MiBeis HaGenazim·Wedding Mattersמבית הגנזים·עניני חתונה

אכתובות עתיקות
בארכיון הספריה ישנן יותר מחמשים כתובות עתיקות, בני מאה שנה ויותר. נסקור כאן שתים מהכתובות¹²⁰⁶, שהן מלפני יותר משלוש מאות שנה:

בא) אחת הכתובות האלו, היא מעיר קראסוב, קרים, משנת ה'תמ. ותוארה על ידי הביבליוגרף ר' שמואל ווינער (שממנו הגיעה הכתובה לידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תרפ"ה¹²⁰⁷):

גדף אחד. ניר. כתב רש"י ישן.

דכתובה מיום כ"א אב שנת ת"מ מקראסוב (=קראסובאזאר) בקרים.

השנתן החתן מנחם ב"ר יוסף ואליד נ"ע

ולהכלה (בתולתא) שרה בת ר' גרשון אשכנזי נ"ע

זונדוניא דהנעלת לי מבי אבוה היו:

חתכשיטי זהב, כלי כסף, בגדים רבים למיניהם ולשמותיהם בשפה טטרית, חלוקים, מפות, מצעות, מראשיות (=כרים וכסתות), מעפורות, ארגז, כלי נחשת ועוד בס"ה על סכום 44.680 לכנים

טוהחתן הוסיף מדיליה עוד 4.468 לכנים

ישעלו יחד לסך 49.148 לכנים במטבע של מוראט גיריי כאן

יאהעדים שחתמו על הכתובה הם:

יבאליעזר בר ישכר לחנו

יגזכריא ב"ר אברהם בענין

ידיוסף ב"ר מאיר רבנו

טויעקב ב"ר אליעזר מנדו

טזהערת אד"ם [=אני דוד מגיד]: העד הוא כנראה אביו של ר' דוד (ב"ר אליעזר) לחנו (שנפטר בשנת 1735 - תצ"ה) מקראסוב, הוא ר' דוד לחנו (או לכנו) שכתב הקדמה ל"מחזור מנהג כפא" (נדפסה בהכרמל לרשי"ף תרכ"ב נו' 42, 47, 50) ובספרו של הרא"א הרכבי "אלטיידישער דענקמאלער אויס דער קרים" צד 230-234, ועוד.

יזב) את הכתובה השנית מצאנו בתוך כריכת ספר עתיק שהיה בספריה.

יחכתובה מעוטרת על קלף. כתב מרובע ורש"י ספרדי.

יטמיום ח' חשוון ת"כ [המקום נפגם, ונראה שהיא ממרוקו].

כהחתן – אברהם [שם האם נפגם].

כאהכלה בתולתא – אסתר בת מסעוד ה"ן עטייה.

כבשטר התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע
בגנזי הספריה נמצא שטר התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע עם הרבנית שטערנא שרה נ"ע, שנכתב בי' סיון תרכ"ה.

כגתצלום התנאים נדפס כבר ב"בטאון חב"ד" גליון 17-18 ע' 18; אלא שהתצלום היה מוקטן ולא ברור, וזה גרם שם קשיים לידידי הר"י שי' מונדשין, בפיענוח ובהערות. כאן ניתנת הסקירה ע"פ המקור שבגנזי הספריה:

כדהתנאים נכתבו בשני טפסים, אחד ניתן לבית החתן, הוא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בן כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע, והשני ניתן לבית הכלה, היא הרבנית שטערנא שרה בת דודו האדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מאוורוטש.

כההתנאים נכתבו, כאמור, בי' סיון תרכ"ה, בהיות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בן ארבע וחצי שנים, וכעשרה חדשים לפני הסתלקות זקנם של החתן והכלה, כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" (י"ג ניסן תרכ"ו). שאף השתתף בכתיבת שטר התנאים.

כוכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" כתב, בשני הטפסים, את השורה הראשונה:

כזלמז"ט יעלה ויצמח כגן רטוב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' הטוב

כחומעבר לדף הוסיף לכתוב (בשני הטפסים) את התחייבותו הכספית לבני הזוג:

כטגם אני מתחייב ליתן אי"ה מתנה לנכדיי היקרים שי' בכל שנה ושנה סך חמשים רוכ"ס ס"ה חמשה מאות רוכ"ס נאום מנחם מענדל

לופירוש הדברים:

לאבתנאים האלו התחייב אבי החתן לתת אלף רובל כסף וחמשה שנים להיות סמוכים על שלחנו (שנים א-ג, ז-ח שאחר החתונה), ואבי הכלה התחייב לתת חמשה עשר מאות רובל כסף וחמשה שנים להיות סמוכים על שלחנו (שנים ד-ו, ט-י שאחר החתונה), וזקנם של החתן וכלה התחייב ליתן חמשה מאות רובל כסף.

לבהתנאים נכתבו בקיץ תרכ"ה וזמן החתונה נקבע ל"קיץ שנת תרל"ה בירושלים", אמנם בנתינת הנדן הנ"ל לא יחכו עד שיגיע זמן החתונה בקיץ תרל"ה, כ"א מיד מזמן התנאים יתחילו לתת את הנדן: אבי החתן מאה רו"כ לשנה, אבי הכלה מאה וחמשים רו"כ לשנה, זקנם של החו"כ חמשים רו"כ לשנה. את המעות האלו ישלישו אצל שליש המרוצה לשני הצדדים, שיחזיקם עד לזמן החתונה¹²⁰⁸.

לגזמן החתונה נקבע, כאמור לקיץ תרל"ה בירושלים, ואכן נערכה החתונה במוצש"ק י"א אלול תרל"ה, אך בעיר אוורוטש. כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע לא הי' נוכח בחתונה מסיבות שונות, וידוע גם שרצה שהחתונה תהא דוקא בליובאוויטש, באמרו, שבתנאים נקבע המקום לירושלים, ואם לא ירושלים אז ליובאוויטש.

לדהערב קבלן מצד החתן הוא מו"ה משה יהודה ליב בהרב יוסף בונם מבארדיטשוב, אחיו של ר' יקותיאל זלמן חתן כ"ק אדמו"ר האמצעי ודודם של החתן וכלה.

לההערב קבלן מצד הכלה הוא אחיה של הכלה מו"ה שניאור זלמן מרדכי בן אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מאוורוטש, מ"ץ דק' זיטאמיר¹²⁰⁹.

לוהעד הראשון הוא מו"ה מנחם נחום יצחק אייזיק ב"ר יהודא חאנין, המפורסם בשם ר' נחום חוזר, הי' חוזר המאמרים אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי ואצל כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק".

לזהעד השני הוא מו"ה "אברהם בלא"א מוהר"ר גרשון הלוי זללה"ה אשכנזי". מסתבר שהוא מוהר"א אשכנזי מקאליסק, שתשובתו נדפסה בקובץ יגדיל תורה חוב' ע' סי' מא-ב, וחותם שם: אברהם בלא"א מו"ה גרשון הלוי אשכנזי מקאליסק.

לחהזמנה מאדמו"ר מוהרי"נ מניעזין לנשואי בנו
לפנינו מכתב הזמנה, מאת הרה"ק רבי ישראל נח שניאורסאהן, אדמו"ר ניעזין נ"ע לנשואי בנו מוה"ר שניאור בער ע"ה.

לטרבי שניאור בער שלפנינו, היה מו"ץ בסוראז, ואחרי הסתלקות האדמו"ר מהרי"נ נ"ע - בניעזין, כמסופר בבית רבי ח"ג פ"ח.

