MiBeis HaGenazim·Community and Synagogue Mattersמבית הגנזים·עניני קהלות ובית הכנסת

אפנקס קהלת הראדישץ
בתקופה הקדומה, לפני כמאה שנים ויותר, בכל קהלה היה קבוע פנקס, בו היו נרשמים כל מאורעות הקהלה, הסכמות ותקנות הקהלה, בחירת אלופי ומנהיגי הקהלה וכיוצא בזה¹¹³⁶.

בפנקס כזה התקיים בעיר האראדישץ, ונעשו בו רישומים – לפחות בין השנים תקל"ג¹¹³⁷ – תקפ"א.

ג*

דאחד מרבני ליובאוויטש בתקופת אדמו"ר ה"צמח צדק" היה הגאון החסיד הרב ישכר בער הלוי הורביץ. הוא היה גם אספן של כל מיני מסמכים הלכתיים חשובים, שאותם רגיל היה לכרוך ב"ביכלאך", יחד עם תשובות וחידושים שהעתיק או שהוא רשם בעצמו (ראה לעיל פרק ‎לג).

הבאחד מ"ביכלאך" אלו (כת"י 1027 קנח, א) העתיק את הקטעים המעניינים שבפנקס קהלת האראדישץ.

והוא בחר מתוך הפנקס את שמונת הקטעים שלפנינו שעליהם חתמו רבנים חשובים ומפורסמים, והם:

זא) אישור מינוי אלופי מנהיגים (ז' טובי העיר) לקהלת הראדישץ, ביום י"ב מנחם אב תקל"ג. החותם הוא הרה"ק רבי אברהם מקאליסק, תלמיד הרב המגיד.

חב) אישור רשימת "הערכה" לתושבי הראדישץ (כמה יתחייב כל אחד ליתן – לכל אלף רובל של הוצאות הקהלה), ביום אדר"ח מר חשון תקמ"ח. החותם הוא הרה"ק רבי ישכר בער מליובאוויטש¹¹³⁸.

טג) פשר והסכם לקהלת הראדישץ, ביום כ"ה טבת תקנ"ו, בהוראת כ"ק אדמו"ר הזקן, וחתם במקומו ועפ"י פקודתו – אחיו הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש, מחבר ספר שארית יהודה.

יד) פשר בעניני תשלומי הוצאות חכירה של הקהלה, בין תושבי העיר לבין תושבי הישובים הסמוכים¹¹³⁹, ביום ד' ניסן תקע"ז. החותם הוא הגאון החסיד מוה"ר אברהם מקאליסק¹¹⁴⁰.

יאה) עוד פשר בין קהלת הראדישץ לבין תושבי הישובים הסמוכים, ביום ח' ניסן תקע"ח. החותם הוא הגאון החסיד מוה"ר אברהם מקאליסק הנ"ל.

יבו) עוד פשר בין קהלת הראדישץ לבין תושבי הישובים הסמוכים, הן אלו שרשומים בקהלת הראדישץ והן אלו שאינם רשומים בה, באור ליום יב כסלו תקע"ט. החותם הוא הרה"ק מהרי"ל, הנ"ל.

יגז) אישור רשימת "הערכה" של תושבי הראדישץ (כמה יתחייב כל אחד ליתן – לכל אלף רובל של הוצאות הקהלה), ביום ג' טבת תקפ"א. החותם הוא הרה"ק מהרי"ל, הנ"ל.

ידח) אישור וקביעה, שתושבי הישובים הסמוכים להראדישץ שאינם רשומים בקהלה בהראדישץ, פטורים מלהשתתף בהוצאות נתינת מזונות לאנשי חיל. החותם הוא הגאון החסיד הרב שמעון מ"ץ דלאזניא¹¹⁴¹.

טו*

טזכפי שהרה"ק מהרי"ל תיקן ופישר, בקשר לתשלומי הקהלה בהראדישץ, כעין זה תיקן ופישר הרה"ק מהרי"ל גם בעיר רבנותו יאנאוויטש.

יזשלושה מכתבי פשר אלו (של עירו יאנאוויטש) בגוף כתב ידו הקדושה, השיג מוה"ר ישכר בער הנ"ל, וכרך אותם באחד מכרכי כתבי-היד שלו (כת"י 232 צד-ו), ונדפסו משם בהוספות לספרו שארית יהודה (מילואים סי' מה-ז).

יחתצלום כתבי-פשר אלו, מתפרסמים גם הם בזה.

יט*

כבנוסף לכל הנ"ל, מועתק בכת"י הנ"ל (1027 קנח, ב), "פשר הקרוב לדין תורה" בנושא דומה בעיירה רודניא, מיום ד' ה' אייר תקצזיי"ן.

כאהעתק זה מלא תיקוני לשון ותוכן על הגליון, בכתב ידו של בעל הבוך מוה"ר ישכר בער מ"ץ דליובאוויטש, ובסופו לא הועתק שם הרב הפוסק והמפשר.

כבכל זה מורה לכאורה, שהרב הפוסק והמפשר הוא מוה"ר ישכר בער הנ"ל בעצמו (שהיה באותה שעה מ"ץ בליובאוויטש – הסמוכה לרודניא), ואשר זו היא טיוטה שרשם לעצמו, על מנת שיעתיקנה אח"כ ויחתום עליה וימסרנה לידי ועד הקהל ברודניא.

כגלמען השלימות מועתקת בזה גם פשרה זו.

כד*
העתק מפינקס דק' הראדישץ
היום יום א' י"ב מנחם אב תקל"ג לפ"ק, נעשו למז"ט אלופי מנהיגי' שעפ"י¹¹⁴² יצאו כל הצטרכו' הקהלה לכל דבר קטן או גדול, וכן לדיני קנסות כד"ת¹¹⁴³ בכל ת"י¹¹⁴⁴, ובימיהם ובימינו נזכה לביאת משיח צדקנו שינהיג לכל ישראל ולהדריכם בדרך אמת וביראת ה' כל הימים.

