Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Or HaTorah·
אנשא את ראש בני גרשון
פ' נשא שבת אחר שבועות תר"ז
פ' נשא שבת אחר שבועות תר"ז
בנשא את ראש בני גרשון וגו' י"ל למה נאמר בבני גרשון גם הם וגם מ"ש בבני גרשון דוקא ע"פ אהרן ובניו תהי' כל עבודת בני הגרשוני ולא נאמר כן בבני קהת ומררי, אך הנה תחילה צ"ל כללות ענין המשכן ונסיעתם במדבר, דהנה שרש טעם נסיעתם במדבר עם המשכן וכליו הי' כדי להכניע כח יניקת החיצונים ששורש יניקתם הוא במדבר דוקא, ולכך במדבר אין שם גידול צמח ודשא כלל אלא שממון בלבד, כי ההשפעה הוא מסט' דקדושה דווקא ואתה מחיה את כולם, וכתיב צדיק ה', פי' צדיק שהוא משפיע ובעל צדקה, וכן בכל סטרא דקדושה יש בחי' זו. והנה בהקב"ה החסד נמשך מצד הגדולה כמ"ש ארך אפים וגדל חסד ובכל סט' דקדושה החסד נמשך מצד הביטול שבטל להוי' ונחשב לאין ואפס בעיניו לכן ראוי ליתן לזולתו שהוא
גרלח 1
חשוב יותר כמ"ש באברהם ואנכי עפר ואפר ולפיכך הי' עושה חסד עם כל בנ"א כו', משא"כ מי שהוא יש ודבר ואינו בטל צריך הכול לגרמי' ואינו בחי' משפיע, ולכן במדבר הי' נחש שרף ועקרב ג"ק ששם מקור כל הקליפות שהם יש ודבר נפרד ואין בהם בחי' הביטול לכן אין ממנו שום השפעה, והנה לכך הי' נסיעת הארון וישראל במדבר כדי להכניע את המדבר, ולכך נשאו את המשכן במ"ב מסעות שהוא בחי' שם מ"ב והיינו ע"י גילוי אלקות שהי' במשכן כשנשאו אותם במדבר ממילא נכנעו וכמ"ש כהמס דונג וגו' (ועמ"ש מזה ע"פ אלה מסעי) ותועלת הכנעה זו הייתה ענין הכנה לע"ל שיוכל להיות גילוי אלקות בעולם השפל שלנו כמ"ש ונגלה כבוד הוי' כו' שע"י שנכנעו תחילה מקור ההסתר והיש יוכל להיות בו אח"כ הגילוי לע"ל (ואפ"ל שהוא כענין שבעבודת ה' צ"ל תחילה בחי' אתכפייא בכדי שעי"ז יוכל לבוא לבחי' ומדריגת אתהפכא חשוכא לנהורא ובלי בחי' אתכפייא תחילה לא יוכל לבוא לבחי' אתהפכא חשוכא כו', כמ"כ עד"ז כדי שלע"ל יהי' גילוי אלקות ממש בעולם השפל שיהופך החושך לאור ממש לעת ערב יהי' אור לכך הוצרך להיות תחילה בחי' הכנעת המדבר כו' ועמ"ש ע"פ אלה מסעי בע"א שעי"ז יש כח ביד האדם להכניע הגוף שלו כו'), וענין הגילוי הזה שיהי' לעתיד לבוא הוא כי הנה באמת הרי קמי' עצמותו ית' אין שום בחי' הסתר והעלם כלל כי קמי' כולא כלא חשיבי ואין שינוי כלל בין קודם שנבה"ע לאחר הבריאה כי גם עתה הוא אחד יחיד ומיוחד כמו קודם שנבה"ע מאחר שכל עיקר התהוות הנבראים יש מאין הוא רק מבחי' אותיות הדיבור בדבר ה' שמים נעשו, ועד"מ הדיבור באדם שהוא בטל וטפל לגבי המחשבה ובלתי תופס מקום כלל וכלל רק אצל השומע הוא שהדיבור נתפס ליש ודבר וכך למעלה בחי' אותיות הדיבור ביו"ד מאמרות לגבי הנבראים מהם יש מאין הם בבחי' יש אבל לגבי עצמותו ית' הם בטילים כלא, ולכך אע"פ שמצד בחי' התגלות אותיות הדיבור נראה העולם לבחי' יש ודבר לעינינו אבל אצלו ית' אין הסתר והעלם כלל. וע"כ לע"ל שיתגלה כבוד ה' שהוא בחי' גילוי עצמות אלקות אזי ממילא לא יסתיר שום הסתר כלל ויהי' גילוי אלקות גם בעשי' עד שיראו כל בשר אפי' בהשגות שכלו הגשמיות, וכדי שיהי' גילוי זה לע"ל הוצרך להיות נסיעת המשכן במדבר להכניע אותו כנ"ל.