מ*
לכבוד אה' ידידינו המופלגי' הוותיקי' נגידים וחסידים אנ"ש דק' סוראז, אמהלין, שטארדוב, פאהאר ה' עליהם יחיו

מאהנה בקרב יהי' אי"ה נשואי בני המופלג ר' שניאור בער שי' למז"ט, ע"כ אמרתי אקרא נא למאהבי נפשנו בקריאה של חיבה לבא על ראש שמחתינו, ועלינו לכבדם אי"ה, והשי"ת ירומם קרנם מעלה מעלה ויתברכו בברכה המשולשת.

מבד' או"נ ידידם דוש"ת מלונ"ח¹²¹⁰

מגישראל נח באאמו"ר שי'

מדמכתב מאדמו"ר בעל חדושי הרי"מ
לפנינו מכתב שכתב האדמו"ר בעל חדושי הרי"מ¹²¹¹, הזמנה שכתב לחתונת נכדו אדמו"ר רבי פנחס מנחם מענדל מפילץ עם נכדתו מרת הענדל לאה (אחותו של בעל ה"שפת אמת"), בז' אדר שני תרכ"ד.

מהההזמנה נשלחה אל "כבוד האברך המופל' החסיד הנגיד כ"ש מו"ה משולם נ"י רייך".

מור' משולם רייך היה מקורב לבית גור, והוא היה חתנו של הרה"ק הרב"ש באדמו"ר ה"צמח צדק", ובמשך שנים רבות היה שד"ר של כולל חב"ד, לפחות עד שנת תרס"ו. ממנו הגיעה האגרת לאוסף רבותינו נשיאינו.

מז*
ב"ה יום א' פקודי תרכ"ד פה גור

מחלאשר זיכני הש"י בחסדו להשיא נכדי היתומה מבני הרב החסיד מ' אברהם מרדכי ז"ל הכלה המהוללה מ' הענדל לאה שתחי' עם ב"ג נכדי המופלג בתורה כ' מנחם מענדל שיחי' בן המופלג מ' בנימין אליעזר נ"י שתהי' בעזה"י יום ז' אדר שני הבע"ל והנני מבקש אוהבי ורעי לבוא לשמוח בשמחתנו כמנהג כל ישראל לנטוע אהבה ואחוה בלב כל אחד לשמוח בשמחת חבירו ותזכו לשמחת בניכם ובני בניכם יחד עם בניכם ונזכה כולם יחד לשמחת כל ישראל בית ה' נלך

מטד' הדו"ש הק' יצחק מאיר

נועל המעטפה:

נאכבוד האברך המופל' החסיד הנגיד ר"ש כו' משולם נ"י רייך.

נבשטר הכתובה של מרת רחל לאה בת אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט
ביום הששי ט' תמוז תרנ"ג, התקיימה בקאפוסט חתונתו של מוה"ר יעקב הלוי וישלצקי, עם מרת רחל לאה בת אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט, בעל המגן אבות.

נגלפנינו שטר הכתובה, עם העתק התורף והעדים שבו.

נד*
בששי בשבת תשעה ימים לחדש תמוז שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים ושלש לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן עיר קאפוסט, איך שמורינו הרב רבי יעקב במורינו הרב רבי אברהם ישעי' הלוי אמר לה להדא בתולתא רחל לאה בת אדונינו מורינו ורבינו הרב רבי שלמה זלמן הוי לי לאינתו ... והכל שריר וקיים

נהנאום שניאור זלמן דוד ב"ר משה ז"ל

נוונאום בנימין ב"ר שמעון חזק

נזלא נזכר כאן שם המשפחה, ומסתבר שהיא הנזכרת בספר הצאצאים עמ' 214 מס' 272:

נחהרבנית וישלצקי, רעית הג"ר יעקב וישלצקי בלודז.

נטשמחות בבית האדמו"ר מוהרש"ב מרעציצע
לפנינו מכתב האדמו"ר מוהרש"ב מרעציצע (באדמו"ר מוהרי"ל מקאפוסט, באדמו"ר הצמח צדק) אל אחיו, אודות לידת בנו או בתו, ואודות נסיעה לחתונה אצל אחיו הרב.

