MiBeis HaGenazim·Institutions and Yeshivasמבית הגנזים·מוסדות וישיבות

אהישיבה בראמאנאווקא, שניהל הרב לאוואוט
לפנינו מכתב תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"; אשר לפי הנראה – נכתבה בקשר לישיבה ותלמוד תורה בעיירה ראמאנאווקא, שניהל הגאון החסיד מוה"ר אברהם דוד לאוואוט – זקנו של כ"ק אדמו"ר זי"ע. ובשולי הגליון באה הוספה שהוסיף מוהרא"ד לאוואוט בעצמו.

במכתב תמיכה זה נכתב על ידי בני כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", מי שהיו אח"כ האדמו"ר מהרחש"ז מלאדי, ואדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט, ואדמו"ר מהרי"ן מניעזין.

גבמכתב תמיכה זה מעוררים את אנ"ש לתמוך "ישיבת ואסיפת הת"ת שבמחנם", "המבוארת מעבר לדף".

ד"הדברים המבוארים מעבר לדף" לא הגיעו לידינו, ולפי מה שנכתב בשולי האגרת, על ידי הגאון החסיד מוהרא"ד לאוואוט, בעל קב נקי ועוד, מסתבר שכוונת האגרת היא – לתמוך בישיבה ותלמוד תורה בראמאנאווקא, שבה כיהן באותה שעה מוהרא"ד לאוואוט – מו"ץ של העיירה.

הבמכתב ובהוספה לא מופיע תאריך, ויש לשער שנכתבה בין השנים תר"ה-תרט"ו, שהרי לפני תר"ה היו הבנים מדאי צעירים, מכדי לכתוב מכתב תמיכה לאנ"ש. ואילו בשנת תרט"ז עבר מוהרא"ד לאוואוט מראמאנאווקא לניקוליוב¹¹⁹⁸, וכאן חותם "מו"ץ דק' ראמאנאווקא".

ומלשון התחלה "גם אנחנו באנו", נראה שהמלצה זו באה על גליון, שעליו חתמו עוד כמה מגדולי התקופה ההיא.

זהמכתב נכתב על נייר דק, ונקרע. וכדי שיהי' לו קיום, הדביק אותו מוהרא"ד לאוואוט על דף גדול יותר, בתוך פנקס, וכתב (על שניהם יחד) את הבקשה, "לחדשה מחדש בתוך הפנקס".

ח*
גם אנחנו באנו עפ"י הדברים המבוארים מע"ל, לעורר לבב אנ"ש, שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עוזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת הת"ת שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה, והי' מעשה הצדקה שלום¹¹⁹⁹ וחיים עד העולם¹²⁰⁰

טידידם הדוש"ת מלו"נ חיים שניאור זלמן

יידידם הדו"ש באהבה ומודיעם נאמנה יהודה ליב

יאידידם הדו"ש מלונ"ח ומבקשם בכל הנ"ל ישראל נח

יבנקיטנא בשפולי¹²⁰¹ היריעה ואימא שלום¹²⁰², ומבקשם יען שהמליצה הלזו נכתבה על נייר דק ונקרעה, ע"כ ימחולו נא על כת"ה למען מצוה רבה הלזו, לחדשה מחדש בתוך הפנקס, והי' זה שלום.

יגהכ"ד המתאבק בעפר רגליהם¹²⁰³

ידאברהם דוד במו"ה יהודה ליב מו"ץ דק' ראמאנאווקא

טומרבני ניקוליוב, לתמוך בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש
לפנינו מכתב המלצה עבור ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, חתום ע"י שני רבני ניקוליוב, הרב ישראל אייזנשטיין, בעל שו"ת עמודי אש, והרב מאיר שלמה ינובסקי, זקנו של הרבי.