חשוב יותר כמ"ש באברהם ואנכי עפר ואפר ולפיכך הי' עושה חסד עם כל בנ"א כו', משא"כ מי שהוא יש ודבר ואינו בטל צריך הכול לגרמי' ואינו בחי' משפיע, ולכן במדבר הי' נחש שרף ועקרב ג"ק ששם מקור כל הקליפות שהם יש ודבר נפרד ואין בהם בחי' הביטול לכן אין ממנו שום השפעה, והנה לכך הי' נסיעת הארון וישראל במדבר כדי להכניע את המדבר, ולכך נשאו את המשכן במ"ב מסעות שהוא בחי' שם מ"ב והיינו ע"י גילוי אלקות שהי' במשכן כשנשאו אותם במדבר ממילא נכנעו וכמ"ש כהמס דונג וגו' (ועמ"ש מזה ע"פ אלה מסעי) ותועלת הכנעה זו הייתה ענין הכנה לע"ל שיוכל להיות גילוי אלקות בעולם השפל שלנו כמ"ש ונגלה כבוד הוי' כו' שע"י שנכנעו תחילה מקור ההסתר והיש יוכל להיות בו אח"כ הגילוי לע"ל (ואפ"ל שהוא כענין שבעבודת ה' צ"ל תחילה בחי' אתכפייא בכדי שעי"ז יוכל לבוא לבחי' ומדריגת אתהפכא חשוכא לנהורא ובלי בחי' אתכפייא תחילה לא יוכל לבוא לבחי' אתהפכא חשוכא כו', כמ"כ עד"ז כדי שלע"ל יהי' גילוי אלקות ממש בעולם השפל שיהופך החושך לאור ממש לעת ערב יהי' אור לכך הוצרך להיות תחילה בחי' הכנעת המדבר כו' ועמ"ש ע"פ אלה מסעי בע"א שעי"ז יש כח ביד האדם להכניע הגוף שלו כו'), וענין הגילוי הזה שיהי' לעתיד לבוא הוא כי הנה באמת הרי קמי' עצמותו ית' אין שום בחי' הסתר והעלם כלל כי קמי' כולא כלא חשיבי ואין שינוי כלל בין קודם שנבה"ע לאחר הבריאה כי גם עתה הוא אחד יחיד ומיוחד כמו קודם שנבה"ע מאחר שכל עיקר התהוות הנבראים יש מאין הוא רק מבחי' אותיות הדיבור בדבר ה' שמים נעשו, ועד"מ הדיבור באדם שהוא בטל וטפל לגבי המחשבה ובלתי תופס מקום כלל וכלל רק אצל השומע הוא שהדיבור נתפס ליש ודבר וכך למעלה בחי' אותיות הדיבור ביו"ד מאמרות לגבי הנבראים מהם יש מאין הם בבחי' יש אבל לגבי עצמותו ית' הם בטילים כלא, ולכך אע"פ שמצד בחי' התגלות אותיות הדיבור נראה העולם לבחי' יש ודבר לעינינו אבל אצלו ית' אין הסתר והעלם כלל. וע"כ לע"ל שיתגלה כבוד ה' שהוא בחי' גילוי עצמות אלקות אזי ממילא לא יסתיר שום הסתר כלל ויהי' גילוי אלקות גם בעשי' עד שיראו כל בשר אפי' בהשגות שכלו הגשמיות, וכדי שיהי' גילוי זה לע"ל הוצרך להיות נסיעת המשכן במדבר להכניע אותו כנ"ל.
דב) והנה זה הי' ענין נסיעת המשכן בפו"מ בבחי' עולם וכמו"כ הוא גם עכשיו ברוחניות בבחי' נפש, כי יש בחי' משכן בפרט בכאו"א וכל פרטי הענינים שבו הכל יש בנפש האדם, דהנה כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ואמרז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם לפי שכאו"א צריך לעשות בחי' משכן בנפשו והיינו להמשיך בחי' גילוי אלקות בנפשו בעבודה שבלב זו תפילה כשיהי' לבבו טהור כמ"ש לב טהור ברא לי אלקים כו' בר לבב כו' וכאשר לבבו טהור מכל סיג בלתי להוי' לבד (אזי נק' משכן לשכון בו גילוי אור הוי' וכמ"ש נקי כפים ובר לבב כו' ישא ברכה מאת הוי' דפי' ברכה הוא המשכת גילוי אלקות בנפשו כו' [וזהו ג"כ מארז"ל טהרה מביאה לידי קדושה עיין בר"ח] ועי"ז ידחה ג"כ ההסתר של נה"ב המסתי' ומבדיל ונראה לו העולם לבחי' יש ודבר נפרד והיינו מפני גסות חומר נפשו הבהמיות אבל כשלבבו זך וברור יראה בעין שכלו איך שאין מסתי' באמת וכמו שהוא למעלה דקמי' כלא כו' כי ע"י זכות לבו נמשך גילוי אלקות גם בבחי' הסתר וההעלם שלא יסתיר,
הרלח 2
וזהו כמו שהי' נסיעת המשכן בבחי' במדבר שעי"ז הי' מכניע את המדבר כו'. וכך הוא בנפש עכשיו הכנעת היצה"ר שהוא ג"כ בחי' מדבר שהוא ארץ לא זרועה דהיינו המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא לה' המה כו'.
וזהו כמו שהי' נסיעת המשכן בבחי' במדבר שעי"ז הי' מכניע את המדבר כו'. וכך הוא בנפש עכשיו הכנעת היצה"ר שהוא ג"כ בחי' מדבר שהוא ארץ לא זרועה דהיינו המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא לה' המה כו'.