כההאלופי מנהיגי' המה כו'¹¹⁴⁵

כונא' אברהם בלא"א מוהר"ר אלכסנדר כץ זצללה"ה

כז*
היום דלמטה נעשה למז"ט עריכת שמאות¹¹⁴⁶ כנהוג בכל ת"י¹¹⁴⁷, איש ואיש אשר ברכו ה'¹¹⁴⁸.

כחכל הנ"ל נעשה עפ"י הערכות שמאות, יום ועש"ק אדר"ח מ"ח תקמ"ח לפ"ק

כטנא' ישכר בער במהר"ש סג"ל זללה"ה

ל*
כ"ז עשינו עפ"י ראות עינינו עפ"י אומד דעתינו באמת וישר בלי שום הטיי' ח"ו מאהבה ושנאה ח"ו, ולראי'...¹¹⁴⁹

לאכל הנ"ל נעשה עפה"ד¹¹⁵⁰ וע"פ פשר, כפי אשר הורני אדמו"ר אחי הרב שי'¹¹⁵¹, במוסכם כל הקהל דק' הראדישץ, ולהיות לאות ולראי' באעה"ח¹¹⁵² בפקודתו¹¹⁵³.

לבנא' יהודא ליבא"א¹¹⁵⁴ מו"ה ברוך זללה"ה אחי הרב שי'

לגכ"ה טבת תקנ"ו לפ"ק

לד*
לזכות להישובים שאינם מרוויזי'¹¹⁵⁵ דמחנינו ל"פ¹¹⁵⁶ ממחצית דמי החכירה דמ"ץ שנותנים לשנה מערכי סכומותי', או שיתנו רק חצי סכום.

להד' ניסן תקע"ז

לואברהם בלאא"מ הרב מוהרצ"ה יצ"ו

לז*
... הג' ר"ח וא' מהם מהישובים¹¹⁵⁷, ואין בני העיר רשאים לעשות שום גביי' והוצאה בלתי אם יתוועדו עמהם א' מהישובי', והוצאות ומתנות להשרי' שיהי' להמנהיגי', מחוייבי' לשלוח החשבון לפני הג' ר"ח הנ"ל בכל חדש דוקא, ומה שיקובל בחשבון יתנו להם הג' ר"ח הנ"ל כת"י ע"ז¹¹⁵⁸.

לחח' ניסן תקע"ח

לטאברה' בהרב מוהצ"ה מקאליסק

מ*
אור ליום ה' י"ב כסליו תקעטי"ת, נתפשרו אלופי הקהל עם הישובים שאינם נכתבי' ברוויזי' דפה¹¹⁵⁹, בנדון התשלומין בעד החסרים שבעיר בעד ד"נ ורעקרוצקא המגיע לסקרב הקיר"ה, באופן זה, שמחצית הדמים ישלמו אנשי העיר עם הישובים הנכתבים ברוויזי' דפה ברייסטרעש¹¹⁶⁰ שעליהם בלבד, ולא יוטל על הישובים שאינם נכתבים פה שום הערכת סכום כלל, ומחצית הסך יושם עפ"י הערכה על הכלל כולו, שיתנו לזה גם האנשים שאינם נכתבים פה לפי ערך סכומם¹¹⁶¹ (והערך ית"ל¹¹⁶²). ושארי הוצאות והצטרכות הערך, הן הוצאות השייך להעיר לבד, הן הוצאות משא מלך ושרים (היינו בכלל זה גם הוצאות שעל פאדעגעש כמו זאקוצייעש), בין קבועי' בין שאינם קבועים¹¹⁶³, מחוייבים גם האנשים שאינם נכתבי' ברוויזי' דפה ליתן חלקם עפ"י סכום, כמו שאר אנשי העיר והישובי' הנכתבי' ברוויזי' דפה, בלי שום הפרש והבדל כלל.

מאכל הנ"ל נעשה עפ"י שמאים כתקון, ולראיה בע"ה¹¹⁶⁴

מביהודא ליבאאמו"ה¹¹⁶⁵ ברוך זללה"ה

מגוזאת לדעת, כשם שהדרים בישוב דפה¹¹⁶⁶ אינם מחוייבי' לעזור להנחסרים שבמקום שדרים כ"א ממחצית הדמים, ומחצית השני' מחוייבים ליתן לעיר שנכתבי' שם ברוויזי', כך האנשים הדרים בישוב אחר ומוכתבים ברוויזי' דפה מחוייבי' ליתן ברוויזי' דפה מחצית הדמי' מן הנחסרים ומחצית השנית במקום שדרים שם.

מדולראי' בע"ה

מהיהודה ליב הנ"ל

מו*
ג' טבת תקפ"א נעשה הערכות סכומו' עפ"י שמאים מושבעים כנהוג בכל ת"י¹¹⁶⁷, וזוהי הרשימה מן ה"פעניג ר"פ פ', כל הנ"ל יצא מפי השמאים הח"מ שנעשו על פי קלפי כתקון, והעריכו את כאו"א לפי אומדנא שלהם עפ"י שבועה כד"ת, ויש מהם שנתפשרו ברצון ויש מהם שהזקיקום לשבועה¹¹⁶⁸ ועפ"י זה העריכו בצרוף דעת הרבה.

מזולראי' באע"ה יום כו' נאום שמאי ... ונאו' ...¹¹⁶⁹

מחאת הכל ראתה עיני ותעיד אמת על כל הערכות, ולראי' באעה"ח יום הנ"ל

מטיהודא ליב

נ*
... עפ"י ד"ת אותם שאינם נכתבי' ברוויזי' דפה פטורים מליתן מזונו' לאנ"ח¹¹⁷⁰ ד[לוקוצי?]

נאשמעון מלאזני'

נב*
היום יום ד' ה' אייר תקצזיי"ן לפ"ק, נתפשרו אלופי הקהל דק' רודני' עם מ' משה ומ' שמואל, בנידון הסכומות והערכות הנעשים בק' הנ"ל.

