Or HaTorah·Bamidbar Volume 3·Additions to Parshas Chukas·I said I would be wise·but it is far from meאור התורה·במדבר כרך ג·הוספות חקת·אחכמה והיא רחוקה ממני

אאחכמה והיא רחוקה ממני
אחכמה והיא רחוקה ממני אמר שלמה על פרשת פרה אדומה, אקב"ו שע"י המצות ממשיך בחי' קדש העליון, לכן יפה שעה א' כו' כי ג"ע הוא מבריאה והמצות ממשיכים ממו"ס דא"א, מוסיפין אור באצילות, כי ענין הג"ע שהזיו שבו נמשך משי"ב כמ"ש ויטע ה' אלקים גן והוא ע"ד אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו, והזיו זהו שמאיר ג"ר שבמל' דאצי' והוא במדה וקצבה וע"י תומ"צ מוסיפין אור כי ביחוד חו"ב שזהו ענין ונהר יוצא מעדן יש ב' בחי' מה שנמשך תמיד חוק הקצוב זהו מחו"ב עצמן אבל מה שהחכמה מקבל אור חדש מא"ס ומאיר בבינה זהו נמשך ע"י אתעדל"ת מקור ושרש מזל המכה בעשב הנה גבוה מעל גבוה שומר עד מאמר תדשא שבעשרה מאמרות וגבוה מעל גבוה הם חיות המרכבה [כמ"ש במד"ר פ' בשלח ס"פ כ"ג], ועד"ז בנטיעות שבג"ע שהם הארת ע"ס דאצי' שבבריאה יש גבוה מעל גבוה שומר זו"נ ואו"א, עד מל' דא"ק שנעשית עת"י לאצילות ושם נק' עדן עילאה.

בב) ואפ"ל עוד הפי' שע"י תומ"צ מוסיפין אור בג"ע, כי הנה בבריאת העולם נזכר רק שם אלקים, ובג"ע נאמר ויטע ה' אלקים שם מלא, אך ע"י תומ"צ כתיב אז תתענג על הוי' דפי' על הוי' היינו למעלה משם הוי', גם י"ל התוספת אור בג"ע שע"י התומ"צ כי ג"ע בעצם הוא כמ"ש ועץ החיים בתוך הגן, אך בפי' היש בה עץ אם אין פי' בזח"ג פ' שלח לך דבחי' אין זהו ע"ק שלמעלה מבחי' עץ וא"כ ע"י תומ"צ ממשיכים מבחי' אין בג"ע, והיינו ע"י ונהר יוצא מעדן כי התגלות עתיק הוא בבינה, וזהו ענין ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וארז"ל אלו הקרבנות כי בקרבנות נאמר ריח ניחוח להוי' דהיינו המשכה מלמעלה משם הוי' בשם הוי' ועכשיו תפלה במקום קרבנות, אך ענין הפרה זהו ענין ומשם יפרד והיה לד' ראשים שהם דמ"ל מצרים בבל, וע"ז בא הפרה הרומזת לבחי' ד' נהרות הנ"ל וה"ע התשובה אפר הרצוא בבחי' תשובה ועי"ז ממשיך ושוב מבחי' מים חיים שלמעלה מבחי' ונהר יוצא מעדן, והגם שע"י תומ"צ מוסיפין ג"כ האור מבחי' על הוי' אך זהו מבחי' א"א אבל ע"י התשובה ממשיכים מבחי' עת"י, קדש למד מלמטה אקב"ו, הוי' מלמעלה. עוי"ל ענין ויטע ה' אלקים גן האיר בו ממכ"ע בגילוי, אך המשכת תוספת אור בג"ע היינו יחוד סוכ"ע וממכ"ע שהוא הגילוי מבחי' סוכ"ע.

גהוספות40
והנה כתיב ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד כו' שמבחי' עונג זה יומשך ג"כ שפע ועונג להיכלות הנפרדים (ע"ד שבה"כ) וזהו ויקחו אליך פרה אדומה היא ק"נ ומזין דמה נוכח פני אהל מועד היינו דמה הוא פנימיותה היינו הטוב דק"נ מעלין אותה לשרשה ומקורה.