סשני אחים היו לאדמו"ר מוהרש"ב מרעציצע: א) אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט, בעל מגן אבות, שחי עד שנת תר"ס. ב) אדמו"ר מוהרש"נ מבאברויסק, שמילא את מקום אחיו הנ"ל אחר הסתלקותו, וחי עד שנת תרפ"ג.

סאכיון שמדובר כאן בלידת זוגתו של האדמו"ר מרעציצע (נישאו לערך בשנת תרט"ו), מסתבר יותר שמדובר כאן במכתב לאחיו אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט (שמכנהו כאן "אחי הרב", והוא מילא את מקום אביו אדמו"ר מוהרי"ל משנת תרכ"ז ואילך).

סב*
ב"ה יום ד' ו' דחנוכה

סגרו"ש¹²¹² לכ' אחי הרב שי'

סדהחייוה"ש ת"ל עה"כ¹²¹³, היום הגיע הפאצט ואין לי שום מכתב, ויש לי מזה עגמ"נ לרוב, וא"י מה לחשוב בזה כלל.

סהבקשתי להשיבני ע"י דעפעס¹²¹⁴ תומ"י, כי אם לא תלד זוגתי עד ג' הבע"ל מוכן אני ג"כ לנסוע, ואף אם תלד בת למז"ט. גם אם יהי' ב"ז¹²¹⁵ למז"ט ויהי' הב"מ¹²¹⁶ יום ה', מוכן אני ג"כ לנסוע, פאצט¹²¹⁷. ואקוה אי"ה להיות על החתונה למז"ט, אך כאשר אקבל הדיפעש כו'. והש"י יזכינו להתראו' שלום כו'.

סוידידו אחיו דוש"ת מלונ"ח¹²¹⁸ באהבה עזה

סזשלום דובער

סחספרים שקיבל הרבי בחתונתו
בספריה נמצאים שני ספרים שהרבי קיבל, מאת המחברים, בעת חתונתו בי"ד כסלו תרפ"ט:

סטא) שו"ת אור המאיר, מאת הגאון מוה"ר יהודה מאיר שפירא, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל הדף היומי.

עעל דף השער כתב המחבר: מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין ביום החתונה ג' וישלח תרפ"ט, בעיר ווארשא יצ"ו, מאת המחבר הק' מאיר שפירא אב"ד ור"מ דק' פיעטרקוב.

עאאודות מתנה זו, והוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, כי הרבי ישוחח עם המחבר בלימוד, בעת החתונה, סיפר הרבי בשיחת ש"פ צו תשל"א (שיחות קודש תשל"א ח"ב ע' 41). ועוד בזה ראה ימי מלך ח"א ע' 279.

עבב) אור שמח על הרמב"ם, מאת הגאון מוה"ר מאיר שמחה הכהן מדווינסק.

עגעל דף השער רשם הרבי: מספרי מנחם שניאורסאהן, י"ד כסלו ה'תרפ"ט.

עדהרבנית שטערנא שרה, אודות נישואי הרבי והרבנית
לפנינו מכתב שכתבה הרבנית שטערנא שרה¹²¹⁹, אל מוה"ר שלמה יהודה ליב אליעזרוב (שיל"א), בר"ח כסלו תרפ"ט, אודות התקופה הקשה שעברו ברוסיה, ההכנות לנישואי הרבי והרבנית, ואודות ההזדמנות להכיר את חתנו הצעיר.

עה*
ב"ה יום ג' ר"ח כסלו ריגא! [תרפ"ט]

עוכבוד ש"ב הרב הנכבד ווח"ס י"א וכו' מוהר"ש יהודא לייב נ"י, ביתו וזרעו לברכה!

עזמשלומנו ת"ל, מיר האבין גאר אסך איבערגילעבט זייט מיר האבין זיך גיזעהען, און גז"ד דער לעבט אבעסערע צייט, אצייט פון שמחה.