נגשעל ההערכות שיהיו נעשים מעכשיו לתשלום פאדושני' ורעקרוצקע ונידאיימעק, פטורים הנקובים הנ"ל לגמרי, להיותם שלא מאנשי רוויזי' דק' הנ"ל. וגם שיש קאראב' דז"ץ¹¹⁷¹ כו'.

נדועל הרייסטערש¹¹⁷² שיהיו נעשים הוצאות העיר ומשא מלך ושרים, בין קבועים ובין שאינם קבועים, מוטל ג"כ על הנקובים הנ"ל באין הבדל והפרש כלל ביניהם לבין הנכתבים ברוויזי' דק' הנ"ל, רק שיופחת להם חלק רביע, שלכל רייסטער שיהי' נעשה ע"ס מאה רובל לא יתנו נקובים הנ"ל כ"א לסכום חמשה ושבעים רובל, דהיינו שאלו היו מאנשי הרוויזי' דק' הנ"ל הי' נערך עליהם לפי ערך מעמדם ופרנסתם ארבעה רובל, ומחמ' שאינם מאנשי הרוויזי' דק' הנ"ל, לא יוערך כ"א שלשה רובל אסיג'¹¹⁷³.

נהובדבר נתינה הקצובה לתיבה כפי התקנה, מחוייבי' הנקובי' הנ"ל ג"כ ליתן במועדו וזמנו כשארי אנשי העיר. רק שבחשבון שעליהם ליתן לסכום הרייסטערש שלשה רבעים כנ"ל, ינוכה להם סך העולה מחצית הנתינה שלהם בתיבה מסך אשר יומסר לקאזנא¹¹⁷⁴ מן התיבה, על תשלום פאדעצעש דבני הרוויזי' דק' הנ"ל. ובכלל זה גם הוצאות הנאמן.

נואך מסך אשר יקובל מהתיבה לצרכי העיר לא ינוכה להם כלום, כגון אם יקובל חלק שליש מהתיבה על הוצאו' העיר לא ינוכה להם מחצה כ"א משני שלישים העולה נתינה שלהם בתיבה.

נזואם ירצו הנקובים הנ"ל ליתן שני שלישי הערך מהרייסטערש שעל הוצאות העיר ומשא מלך ושרים כנ"ל, ולא ינוכה להם כלום מכל הנתינה שלהם בתיבה, אזי הברירה בידם, בכדי שלא יצטרכו לעשות חשבון ודרישות וחקירות כמה נתקבל מהתיבה לצרכי העיר כו'.

נחויהי' איך שיהי', הנה הערכות השמאות יהיו עשויים באמת וישר בלי שום נשיאות פנים והטיי' מאהבה או שנאה ח"ו, רק ע"י שמאים כד"ת הקדושה ובצירוף הב"ד.

נטכ"ז נעשה עפ"י פשר קרוב לד"ת ובקגא"ס¹¹⁷⁵ בפ"מ משני הצדדים ומרצונם הטוב.

סולראי' באעה"ח נא'...

סאמכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי, לבניית בית כנסת
לפנינו מכתב שכתב כ"ק אדמו"ר האמצעי, אל אנ"ש באחת העיירות, בנושא הקשור במדה מסויימת למאסרו של רבנו.

סבבאגרת הזאת כותב להם בקשר למנין מיוחד שהיה להם, והתחילו לעסוק בבניית בית הכנסת מיוחד לקהלת החסידים.

סגהזכות לבנות בתי כנסת נפרדים לחסידים, אחרי רוב ההלשנות נגד החסידים, נקבעה בחוקת היהודים, שהדפיס הממשל בשנת תקס"ד. ובו נאמר בסעיף 53 (הועתק ב"מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי", ע' 19): אם באיזשהו מקום נוצר פילוג בקרב הקהילה, והפירוד הגיע לנקודה שאין מחנה אחד רוצה להתקיים ביחד עם המחנה השני באותו בית כנסת, אזי מותר לאחד מהם לבנות בית כנסת לעצמו ולמנות רבנים משלו.

סדבמלשינות שהביאה למאסרו של רבנו, ציטטו את הסעיף הנזכר (שם ע' ד), שבכחו יסדו החסידים מנינים משלהם בעיירות רבות.

סהדוגמה לדבר מוצאים אנו בעיירה פליעשעצעניץ, כמסופר במכתבו של החסיד ר' שמואל ראזענבוים (תולדות אברהם חיים ע' ל): והנה שם בהעיר קטנה הנ"ל היו דרים חסידים וגם מתנגדים הרבה, והי' מחלוקת גדולה ביניהם, ומתחילה לא הי' אז שם להחסידים ביהכ"נ מיוחד להתפלל שם, והם השתדלו בכל כחם להשיג רשיון לבנות להם ביהכנ"ס מיוחד (א חסידישע שטיבל) אך המנגדים לא הניחו להם להוציא את מחשבתם אל הפועל, בכל מיני תחבולות ומסירות, ואף לשכור איזה בית להתפלל שם לא הניחו להם, והיו מוכרחים לילך להתפלל להביהכנ"ס של המנגדים, וממילא מובן שהי' שם מחלוקת גדולה מאד ... וזה הואיל להם באמת להוציא מחשבתם הנ"ל אל הפועל, ובנו להם ביהכ"נ מיוחד כרצונם.

סובעיירה הזאת, שהאגרת שלפנינו נכתבה אליה, הטילו החסידים על החסיד מוה"ר יהודא ליב, שיתעסק בבניית בית הכנסת ובשאר צרכי אנ"ש. אלא שעסק זה גזל את רוב זמנו, עד שלא היה מופנה לעסוק בתורה ועבודה.

סזכשהודיע הדבר אל רבנו, כתב רבינו את החסידים מוה"ר מרדכי ומוה"ר יהודה מאותה עיירה, שגם הם יקבלו על עצמם לעסוק בבניית בית הכנסת ובשאר צרכי אנ"ש שבאותה עיירה, יחד עם החסיד מוה"ר יהודה ליב. ומסיים בבקשה וברכה: ויהיו נא לבני חיל, וה' יגמור בעדם, וזכות רבים יעמוד להם, ולא יוקטן הדבר ח"ו.

