Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Or HaTorah·
אנשא את ראש בני גרשון
הגהות על נשא שבלק"ת
הגהות על נשא שבלק"ת
בנשא את ראש בני גרשון, מה ענין גם הם, ומהו ענין ע"פ אהרן, יקדים שנסיעתם במדבר הי' כדי להכניע כח יניקת החיצונים, במדבר אין גידול צמח, כי מסט' דקדושה נמשך דוקא להשפיע, צדיק ה' פי' שהוא בעל צדקה (בלק"ת בשה"ש בד"ה צאינה וראינה דרוש הראשון פ"ד כ' ע"פ כי כל מצותיך צדק שכל המצות נק' בשם צדקה, המצות הם צדקה וחסד אשר המשיך ה' בהם את רצונו העליון שהוא בלתי סוף ובלתי תכלית) חסד שמצד הגדולה וחסד דאברהם אבר מ"ה, משא"כ במדבר נחש שרף ועקרב ג"ק ונק' ג"כ בי"ע דקליפה, שהם יש ולגרמי' היפך הביטול ע"כ אין מהם שום השפעה (וענין להכניע לכאורה יש להעיר ממאמר הזהר ר"פ ויצא ע"פ קומה ה' ויפוצו אויביך כו') והנה לכך הי' נסיעת בנ"י במדבר כדי להכניע כו' והכנעה זו הי' הכנה לענין הגילוי שיהי' לע"ל.
גב) והנה זה הי' ענין נסיעת המשכן בפו"מ בבחי' עולם, וכמו"כ הוא גם עכשיו ברוחניות בבחי' נפש, כי יש משכן בפרט בכ"א, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, שצריך כ"א להמשיך גילוי אלקות בנפשו, בעבודה שבלב זו תפלה, כמ"ש לב טהור ברא לי אלקים, נקי כפיים ובר לבב, ועי"ז ידחה ויכניע ג"כ ההסתר של נה"ב, כי ע"י זכות לבו נמשך גילוי אלקות בבחי' ההסתר וההעלם שלא יסתיר ויעלים, ויש ג"כ מדבר בנפש היינו בחי' אשר לא ישב אדם שם, הם המחדומ"ע אשר לא לה' המה, ע' ד"ה אני לדודי דרוש הראשון, וע"כ צריך להכניע מדבר זה ע"י המשכן שבנפש, והנה במשכן הי' ג' דברים קרשים ויריעות, והכלים שהן ארון ומנורה, ענין קרשים הוא בחי' עומדים ביראה, אין עמידה אלא שתיקה ביטול העצמית מכל וכל, שלא להמשך אחר מדבר הנ"ל, ומזה נמשך ג"כ אח"כ לבא למדריגת האהבה וזהו"ע היריעות תכלת כו'.
דרלט
ג) והנה בעבודת ה' בתפלה, ביטול רצון הנ"ל צ"ל ע"י התעוררות יראה תתאה בפסוד"ז וברכת יוצר אור בסיפורי מיראת וביטול המלאכים, ולבא לבחי' האהבה הוא ע"י התבוננות באמרו אה"ע (ע' מענין יוצר אור ואה"ע בד"ה במד"ס באוה"מ דרוש השני ספ"א ופ"ב שם פי' באופן אחר דבמד"ס שירדה שנאה על הרע זהו העלאה, וזהו"ע ברכת יוצר אור, ואוה"מ זהו המשכה ברכת אה"ע), והו"ע ההתבוננות בגדולת ה' איך שכל העולמות כולם, וגם מה שעתיד להיות עד נו"ן אלפים יובלות כולם עלו במחשבה אחת לבד קמי' עצמותו ית' כו', ועד"מ למטה המח' אינה רק בחי' לבוש לבד להנפש כו' וזהו ה' מלך גאות לבש כו', וזהו שמע ישראל ה' אלקינו, פי' שהוא מתלבש במח' זו כו' בשכמל"ו להמשיך המשכה זו שהוא לבוש מל' גם בבי"ע כו' ומהתבוננות זו נולד ונמשך בחי' ואהבת והאהבה הו"ע היריעות דרך כלל, שם מ"ב ז' פסוקים ובכ"א ו' תיבין, שש וארגמן, ששה מדות גם תחש ססגונא ששש בגוונין הרבה, רצוא ושוב, וע"י קיום המצות שהן בחי' ושוב חוזר ויתעורר האהבה רבה, ונמצא יש רצוא אחר השוב ושוב אחר הרצוא, וזהו"ע בני גרשון שנשאו היריעות (ועמ"ש בד"ה במדב"ס דרוש הראשון דף א' ע"ג, שגרשון הו"ע גרש את האמה הזאת כו' שמאל דוחה ומגרש