ווזהו אשר לא ישב אדם שם פי' אדם הוא מ"ש על דמות הכסא דמות כמראה אדם כו' לא ישב אדם שם כו' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כתיב כמ"ש מזה בד"ה אני לדודי וע"כ צריך להכניע בחי' מדבר זה שהוא היצה"ר והיינו ע"י המשכת גילוי אלקות בנפשו (ובמ"א נת' בענין בה"א כלה נאה וחסודה שלא יהי' ההמשכה לפי ההעלאה אלא אדרבה תחילה יהי' המשכה לפני ההעלאה מלמעלמ"ט דהיינו שהמעשה הטוב יהי' אפי' קודם לסור מרע בדקות ולא ימתין בועשה טוב עד שיהי' תחילה סור מרע בתכלית והיינו משום שעי"ז ההמשכה שבועשה טוב אזי ממילא יפלו כל החיצונים כי מעט אור דוחה הרבה מן החושך ויבוא לסור מרע בתכלית כו', ועד"ז הוא ענין מסעות המשכן במדבר שע"י המשכות גילוי אלקות ממילא נכנע הקליפות כמ"ש ויהי' בנסוע הארון כו' וינוסו משנאיך כו' וכך בחי' זו בנפש שע"י המשכת אלקות מלמעלמ"ט במעשה הטוב ובעסק התורה ותפילה אזי ממילא יכניע גשמיות הגוף ונה"ב כו'). והנה במשכן הי' ג' דברים קרשי המשכן ויריעות המשכן והכלים היינו ארון ומנורה ומזבח כו'. והנה תחילה י"ל ענין הקרשים שנק' עצי שיטים עומדים שהם ע"ד שהמלאכים נק' עומדים כמ"ש שרפים עומדים וכמ"ש במדרש שה"ש רבה סוף פסוק צאינה וראינה למעלה שרפים עומדים אף למטה עצי [שטים] עומדים, ופי' שרפים עומדים היינו כמאמר ואשר משרתיו כולם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה כו', ועיין בזהר תרומה דקמ"ט ע"א ודקנ"א ע"א. והענין הוא כי אין עמידה אלא שתיקה ופי' שתיקה היינו בחי' ביטול העצמות מכל וכל, והיינו בחי' ביטול הרצון שלא יהי' לאדם רצון אחר זולת הרצון לה' אחד וכמ"ש ועמך לא חפצתי כו' וכמארז"ל בטל רצונך כו' (ועי' באגה"ק ד"ה להשכילך בינה), והטעם שנק' בחי' זו עמידה הוא כי הנה כשיש לו האהבה והדביקות בה' זהו בחי' מהלך וכמ"ש באברהם הלך ונסוע כו' אך קודם שיגיע לבחי' הילוך ואהבה זו צ"ל תחילה בחי' עמיד' זאת היינו לעמוד ולשתוק מן התפשטות והילוך שבלעומת זה והן הרצונות זרות שהאדם רוצה וחפץ ומשתוקק לדברים זרים זהו נק' ג"כ הילוך ע"ד מ"ש ויבוא הלך לאיש העשיר בשמואל ב' י"ב ד' שהוא ההילוך דלעומת זה וזהו הלך שהולך ומתחזק שמתחילה הוא כאורח כו' ע"ש בפירש"י וצ"ל משלחי רגל השור והחמור דהיינו למנוע הילוך של היצה"ר כדאיתא בגמ' פ"ק דעכו"ם ד"ה ע"ב ובפירש"י שם ועי' זח"ב שמות ד"ה סע"ב בשלח דס"ד סע"ב ובהרמ"ז ר"פ מקץ, וכדי שיתהפך מהילוך זה להיות ההילוך באלקות הוא ע"י שיבוא תחילה לבחי' עמידה והוא בחי' ביטול רצון (וכנ"ל שע"י אתכפייא הוא הדרך לבוא לבחי' אתהפכא כו' ועמ"ש בד"ה קחו מאתכם תרומה בפ' ויקהל) וזה הי' ענין קרשים עומדי', ועמידה וביטול רצון זה נמשך ע"י יראה וזהו כולם עומדים ברום עולם ומשמיעי' ביראה, וזה הי' ענין עבודת בני מררי נושאי הקרשים, שכדי לבוא לבחי' יראה ועמידה זו זהו ע"י המרירות בהיותו ממארי דחושבנא על ימי חלדו אשר רובם ככולם בחושך ילך כו' ועי"ז מעורר ר"ר שיוכל לבוא לבחי' בטל רצונך וכמ"ש מזה ע"פ קול דודי בענין על מצות ומרורים כו' ע"ש. והנה מזה
זרלח 3
נמשך אח"כ לבוא למדריגת האהבה והרצון לה' בבחי' כלות הנפש וזהו ענין היריעות תכלת וארגמן כו' כי תכלת הוא לשון כליון כלה שארי ולבבי ועמ"ש מענין כלה שארי בד"ה שה"ש והוא החופה על הקרשים שהוא בחי' ביטול רצון הנ"ל, והוא ג"כ כדמיון שיש באדם עצמות ויש בשר וגידים החופפים עליהם ובחי' העצמות זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין והוא בחי' כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך כו' בחי' ביטול רצון וזה צ"ל באדם כל היום, ומזה יבוא אח"כ לבחי' בשר וגידים והוא בחי' האהב' (כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחי' דם ורוח) וזהו עבודת בני גרשון.