סח*
לידידיי ה"ה הרבני הותיק מו' מרדכי

סטוהרבני הותיק מו' יהודא נ"י

עולכלל אנ"ש נ"י

עאמליצתי ובקשתי עבור ידידי המופל' מו' יהודא ליב נ"י, שלדבריו תכבד העבודה עליו בעסקו בעניני צרכי אנ"ש המנין שלכם אשר הטילו עליו, לבד רוב המלאכה כו', ואינו מופנה מכל צד לעסוק בתורה ועבודה. ע"כ יקבלו עליהם ג"כ לעסוק בצרכי אנ"ש בבנין בהכ"נ ושא"ד¹¹⁷⁶. ובגלל הדבר הזה יעמוס ה' עליהם ישועתו וברכתו.

עבכנפשם ונפש הדוש"ת¹¹⁷⁷ ומבקש לטובתם מנפש עד בשר, ויהיו נא לבני חיל וה' יגמור בעדם, וזכות רבי' יעמוד להם ולא יוקטן הדבר ח"ו

עגדובער באאמו"ר הגאון ז"ל נ"ע

עדפנקס חברה ש"ס ניקוליוב
כת"י 1378 שבספריה הוא פנקס חברה ש"ס של העיירה ניקוליוב, משנת תר"ה עד שנת תרכ"א, וכולל התקנות ובחירת המינויים וחלוקת הש"ס בכל שנה.

עהרב הקהלה הנזכר בפנקס, בשנים הראשונות שבו, הוא הרב אפרים זלמן [ראזומנע], מחב"ס הר אפרים (אדעסא תרנ"ז), וחותם שם (בשנת תק"ע): אפרים זלמן בלא"א מוה"ר דובער יצ"ו רעזומנע.

עובנו הרב משה שמואל הוא המו"ל של הספר הנ"ל, וחותם שם (בשנת תרנ"ז): משה שמואל הנק' הרב הישיש דק' ניקאלאייעב, בן הרב המחבר זצ"ל [ואולי הוא טה"ד, וצ"ל: משה שמואל בן הרב המחבר זצ"ל, הנק' הרב הישיש דק' ניקאלאייעב.

עזכמו כן נזכר רבה של העיירה הסמוכה חרסון, הרב יצחק יהודה [דייטשמאן]. והוא השואל בשו"ת צמח צדק חאהע"ז סי' שנט, וחותם (בשנת תרי"א): הק' יצחק יהודה ב"ר זלה"ה אב"ד דק' חערסאן. האדרעס שלי יצחק דייטשמאן ראבין [כלומר, הרב יצחק דייטשמאן].

עחמשנת תרי"ז ואילך נזכר בפנקס, יחד עם הרב אפרים זלמן הנ"ל, גם הגאון החסיד מוה"ר אברהם דוד לאוואוט, מח"ס קב נקי, שער הכולל ועוד, וסבו של הרבי.

עטבשנים תר"כ-תרכ"א, נזכר מוהרא"ד לאוואוט לבדו, בכינוי הרב. אז עבר לידיו גם ניהול החברה והפנקס, אשר בדף הראשון שלו מופיעה גם החותמת שלו.

פ*

פאעד לאותה שנה כיהן מוהרא"ד לאוואוט כרבה של העיירה ראמאנאווקא, כדלקמן פרק ‎קמ.

פבגם בשו"ת "צמח צדק" חאהע"ז סי' שנט נדפסה גביית עדות שלו, משנת תרי"א, בחתימת "מ"ץ דק' ראמאנאווקי".

פגגם בין ההסכמות שבתחלת ספרו קב נקי יש מכתב תהלה שנכתב אליו בשנת תזר"ח לפ"ק [תרט"ו], ומכונה "מ"ץ דק"ק ראמאנאווקא".

פדוא"כ עבר מראמאנאווקא לניקוליוב לערך בשנת תרט"ז.

פההמייסד וראש החבורה היה הנגיד ר' שלמה ישעי' ראפאלאוויטש. וכן השתתפו בזה בניו הנגידים, ר' אלכסנדר סענדר, ר' יחיאל ור' זלמן (אודותם ראה אהלי ליובאוויטש אד"ש תשנ"ה ע' ואילך 45).

פוהנגיד ר' אלכסנד סענדר הנ"ל, הביא את מוהרא"ד לאוואוט לניקוליוב (ראה ראשי פרקים מתולדות המחבר, בראש הס' קב נקי).

פז*
נודע מאמר חז"ל הוא הי' אומר בשעת המפזרים כנס ובשעת המכנסים פזר, והאל יתברך בחסדו הגדול העיר עלינו רוח ממרום ובראשינו את לב הגביר הישראלי ר' שלמה ישעי' נ"י להתבונן ולהשכיל ולשום לב כי קרן התורה ירדה מטה מטה וכמעט שמשתכחת ח"ו ואפס עצור ועזוב ועול דרך ארץ נשקד בידנו ישתרגו עלו על צוארנו עד כי זונחנו מתורת ד' ח"ו, ומגודל עון ביטול תורה שחה לעפר נפשינו ומצוקות הזמן גברו עלינו כמאמר חז"ל כל הפורק עול תורה וכו',

פחלכן בעזר האל יתברך עשינו [חבר]ת מצוה אגודת קודש לקבל עלינו בכל יכלתנו, ללמוד הש"ס ומשניות ותורה שבכתב ולסיים [בכל שנה ושנה] ולאסר עצמנו במוסרות התורה בל ימוט, ועל זה וכיוצא אמרו חז"ל מנין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך, ובפרט במצות תלמוד תורה שהיא כנגד כולם, ואיש את אחיו יעזורו ברוח ונפש ליחד קוב"ה ושכינתי' בלימוד תורתו הקדושה בשם כל ישראל, כן יברכנו השי"ת לגמור לטוב כאשר עם לבבנו,

פטוהאל חי העולמים ית' יחי' אותנו באור החיים כי הוא חיינו ואורך ימינו, ובזכות זה נזכה לחזות בבנין אריאל במהרה בימינו, ודברי התורה לא ימושו מפינו ומפי זרענו ומפי זרע זרענו בכלל כל ישראל מעתה ועד עולם. אמן.