את הרע שיהי' הרע בורח ממנו כו' ע"ש, גם ע' לקמן בד"ה ה' יחתו מריביו ושם ספ"א בענין נגינה גרשיים שהוא ג"כ לשון גירושין כמ"ש בענין עבודת בני גרשון שהוא ג"כ לגרש החיצונים והוא ג"כ ע"י המשכת רב חסד בו"ק דז"א שהם השיתא גוונים כו' ע"ש ואפ"ל לכן ע"פ אהרן רב חסד תהי' עבודת הגרשוני), ובני מררי נושאי הקרשים בחי' עצי שטים עומדים זהו בחי' יר"ת שממנו נמשך העמידה וביטול הרצון, ואח"כ בחי' בני גרשון נושאי היריעות היינו התחברות ב' בחי' אהבה אה"ע ואה"ר, ועבודת בני קהת נושאי הארון זהו בחי' יראה עילאה שלמעלה גם מאה"ר (ע' בת"א פ' מקץ ע"פ כי אתה נרי הוי' ולו יקהת עמים יתכנשון עממיא) כענין אם אין יראה תתאה מררי, אין חכ' תורה ארון ואם אין חכ' אין יראה עילאה (ע' בפ' במדבר בד"ה וידבר אלקים), והנה בני מררי ביוצר אור כולם עומדים ברום עולם, בני גרשון ק"ש ואהבת כו' ובני קהת יראה עילאה זהו שמו"ע.
ג) והנה בעבודת ה' בתפלה, ביטול רצון הנ"ל צ"ל ע"י התעוררות יראה תתאה בפסוד"ז וברכת יוצר אור בסיפורי מיראת וביטול המלאכים, ולבא לבחי' האהבה הוא ע"י התבוננות באמרו אה"ע (ע' מענין יוצר אור ואה"ע בד"ה במד"ס באוה"מ דרוש השני ספ"א ופ"ב שם פי' באופן אחר דבמד"ס שירדה שנאה על הרע זהו העלאה, וזהו"ע ברכת יוצר אור, ואוה"מ זהו המשכה ברכת אה"ע), והו"ע ההתבוננות בגדולת ה' איך שכל העולמות כולם, וגם מה שעתיד להיות עד נו"ן אלפים יובלות כולם עלו במחשבה אחת לבד קמי' עצמותו ית' כו', ועד"מ למטה המח' אינה רק בחי' לבוש לבד להנפש כו' וזהו ה' מלך גאות לבש כו', וזהו שמע ישראל ה' אלקינו, פי' שהוא מתלבש במח' זו כו' בשכמל"ו להמשיך המשכה זו שהוא לבוש מל' גם בבי"ע כו' ומהתבוננות זו נולד ונמשך בחי' ואהבת והאהבה הו"ע היריעות דרך כלל, שם מ"ב ז' פסוקים ובכ"א ו' תיבין, שש וארגמן, ששה מדות גם תחש ססגונא ששש בגוונין הרבה, רצוא ושוב, וע"י קיום המצות שהן בחי' ושוב חוזר ויתעורר האהבה רבה, ונמצא יש רצוא אחר השוב ושוב אחר הרצוא, וזהו"ע בני גרשון שנשאו היריעות (ועמ"ש בד"ה במדב"ס דרוש הראשון דף א' ע"ג, שגרשון הו"ע גרש את האמה הזאת כו' שמאל דוחה ומגרש את הרע שיהי' הרע בורח ממנו כו' ע"ש, גם ע' לקמן בד"ה ה' יחתו מריביו ושם ספ"א בענין נגינה גרשיים שהוא ג"כ לשון גירושין כמ"ש בענין עבודת בני גרשון שהוא ג"כ לגרש החיצונים והוא ג"כ ע"י המשכת רב חסד בו"ק דז"א שהם השיתא גוונים כו' ע"ש ואפ"ל לכן ע"פ אהרן רב חסד תהי' עבודת הגרשוני), ובני מררי נושאי הקרשים בחי' עצי שטים עומדים זהו בחי' יר"ת שממנו נמשך העמידה וביטול הרצון, ואח"כ בחי' בני גרשון נושאי היריעות היינו התחברות ב' בחי' אהבה אה"ע ואה"ר, ועבודת בני קהת נושאי הארון זהו בחי' יראה עילאה שלמעלה גם מאה"ר (ע' בת"א פ' מקץ ע"פ כי אתה נרי הוי' ולו יקהת עמים יתכנשון עממיא) כענין אם אין יראה תתאה מררי, אין חכ' תורה ארון ואם אין חכ' אין יראה עילאה (ע' בפ' במדבר בד"ה וידבר אלקים), והנה בני מררי ביוצר אור כולם עומדים ברום עולם, בני גרשון ק"ש ואהבת כו' ובני קהת יראה עילאה זהו שמו"ע.