עחגיוויס האט איהר שוין גיעהאט אבריף מבני היקר הרב שליט"א, איינלאדונג צו דער חתונה מבתו נכדתי היק' חי' מושקא תי', עם ב"ג היקר ש"ב המהולל ר' מ"מ נ"י בן ש"ב הרה"ג רלו"י ש"ס מיעקאטערינסלאוו, אשר תהי' אי"ה ביום ג' י"ד כסלו בוורשא, בש"ט ומוצלחה.

עטאיך בעט אייך פרייען זיך מיט אונזער שמחה, חאטש פון ווייטען, און בענטשן חו"כ היק' יחיו ביום חופתם, עס זאל זיין אבנין עדי עד, מיט אדור ישרים יבורך, און דערמאנען אונז אלעמען צו גוטען על כוס מלא יין.

פאיך האב גיהאט די גילעגינהייט צו קענען אייער יונגסטין איידים יחי', עס האט מיך גיפריידט דיא גילעגינהייט צו קענען אייערין אקינד, ער איז אגאנץ וואזנער מענטש, ג' זאל אייך העלפין נחת האבין פון אלע אייערע קינדער יחיו, און מיר זאלין הערין ב"ט זמ"ז, ובקרב זאלין מיר זיך זעהן בירושלים בביאת מש"צ.

פאאיך בעט זייער שרייבין משלומכם הטוב, ובאמת יהי' לי לרו"נ.

פבזייט געזונד לאי"ט, וואנש ש"ב דו"ש מלונ"ח תכה"י

פגשטערנא שרה שניאורסאהן

פד[תרגום]

פהמשלומינו ת"ל, מאז התראינו עברנו תקופה קשה מאד, ות"ל שהגענו לתקופה טובה יותר, זמן של שמחה.

פוודאי כבר קבלתם מכתב מבני היקר הרב שליט"א, הזמנה לחתונת בתו נכדתי היקרה חי' מושקא תי', עם ב"ג היקר ש"ב המהולל ר' מנחם מענדל נ"י בן שאר בשרי הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסאהן מיקטרינוסלב, אשר תהי' אי"ה ביום ג' י"ד כסלו בוורשא, בשעה טובה ומוצלחה.

פזאני מבקשת שתשמחו בשמחתינו, גם אם הוא מרחוק, ולברך את החתן והכלה היקרים יחיו ביום חופתם, שיהי' בנין עדי עד בדור ישרים יבורך, ולהזכיר את כולנו לטובה על כוס מלא יין.

פחהיתה לי ההזדמנות להכיר את חתנכם הצעיר יחי', שמחתי שהיתה לי הזדמנות זו להכיר את צאצאיכם, הוא אדם די חשוב, יתן השי"ת שיהי' לכם נחת מכל צאצאיכם יחיו, ושנשמע בשורות טובות זה מזה, ושבקרוב נתראה בירושלים בביאת משיח צדקנו.

פטאני מבקשת מאד לכתוב משלומכם הטוב, ובאמת יהי' לי לרוב נחת.

צתהיו בריאים לאורך ימים טובים, כברכת ש"ב דורשת שלומכם מלב ונפש חפצה תמיד כל הימים

צאשטערנא שרה שניאורסאהן

צבמוה"ר לייב שיינין הי"ד, ר' יוחנן גורדון ע"ה, וחתונת הרבי
לפנינו מכתב מוסווה, שכתב הרב ארי' לייב שיינין הי"ד, רבה של דאקשיץ, בעצם ימי המלחמה, בשלהי חורף ת"ש, אל החסיד ר' יוחנן גורדון ע"ה, שגר אז בנ.י.

צג[הרב ארי' ליב שיינין, הי"ד, היה מבחירי תלמידי הישיבה תומכי תמימים בליובאוויטש. מספרים שאמר עליו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, שכל יסוד תומכי תמימים היה כדאי עבורו.

צדבשנת תרפ"ג שלח אותו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בתור משפיע ורב בעיר דאקשיץ. שם חי עד המלחמה, ושם נספה בשואה, הי"ד].

