MiShulchan HaAri·Laws of Shabbos·Chapter 343 paragraph 2משולחן הארי·הלכות שבת·סי' שמ"ג ס"ב

בכתב במ"מ וציונים וז"ל: כ"ש שמחוייב – עיין קושיית התו"י שם [יומא פ"ב ע"ב ד"ה בן שמונה] השתא חינוכי וכו', ועיין תה"ד סי' צ"ד. אך לשון רבנו שכ' אפי' במ"ע וכו' צע"ק, שהרי דעת הרא"ם בתו"י ובתה"ד שם שרק במ"ע, עכ"ל.

גולא שת לבו דזה גופא הפלוגתא בין ר"י⁹⁷ לרא"ם בתו"י שם, דלהרא"ם אין חילוק בין אב לב"ד אלא בין איסור למ"ע, שבמ"ע מצוה לחנכו אבל א"צ להפרישו מאיסור, ולר"י הוא כ"ש להיפך, כמפורש בקושיית התו"י השתא חנוכי מחנכינן אפרושי מאיסורא מיבעיא (וכ"ה בתוס' שציין לקמן בסמוך), אלא שמחלקים בין אב לב"ד, שהאב מחוייב בחינוך (ומכ"ש להפרישו מאיסור) וב"ד אינם מצווים בזה. וכיון שרבנו פסק כר"י לחלק בין אב לב"ד, לכן כ' כשיטת ר"י שכיון שמחוייב לחנך את בנו במ"ע כ"ש שמחוייב להפרישו מלעבור על ל"ת. ועפ"ז אין כאן מקום עיון.