ועליו רשם אאמו"ר ז"ל את הערותיו על הזהר, בגלל מחסור בנייר.

תכג- וגם דיו לא הי' לו, אך אמי מורתי, תיבדל לחיים טובים וארוכים, למדה לייצר דיו מעשבים כו', וכיון שלא היתה "מומחית" בייצור דיו, לכן הי' צבע הדיו שונה מפעם לפעם, כפי שרואים את שינויי הצבעים בהערות שרשם אאמו"ר ז"ל על גליון הזהר.

תכדועד"ז סיפר בכ"ף מנחם-אב תשכ"ד (סכ"ב):

תכהובשביל דיו היו צריכים למצוא עצות והמצאות שונות, שעל ידם הצליחה אמי מורתי שתחי' לאורך ימים ושנים טובות לייצר דיו, שלכן, מפעם לפעם הי' בצבעים שונים, אדום, ירוק או שחור.

תכוועד"ז סיפר בכמה הזדמנויות. ראה התועדויות תשמ"ב ח"א ע' 58. תשמ"ו ח"א ע' 68. תשמ"ט ח"ד ע' 170 (מוגה). תש"נ ח"א ע' 62. ועוד.

תכזלפנינו דוגמאות של 3 עמודים, הגהותיו של הרה"ק רבי לוי יצחק על גליון הזהר, בכמה סוגי דיו, אדום, ירוק, כחול, סגול ושחור.

תכחלוח דיני ומנהגי בית הכנסת - מוגה
אחד מחיבוריו של הגאון החסיד מוה"ר אברהם חיים נאה, היה לוח דיני ומנהגי בית הכנסת.

תכטבתחלה הדפיסו בעצמו, כלוח קיר, וכקונטרס בפני עצמו הנשלח לידי תומכים בחו"ל. ואח"כ התחיל הלוח להופיע ע"י ארגון כולל חב"ד, וכך נמשך ונדפס לוח זה כל שנה ושנה, ע"י כולל חב"ד, הן בתקופת הגה"ח מוהרא"ח נאה, הן בתקופת בנו הגה"ח מוה"ר ברוך נאה, והן בתקופתינו זו.

תל*

תלאהעותק הכי עתיק שיש בספריה הוא משנת תרצ"ב, בצורת קונטרס, בשם: לוח לשנת תרצ"ב עם דיני ומנהגי השנה, מאת הרב אברהם חיים נאה פעה"ק ירושלם ת"ו.

תלבומעבר לשער: נדיבים נכבדים! יחד עם מנחתי אשר אני שולח לכם בזה, לוח עם דיני ומנהגי השנה, הנני מביע את אחולי הלבביים לעת תקופת השנה החדשה הבעל"ט...

תלגבקטלוג ספריית ירושלים מופיע עותק עתיק יותר, בצורת לוח קיר, בכותרת: לוח עם מנהגי בית הכנסת לשנת תרפ"ו, ע"פ נוסח האר"י ומנהג אנ"ש חסידי חב"ד.

תלדלוח קיר עם מנהגי חב"ד, הכי עתיק שיש בספריה, בעריכת הגרא"ח נאה ובהוצאת כולל חב"ד, הוא משנת תרצ"ט.

תלה*

תלובין השנים ת"ש-תש"י, הרבה הרבי לברר ולקבוע את מנהגי חב"ד, בקובץ היום יום (תש"ג), ובקובצי המאמרים שנדפסו במשך השנים⁹¹⁵.

תלזבהמשך לכך, שלח הגרא"ח נאה לרבי, בשלהי שנת תשי"ב, את הלוח (קיר) שהכין עבור שנת תשי"ג, כדי להגיהו.

תלחהרבי הגיהו והוסיף ותיקן בו עשרות פרטי מנהגי חב"ד. מאז ואילך נדפסו מנהגי השנה שבלוח הזה, ע"פ הוספותיו ותיקוניו של הרבי.

תלטלוח קיר זה נדפס אז בשני דפים, דף הראשון – לחדשים תשרי, מ"ח, ועד תחלת כסלו, והשני – מאמצע כסלו עד סוף השנה.

תמבארכיון הספריה נמצא רק הדף הראשון, לחדשים תשרי מ"ח ותחלת כסלו. ובו הוסיף ותיקן הרבי בעשרות מקומות (ההגהות נדפסו בכרם חב"ד גליון 1 ע' 21 ואילך).

תמאמחמת הגודל, חולק תצלומו לכמה עמודים.