Tanach · Acharonim on Tanach · Or HaChaim · Torah
Or HaChaim on Exodus 39:1/אור החיים על שמות ל״ט:א׳
אכַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. טַעַם אָמְרוֹ כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט, עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה (שמות כז:כ) כִּי חָלַק ה׳ לְמֹשֶׁה חֵלֶק בְּכָל מְלָאכוֹת וַעֲבוֹדוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בַּמִּשְׁכָּן, כִּי חֶלְקוֹ בַּמַּעֲשֶׂה הוּא הַמִּצְוָה אֲשֶׁר יְצַוֶּה ה׳ הַדָּבָר עַל יָדוֹ, לָזֶה מַזְכִּירוֹ בְּכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הֲרֵי הוּא מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת.
1 כאשר צוה ה׳ את משה; as G'd had commanded Moses. The Torah emphasises this to tell us that the Tabernacle corresponded to G'd's instructions in all its details as we already explained in connection with 27,20 that G'd considered that Moses had a personal share, i.e. merit, in every detail of the construction of the Tabernacle although he personally had not been commanded to perform the work.
בעוֹד יִרְצֶה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה: ״הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂים דָּבָר זֶה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״.
2Another meaning of the verse is simply that when the artisans were about to commence any part of the work, they would first say "as per G'd's instructions to Moses."
געוֹד נִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ, כִּי אֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרָטֵי הַהַשְׂכָּלָה, וְלֹא נִכְתַּב בַּתּוֹרָה אֶלָּא מִעוּט, כְּמַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּהַנִּזָּקִין (גיטין ס,ב), וּמִלְּבַד זֶה יֵשׁ בְּכָל מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן מוּשְׂכָּל, וְהוּא פְּנִימִיּוּת הַדְּבָרִים. וְאֵלֶּה יֵעָשׂוּ בְּכַוָּנַת הַלֵּב וּבְשִׂכְלִיּוּת הַנֶּעְלָם, וְיֵעָשׂוּ דָּבָר בְּמִינוֹ כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַּעַת וְהַבִּנְיָן, וְהוּא מַה שֶׁרָמְזָה הַתּוֹרָה בְּכָל פְּרָט וּפְרָט כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, בְּעַל פֶּה וְאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה לְצַד יְקַר הַדָּבָר. וְאַשְׂכִּילְךָ כִּי הַמִּכְתָּב הוּא מִבְּחִינַת הַמּוּפְעָל, וְהַמּוּשְׂכָּל מְשֻׁלָּל מֵהִתְקַבֵּל מִקְצָתוֹ בִּבְחִינַת הַהֶפְעֵל, וּמִקְצָתוֹ גַּם מִבְּחִינַת הַנִּדְבָּר כִּי רָחוֹק הוּא בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת. וּקְצָת רָמַז ה׳ בַּנִּפְעָל, נִרְאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, בְּסוֹד צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת וְטַעְמֵיהֶם וַעֲטָרוֹת שֶׁעַל רָאשֵׁיהֶם הַתָּגִין וּמַעֲשֵׂיהֶם בְּחִינַת מַחְשָׁבָה יִקָּרְאוּ, וְנִגְלָה לְמֹשֶׁה בְּסִינַי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת. וְצֵא וּלְמַד מִדְּרָשַׁת רַבִּי עֲקִיבָא (סנהדרין קו,א) שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּעֶלְיוֹנוֹ שֶׁל לָמֶ״ד, הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂה ה׳. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּשְׁכָּן כִּי עֲשָׂאוּהוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כְּכָל נִפְלָאוֹת אֲשֶׁר יְכַוֵּן עֲלֵיהֶם.
3Another reason the Torah had to write this verse is that there is no commandment which does not contain elements over and beyond its performance with one's hands or other parts of one's body. The Torah never revealed more than a fraction of the totality of a commandment as we know from a statement of Rabbi Yochanan in Gittin 60. There were then intellectual dimensions to the commandments G'd had given to Moses which are not recorded in the written text. The Torah here testified that all these dimensions were complied with and that the artisans deserved credit for this. Whereas some of these hidden dimensions of a מצוה are alluded to by the way the legislation in question is recorded in the Torah such as the "crowns" on the letters, others are not, though most of the hidden aspects of each מצוה were revealed to Moses while he was on Mount Sinai. We have Rabbi Akiva telling us in Sanhedrin 106 that one could deduce 300 halachot from the shape of the uppper part of the letter ל alone. At any rate, the message of the Torah here is that all the hidden aspects connected with construction of the Holy Tabernacle were carried out by those concerned with constructing it.