נמשך אח"כ לבוא למדריגת האהבה והרצון לה' בבחי' כלות הנפש וזהו ענין היריעות תכלת וארגמן כו' כי תכלת הוא לשון כליון כלה שארי ולבבי ועמ"ש מענין כלה שארי בד"ה שה"ש והוא החופה על הקרשים שהוא בחי' ביטול רצון הנ"ל, והוא ג"כ כדמיון שיש באדם עצמות ויש בשר וגידים החופפים עליהם ובחי' העצמות זהו היסוד שעליהם נבנה הבשר והגידין והוא בחי' כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך כו' בחי' ביטול רצון וזה צ"ל באדם כל היום, ומזה יבוא אח"כ לבחי' בשר וגידים והוא בחי' האהב' (כי בשר הוא יסוד האש וגידים בחי' דם ורוח) וזהו עבודת בני גרשון.
חג) והנה בעבודת ה' בתפילה בחי' ביטול רצון הנ"ל צ"ל ע"י התעוררות יראה תתאה בפסוד"ז וברכת יוצר אור בסיפורו מיראת וביטול המלאכים, ולבוא לבחי' הילוך ואהבה הוא ע"י התבוננות באמרו אהבת עולם כו' שמע ישראל כו' שהוא בחי' היכל האהבה, פי' שמע ל' הבנה כידוע והוא ענין התבוננות בגדולת ה' איך שכל העולמות כולם געה"ע ותחתון וגם מה שעתיד להיות באלף הז' לע"ל וגם עד נ' אלפים יובלות כולם עלו במח' א' לבד קמי' עצמותו ית' וכמאמר צופה ומביט עד סוף כל הדורות והבטה זאת במח' א' היא לבד כמ"ש בזהר ובמדרש דבמח' אחת ברא הקב"ה את כל העולמות ועד"מ באדם התחתון שאינו רק בחי' לבוש לבד לנפש וכ"ש למעלה כי לא מחשבותי מחשבותיכם כתיב (ועמ"ש מזה בד"ה רני ושמחי בת בפ' מקץ), וזהו ה' מלך גיאות לבש דהיינו [מה] שעלה במח' לפניו להאציל ולברוא העולמות אבי"ע שהוא ית' מלך עליהם הנה מח' זו הוא מה שנתלבש בלבוש, שאינו כמו הרצון והמח' במלך ב"ו שרוצה למלוך על עבדיו שעבדיו הם מהות ודבר גם בזולת מלכותו ית' עליהם ע"כ שייך רצון למלך למלוך עליהם, משא"כ למעלה שהעולמות כולם מתהווים יש מאין ממנו ית' ע"י רצון זה א"כ כדי שיהי' רצון זה למלוך עליהם הוא ע"ד בחי' לבוש שמתלבש ברצון ומח' זו, ולכך אמר ה' מלך גיאות לבש דהיינו שהמח' עליונה שעלתה לפניו אנא אמלוך הוא רק בחי' לבושים בלבד, וזהו יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך שהמל' הוא רק בחי' לבוש בלבד (אך יביאו לבוש מל' כתיב דבאתעל"ת תליא מילתא להמשיך רצונו ית' במחשבה זו והיינו ע"י קיום תורה ומצות, וזהו ענין המשכן ושכנתי בתוכם וזהו הפעם ילוה אישי אלי כו' היינו המשכת אא"ס להיות נמשך בבחי' מח' זו כמשי"ת לקמן) וזהו ההתבוננות דשמע ישראל הוי' אלקינו פי' שהוא מתלבש במח' זו וזהו אלקינו בחי' צמצום, ואח"כ אומרים בשכמל"ו שמברכים וממשיכים בחי' מל' גם בעולמות בי"ע ועמ"ש סד"ה ביום השמיני שלח, ומההתבוננות זו נולד ונמשך בחי' ואהבת ואהבה הוא ענין היריעות דרך כלל כמשי"ת אבל דרך פרט הן ששה מדות כמ"ש במלאכים בשתים יכסה פניו כו' בשתים יעופף דהיינו רו"ש ולכך שם מ"ב יש בו ז' פסוקים ובכל א' ששה תיבות וז"ש ביריעות שש וארגמן כו' שית גוונין ומכסה עורות תחשים שתרגומו ססגונא וארז"ל פ"ב דשבת דכ"ח ששש בגוונים הרבה היינו ששה מדות הנ"ל (ועמ"ש בענין רו"ש בפסוק וקבל היהודים כו'), וענין רו"ש באדם הרצוא הוא האהבה והשוב הוא המשכת אא"ס ב"ה ע"י המצות מעשיות שהן רמ"ח אברים דמלכא כמו האבר שהוא כלי לגילוי האור והחיות שבו וע"י המשכה זו שהאדם ממשיך עליו גילוי השראת אוא"ס ב"ה ע"י המצות כמאמר