טזממה שמזכירים כאן את המחלקות של הישיבה (נתייסדו ע"ז מקומות מוכשרים להכיל בתוכם את כל הבחורי'), וגם את המחלקה לאברכים (הראוים בקרוב להיות מורי הוראות בישראל), נראה שנכתבה איזה שנים אחרי תקופת התייסדות הישיבה – בשנת תרנ"ז.

יזתולדותית של הישיבה – ראה בארוכה בכרם חב"ד גליון 3.

יח*
ב"ה

יטאל כבוד אחב"י המנדבים בעם העושים והמעשים די בכל אתר ואתר, יברכם השי"ת בכל מילי דמיטב תמיד עד העולם

כאחדשה"ט לכאו"א כראוי לו, באנו עם הספר הזה להציע לפניכם גודל ונעימות ישיבות קודש אשר בשם תומכי תמימים יקראו, קלעו אל מטרתם בקודש, וכבר בקרו רבים וכן שלמים מגדולי זמננו את גני שעשועי' האלו, כרמי ה' צבאות, ומצאו פריים טובים ונעימים, והפליאו גודל התועלת אשר הביאו בתים הללו בעקרי יהדותם ותוה"ק, והחי' עם רב מאחינו הצעירים, להיות עליהם למגן ולמחסה ממים הזדונים השוטפים נערים בקרית חוצות ר"ל, ועתה אל הבתי' הללו יבאו לשקוד בתורת ה' יומם ולילה על טהרת הקודש.

כאוהנה עתה ת"ל נאספו אל הבתים הללו חיל הרבה של כתות כתות גדודים גדודים בחורי חמד מופלגי תורה ויראת ה' להם, וכל הרואם יכיר כי המה זרע ברך ה', ומפיקים רצון ברוב שקידתם וטיב עבודתם, ונתייסדו ע"ז מקומות מוכשרים להכיל בתוכם את כל הבחורי' אשר בתורת ה' חפצם, וגם מצורף לזה תהי' עליהם השגחה טובה להשריש בלבם שרשי האמונה והיראה, ולהאיר עיניהם באור הדעת, ומה ה' דורש מאתם, לעבוד את ה' וללכת בדרכי' לאור התורה והמצוה והעבודה מאיר בקרבם, להיות זוכים ומזכים את הרבים, וכל בית ישראל במדינתנו קיימו וקבלו את המפעל הזה באהבה וחבה יתירה, מזילים מכספם איש כפי נדבת לבו הטוב.

כבוהנה אחרי אשר נתייסד מפעל הטוב הזה, וכבר נשמע הדבר בין החיים, נאספו עדרים עדרים מנערי בנ"י העניים אשר מהם תצא תורה, וההכרח להספיק להם כל צרכיהם באו"ש¹²⁰⁴ הלבשה והנעלה ושאר צרכיהם ההכרחיות, וגם נתקבלו עתה גם איזו אברכים מופלגים ויקירי ערך (הראוים בקרוב להיות מורי הוראות בישראל), אשר נותנים להם גם הצטרכות אנשי ביתם, וההוצאה נתרבה במאוד, ולעומת זה ההכנסה נתמעטה בחסרון הניכר מצוק העתים במדינתינו ר"ל כידוע ומפורסם השי"ת ירחם, וההכרח אלץ את המנהלים לחפש עצות מרחוק. אמרנו לגלות אזנם שמץ מנהו מיקר ערך מפעל הנשגב הזה, ותקוותינו חזקה כי אחב"י הרחוקים במקום אבל קרובים ברוח יזדרזו בה להשתדל בטובת הענין הלז, לרומם בית אלקינו ולחזק בדקה. ובגלל הדבר הזה יתבר[כ]ו בכל הטוב בגו"ר, כנפשם ונפשות המודיעם [...] מברכם בכט"ס

כגישראל אייזינשטיין

כדחותמת: ישראל אייזינשטיין, חופ"ק ניקאלייעב, חערסאן גוב'

כהמאיר שלמה יאנאווסקי חופ"ק הנ"ל

כוחותמת: מאיר שלמה יאנאווסקי, חופ"ק ניקאלייעב

כזהישיבה תומכי תמימים – סניף ווילנא
לפנינו שני מכתבים מהמחלקה אשר בעיר ווילנא, על נייר המכתבים של הישיבה, בחתימת המנהל והמזכיר, ועם חותמת הישיבה (שהתקיימה בבית הכנסת החב"די אפאטאוו אשר בווילנא, רחוב הווילנאי 21).