צהוכן ניתן כאן מכתבו של ר' יוחנן אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בו מפענח את תוכן המכתב הנ"ל, ומספר איך שר' לייב שיינין שכנע אותו בזמנו לנסוע לחתונת הרבי, שבו ישתתפו גם כל אחד מנשיאי חב"ד, ואפשר גם הבעש"ט.

צו*
ב"ה יום ב', ב' דר"ח אדר ב ת"ש דאקשיץ

צזטייערער פלימעניק יוחנן לעב, מיט זיין פאמיליע

צחשלום וברכה!

צטמיר לעבון גילייבט השי"ת, נאר די מומע לעב איז זייער שלאף, און איך האב אויך קיין כח ניט ארום גיין, איך בין קראנק, און צום לעבון איז ניטא.

קדער זון האט גישיקט איין מאהל נאר עס גלעקט ניט, אלזא בעט איך אלימען אז זיי זאלין רחמנות האבון אף אונז און שיקען אונז וויפול עס איז.

קאשרייבט וואס מאכט איהר אלע. איך גריס די קינדערלעך פון מיר דיין פעטער יעקב לייב גלאז, איך דאנק דיר זייער פאר דעם פעקעלע וואס דו האסט מיר גישיקט אין אלול, דו האסט מיר מחי' גיווען.

קבידידם

קג[תרגום]

קדאחיין יקר יוחנן שי', עם משפחתו

קהשלום וברכה!

קות"ל שאנו בחיים, אבל הדודה תחי' מאד חלשה, וגם לי אין כח ללכת, אני חולה, ולמחיה אין.

קזהבן שלח פעם אחת, אבל זה אינו מספיק, על כן אבקש מכולם לרחם עלינו ולשלוח כמה שיהי'.

קחתכתבו מה שלומכם כולכם. דרישת שלום לילדים, ממני הדוד יעקב לייב גלאז.

קטאני מודה לך עבור החבילה ששלחת לי בחודש אלול, החיית אותי בזה.

קיידידם

קיא*
ב"ה עש"ק קדושים ברוקלין נ"י

קיבאל כ"ק אדמו"ר שליט"א

קיגמעת אשר שלח כ"ק שליט"א את ידידינו הרב ר' ארי' לייב שי' שיינין לרב בעירנו דאקשיץ, הוא נצמד בקירות לבבי, כי מצאתי בו כל המ"ח מעלות שבשנו חכמים, והעיקר תום לבבו והתקשרותו לכ"ק שליט"א, אשר אצלו אין הפרש אפי' כמלא נימא בין הבעש"ט הקדוש לכ"ק שליט"א.

קידאקח לי רשות לספר לכ"ק ענין א', והוא בשנת תרפ"ט, כאשר חגג כ"ק שליט"א את חתונת בתו מרת מוסי' תחי' בט"ו כסליו בווארשע, דברתי עמו אודות הנסיעה, ואמרתי לו לפענ"ד, שכאשר הייתי על ר"ה בריגע חושב אני לא לנסוע על החתונה, ותומ"י לא הדגיש לנסוע דוקא, אך במשך היותי אצלו (כי הייתי נכנס אצלו כמעט בכל יום) אמר לי שטעל זיך פאר אף אזא חתונה וואס וועט זיין געוויס¹²²⁰ דער רבי דער טאטע¹²²¹ און דער מהר"ש און דער צ"צ און דער מיטעלער רבי און דער אלטער רבי, און אפשר דער בעש"ט, היינט דערמאן זיך דורך לאזין אזא גילעגינהייט¹²²². וכאשר הרגשתי אז ער מיינט דאס מיט א אמת, הלכתי תיכף ולויתי גמ"ח בהיתר עסקא מאה זהובים על הוצאות הנסיעה. ומה שראיתי ושמעתי והרגשתי בעת היותי על החתונה אקוה שלא ימושו מזכרוני לעולם.