צא. אנחנו הנכנסים לחבורא זו והבאים אתנו להתחבר במחברת הקודש, להיות להם חלק בלימוד הש"ס ומשניות כפי אשר יעלה ויזכה בחלקו, חובה עלינו על כאו"א ללמוד בכל יום שיעור קבוע כפי ערך השיעור שיעלה בחלקו, ואל יאמר לכשאפנה אשנה וכו', אם לא שיבטל יום א' או יומיים ע"י אונס אז יכריח עצמו ללמוד אח"כ פי שנים להשלים חסרון מחמת הבטלה.

צאב. העיקר שיהי' כוונה לעשות נחת רוח לבוראנו ית' וית', בלימוד הזה, ולהוציא כל החבורא בלימודו של כאו"א, וכל זה צריך לכוון בכל יום קודם הלימוד ומה טוב שיוציא בשפתיו כל זה.

צבג. עיקר הלימוד יהי' על צד האמת להבין עכ"פ כל אחד ע"פ כח שכלו והבנתו הפשט מן הגמרא ופסק ההלכה מן הרא"ש באותו מס' שיש פי' הרא"ש, והגם שאין אדם נתבע ביותר משכלו אמנם עכ"פ לא יניח שום דבר בספיקות עד שיבין הפשט כפי שכלו והשגתו ואל יבוש לשאול כל מה שלא יבין ממי שיודע מורהו האמת.

צגד. ההתחלה מן הלימוד יהי' איה"ש בר"ח אדר השני התר"ה בהתועדות כל אנשי החבורא, ובסעודת מצוה בבית הגביר הנ"ל ובהתחלה גמורה המשנה ראשונה מכל מסכתות הגמרא וכן מכל מס' משניות והסיום הכללי של כל הש"ס יהי' איה"ש בר"ח סיון התר"ו ג"כ בבית הגביר הנ"ל בהתוועדות כל אנשי החבורא ובסעודת מצוה בבית הנ"ל, ושם יעשו קלפי ויטילו גורל לעשות בעלי התמנות.

צדה. מי שיעלה בחלקו שני מסכתות מחוייב להתמיד יותר בלימודו עד שיסיים המס' ראשונה בא' משני זמנים האלו, או בר"ח סיון קרוב לחג השבועות זמן מתן תורתנו, או בליל הושענא רבא בזמן שמחתינו שמחת התורה בהתוועדות החבורא ובסעודת מצוה ג"כ בבית הנ"ל וסיום מס' השני' ישאיר עד סיום הכללי, אכן מי שלא יעלה לו רק מס' אחת ויעלה בידו לגמור המס' שלו בזמן מוקדם וכל הקודם זכה ומוקדם לברכה, אעפי"כ אין לו רשות לעשות הסיום ומחוייב לחזור על לימודו עד שיומשך סיום מס' שלו לסיום הכללי ליום המוגבל כנ"ל.

צהו. חלוקת הש"ס יהי' עפ"י דעת ראש החבורא בצירוף בעלי התמנות, והם ישיתו לב להעתיק לכל א' כערכו וכהשגתו, וכאשר ישית עליו כן יקום. וכל הרוצה להחשב מאנשי החברא מחויב ליתן דמי קדימה סך ששה רו"כ אם לא לפי ראות עיני החבורא אשר דל הוא ואין ידו משגת לתת את הסך הנ"ל אז ביכלתו להקל מעליו.

צוז. כל אחד מבני החבורא ובפרט המשגיח יש לו רשות לשאול לחבירו כענין באשר הוא לומד, למען לדעת אם לומד ומדקדק בלימודו עפ"י פשט לפי ערך הבנתו, ורק שלא יהי' באופן על דרך קנתור ח"ו או להתגדל עליו או בליצנות, או שלא עפ"י האמת ובסברות רחוקות ורק בפשט הענין ולהחכים איש את רעהו ומה שחסר זה מגלה זה, ובפרט חלילה לא לשמוח בתקלת חבירו ח"ו, ורב שלום בניך וכו', ושלום על ישראל.

צזח. בכל חודש וחודש יִוָדע להגבאי והמשגיח מכל או"א כמה דפין למד בחודש הזה, ויתנו תודע מזה לראש החבורא ושיהי' כ"ז נעשה באמונה.

צחט. כל אחד מבני החבורא מחוייב ליתן בכל חודש כפי נדבת לבבו לקופת החבורא, וכאשר יבאר קצבתו כן ישלים, וכ"ז יהי' נגבה ע"י הגבאי ויהי' נשלח ליד הנאמן הנברר מהחבורא, וכל הכסף המקובץ יהי' על קניות הש"ס ומשניות ותנ"ך, וכל הספרים שיהיו נקנים ממעות החבורא הנ"ל יהיו שייכים להבהמ"ד דפה.

צטי. גם אם יסע אחד מבני החבורא מניקאלאייעב לאיזה מקום שיהי' לצורך פרנסתו וכדומה, עכ"ז לא יפטור עצמו מחוק המוטל עליו בלימודו באיזה מקום שיהי', וישלח תודע בכל עת מלימודו הטוב, ולעת הסיום הכללי אם יהי' ביכלתו יתאמץ לבוא לפה להיות בכלל השמחים בסיום התורה.

קיא. ג"כ מחוייבים כל אנשי החבורא ללמוד בכל שנה תורה נביאים וכתובים בכלל, ויתחלק ג"כ עפ"י צעטיל עכאו"א ג"כ עפ"י ראות עיני הראש החבורא ובעלי התמנות.

קאיב. אם יחלה ח"ו א' מאנשי החבורא ונפל למשכב זמן רב, מחוייבים שאר אנשי החבורא להשלים השיעור שלו, ולכוין להוציאו י"ח, ושכרו יהי' משלם, ואם ימות ח"ו איזו מאנשי החבורא ויפטור מן העולם מחוייבים ג"כ אנשי החבורא להשלים השיעור שלו כנ"ל, וללמוד כל שבעה ושלשים משניות ומס' מועד קטן לטובת נשמתו.