הד) ואמנם נשיאות הקרשים לעלות ולחבר יר"ת ביר"ע (י"ל קרש אותיות שקר ואותיות קשר) וזהו שם מררי ב"פ מר, מר דסממני הקטורת הוא ריח והעלאה מלמטה למעלה (להעיר ממ"ש בת"א בד"ה ראה ריח בני בענין ריח בגדיו וריח בוגדיו, גם קטרת י"א סממנים) מר דשמן המשחה מר דרור מרא דכיא (ע' בת"א בסופו בענין מרדכי מן התורה מניין) והיינו העלאת מ"ן והמשכת מ"ד.
ווזהו על פי אהרן, כי היריעות המשכת האהבה עליונה שהוא בחי' מקיף בששה מדות וגוונים שבנפש זהו דוקא ע"י אהרן, א' הר נון (ע' בד"ה ועשית בגדי קדש לאהרן וע' בד"ה בהעלותך את הנרות, שאה"ר דאהרן הוא להמשיך האור והגילוי למטה) לכן ע"פ אהרן ובניו תהי' עבודת בני הגרשוני, שבגרשון יש ג"כ נו"ן פשוטה, להיות בחי' גרש את האמה שהוא תאוות נה"ב,
זרמ
גם ענין גרשון גירושין הכח לזה נמשך מבחי' ימינך ה' תרעץ אויב שהוא בחי' אהרן, וזהו מקדש אד' (ר"ל התחברות שם הוי' בשם אד' היינו כמ"ש פעלת ה' מקדש ה') כוננו ידיך, לוים לשון התחברות (ע' זח"ב די"א סע"ב ע"פ וילך איש ז"א מבית לוי או"א ויקח את בת לוי מל') הפעם ילוה זהו ע"י הלוים, כוננו שיהי' הגילוי למטה, משכן ושכנתי בתוכם (עמ"ש בלק"ת פ' בהר בד"ה את שבתותי תשמרו בענין ומקדשי תראו), ידיך ג' ידות יד הגדולה בני גרשון יד החזקה בני מררי, יד הרמה קהת, והנה הכח להעלאה זו שע"י הלוים א"א להיות כ"א ע"י המשכה מלמעלה וזהו"ע הכהנים, בבני קהת שנשאו הארון שהוא קה"ק נאמר נשיאת ראש, וגרשון הי' בכור וכתיב קדש לי כל בכור, י"ל נשיאות ראש ע"ד שנת' בפי' שאו את ראש בנ"י, והיינו ע"י התורה, וכן בנשיאות היריעות, אבל בבני מררי נושאי הקרשים בחי' עומדים לא נאמר נשיאות ראש אבל היריעת זהו בחי' מהלכים בין העומדים כמ"ש לקמן בהביאור סעי' ג' לכן נא' בהם ג"כ נשיאות ראש, לפ"ז עבודת בני מררי, הוא בבחי' ממכ"ע ולכן נק' עומדים, ועבודת בני הגרשוני יריעות המשכן הוא בחי' המשכת סוכ"ע, ועבודת בני קהת בבחי' קה"ק זהו למעלה מבחי' סוכ"ע כמו כאשר הכה"ג נכנס ביוה"כ בקדש הקדשים זהו לפני הוי' תטהרו, כמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון פ"ד בענין שבת שבתון, וע' עוד בלק"ת בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ספ"ד גבי ושרש, בענין כי הכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים, וכל ממוצע יש בו בחי' מזה ומזה כו' וכמו"כ הכתר יש בו בחי' תחתונה שבמאציל וגם הוא שרש וראש הנאצלים, ושם דבחי' ז"ת שבכתר זהו שרש הנאצלים וחו"ב דכתר זהו מבחינת תחתונה, וא"כ בני גרשון נושאי היריעות בחי' נשא הוא להעלות המדות דאצי' להמדות שבכתר, אכן בחי' קהת נושאי הארון העלו התורה חו"ב דאצי' לבחי' חו"ב דא"א שהוא בחי' תחתונה שבמאציל ע"כ בבני קהת נאמר נשיאת ראש, לפי שהעלו עד בחי' תחתונה משא"כ בבני גרשון, ומ"מ נא' נשא את ראש בני גרשון גם הם שעכ"פ העלו ג"כ בבחי' ז"ת שבכתר, וע' בסידור בדרוש עבדים היינו כו' ויוציאנו ה' אלקינו כו' וכענין הנפת שתי הלחם ע"ג שני הכבשים ג"כ ע"ד נשא את ראש דבני קהת ונשא דבני גרשון גם הם.