כחכמו כן ניתנים בזה שני חותמות של בית הכנסת, שהחתימו בה את הספרים:

כטא) האחד הוא באותיות לאטיניות: בית הכנסת החסידי ליובאוויטש, רחוב הווילנאי 21, ווילנא.

לב) חותם בהמ"ד חסידים ליבאוויץ מווילנא.

לא*

לבבית הכנסת אפאטאוו בווילנא נוסד לערך בשנת תר"י, ובחורף תרס"ט נקנה ע"י חסידי חב"ד אשר בווילנא (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א אגרת כה).

לגבתחלת אותו קיץ (יב-כ אייר תרס"ט) התקיימה בווילנא אסיפת רבנים (פרטי כל האסיפה – ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ח"ד אגרת א'כט. ובמבוא שם ע' 26). כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע הי' מבין המזמינים, ומראשי המשתתפים באסיפה זו. בל"ג בעומר ביקר בבית הכנסת הזה, והגיד שם מאמר דא"ח (ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א אגרת קעא).

לדבתחלת אביב תרפ"ז התעוררו אנ"ש בווילנא לייסד את הישיבה בבית הכנסת הזה (ראה התמים חוב' ב ע' [קיד] קלג), ובכ"ז ניסן כתב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מכתב עידוד וברכה (אגרות קודש שלו ח"א אגרת שכג).

להכפי שאנו רואים במכתבים שלפנינו, התקיים משרד הישיבה (לא בבית הכנסת אפאטאוו הנ"ל, כי אם) במשרד של חברת י. וי. לוין, קאלעיאווא 15.

לועוד מסופר בהתמים שם: "מקור הספקת הישיבה הוא תשלומי חודש ונדבות מאנ"ש במחנינו ווילנא והגליל. גם הגאון הרב ר' חיים עוזר גראדזענסקי שליט"א הכיר יקר ערך הישיבה וקצב לה תקציב חדשי מקופת ועד הישיבות" (ראה גם אגרות קודש שם חי"ג אגרת ד'תרצו-ז).

לזמנהל הישיבה היה העסקן הנמרץ החסיד ר' אליהו ווייץ, ובין חברי ההנהלה בשנים הראשונות היו גם החסידים הרב שניאור זלמן זליגסון, ר' משה קצנלסון, ור' חיים שפריירעגן (ראה התמים ואגרות קודש שם).

לחובקשר להנהלה הרוחנית, מסופר באגרות קודש שם (ח"ב אגרת תצח, יט מ"ח תרצ"א):

לט"עתה הנני שולח בתור מנהל הישיבה בווילנא את אחד ממנהלי המוסד תומכי תמימים יצ"ו במדינתנו [רוסיה], אשר ת"ל הצלנו אותו ובא ת"ל עם בני ביתו שי' לפה, והוא אחד מתלמידינו הנכבדים, גדול בתורה ובעל כשרון מצויין הרה"ג ר' יהודה שי' עבער (אחי תלמידינו הנודע בשם ר' אלי' ז"ל מקראסנאלוק). עודנו צעיר לימים ואברך כדרז"ל" [הי' שם עד שנת תרצ"ג, שאז מינהו למנהל הרוחני בישיבה המרכזית בווארשא].

מהמכתב הראשון שלפנינו הוא מד' ניסן תרפ"ט, וחתומים בו חברי ההנהלה, החסידים: אלי' ווייץ; זאב עפשטיין; אנשיל אראנאוויץ; יצחק לואייעב; יצחק מינקאוו; המזכיר י' קאפעליאויץ; אברהם רלצניק.