קיהובכל השמונה שנים שהנני נמצא באמעריקע הייתי בא עמו בחליפת מכתבים, ומאת המלחמה ועד עתה לא שמעתי ממנו כלום. וממש בביתי בני יחי', גם זוגתי, מזכירים תמיד "ווייס דער אויבערשטער וואס מיט ר' לייב-ן טוט זיך"¹²²³.

קיווהנה ת"ל אתמול קבלתי ממנו מכ"ג¹²²⁴, מה שכותב בשם דודי (כי יש לי בדוקשיץ דודה זקנה, אחות אמי ע"ה), והייתי שולח להם בכל חדש על ההוצאה, והשילוח הי' על שם הררא"ל שי', והוא הי' משיב לי, וכעת כמובן הוא ירא לכתוב משמו, וכותב בשם דודי. אך בשפולי המכ"ג כותב לי יישר כח עבור החבילה קטנה ששלחתי לו.

קיזזה הי' ממש כשני שבועות קודם המלחמה, שלחתי לו העתק מכתב כ"ק שליט"א, שכתב לנכדו שי' בענין התניא¹²²⁵ (כי ידידינו ר' אברהם פאריז העתיק זה בתחלת התעסקותו בענין ההעתקה¹²²⁶), וגם הקונטרס קטן שמע ישראל¹²²⁷ שהדפיס החסיד הישיש ר' דוד שיפרין שי'. ועל זה הוא מודה לי, וכותב דוא האסט מיר ממש מחי' גיווען.

קיחוכאשר אני יודע את כ"ק באהבתו לכלל ישראל, וביותר להתמימים שי', וביחוד לו, ע"כ אני שולח את המכ"ג לכ"ק, ויראה שזהו כתב ידו ממש, והשי"ת יזכינו לבשר בישועת כלל ישראל.

קיטעבדו יוחנן גורדן שו"ב

קכהתנאים בכתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע
ביום השלישי יו"ד סיון תרצ"ב, נישאה מרת שיינא הי"ד, בת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, עם בן-דודה ר' מנחם מענדל הכהן הי"ד, בהרה"ח מוה"ר משה הכהן הארינשטיין, חתן כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע.

קכאכמה שבועות לפני כן, בל"ג בעומר, נכתבו התנאים ביניהם.

קכבאת התנאים כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בכתב-יד-קדשו; אלא שהוא רק רשם את הנוסח המדוייק עבור התנאים, ואת הנוסח הזה מסר לידי הסופר, על מנת שיעתיק ממנו, ועל גבי העתקה זו חתמו החותמים.

קכגאמנם בהעתקה נכנסו שינויי לשון קלים, מהנוסח שהכין כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, כגון, במקום שכינה אדמו"ר את עצמו "הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' בן כ"ק אאמו"ר אדמו"ר", תיקן הסופר וכתב "כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א בן כ"ק אדמו"ר".

קכדבתאריך שבסוף כתב התנאים החסיר המעתיק את המילים "ל"ג בעומר", והשלימו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בכתב-יד-קדשו, בין השיטין.

קכההחותמים על כתב התנאים הם:

קכוהחסיד ר' יעקב הלוי הורביץ מריגא [אליו ואודותיו יש הרבה באגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, לפי מפתח האנשים שבסוף כרך ה].

קכזהמזכיר ר' יחזקאל פייגין, הי"ד.

קכח*

קכטניתנים בזה שני עותקי התנאים:

קלא) כתי"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בלי חתימות.

קלאב) כת"י סופר, בחתימת העדים.

קלב*

קלגנוסח התנאים נעתק בשעתו ע"י הרבי, ונדפס ב"תורת מנחם – רשימת היומן" ע' רלא. ובתחלתו הוסיף: נוסח התנאים שצוה [כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע] להעתיק מהתנאים של [בתו] חנה תי' (אלא ששם הי' כתוב שמקום החתונה "בירושלים תובב"א", וכבתנאים של [כ"ק] אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע (עיין התמונה¹²²⁸), משא"כ ב[שטר תנאים] זה שכבר הותנה המקום).