דקיצור. ענין ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים יש בחי' זו בקדושה ד' חיות המרכבה שנאן, וכן יש לעומת זה או"א זו"נ דנוגה דהיינו מה שנפל ענג העליון (שהענג ר"ת עדן נהר גן, ואזי כשנפל נק' נגע וד' מראות נגעים הם ד' בחי' הנ"ל) וע"ד אם לעוברי רצונו כו', וק"נ נק' להט החרב המתהפכת ויכולים להפכה לקדושה וזהו ענין מעשה הפרה, הזאת דם להעלות פנימית ק"נ, ושריפת עורה ובשרה עד שנעשה אפר היינו לשרוף כל התאוות רעות וע"י השלכת עץ ארז ואזוב שהן מעץ החיים, ואפ"ל בק"נ יש אורות וכלים וזהו הדם והעור והבשר, ועי"ז ממשיכים מים חיים כי ד' ראשים נמשכים מבחי' ונהר יוצא, משא"כ מבחי' ומעין מבית ד' יצא, כי והחכמה תחיה, וזהו תוספת אור עצום, וגם בכל המצות ממשיכים תוספת אור, כי המצות הן בירור מד' נהרות הנ"ל וע"י בירור זה ממשיכים תוספת אור בבחי' ונהר יוצא כו'.

הועפ"ז יש להבין מאמר המד"ר ס"פ בא פי"ט דקל"ה ע"ד ד"א יהי לבי תמים בחוקיך זה חקת הפסח וחקת פרה אדומה כו' ואי אתה יודע איזה חוקה גדולה מזו משל לשתי מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות מי גדולה מזו אותה שחברתה מלווה אותה עד ביתה והולכת אחריה, כך בפסח נאמר בו חקה ובפרה נאמר בה חקה ומי גדול הפרה שאוכלי פסח צריכין לה שנאמר ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת עכ"ל. והענין דאיתא במאו"א סעי' נ"ב חוקקי ישראל דא או"א עילאין החוקקים לז"א ונכנסי' ועושים אותו כלי עכ"ל, והי"נ הביא ממ"ש בזח"ג ס"פ ויקרא דכ"ו ע"א וז"ל הזהר פתח ר' יוסי ואמר לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו הוי' ת"ח כל רעותא וכל לבא דבעי בר נש לארקא ברכאן מעילא לתתא לייחדא שמא קדישא, לבעי בצלותא לקב"ה ברעותא ובכוונה דלבא לנגדא מהוא נחלא עמיקא כדכתיב ממעמקים קראתיך הוי' דתמן עומקא דכולא בעמיקי עילאה דאינון שירותא עילאה דאו"א מזדווגין, אוף הכי לבי לחוקקי ישראל מאן חוקקי ישראל לא כתיב חקוקי ישראל אלא לחוקקי אלין או"א דאינון מחקקי לישראל קדישא דאיהו נגיד מבינייהו עכ"ל ועיין בסה"מ סי' קנ"ו, ועד"ז י"ל פי' כי חק לישראל הוא היינו שנמשך מאו"א לחקוק בחי' ישראל שיהי' כלי לגילוי אור א"ס וכמ"ש ע"פ אם בחקתי תלכו החקיקה בפנימית הלב, עו"ש במא"א חקה נק' המל' הנחקקת ע"י היסוד המחוקק אותה וסימן זאת חוקת עכ"ל, וענין החקיקה במל' לעשותה כלי ע"ד מקדש ד' כוננו ידיך שנתבאר בלק"ת בהביאור ע"פ נשא ובפ' מטות בד"ה עיני כל, והיינו שתהיה בבחי' כלי ריקן מכל הרצונות זרות ורק בבחי' ואל אישך תשוקתך וזהו ענין חותם שוקע, ובד"ה כי בועליך עושיך

והוספות41
פי' ומהו הכלי ריקן שידע שהוא רחוק מאד מאחד האמת אעפ"כ עיקר רצונו לדבק באחד האמת, וע"י ג' בחי' האבות וזהו ענין כוננו ידיך, וכמ"ש ע"פ באר חפרוה שרים כו' במחקק היינו ע"י יסוד דדכורא שבא מיסוד דאבא עסק התורה כמ"ש באדר"ן בענין רע"ק שאמר שד"ת יחוקו את לבי, וגם מחקק גימט' רמ"ח היינו רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא שבהם ועל ידם נמשך שפע חכמה עילאה בפנימית המקבל הנק' יסוד דנוק' וזהו כי בועליך עושייך.