מאהמכתב השני שלפנינו נכתב בשנות הצדי"ק, וחתומים בו חברי ההנהלה, החסידים: אלי' ווייץ; המזכיר ח"י קאפעליאויץ.

מב*

מגהישיבה בווילנא התקיימה עד שנת תש"א, כאשר גם תלמידי הישיבה בווארשא, ושאר המחלקות בפולין, ברחו לווילנא.

מדבכ' טבת ת"ש כותב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרות קודש שלו ח"ה אגרת א'קמא): "נהניתי לשמוע על ידי ידידי הנכבדים הרב הר"ש שי' זאלמאנאוו ורמ"ל שי' ראדשטיין, מההסתדרות הטובה שנסתדרתם לשעה בעי"ת ווילנא ע"א. ובזה הנני פונה אליכם אשר כל אחד מהתלמידים יבין את מצב הישיבה בהוה, שהוא מצב של העברה והתכוננות".

מהובי"ז אד"ש כותב (שם חי"ב אגרת ד'שסב): "א טייל פון זיי זיינען יעצט אין ווילנא, א טייל זיינען נאך אין פולין, פון וואנען מען מוז זיי אריבער נעמען".

מואתם עמם נמצא אז המשפיע ר' יהושע אייזיק ברוך, שדיווח על מצב התלמידים הלומדים שם, ובי"ד סיון ת"ש כותב לו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (אגרות קודש שלו חי"ב אגרת ד'תח): "במענה על מכתבו הארוך והמפורט אודות תלמידי ישיבת תו"ת בווילנא, ואודות אנ"ש שי' בליטא, נהניתי מאד מפרטי' הידיעה".

מזבמשך השנה הבאה הרבה לכתוב אל ואודות התלמידים שהסתדרו שם, והצלתם משם (ראה אגרות קודש שם ח"ה, אגרות א'קלד; א'קמב; א'קמז; א'קנ; א'קנב; א'קסא; א'קפב; א'קפו-ז; א'קצח; א'רט; א'ריא-ב; א'רטז; א'רכג; א'רלז; א'ערב; א'עדר; א'רפא; א'רצ; א'שלד-ו; א'שמב; א'שנט).

מחעבור חלקם הצליחו להשיג ויזות וכרטיסי מסע, דרך רוסיה ליפאן, ומשם לשאנגהיי, ומשם ניצלו לארה"ב וקנדה. חלקם ניספו בשואה, הי"ד. והשאר התגלגלו במחנות העבודה של הנאצים ימ"ש, ובסוף ניצלו בעזהי"ת.

מטר' יוחנן גורדון, וגמ"ח שומרי שבת
ר' יוחנן (דאקשיץ תרנ"ד – נ.י. תשכ"ט) מפורסם בעיקר בשל היותו הגבאי של 770 במשך שנים רבות. אמנם יובאו כאן מסמכים הקשורים להתעסקויות נוספות שלו בעבודת הקודש¹²⁰⁵:

נבכרטיס "ספר החסידים", שרשם בי"ז טבת ה'תשכ"ג, הוא כותב שנולד בכ"ג אייר תרנ"ד, בעיר דאקשיץ, לאביו ר' ישראל ואמו מרת אסתר. ולמד בתומכי תמימים בליובאוויטש משנת תרס"ט עד שנת תרע"ז.

נאבדאקשיץ גר עד שנת תרצ"ב, שאז היגר עם בני ביתו לנ.י. (ראה זכרון לבני ישראל ע' קפט), והסתדר בתור שו"ב.

נבבשנת תרצ"ד יסד הרב ישראל דזייקאבסאן מנין עבור התלמידים שלמדו אצלו, ר' יוחנן היה לומד אתם דא"ח קודם התפלה, והי' הבעל קריאה (ראה זכרון לבני ישראל ע' קצו-ז).