טרלח 4
אשר קדשנו במצותיו עי"ז חוזר ומתעורר אה"ר בנפש האדם (עמ"ש בפסוק ראשי המטות) וזהו משכני אחריך נרוצה, וכתיב אה"ע אהבתיך ע"כ משכתיך חסד וגו' ונמצא יש רצוא אחר השוב ושוב אחר הרצוא, וזהו ענין בני גרשון שנשאו את היריעות היינו המשכת אה"ר הנמשך ע"י קיום המצות באהבת עולם שהוא הרצוא שקודם השוב כו', וגם היריעות הם מקיפים כמו שהמצות הם לבושים לנפש, נמצא עבודת בני מררי נושאי הקרשים שהן בחי' עצי שיטים עומדים זהו יר"ת שממנה נמשך בחי' העמידה וביטול רצון ואח"כ בחי' בני גרשון נושאי היריעות היינו התחברות ב' בחי' אהבה אה"ע ואה"ר ועבודת בני קהת נושאי הארון והמזבחות כו' זהו בחי' יר"ע שהוא למעלה מבחי' אה"ר, כי הנה בארון הי' גנוז הלוחות כדכתיב מגלה עמוקות מני חושך וכמ"ש עמקו מחשבותיך והגילוי הי' ע"י המנורה וכמ"ש ותורה אור שנמשך בחי' אור וגילוי מבחי' ההעלם דישת חושך סתרו (ועמ"ש בד"ה ששת ימים תאכל מצות בפי' ויהי הענן והחושך ויאר כו'), והנה בחכ' אתברירו כי כל התורה היא לברר בירורים וזהו ענין המזבחות ולכן הי' זה משא בני קהת שהוא כמ"ש ולו יקהת עמים יתכנשון עממיא כו' שהוא ענין הבירורים וע"י חכ' נמשך ג"כ בחי' יר"ע כנודע ממאמר אם אין יראה אין חכ' אם אין חכ' אין יראה דמתחילה צ"ל יר"ת דאם אין יר"ת א"א לבוא לבחי' החכ' וזהו בחי' הקרשים כנ"ל, ואח"כ אם אין חכ' אין יר"ע שכדי לבוא ליר"ע זהו ע"י התורה דמחכ' נפקת (וכמשנת"ל בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה) נמצא בחי' בני קהת זהו יר"ע שלאחר האה"ר וזהו בחי' שמ"ע שאחר ואהבת דק"ש.
אשר קדשנו במצותיו עי"ז חוזר ומתעורר אה"ר בנפש האדם (עמ"ש בפסוק ראשי המטות) וזהו משכני אחריך נרוצה, וכתיב אה"ע אהבתיך ע"כ משכתיך חסד וגו' ונמצא יש רצוא אחר השוב ושוב אחר הרצוא, וזהו ענין בני גרשון שנשאו את היריעות היינו המשכת אה"ר הנמשך ע"י קיום המצות באהבת עולם שהוא הרצוא שקודם השוב כו', וגם היריעות הם מקיפים כמו שהמצות הם לבושים לנפש, נמצא עבודת בני מררי נושאי הקרשים שהן בחי' עצי שיטים עומדים זהו יר"ת שממנה נמשך בחי' העמידה וביטול רצון ואח"כ בחי' בני גרשון נושאי היריעות היינו התחברות ב' בחי' אהבה אה"ע ואה"ר ועבודת בני קהת נושאי הארון והמזבחות כו' זהו בחי' יר"ע שהוא למעלה מבחי' אה"ר, כי הנה בארון הי' גנוז הלוחות כדכתיב מגלה עמוקות מני חושך וכמ"ש עמקו מחשבותיך והגילוי הי' ע"י המנורה וכמ"ש ותורה אור שנמשך בחי' אור וגילוי מבחי' ההעלם דישת חושך סתרו (ועמ"ש בד"ה ששת ימים תאכל מצות בפי' ויהי הענן והחושך ויאר כו'), והנה בחכ' אתברירו כי כל התורה היא לברר בירורים וזהו ענין המזבחות ולכן הי' זה משא בני קהת שהוא כמ"ש ולו יקהת עמים יתכנשון עממיא כו' שהוא ענין הבירורים וע"י חכ' נמשך ג"כ בחי' יר"ע כנודע ממאמר אם אין יראה אין חכ' אם אין חכ' אין יראה דמתחילה צ"ל יר"ת דאם אין יר"ת א"א לבוא לבחי' החכ' וזהו בחי' הקרשים כנ"ל, ואח"כ אם אין חכ' אין יר"ע שכדי לבוא ליר"ע זהו ע"י התורה דמחכ' נפקת (וכמשנת"ל בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה) נמצא בחי' בני קהת זהו יר"ע שלאחר האה"ר וזהו בחי' שמ"ע שאחר ואהבת דק"ש.
