Ner Mitzvah VeTorah Or·Gate of Unity·Page 140aנר מצוה ותורה אור·שער היחוד·קמ·א

אענין אור מים רקיע דהשגה דבינה נקרא רקיע¹ לפי שקודם שבא המושכל בבחי' השגה גמורה עדיין הוא למעלה מבחי' הגבלת אותיות כמו הסבר מושכל עמוק שאינו עדיין באופן מוגבל במוח הנק' השגה ותפיסא הוא הנק' מים דניידי² לבא בכמה אופנים שונים כו' משא"כ כשבא המושכל באופן מוגבל הנתפס ומושג בכלי מוחו ממש נמשל לקרח דאגלידי מיא³ וקיימא כו' מלשון השג יד⁴ כו' כמ"ש במ"א שזהו הנק' רקיע והוא ענין הקרח⁵ שע"ג המוחין דחיות כו' ואמנם שרש הקרח הזה שבא דוקא בבחי' הגשמה גמורה הוא מלמעל' מבחי' או"פ דבינה אלא הוא נמשך ונעש' מבחי' המקיף דבינה הנק' מ"ם סתומה שבלתי מאיר ונמשך בגלוי כלל במדות ע"כ משם נעשה בחי' רקיע או קרח ע"ג המוחין דמדות כו' והיינו והאם רובצת כו' וכן ועל גוזליו ירחף⁶ כו' שזהו בחי' לבוש החשמ"ל שמקיף בבחי' שומר למדות (כמשי"ת בסמוך בענין כתנות עור כו' שמקיף לזו"נ עד מתחת רגלי זו"נ⁷ שממנו נעשה המסך שבין אצי' לבריאה כו') והוא בחי' מקור דבינה שמזה נמשך הכח העושה לבחי' התחלקות הצירופי' דאותיות המח' הנק' מצרף ולא גוף הצירופי' שהוא דוקא בבחי' מ"ם פתוחה מאמר פתוח כו' וד"ל:

ב(מה) והנה כתיב ויעש ה' לאדם⁹ ולאשתו כתנות עור וילבישם שזהו בחי' החשמ"ל דנוגה שמקיף לזו"נ דאצי' שנק' אדם ואשתו עד מתחת רגליהם כו' כידוע ובתורתו של ר"מ הי' כתוב אור באלף¹⁰ שזהו בחי' זיהרא עילאה¹¹ כמ"ש עוטה¹² אור כשלמה⁸ שזהו אחר הבירורים דרפ"ח כו'. ומתחלה יש להבין קצת בביאור ענין השבירה והתיקון בכללותן שהוא בבחי' האותיות שנק' כלים¹³ שנשברו ונפלו מצד ריבוי האור שלא הי' ביכולתם להכיל כמ"ש בע"ח¹⁴ וכמ"ש אתה פוררת בעזך ים¹⁵ שזהו בחי' התהו¹⁶ שנתפררו בחי' האותיות שנק' שבירת הכלים כידוע וטעם הדבר ידוע עד"מ עומק אור שכל שלמעל' מכלי הגבל' המוח אז ודאי יתבלבלו אותיות השכל שבמח' מצד מיעוט כחם להכיל האור כי רב הוא מהם משא"כ כלי המוח שמכיל לאור השכל העמוק אדרבא מוגבל ומתיישב ונעלם באותיות הללו (בל"א פאר נעמט כו') וכאשר לא יכילו אזי בהכרח שיתפרדו האותיות וכמו שמבואר במ"א באריכות¹⁷ שזהו כמו בתיבה א' שתקצר להכיל האור הרב שבה יתפרדו האותיו' שבה אנה ואנה עד שלא יהיה מובן מזה כלום כתיבת ויאמר כשלא יכיל עומק המכוון שבו יתפרדו האותיות וישאר וי"ו מם שבו מפורדין שלא כסדרן במקומן (כדוגמ' אותיות הרהורי לבו שביום שמתפרדין שלא במקומן ושלא כסדרן בחלומות¹⁸ שבאין רק מצרופים שמהרהר ביום בלתי מסודרין אלא אות מתיבה זו ואות מתיבה אחרת כו' ולכך החלומות שוא ידברו¹⁹ כו' וכמ"ש במ"א) וזה הפירור נק' שבירה לחלקים רבים וקטנים כי בבוא זה האות שנתפרר לעצמו במ"א אין בו רק חלק מצומצם מאד מן השכל שהיה מקובץ בהיות התיבה בצירופה בשלימות כו' וגם הוא מתפרר פירור אחר פירור עד שנעשה מזה ענין זר לגמרי (כדוגמת ענין החלומות מהרהורי לבו שביום רק אעפ"כ לא יחלום פילא²⁰ בקופא דמחטא רק מעין