נגבשנת תרח"ץ נתייסדה אגודת "אחות תמימים" בנ.י. ור' יוחנן הי' לומד אתן דא"ח ומתוועד לפניהן. כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מינה עליהם ועד של שלושה רועים, הרב ישראל דזייקאבסאן, הרב שלמה אהרן קזרנובסקי, ור' יוחנן גורדון (ראה תולדות חב"ד בארה"ב ע' קמו-ח).

נדבשנת ת"ש הגיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לנ.י. ויסד את אגודת חסידי חב"ד. ר' יוחנן גורדון התמנה להיות אחד מחברי ההנהלה (ראה תולדות חב"ד בארה"ב ע' קעו).

נהבקיץ תש"ד יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את מחלקת "ביקור חולים" שעל ידי המחנה ישראל, וליו"ר מינה את ר' יוחנן גורדון (ראה תולדות חב"ד בארה"ב ע' שיב-ד).

נו*

נזבאותה שעה היה ר' יוחנן מזכירה של חברה גמילות חסדים שומרי שבת.

נחהחברה נוסדה כבר בשנת עת"ר, אמנם לא ידוע לנו על השנים הראשונות של החברה, רק זאת, שמשרדה היה בביהכ"נ צמח צדק, 184 הענרי סטריט (המתואר בתולדות חב"ד בארה"ב ע' קכח: ביהכנ"ס צמח צדק אף ניו יארק, 184 הענרי, שכונה של יהודים. בנין בעל ג' קומות של אבנים, ידידינו ר' גרשון סימסאן – יו"ר), וא"כ יש מקום לומר, שמלכתחלה נוסדה כחברה גמילות חסדים של חסידי חב"ד.

נטהידיעה הראשונה שלנו על חברה זו היא, מכתב עידוד שכתב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנת תש"ב, בצירוף צ'יק – "להשתתף עמהם בפעולותיהם הטובות".

סבשנה זו תש"ד, שהיא שנת ל"ד ליסודה, היה ר' יוחנן – המזכיר (סעקרעטאר), ר' צבי הירש פדנס – הגזבר (טרעזשורער), ור' אברהם וואקסבערג – הנשיא (פרעזידענט).

סאר' צבי הירש פדנס נפטר בי"א שבט תש"ה. אחרי פטירתו כתב אודותיו ר' יוחנן אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע:

סב*
ב"ה ב' כ"ב שבט

סגלכ"ק אדמו"ר שליט"א

סדעם היות כי קשה עלי כתיבת זה הענין, אבל ההכרח יאלציני לכתוב, ידידינו ר' צבי פדנוס ע"ה.

סהאני מכיר אותו מיום בואי הנה. בנעוריו נשאר יתום, ונתנוהו לקדר לעשות מלאכת הקדרות של חרס, אבל קלט אויר בית הכנסת לתוכו בין מנחה למעריב, בשמיעת עין יעקב ופרקי אבות ומדרש, ונשא אשה בפליעשצעניץ, ואח"כ לקחוהו לעבודת הצבא, ועבד ארבעה שנים בליבאווע, ואח"כ במלחמת יאפאן ורוסי' ברח לאה"ב.

סועבודתו היתה קאסטאמער פעדלער, ולאחר ארוחת הערב התעסק (לשם מצוה) בהרקת קופסות הרמבע"ן כולל חב"ד וחלוקת הקופסאות, והי' חי בזה ממש. ומעת בואי הנה הי' בא לביתי לפרקים קרובים ולבית אחי הריי"צ שי', והיו לומדים מאמר או שיחה, אדער גלאט געשמועסט וועגין עלטערע חסידים וואס ער האט גיקענט. ומעת אשר התעסק הרב ר' ישראל דזייקובסאן בחנוך התלמידים, הי' בא לביתו בכל מוצש"ק, כשהי' לומד תניא עם הבחורים. ובשנים האחרונות לא התעסק בשום עבודה לפרנסתו, כי קבל בכל חדש שלשים שקלים מהתשלום שמשלמים עבור זקנים למעלה מששים וחמש שנים, וזה הי' די לו למחייתו...