יד) ואמנם מה שהיו בני מררי נושאים הקרשים היינו להעלות ולחבר יר"ת ביר"ע דהנה שם מררי מורה ע"ז כי הנה במשכן הי' ב' פעמים מור א' בשמים ראש מר דרור שבשמן המשחה הב' שבסממני הקטורת מור וקציעה, והענין כי המור נעשה מדם חי' שנק' ידוע כשנקרש הדם ונעשה בושם (ועמ"ש מזה בד"ה חייב אינש לבסומא בפוריא) והוא ענין אתכפייא ואתהפכא חשוכא לנהורא, וזהו ענין מור דסממני הקטורת שהוא ריח והעלאה מלמטלמ"ע וע"י ההעלאה זו מעורר המשכה מלמעלמ"ט והוא מר דרור שבשמן המשחה שנק' מירא דכיא שהוא חכמת התורה שהוא ג"כ בחי' יר"ע והמור שבקטורת שהוא אתכפייא ואתהפכא דחשוכא לנהורא הוא בחי' יר"ת והוא הגורם המשכת יר"ע, ולכן מררי היינו פי' ב"פ מור דהיינו התחברות ב' בחי' מור הנ"ל, ולכן הם נשאו הקרשים שהוא ג"כ ענין חיבור יראה תתאה ביר"ע, וזהו ע"פ אהרן ובניו תהי' כל עבודת בני הגרשוני, דדוקא גבי עבודת בני הגרשוני נאמר ע"פ אהרן, כי עבודת בני גרשון שנשאו היריעות שהם בחי' מקיפים והוא להמשיך בחי' אהבה העליונה שהיא בחי' מקיף בששה מדות וגוונין שבמדות הנפש כנ"ל והמשכה זו היא דוקא ע"י אהרון שהוא הוא מקור אה"ר ובחי' ורב חסד לכן נק' אהרן אלף הר נון, כי הר הוא בחי' אהבה ולכן אברהם אוהבי קראו הר אך אהרן מת בהור ההר שהיא אה' העליונה יותר מבחי' אברהם (כמ"ש ע"פ ועשית בגדי קדש לאהרון כו') וזהו אלף הר, אלף הוא בחי' פלא שהוא ממדות עליונות שלמעלה מהשכל ונק' בזהר טורי חשוכא ונון הפשוטה הוא בחי' ירידת והמשכת אור אה"ר זו למטה לכל נש"י כי אהרון הוא משבעה רועים המפרנסים לנש"י, ולכן בני גרשון שנשאו יריעות המשכן
יארלח 5
שהוא ג"כ העלאת והמשכת וחיבור ב' בחי' אהבה אה"ע ואה"ר הי' זה דוקא ע"פ אהרון ובניו דאהרון הוא בחי' מקור אה"ר ורב חסד ולכן נק' ג"כ גרשון בנו"ן פשוטה דייקא (משא"כ גרשום שהוא במ"ם) שיש בו ג"כ מבחי' נון פשוטה דאהרון כי הנו"ן פשוטה רומז על ההמשכה למטה מטה, וכדי שיהי' ההמשכה למטה הוא ע"י בחי' עליונה יותר כנודע מענין ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ע"כ דוקא מבחי' אה"ר דאהרון יוכל להמשך למטה בכל נפש. והנה גרשון הוא לשון גירושין כי ימינך דוקא תרעץ אויב הוא בחי' נפה"ב משא"כ מקו השמאל יש יניקה כו', וגם היריעות והמקיף מסמא עיני חיצוני', וזהו מקדש אדני כוננו ידיך פי' שמדריגת הלוים הוא שהי' מחברים אוא"ס בעולמות שהרי באמת אין ערוך לך ולכן כדי שבאתעדל"ת יהי' אתעדל"ע זהו ענין הלוים שהוא לשון חיבור כמ"ש הפעם ילוה אישי אלי שהם הגורמים חיבור זה, וזהו שהיו נושאים המשכן וכליו ואח"כ הי' חונים העלאה והמשכה, וזהו מקדש ד' כוננו ידיך שיהי' גילוי אוא"ס ב"ה למטה ושכנתי בתוכם ידיך הם ג' ידות היד הגדולה היד החזקה היד הרמה, יד הגדולה שהיא בחי' ורב חסד הוא ענין עבודת בני הגרשוני, ויד החזקה בחי' שמאלו תחת לראשי הוא בחי' בני מררי, ויד הרמה זהו בני קהת כי רמה היא בחי' רוממות והוא בחי' בני קהת שהיו נושאים הארון והלוחות כו' (וז"ש נשא את ראש בני גרשון גם הם פי' אע"פ שהם מקו הימין שבלוים ויד הגדולה הנמשכת מלמעלמ"ט דלכך יש בו נון פשוטה משא"כ יד החזקה הוא בחי' שמאלו שזהו מלמטה למעלה וכן יד הרמה לשון רוממות והעלאה לכן ביצ"מ כתיב יוצאים ביד רמה שהוא ג"כ עליי' אעלה אתכם מעני מצרים וגו' אבל בבני גרשון שהם בחי' וימינו תחבקני קס"ד שאינו שייך העלאה (ועיין בזוהר פקודי דרכ"ד ע"ב ע"פ ויהי זהב התנופה כו') לזה אמר נשא את ראש בני גרשון גם הם כי גם בבחי' זו