גם ענין גרשון גירושין הכח לזה נמשך מבחי' ימינך ה' תרעץ אויב שהוא בחי' אהרן, וזהו מקדש אד' (ר"ל התחברות שם הוי' בשם אד' היינו כמ"ש פעלת ה' מקדש ה') כוננו ידיך, לוים לשון התחברות (ע' זח"ב די"א סע"ב ע"פ וילך איש ז"א מבית לוי או"א ויקח את בת לוי מל') הפעם ילוה זהו ע"י הלוים, כוננו שיהי' הגילוי למטה, משכן ושכנתי בתוכם (עמ"ש בלק"ת פ' בהר בד"ה את שבתותי תשמרו בענין ומקדשי תראו), ידיך ג' ידות יד הגדולה בני גרשון יד החזקה בני מררי, יד הרמה קהת, והנה הכח להעלאה זו שע"י הלוים א"א להיות כ"א ע"י המשכה מלמעלה וזהו"ע הכהנים, בבני קהת שנשאו הארון שהוא קה"ק נאמר נשיאת ראש, וגרשון הי' בכור וכתיב קדש לי כל בכור, י"ל נשיאות ראש ע"ד שנת' בפי' שאו את ראש בנ"י, והיינו ע"י התורה, וכן בנשיאות היריעות, אבל בבני מררי נושאי הקרשים בחי' עומדים לא נאמר נשיאות ראש אבל היריעת זהו בחי' מהלכים בין העומדים כמ"ש לקמן בהביאור סעי' ג' לכן נא' בהם ג"כ נשיאות ראש, לפ"ז עבודת בני מררי, הוא בבחי' ממכ"ע ולכן נק' עומדים, ועבודת בני הגרשוני יריעות המשכן הוא בחי' המשכת סוכ"ע, ועבודת בני קהת בבחי' קה"ק זהו למעלה מבחי' סוכ"ע כמו כאשר הכה"ג נכנס ביוה"כ בקדש הקדשים זהו לפני הוי' תטהרו, כמ"ש בלק"ת בד"ה האזינו השמים דרוש הראשון פ"ד בענין שבת שבתון, וע' עוד בלק"ת בד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת ספ"ד גבי ושרש, בענין כי הכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים, וכל ממוצע יש בו בחי' מזה ומזה כו' וכמו"כ הכתר יש בו בחי' תחתונה שבמאציל וגם הוא שרש וראש הנאצלים, ושם דבחי' ז"ת שבכתר זהו שרש הנאצלים וחו"ב דכתר זהו מבחינת תחתונה, וא"כ בני גרשון נושאי היריעות בחי' נשא הוא להעלות המדות דאצי' להמדות שבכתר, אכן בחי' קהת נושאי הארון העלו התורה חו"ב דאצי' לבחי' חו"ב דא"א שהוא בחי' תחתונה שבמאציל ע"כ בבני קהת נאמר נשיאת ראש, לפי שהעלו עד בחי' תחתונה משא"כ בבני גרשון, ומ"מ נא' נשא את ראש בני גרשון גם הם שעכ"פ העלו ג"כ בבחי' ז"ת שבכתר, וע' בסידור בדרוש עבדים היינו כו' ויוציאנו ה' אלקינו כו' וכענין הנפת שתי הלחם ע"ג שני הכבשים ג"כ ע"ד נשא את ראש דבני קהת ונשא דבני גרשון גם הם.
חוהנה מבואר בת"א סד"ה ונתתי לך מהלכים בין העומדים ס"פ וישב דהפי' בין העומדים היינו בפנימיות העומדים הם המלאכים להיות השפעת בחי' הילוך בפנימי' המלאכים נמצא הגם שהם מצ"ע עומדים, עכ"ז ע"י שישראל מקבלים מהם ממשיכים ג"כ ההילוך בהם, כמו"כ י"ל בבני מררי הגם שהם נושאי הקרשים בחי' עצי שטים עומדים עכ"ז כיון שבהם נמשך היריעות והארון נמשך ע"ד ונתתי לך מהלכים בין העומדים היינו שנמשך ההילוך גם בבני מררי כו', ופי' נשא את ראש בני גרשון גם הם י"ל שגם בחי' גם יהי' לו עלי' כמ"ש בלק"ת פ' בהעלותך ד"ה וזה מעשה המנורה ובפ' חוקת ד"ה ויעש משה נחש נחושת בפי' נחום איש גם זו לטובה כו' ע"ד מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק כו'.