קביג. כאשר עיקר החבורא זו נוסדה על אבני תעודה להגדיל תורה ולהאדיר, מהראוי ומהחיוב להזהיר גדולים על הקטנים ולתמוך חבורא תלמוד תורה דפה מילדי אחב"י בכל מילי דמיטב. וד' הטוב יתן הטוב לנו ולכל ישראל עד העולם. אמן.

קגוהנני באתי עה"ח לאשר ולקיים כל המוטל עלינו בצירוף כל אנשי החברא כפי התקנות המבוארים פה בלי שום שינוי מכל הנ"ל והתחייבתי א"ע ליתן בלי נדר לנדבה לכבוד התחלת הלימוד התורה אי"ה בר"ח אדר שני סך ח"י ח"י קערבליך ס"ה ששה ושלשים קערבליך וג"כ ליתן נדבה בכל חודש וחודש בהמשך זמן הלימוד הזה ארבעה קערבליך לחודש,

קדיום אל"ף ט"ו אדר ראשון תר"ה

קההק' שלמה ישעי' [...] ראפילאוויץ

קו...

קזגם אנכי הח"מ נדבתי ליתן עתה נדבה שלושה רו"כ, ובכל חודש ליתן א חצי רו"כ. ע"ז באה"ח אלכסנדר סענדר ראפאלאוויץ

קחגם אנכי הח"מ נדבתי ליתן עתה נדבה שלושה רו"כ, ובכל חודש ליתן א חצי רו"כ. ובאתי עה"ח יחיאל ברש"י נ"י ראפאלאוויץ

קטהנגיד ר' זלמן ראפאלאויץ התנדב ליתן עתה שני רו"כ, ובכל חודש א רובל סיג'.

קי...

קיאהרב ר' אפרים זלמן ובנו ר' משה שמואל נדבנו עתה ליתן נדבה ט' זהובים ובכל חודש ח"י קאפקעס כסף.

קיבהרב ר' יצחק יהודה מחערסאן.

קיגר' אלי' משה חתן הרב ז"ל מחערסאן.

קיד...

קיהגם אנכי הח"מ נדבתי ליתן עתה נדבה חצי קערבל ובכל חודש א' זהוב

קיושלום בן הרב מנחם מענדל

קיז*
למז"ט נעשה הקלפי ביום ה' כ"ז אדר הראשון ה'תר"ה
בורר ראשון הרבני הוותיק ר' שלו' מוויליקע

קיחבורר שני הרב ר' יצחק יהודה מחערסאן

קיטבורר שלישי ר' פנחס ברש"פ

קכבורר רביעי ר' אהרן דוב

קכאבורר חמישי ר' משה שמואל בהרב

קכבואלו הן בעלי התמנות אשר נבררו
ראש החבורא הגביר ר' שלמה ישעי'

קכגגבאי ראשון הנגיד ר' זלמן פרץ

קכדגבאי שני הנגיד ר' יחיאל בהגביר

קכהגבאי שלישי הנגיד ר' יצחק קאסיר

קכונאמן הנגיד ר' סענדער בהגביר

קכזרואה חשבון ר' יצחק ראפאפורט

קכח*
התחלקות הש"ס ומשניות ותנ"ך לכל אנשי החבורא בחלוקה ראשונה שנת ה'תר"ה.

קכט...

קלהרב דפה ר' אפרים זלמן נ"י זכה לחלקו דניאל עזרא נחמי' ד"ה גיטין קדושין .

קלאהרב דחערסאן ר' יצחק יהודה נ"י זכה לחלקו תורה עם פרש"י מס' זבחים.

קלב...

קלגהרבני וכו' מ' אליעזר חתן הרב זכה לחלקו סוכה.

קלד...

קלההרבני וכו' מ' יוסף שו"ב זכה לחלקו עבודה זרה.

קלו*
ב"ה חלוקת הש"ס ומשניות ותנ"ך וזוהר לכל אנשי החבורא דשנת ה'תרוא"ו, וכל התקנות המבוארים לעיל הם בתוקף לאשר ולקיים כאו"א, אמנם נתחלף בהסכמת ראש החבורא והגבאים ובעלי התמנות [ . . . ] אנשי החבורא להמשיך זמן הסיום הגדול על כל הש"ס עד שני שנים מהיום, היינו עד סמוך לחג השבועות דשנת היתר"ח אי"ה.

קלז...

קלחהרב דפה ר' אפרים זלמן נ"י

קלטהרב ר' יצחק יהודא נ"י

קמבנו ר' משה שמואל נ"י

קמא...

קמבלמז"ט בעלי התמנות ובוררי' עפ"י הגורל

קמג...

קמדבמקום כולם הרב ר' אפרים זלמן נ"י

קמה*
התחלקות הש"ס לכאו"א משנת תרוא"ו עד תר"ח פה ניקאלאייעב חלוקה ראשונה

קמו...

קמזהתחלקות הש"ס משנת תר"ו חלוקה שני'

קמח*
למז"ט התחלקות הש"ס לכל אנשי החבורא בשנת תר"ח בעת סעודת סיום הגדול מהש"ס משנת תר"ו, אשר הי' בבית המנוח הגביר ה"ר שלמה ישעי' זצללה"ה, אור ליום וא"ו ג' טבת זאת חנוכה שנת תר"ח . . .

קמט*
לאשר ולקיים בתוקף ועוז את החברא ש"ס דפ"ק ניקאלאייעב נתקן עפ"י ראשי החברא בהסכם רוב אנשי החברא ש"ס

קנא. לחלק המסכתות מן הש"ס למען ילמוד כאו"א אשר זכה לחלקו ולסיים לא יאוחר מן חמשה עשר באב שנה זו שנת ת"ר טו"ב לפ"ק.