זוהנה המגיד נ"ע ע"פ ומחקק מבין רגליו פי' שיש ב' חקיקות היינו חקיקות יסוד דנוק' מל' אותיות הדבור ע"י הקול כו' כמ"ש בד"ה אד' שפתי תפתח וחקיקת יסוד דאימא אותיות המחשבה ע"י יסוד דאבא וכמ"ש ע"פ ופתחת עליו פתוחי חותם הנה פתוחי חותם הם אותיות דבינה יסוד דאימא שבה נצטיירו אותיות כי הרי החכמה היא בחי' ברק ואין בה שום תמונה רק בינה היא יש ושייך בה אותיות, והנה בינה ומל' הם פנימית הלב וחיצוניות הלב כי בינה ליבא, והם ג"כ בחי' שקראה בתי ובחי' שקראה אמי, וענין חיצוניות הלב ופנימית הלב היינו חיצוניות הלב הוא נמשך מן הדעת והתבוננות בגדולת ה' והתפשטות אור א"ס ב"ה על הנבראים להיות מאין ליש כל צבא השמים העליונים והארץ וכל אשר בה ובטובו מחדש בכל יום תמיד מע"ב ואתה מחיה את כולם כו' אשר בהרחיב דעתו בדברים האלו וכיוצא באלו נמשך לאדם בחי' צעקת הלב לצעוק אל ה' ולמשוך אחריו לדבקה בו ית' בתשוקה וצמאון כו' זהו ענין חיצוניות הלב, אך ענין פנימית הלב נמשך משום כי הקב"ה בכבודו ובעצמו רם ומתנשא וכדכתיב כי נשגב שמו לבדו שאפילו בחי' שמו הוא לבדו דלית מת"ב ואני הוי' לא שניתי כתיב כמו קודם שנברא העולם כו' ומשם נמשך להיות לאדם בחי' צעקה בפנימי' הלב למעלה מן הדעת שלא ליפרד מיחודו ואחדותו ית' ולהיות לבו בוער כרשפי אש שלהבת כו' ולמס"נ באחד כמ"ש בלק"ת בד"ה אתם נצבים פ"ג, וגם זהו ע"ד מ"ש בד"ה זכור דעמלק בפי' מאמר השבטים ליעקב כשם שאין בלבך אלא אחד בבחי' אתהפכא חשוכא לנהורא כך אין בלבינו אלא בבחי' אתכפיא, וכן פי' בזהר תרומה דף קל"ד דענין כשם שאין בלבך אלא אחד זהו עלמא עילאה בינה כך אין בלבינו אלא אחד זהו עלמא תתאה מל', וזהו ענין ב' חוקות דפסח ודפרה כי יצ"מ הוא בחי' אתכפיא כמ"ש לכתך אחרי במדבר בחי' אחור והוא שאינו מתגלה בו האלקות בבחי' חיות ותענוג רק שהוא מכריח וכופה את לבו להטות לבבו אליו ית' ולאהבה אותו כמ"ש בד"ה זכור דעמלק הנ"ל וכ"כ בסש"ב ח"א פל"א וז"ל והנה בחי' זו היא בחי' יצ"מ שנאמר בה כי ברח העם כו' מפני שהרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתקפו כו' רק מגמתם וחפצם הי' לצאת נפשם האלקית מגלות הסט"א ולדבקה בו ית' עכ"ל לכן לעתיד כשיעביר ד' רוח הטומאה מן הארץ כתיב ובמנוסה לא תלכון. והנה יצ"מ היה ע"י ג' בחי' פסח מצה ומרור ג' קוין כענין כוננו ידיך, וזהו ענין חקת הפסח שפסח הוא מל' כמ"ש במא"א פ' סעיף ח' לשון דלוג דהיינו כנ"ל בענין כי ברח העם לברוח מן