צ"ל תחילה ההעלאה ע"י הכהן דוקא תחילה העלאה ואח"כ המשכה להיות בחי' רו"ש וכנ"ל בענין שהיו נושאים היריעות, ועמ"ש עוד מענין ג' ידות בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא). והנה הכח וההעלאה זו שע"י הג' לוים א"א להיות כ"א ע"י המשכה בתחילה מלמעלה וזהו ע"י הכהנים ולכן לא הי' הלוים מתחילים בעבודתם כ"א ע"י הכהנים כמ"ש ושמו איש איש על עבודתו כו' וכמ"ש במ"א (וז"ש נשא את ראש בני גרשון כו' וגם כי הלוים הם בחי' גבורות וצ"ל מיתוק הגבורות בשרשן כי בהשתלשל הגבורות למטה נמשך בחי' דינים משא"כ מקור הגבורות בשרשן הם אדרבה עיקר המשכת החיות בגבורה וכמו הדם הוא הנפש וכמו גשמים שיורדים בגבורה כו' והעלאה זו דהלוים למקור ושרש הגבורות זהו ע"י אהרון דוקא שהוא מבחי' ורב חסד כי שם הגבורות כלולים בחסדים ממש כו' ולית שמאלא כו', וזהו ענין נשא את כו' ועפ"ז יובן מ"ש בבני גרשון גם הם כי ג' הלוים הם בחי' חג"ת ג' ידות וא"כ בני גרשון הם מבחי' חסד יד הגדולה וקס"ד שא"צ מיתוק ועי' בזהר פקודי דרכ"ד ע"ב ע"פ ויהי זהב התנופה לזה אמר שגם הם צריכים מיתוק ע"י הכהנים כי כל הג' לוים הם מבחי' גבורה אלא שבני גרשון הם חסד שבגבורה כו' ולכן כיון שעיקרו מבחי' גבורה צריך לקבל מיתוק ע"י אהרון כו'), וזהו ענין נשא את ראש בני גרשון גם הם, ומה שבבני מררי לא נאמר נשיאת ראש עי' ברבות ר"פ נשא לפי שקהת היה מטועני הארון שהוא קה"ק כו' וגרשון הי' קדש דהיינו שהי' בכור וכתיב קדש לי כל בכור כו' משא"כ בבני מררי כו' ע"ש, ויש לפרש
שהוא ג"כ העלאת והמשכת וחיבור ב' בחי' אהבה אה"ע ואה"ר הי' זה דוקא ע"פ אהרון ובניו דאהרון הוא בחי' מקור אה"ר ורב חסד ולכן נק' ג"כ גרשון בנו"ן פשוטה דייקא (משא"כ גרשום שהוא במ"ם) שיש בו ג"כ מבחי' נון פשוטה דאהרון כי הנו"ן פשוטה רומז על ההמשכה למטה מטה, וכדי שיהי' ההמשכה למטה הוא ע"י בחי' עליונה יותר כנודע מענין ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ע"כ דוקא מבחי' אה"ר דאהרון יוכל להמשך למטה בכל נפש. והנה גרשון הוא לשון גירושין כי ימינך דוקא תרעץ אויב הוא בחי' נפה"ב משא"כ מקו השמאל יש יניקה כו', וגם היריעות והמקיף מסמא עיני חיצוני', וזהו מקדש אדני כוננו ידיך פי' שמדריגת הלוים הוא שהי' מחברים אוא"ס בעולמות שהרי באמת אין ערוך לך ולכן כדי שבאתעדל"ת יהי' אתעדל"ע זהו ענין הלוים שהוא לשון חיבור כמ"ש הפעם ילוה אישי אלי שהם הגורמים חיבור זה, וזהו שהיו נושאים המשכן וכליו ואח"כ הי' חונים העלאה והמשכה, וזהו מקדש ד' כוננו ידיך שיהי' גילוי אוא"ס ב"ה למטה ושכנתי בתוכם ידיך הם ג' ידות היד הגדולה היד החזקה היד הרמה, יד הגדולה שהיא בחי' ורב חסד הוא ענין עבודת בני הגרשוני, ויד החזקה בחי' שמאלו תחת לראשי הוא בחי' בני מררי, ויד הרמה זהו בני קהת כי רמה היא בחי' רוממות והוא בחי' בני קהת שהיו נושאים הארון והלוחות כו' (וז"ש נשא את ראש בני גרשון גם הם פי' אע"פ שהם מקו הימין שבלוים ויד הגדולה הנמשכת מלמעלמ"ט דלכך יש בו נון פשוטה משא"כ יד החזקה הוא בחי' שמאלו שזהו מלמטה למעלה וכן יד הרמה לשון רוממות והעלאה לכן ביצ"מ כתיב יוצאים ביד רמה שהוא ג"כ עליי' אעלה אתכם מעני מצרים וגו' אבל בבני גרשון שהם בחי' וימינו תחבקני קס"ד שאינו שייך העלאה (ועיין בזוהר פקודי דרכ"ד ע"ב ע"פ ויהי זהב התנופה כו') לזה אמר נשא את ראש בני גרשון גם הם כי גם בבחי' זו צ"ל תחילה ההעלאה ע"י הכהן דוקא תחילה העלאה ואח"כ המשכה להיות