קנאב. חלוקת הש"ס יהי' דוקא להאנשים הדרים פה ויוברר משגיחים לתהות אקנקני הלומדים בכל ר"ח כמה למדו.

קנבג. המסכתות שבסוף כל סדר וסדר אין רשות לסיים בפ"ע ומחוייבים להמתין על הסיום הכללי. אמנם שאר מסכתות כל הזריז לקיימם ה"ז משובח, רק שיהי' בידיעת הגבאי.

קנגד. יושת וואכיר על כאו"א סך עשרה קט' כסף בכל שבוע ושבוע, ומחוייבים ליתן הוואכיר לידי הגובים לא יאוחר מבכל חודש בחדשו, והעניים הלומדים אשר אין בכחם ליתן הוואכיר כנ"ל מחוייב הגבאי לעשות הערכה על העשירים להשלים הסכום בשלימות, ויהי' מנוחלי העוה"ז והעוה"ב כישכר וזבולון.

קנדה. מעות הוואכיר הנקבץ אין רשות להגבאי להוציאם לשום דבר בלתי לקנות ש"סין ושארי ספרים הנצרכים לחברא ש"ס, וכל זה לא יעשה בלא הסכם ראש החבורא.

קנהו. מי שלא ילמוד את המסכת שעלה לגורלו בשנתו, אזי יכתוב הגבאי לתוך הפנקס הלז אשר נקנס האיש הלז מלהיות באיזה התמנות מן החברא הלזו, ואם ח"ו גם בשנה שני' לא ילמוד המסכת אוי יבדל מאנשי החברא קדושה הלזו.

קנוז. כל אנשי החברא הלזו יהיו נרשמים בפנקס הלזה בשמות האנשים והבאים מחדש צריכים ליתן דמי קדימה כראות אנשי החברא או בעלי ההתמנות ואז יהי' נרשם בשמות האנשים ככל אנשי החבורא ויהי' כאחד מאתנו.

קנזשנת ת"ר טו"ב
למז"ט מוש"ק אור ליום א' ד' דחוה"מ סוכות. יען שמן הטעם לא נעשה קלפי, הובחרו בעלי התמנות עפ"י ריצוי אנשי החבורא הלזו, ואלו הן:

קנחר' אלכסנדר סענדער ב"ר שלמה ישעי' ראש החבורא

קנטר' יחיאל ב"ר שלמה ישעי' גבאי

קסר' יצחק צבי ב"ר שאול נאמן

קסאר' אברהם דוד ב"ר יהודא ור' שלמה ב"ר איתמר משגיחים

קסב*
למז"ט חלוקת הש"ס דשנת חמשת אלפים ושש מאות ושבע עשרה לבריאת עולם.

קסג...

קסדעירובין הרב ר' אפרים זלמן

קסה...

קסומנחות ר' אברהם דוד ב"ר יהודא

קסז...

קסחבכורות ועירוכין ר' אברהם דוד ב"ר יהודא

קסט*
ב"ה אור ליום ה' מוצאי חנוכה דשנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים לב"ע נעשה קלפי ועלו לבוררים:

קער' דוב בער ב"ר פנחס בורר ראשון

קעאר' משה יוסף ב"ר שלמה בורר שני

קעבר' שלמה ב"ר איתמר בורר שלישי

קעגהרב ר' אברהם דוד ב"ר יהודא בורר רביעי

קעדר' מרדכי ב"ר יוסף הלוי בורר חמישי

קעהלמזל טוב
אור ליום ה' מוצאי חנוכה ג' טבת שנת כתר לפ"ק נתמנו ע"פ הבוררים הנ"ל מנוים לח"ק הלזו:

קעו...

קעזהרב ר' אברהם דוד ב"ר יהודה במקום כולם

קעח*
למזל טוב שנת תרכ"א, ליל ה' ר"ח כסלו נתאספו כל אנשי החברא לבית הגביר ראש החבורה ר' אלכסנדר סענדר ב"ר שלמה ישעי' ז"ל וגמרו בשלימות לימוד הש"ם משתה ושמחה בבית הגביר. ואלה שמות האנשים אשר למדו הש"ס מן זאת חנוכה שנת כת"ר עד ר"ח כסלו תרכ"א:

קעט...

קפבבא בתרא ר' אברהם דוד ב"ר יהודא ור' זלמן ב"ר אפרים הכהן

קפאסנהדרין ר' אברהם דוד ב"ר יהודא

קפב*
למז"ט אור ליום ה' ר"ח כסלו שנת תרכ"א לפ"ק יצאו בוררים עפ"י הגורל:

קפגבורר ראשון ר' מנחם ב"ר משה אהרן

קפדבורר שני ר' משה יוסף ב"ר שלמה

קפהבורר שלישי ר' שניאור זלמן הלוי בהרב ר' נתן

קפובורר רביעי ר' אהרן ב"ר דוד טעביל

קפזבורר חמישי ר' דובער ב"ר פנחס

קפח*
למז"ט מוצאי ש"ק אור ליום כ"ג שבט נתמנו ע"פ הבוררים

קפטראש החבורה הגביר ר' אלכסנדר סענדער ב"ר שלמה ישעי'

קצגבאי ראשון ר' דוד ב"ר אלכסנדר סענדר

קצאגבאי שני ר' דובער ב"ר פנחס

קצבנאמן ר' זלמן עוזר ב"ר שלמה ישעי'

קצגמשגיח ר' שלמה ב"ר איתמר

קצדמשגיח ר' יהודה ליב ב"ר חיים

קצהבמקום כולם הרב ר' אברהם דוד ב"ר יהודא

קצובורר ראשון מנחם מענדל ב"ר משה אהרן

קצזבורר שני משה יוסף ב"ר שלמה ז"ל

קצחבורר שלישי שניאור זלמן בהרב מו"ה נתן הלוי ז"ל הורביץ¹¹⁷⁸

קצטבורר רביעי גם במקום

רבורר חמישי אהרן ב"ר דוד טעביל ז"ל

ראפנקס חברת מלביש ערומים בליובאוויטש
באוסף כתבי היד שבספריה (מספר 1970) נמצא פנקס חברת מלביש ערומים אשר בליובאוויטש.