סזאַי ער איז גיווען א טייערער איד, ער האט גיהאט שוואכע אויגין, איז עם גיווען שווער צו קוקין אין א ספר, והי' נוסע בכל יום לבקר חולים ממיודעינו, ובכל יום הי' נוסע לחבל אחר, יום א' בברונקס ויום א' בבארא פארק וכו'.

סחהלך לעולמו ביום י"א שבט, והובל למנוחה בי"ב שבט.

סט*
במענה למכתב זה, כתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מכתב תנחומין לבניו (אגרות קודש שלו ח"ח אגרת ב'תרל), בצירוף מכתב מענה לר' יוחנן (שם אגרת ב'תרלא).

ע*

עאמנהג החברה, מאז ומקדם, לארגן כנס החברים, בשבוע של פרשת משפטים, שבה נאמר בתורה: אם כסף תלוה את עמי.

עבלקראת אירוע זה היו מדפיסים מכתב הזמנה, שחתומים עליו שלושת חברי ההנהלה.

עגעותק מהזמנה זו נשלח אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ועליו היו כותבים דיווח כללי מהפעילות במשך השנה החולפת. במענה עליו היה משיב האדמו"ר במכתב ברכה ועידוד.

עדבהזמנה של שנת תש"ה חתום גם הגבאי ר' צבי הירש פדנס; אמנם כאמור לעיל, בעת האירוע, שחל בכ"א שבט תש"ה, כבר לא היה בין החיים.

עהבדיווח של שנת תש"ו חתום ר' יוחנן לבדו.

עוהגיעה לידינו ברכת שנה טובה שכתבו חברי ההנהלה אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, בצום גדליה תש"ז – "בשם כל חברי הגמ"ח שומרי שבת", בחתימת שני חברי ההנהלה: יו"ר – אברהם ואקסבערג. מזכיר – עבדו יוחנן בן אסתר.

עזבמשך שנת תש"ז הצטרף להנהלה – הרב אברהם זאב שאפשטיין, למלא את מקומו של ר' צבי הירש פדנס.

עחבכ"ב אלול תש"ז כתבו שוב ברכת שנה טובה אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, מאת "הנהלת הגמ"ח שומרי שבת בשם כל החברים והחברות", ועל החתום באים כבר כל שלושת חברי ההנהלה: נאום ה"ר אברהם וואקסבערג – יושב ראש. ונאום אברהם זאב שארפשטיין – סוכן. ונאום יוחנן גורדון – מזכיר.

עטגם בהזמנה לאירוע השנתי של שנת תש"ח חתום הרב אברהם שארפשטיין (במקום ר' צבי הירש פדנס).

פואילו בהזמנה לאירוע השנתי של שנת תש"ט, נפקד מקומו של ר' אברהם וואקסבערג, וחתומים רק: הרב אברהם שארפשטיין – טרעזשורער. יוחנן גארדאן – סעקרעטאר.

פאהרב אברהם זאב שארפשטיין נפטר בכ"א כסלו תשי"ד, ומאז ואילך המשיך ר' יוחנן לנהל את הקופה בעצמו, עד יומו האחרון בער"ח אלול תשכ"ט [שאז עבר ניהול הקופה לידי חתנו ר' שמעון שי' גולדמן, לאורך ימים ושנים טובות].

פבכל שנה, בעת התוועדות שבת פרשת משפטים, היה הרבי מזמין את ר' יוחנן לשאת דברים בקשר ל"מלוה מלכה" שנערכת במוצאי שבת פרשת משפטים, לטובת קופה זו, ויחד עם זאת הי' הרבי מורה לו ללבוש שטריימל, ולספר איזה סיפור לפני הקהל, והרבי היה מקשיב, ולפעמים אף מעיר איזו הערה לדבריו.

פג*

פדניתנים בזה כמה דוגמאות של ההזמנות, הדיווחים שכתב אל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ומכתבי הברכה והעידוד שהיה כותב להם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.