Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Deuteronomy 30:19/אור החיים על דברים ל׳:י״ט
אהַעִדֹתִי בָכֶם וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה מְיֻתָּר, שֶׁהֲרֵי אָמַר בְּסָמוּךְ ״רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב״ וְגוֹ׳ (דברים ל:טו). עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה מִסֵּדֶר שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, שֶׁעוֹשֶׂה חֲלֻקַּת הַטּוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּאָמְרוֹ (דברים ל:טו) ״אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע״, וְכָאן אָמַר ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת וְגוֹ׳ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר אֶלָּא ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״, וְלֹא אָמַר ״וְאֶת הַטּוֹב״.
1 העירותי בכם היום את השמים ואת האריץ, "I call as witness against you today both the heaven and the earth, etc." This whole verse appears superfluous in light of verse 15 where Moses asked the people to choose life rather than death. Why did he have to repeat it? Besides why did Mose change the sequence and choice here? In verse 15 the choice was between life and goodness on the one hand and death and evil on the other. Here the Israelites are given choices between life and death and blessing and curse. What did Moses mean when he rephrased what he said in verse 15? Besides, why did Moses not simply exhort the people to "choose life?"
בוְנִרְאֶה בְּהָעִיר, לָמָּה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ בֵּין מַאֲמַר ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת״ לְמַאֲמַר ״הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה״, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים וְלוֹמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַחַיִּים״ וְגוֹ׳, אוֹ אַחַר שֶׁיֹּאמַר ״וְהַקְּלָלָה״ יֹאמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״?
גאָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהָעִיר, כִּי שְׁנֵי יִעוּדִים – אֶחָד טוֹב וְאֶחָד רַע – הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְלָזֶה אָמַר בְּפָסוּק זֶה ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״, פֵּרוּשׁ, שָׂכָר וְעֹנֶשׁ הַנְּתוּנִים לְפָנֶיךָ, פֵּרוּשׁ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֵם הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. אִם יֵיטִיבוּ – יִחְיוּ, וְאִם יַרְשִׁיעוּ – יָמוּתוּ. אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם הֵם לְפָנֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
3We must understand terms such as "good" and "evil" to refer to life in this world. It makes sense therefore that Moses told the people: "I place before you life and death," i.e. reward and punishment in this world. If the Israelites would be good they would live, if they would sin they would die. These are the two choices we have in this world.
דוְיֵשׁ שְׁנַיִם אֲחֵרִים, וְהֵם הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, הֵם יִעוּדִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינָם לְפָנָיו אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כח:ו) ״בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ״, וּלְהֵיפֶךְ אָרוּר הוּא וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קז.) שֶׁמְּדַבֵּר עַל יְצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם, וְלָזֶה הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״נָתַתִּי לְפָנֶיךָ״ בֵּין שְׁנֵי יִעוּדִים הָרִאשׁוֹנִים לַשְּׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים.
4However, there are two more choices which pertain to the hereafter. Moses calls them ברכה and קללה, respectively, i.e. "blessing or curse." These are not immediate choices, or better, the results of such choices will not become known immediately. The whole approach is similar to what we have in Deut. 28,6: "You are blessed at your arrival (in this world) and you are blessed at your departure (from this world)." As you enter this world without sin so you will leave it without sin (compare Baba Metzia 107). Moses had to separate these two paragraphs from one another in order for us to appreciate that he talks about different domains in each paragraph.
הוְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״, שֶׁהוּא יִעוּד עוֹלָם הַזֶּה, כִּי יִתְקָרֵב לֵב הָאָדָם בְּיוֹתֵר לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (דברים יא:יג) ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם״, הֲרֵי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר לְהַטּוֹת לְבַב אֱנוֹשׁ אֶלָּא בַּדְּבָרִים הַנִּגְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה:
5When he continues "and you shall choose life," this is the purpose of our existence in this world. Moses means that we should concentrate on immediate problems such as making sure that G'd will grant the necessary rainfall as a result of our observing the commandments.
וכְּמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״, פֵּרוּשׁ, יִתְחַיֵּב הַדָּבָר אֲפִלּוּ כְּפִי טֶבַע הַגַּשְׁמִי לִבְחֹר בַּחַיִּים. וַהֲגַם שֶׁבְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה (דברים ל:טו) אָמַר ״רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַחַיִּים וְהַטּוֹב״ יַחַד, שָׁם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״לְפָנֶיךָ״ לִבְחֹר בָּהֶם, וְכָאן נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״לְפָנֶיךָ״ לוֹמַר מַה שֶׁלְּפָנֶיךָ, וְהֵעִיר עַל זֹאת הַכַּוָּנָה בְּמַה שֶׁסִּדְּרָהּ בְּאֶמְצַע הַיִּעוּדִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, גַּם בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.
6Although earlier (verse 15) Moses mentioned חיים וטוב together, i.e. a reference to choices covering both our terrestrial life and preparing for our hereafter, in our verse here the emphasis is on the here and now.