רבנוסח השער הוא: פנקס דחברה מלביש ערומים לפרט כ'י ת'ראה ער'ום וכסיתו לפ"ק בק"ק ליובאוויטש [תר"כ].

רגבפנקס רשומים: א) בחירות הגבאים. ב) קבלת החברים. ג) נדבות הנגידים. ד) חשבון הכנסה והוצאה - במשך השנים תר"כ-תרע"ד. היינו בתקופה המתחלה אחרי השריפה הגדולה בליובאוויטש (בין השנים תרט"ז – תרי"ח. ראה ספריית ליובאוויטש ע' לא-ה), ומסתיימת לפני מלחמת העולם הראשונה (שהתחילה בקיץ תרע"ד).

רדבתחלתו רשומים: א) זכרון לטובה – השתלשלות יסוד החברה. ב) חיזוק ידי החברה בכתי"ק אדמו"ר הצ"צ ובחתימתו. ג) התחייבות שנתית של בני ונכדי אדמו"ר הצ"צ נ"ע בחתימתם.

רהקטעים מפנקס זה נדפסו בקובץ יגדיל תורה נ.י. ס ע' שיג ואילך.

רו*
פנקס החברה מלביש ערומים
לפרט כי תראה ערום וכסיתו לפ"ק¹¹⁷⁹
בק"ק ליובאוויטש
*
זכרון לטובה
והדברים עתיקין אשר כבר עשוהו וותיקין ואנשי מעשה, בחמלתם על עניי הצאן, ערומים ויחפים ובפרט בני עניים ההולכים לבית הספר, ואין כל לכסות קרה, צפד עורם עליהם. ויתאספו נדיבי עם ואנשי לבב, להתחבר ולהמנות לדבר מצוה זו, ויהיו פקודיהם במספר שמות לגולגלותם נדבת כאו"א רשומה בפנקס מדי שבוע בשבוע דלא שלו (?) וזריזים הקדימו למצוה להמציא-מראשית השנה בקופה של צדקה להלביש מערומיהם, ולפקח בצרכיהם. ועלתה בידם זמן משך הגון עד כי יצא הקצף וליבה הלהב פה"ק¹¹⁸⁰ ריעה התרועעה פור התפוררה עיר ויושבי בה, ובני לביא התפרדו ואחוזת הקשר כתב הפנקס הנקשרים היו לשריפת אש, וכל תקנות ויסודות יתידותיו אפסו ספו תמו. עתה בראותינו שמה ושערורי' הן היתה כזאת, להרוס יסוד המצוה ועוצם הרחמנות אשר על האומללים הנמצאים פה עירנו קמנו ונתעודד לחזק מחדש עסק המצוה, וחברת עושי צדקה הלבשת ערומים הנ"ל, כל אשר הי' בחק הנ"ל יבא על מקומו בח"י ובתוספות מרובה על העיקר לקיים כל דבר וחדשים כל אשר נדבה לבם להתחבר ולהתנדב לדבר מצוה זו וכל אשר נשאו רוחו לקרבה אל המלאכה יבאו ויתאספו לתרום בפנקס הזה וכעל גמולות כעל ישלם ירעיפו שמים מעל ברכות ואגלי טל למתחזקים ועושים ומעשים ויזכו לבנין אריאל בביאת ינון, גואל ישראל וקיבץ נפוצות יהודה וישראל בב"א

רזבעה"ח יום ג' ח"י מרחשון שנת יעטו כסה דלים ערומים לפ"ק¹¹⁸¹ פה ק"ק ליובאוויטש

רח*
גם¹¹⁸² אני ראיתי מעשה הצדקה זו ולבקשתם באתי עה"ח הגם שא"צ להסכמה שכבר נצטווינו בי תראה ערום וכסיתו וכתיב חנוך לנער ע"פ דרכו עכ"ז לחזק מעשה ידי הקטנים אמרתי ג"כ להיות סניף לחזקם.

רטנאום מנחם באאמ"ו שלום נכד אדמו"ר נ"ע

רי*
נדבתי¹¹⁸³ בל"נ ארבעים ק"כ¹¹⁸⁴ בכל חודש. נאום ברוך שלום¹¹⁸⁵

ריאנדבתי בל"נ ה' רוכ"ס לשנה נאום יהודא ליב¹¹⁸⁶

ריבנדבתי ה' רו"כ לשנה חיים ש' זלמן¹¹⁸⁷

ריגג"א נתתי נדבה חצי רוכ"ס ישראל נח¹¹⁸⁸

רידג"א אתן אי"ה בל"נ בכל חודש שמואל¹¹⁸⁹

ריהנדבתי בל"נ א' רוכ"ס יצחק דובער¹¹⁹⁰

ריונדבתי ב' רו"כ לשנה בל"נ. מאיר שניאור זלמן בא"א הרב המנוח מוהר"ר אהרן יעקב ז"ל¹¹⁹¹

ריזנדבתי בל"נ ב' רו"כ וחצי לשנה ש' זלמן בהרי"ל¹¹⁹² שי'

ריחנדבתי בל"נ אי"ה א' רו"כ וחצי לשנה לוי יצחק בא"א הרה"ג מוהר"ר ברוך שלום שי"נ

ריטא' רו"כ וחצי לשנה אי"ה שניאור ש"ס¹¹⁹³

רכנדבתי בל"נ א' רו"כ וחצי לשנה שמרי' נח¹¹⁹⁴ באאמו"ר מוהרי"ל נ"ע

רכאנדבתי בל"נ א' רו"כ וחצי לשנה יוסף חיים בהרב מו' לוי יצחק

רכבנדבתי בל"נ ב' רו"כ לשנה שניאור זלמן אהרן¹¹⁹⁵ באאמ"ו שי'

רכגבצירוף החתן האברך החכים שלום דוב בער¹¹⁹⁶

רכדג"א אתן בל"נ אי"ה בכל חודש משה יהודה ליב גינצבורג¹¹⁹⁷.