Or HaChaim on Deuteronomy 29:9/אור החיים על דברים כ״ט:ט׳

אאַתֶּם נִצָּבִים. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת מַאֲמָר זֶה. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵט רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ׳ טַפְּכֶם וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל ״כֻּלְּכֶם״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם הַבְּרִית הַזֶּה, הֲלֹא בְּסָמוּךְ אָמַר ״אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית״ (דברים כח:סט), וְאִם רָצָה לִכְלֹל גַּם הָאָמוּר בְּפָרָשָׁה זוֹ בִּכְלַל הַבְּרִית, הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים הַדְּבָרִים וְיֹאמַר עַל הַכֹּל ״אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית״.

בוְנִרְאֶה כִּי כַּוָּנַת מֹשֶׁה בִּבְרִית זֶה הוּא לְהַכְנִיסָם בְּעַרְבוּת זֶה עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל כָּל אֶחָד בְּעַד חֲבֵרוֹ לְבַל יַעֲבֹר פִּי ה׳, וְיִהְיוּ נִתְפָּסִים זֶה בְּעַד זֶה. וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״הַנִּסְתָּרֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ״ וְגוֹ׳ (דברים כט:כח), הֲרֵי שֶׁעַל הָעַרְבוּת מְדַבֵּר הַכָּתוּב. וְאֵין זֶה הַבְּרִית שֶׁאָמַר בְּסוֹף פָּרָשַׁת תָּבֹא, כִּי אוֹתוֹ בְּרִית הוּא עַל עַצְמָן, וְזֶה שֶׁיִּתְחַיֵּב כָּל אֶחָד עַל אָחִיהוּ הָעִבְרִי כְּפִי הַיְּכֹלֶת שֶׁבְּיַד כָּל אֶחָד.

גוּמֵעַתָּה בָּאנוּ לְהָבִין מַאֲמַר אַתֶּם נִצָּבִים, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (רות ב:ה) ״הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים״ – לְשׁוֹן מִנּוּי. וְאָמְרוֹ כֻּלְּכֶם פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יֵשׁ עֲלֵיהֶם עֹל זֶה, כָּל אֶחָד לְפִי מַה שֶׁהוּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת נד:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּכָל הָעוֹלָם נִתְפָּס עַל כָּל וְכוּ׳, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בִּבְנֵי בֵיתוֹ נִתְפָּס עַל וְכוּ׳. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַט הַכָּתוּב כָּאן וְאָמַר רָאשֵׁיכֶם וְגוֹ׳, שֶׁכָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב כְּפִי מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ. רָאשֵׁיכֶם – הֵם הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּכֻלָּן שֶׁיְּכוֹלִין לִמְחוֹת בְּכָל יִשְׂרָאֵל, אֵלּוּ יִתְחַיְּבוּ עַל הַכֹּל. שִׁבְטֵיכֶם – כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט יִתְחַיֵּב עַל שִׁבְטוֹ. זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם – כָּל זָקֵן יִתְחַיֵּב עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ. כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל – הֵם הֶהָמוֹן, כָּל אֶחָד יִתְחַיֵּב עַל בְּנֵי בֵיתוֹ. לָזֶה הִפְסִיק הַכָּתוּב כָּאן וְסִדֵּר טַפְּכֶם וְגוֹ׳ בִּפְנֵי עַצְמָם, כִּי אֵלּוּ אֲחֵרִים נִתְפָּסִים עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם הָרְשׁוּמִים בַּפָּסוּק שֶׁלְּפָנָיו, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶׁהוּא, וְאֵין הֵם נִתְפָּסִים עַל אֲחֵרִים, שֶׁהַטַּף אֵינָם בְּנֵי דַעַת, וְהַנָּשִׁים כְּמוֹ כֵן, הַגֵּרִים גַּם כֵּן אֵין לָהֶם לְהִשְׂתָּרֵר עַל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מה:) בַּפָּסוּק (דברים יז:טו) ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳, כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁאַתָּה שָׂם עָלֶיךָ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ וְלֹא גֵרִים, אֲבָל יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין עֲלֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה יג:): קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כַּסַּפַּחַת, וּפֵרְשׁוּהוּ לְפִי שֶׁאֵינָם מְלַמְּדִים אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְפָּסִים עֲלֵיהֶם.

דעוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ אַתֶּם נִצָּבִים וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהוּא מְרֻחָק מֵהַקְּדֻשָּׁה קוֹמָתוֹ נְמוּכָה וְרֹאשׁוֹ שְׁפָלָה (בראשית רבה יב,ו), לָזֶה אָמַר כִּי לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳ נִצְּבוּ וְנָשְׂאוּ רֹאשָׁם.