חהוספות42
הרע שבנפשו, וכן מלמעלה נמשך קול דודי הנה זה בא מדלג וכמ"ש ופסח ה' על הפתח ויחוד זה בא ג"כ בבחי' חפזון, וא"כ חקת הוא החקיקה שנעשה בכנס"י, שתוכל לקבל האור וזהו ענין מטרוניתא שהיא מ' והחקיקה יסוד דנוק'.

טקיצור. חקת הפסח וחוקת פרה אדומה משל לשתי מטרונות, חק לשון חקיקה, לבי לחוקקי ישראל, כי חק לישראל הוא, אם בחקתי תלכו, החקיקה במ' לעשותה כלי, ע"י כוננו ידיך ג' אבות, מחקק גימ' רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא, ומחקק מבין רגליו שיש ב' חקיקות במל' ובבינה, והם חיצוניות הלב ופנימית הלב, חיצוניות הלב מן ההתבוננות בגדולת ה' על הנבראים ופנימית הלב נמשך מן התבוננות בעצמות אור א"ס כי נשגב שמו לבדו כו', פנימית הלב בחי' כשם שאין בלבך אלא אחד חיצוניות הלב כך אין בלבינו אלא אחד, וזהו ב' חוקות דפסח ופרה כי יצ"מ בחי' אתכפיא, כי ברח העם, ולכן לע"ל ובמנוסה לא תלכון, פסח מצה ומרור ג' קוין, פסח לשון דלוג ע"ד כי ברח וכן מלמעלה קול דודי מדלג.

יאבל ע"י חקה דפרה נעשה החקיקה בפנימית הלב, וגם כי הפרה רומז לדמ"ל שאז אח"כ יהי' ואת רוח הטומאה אעביר כו', ועי"ז ונתן עליו מים חיים פנימית התורה הנמשך מא"ס ב"ה מקור מים חיים, בחי' עדן עצמו הוא למעלה מבחי' ונהר יוצא כו', וגם לע"ל יומשך מפנימית אבא שהוא חשוב כמו פנימי' ע"י ומ"ש שהפסח צריך לפרה זהו כי מי חטאת שיורי טלא אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת, ובמ"א נתבאר שע"י יצ"מ וחקת הפסח נמשך להיות גלוי שם הוי' כי מבחי' שם אלקים נמשך מיצרים וגבולים ולכן יצ"מ מהמיצרים וגבולים זהו ע"י גלוי שם הוי' כמ"ש בלק"ת פ' אמור בד"ה וספרתם לכם, אך כי יש ב' שמות הוי' ופסיק טעמא בינייהו וגילוי שם הוי' דלעילא יהי' ע"י חקת הפרה וזהו אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ להיות לכם לאלקים פי' לע"ל שיהא גלוי שם הוי' דלעילא אזי שם הוי' שבע"ס דאצי' יהיה בבחי' אלקי' ע"ד ז"א בעלותו לעתיקא כאלקים חשוב ולכן נאמר כאן גבי חוקת הפרה ב' שמות הוי' וידבר הוי' כו' אשר צוה הוי', ואפ"ל ע"י שם הוי' דאצי' שביצ"מ נמשך תוספת אור בג"ע כנ"ל אבל ע"י חקת הפרה לטהר טומאת מת יומשך הגלוי שבתחה"מ שזהו גבוה יותר מג"ע.

יאקיצור. פרה רומז לדמ"ל, ונתן עליו מים חיים פנימיות התורה, פנימיות אבא, מי חטאת שיורי טלא, ע"י יצ"מ גלוי שם הוי', אך גלוי שם הוי' דלעילא יהי' ע"י חקת הפרה, ע"י שם הוי' דאצי' תוספת אור בג"ע וע"י שם הוי' דלעילא תחה"מ.