בחי' רו"ש וכנ"ל בענין שהיו נושאים היריעות, ועמ"ש עוד מענין ג' ידות בד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא). והנה הכח וההעלאה זו שע"י הג' לוים א"א להיות כ"א ע"י המשכה בתחילה מלמעלה וזהו ע"י הכהנים ולכן לא הי' הלוים מתחילים בעבודתם כ"א ע"י הכהנים כמ"ש ושמו איש איש על עבודתו כו' וכמ"ש במ"א (וז"ש נשא את ראש בני גרשון כו' וגם כי הלוים הם בחי' גבורות וצ"ל מיתוק הגבורות בשרשן כי בהשתלשל הגבורות למטה נמשך בחי' דינים משא"כ מקור הגבורות בשרשן הם אדרבה עיקר המשכת החיות בגבורה וכמו הדם הוא הנפש וכמו גשמים שיורדים בגבורה כו' והעלאה זו דהלוים למקור ושרש הגבורות זהו ע"י אהרון דוקא שהוא מבחי' ורב חסד כי שם הגבורות כלולים בחסדים ממש כו' ולית שמאלא כו', וזהו ענין נשא את כו' ועפ"ז יובן מ"ש בבני גרשון גם הם כי ג' הלוים הם בחי' חג"ת ג' ידות וא"כ בני גרשון הם מבחי' חסד יד הגדולה וקס"ד שא"צ מיתוק ועי' בזהר פקודי דרכ"ד ע"ב ע"פ ויהי זהב התנופה לזה אמר שגם הם צריכים מיתוק ע"י הכהנים כי כל הג' לוים הם מבחי' גבורה אלא שבני גרשון הם חסד שבגבורה כו' ולכן כיון שעיקרו מבחי' גבורה צריך לקבל מיתוק ע"י אהרון כו'), וזהו ענין נשא את ראש בני גרשון גם הם, ומה שבבני מררי לא נאמר נשיאת ראש עי' ברבות ר"פ נשא לפי שקהת היה מטועני הארון שהוא קה"ק כו' וגרשון הי' קדש דהיינו שהי' בכור וכתיב קדש לי כל בכור כו' משא"כ בבני מררי כו' ע"ש, ויש לפרש
יברלח 6
דהנה מבואר לעיל בפי' שאו את ראש דהיינו לקשר בחי' רצון התחתון הנמשך מבחי' ראש ומוחין המלובשים בגוף ולחברו ולהעלותו לבחי' הרצון שלמעלה מן השכל שהוא מבחי' מזלא כו' ע"ש ר"פ במדבר. והנה עיקר ההעלאה זו זהו ע"י עסק התורה היא בחי' רצה"ע וכמש"ש בענין אחזתיו כו' ובשאר דוכתי וכמש"ל בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים גבי אם אין חכ' אין יראה, ולכן גבי בני קהת שהיו טוענין את הארון שבו הלוחות נא' נשא את ראש, וזהו ענין קדש הקדשים עמ"ש בד"ה וישב יעקב ובד"ה שבת שבתון, אלא שבבני גרשון שהיו נושאים היריעות שהוא ג"כ ענין התחברות אה"ע באה"ר לכן נא' בהם ג"כ נשא את ראש בני גרשון גם הם כו' אבל עבודת בני מררי הוא בבחי' יראה הנמשכת מן הראש והמוחין לכך לא נאמר בהם נשיאות ראש אלא שעי"ז יבוא אח"כ לבחי' ומעלת קהת וגרשון שהוא ענין נשיאות ראש וירם קרן ע"ד לגולגלותם לכן זה שייך רק בקהת וגרשון שממשיך אה"ר משא"כ מדות שלמטה מן השכל אין כאן נשיאות ראש.
דהנה מבואר לעיל בפי' שאו את ראש דהיינו לקשר בחי' רצון התחתון הנמשך מבחי' ראש ומוחין המלובשים בגוף ולחברו ולהעלותו לבחי' הרצון שלמעלה מן השכל שהוא מבחי' מזלא כו' ע"ש ר"פ במדבר. והנה עיקר ההעלאה זו זהו ע"י עסק התורה היא בחי' רצה"ע וכמש"ש בענין אחזתיו כו' ובשאר דוכתי וכמש"ל בד"ה וידבר אלקים את כל הדברים גבי אם אין חכ' אין יראה, ולכן גבי בני קהת שהיו טוענין את הארון שבו הלוחות נא' נשא את ראש, וזהו ענין קדש הקדשים עמ"ש בד"ה וישב יעקב ובד"ה שבת שבתון, אלא שבבני גרשון שהיו נושאים היריעות שהוא ג"כ ענין התחברות אה"ע באה"ר לכן נא' בהם ג"כ נשא את ראש בני גרשון גם הם כו' אבל עבודת בני מררי הוא בבחי' יראה הנמשכת מן הראש והמוחין לכך לא נאמר בהם נשיאות ראש אלא שעי"ז יבוא אח"כ לבחי' ומעלת קהת וגרשון שהוא ענין נשיאות ראש וירם קרן ע"ד לגולגלותם לכן זה שייך רק בקהת וגרשון שממשיך אה"ר משא"כ מדות שלמטה מן השכל אין כאן נשיאות ראש.