Or HaTorah·Bamidbar Volume 3·Additions to Parshas Chukas·They Shall Take to You a Red Heiferאור התורה·במדבר כרך ג·הוספות חקת·ויקחו אליך פרה

אויקחו אליך פרה
ויקחו אליך פרה כו'. להבין מהו כפל ענין ב"פ שם הוי' וידבר הוי' כו' אשר צוה הוי'. הנה פי' חקת התורה היינו בחי' החקיקה של התורה כי כמו שבתורה שלפנינו יש תשב"כ הקב"ה אומר ומשה כותב ויש בחי' חקיקה היינו הלוחות דכתי' חרות על הלוחות (והקב"ה עצמו החוקק) כן במקור התורה למעלה יש ב' בחינות אלו ובמצות פרה כתי' חקת התורה דוקא שע"י מצוה זו ממשיכים בחי' החקיקה והוא מ"ש בזהר (ח"א דט"ו) בריש הורמנתא דמלכא גליף גליפו כו' גליפו היינו חקיקה. והענין דהנה כתי' והחיות רצוא ושוב פי' רצוא היינו אם רץ לבך והוא ע"י התבוננות בבחי' ממכ"ע איך כי מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי שכדאי כל יסורי גיהנם אשר אש שלנו אחד מששים בגיהנם אף רק בשביל קבלת התענוג בג"ע התחתון משום שהוא תענוג נפלא ועצום שא"א להשיג ולצייר כלל בעה"ז מהות התענוג ההוא, והנה ג"ע התחתון אינו ערוך לג"ע העליון כו' ועד"ז יש עליות אין קץ ילכו מחיל אל חיל, ועכ"ז אמרו רז"ל ביו"ד נברא העוה"ב שהוא רק ע"י צמצום כו' וזהו כי עמך מקור חיים עמך ל' טפל, ומהתבוננות זו נמשך להיות בחי' רץ לבך ועמך לא חפצתי שלא יחפוץ

בהוספות13
בבחי' עמך מקור חיים כ"א למהותו ועצמותו ית' רק אם רץ לבך שוב לאחד והיינו מצד ההתבוננות דלא שייך בחי' עליות ילכו מחיל כו' רק בבחי' ממכ"ע שהוא ענין ביוד נברא כו' אבל סוכ"ע אין בו מעלה ומטה כו'. והנה רצוא ושוב הוא כללות כל התורה ומצות שעי"ז ממשיכים גלוי אור א"ס ב"ה מלמעלה למטה שהוא ג"כ ע"י רצוא ושוב וזהו ענין מ"ע ומצות ל"ת שמצות עשה הם המשכות רמ"ח איברים דמלכא ומל"ת הם העלאות והוא בחי' ה"ח וה"ג. ובחי' רצוא ושוב הוא הנק' חקת התורה שכדי להיות מקור ההמשכה של אור א"ס ב"ה בח"ע הוא ע"י רצוא ושוב והוא בחי' בריש הורמנתא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה שכל המשכה והתהוות נק' בחי' אותיות שהם לשון הבאה ואתא מרבבות קדש והובאה והמשכה זו יש בה ג"כ העלאה והוא בחי' מטי ולא מטי הנז' בע"ח.

גוהנה כמ"כ למטה מקור בחי' רצוא ושוב הוא מצות פרה אדומה ולכן היא חקת התורה שכללות מ"ע ומל"ת הוא רצוא ושוב ועיקר בחי' רו"ש הוא בא במצות פרה דהיינו בחי' אפר ומים חיים ע"כ היא מקור לכל התורה ונק' חקת התורה. והענין כי בחי' פרה הוא כמ"ש בזהר דקבילת משמאלא מבחינת פני שור מהשמאל, כי הנה בחי' שמאל נק' שמאל דוחה שההשפעה נמשך ממנו בבחי' דחייה ודוחה ג"כ השפעה עד שנמשך לחיצונים כי בחי' דחייה היינו ע"ד כמאן דשדי בתר כתפין כו' ומבחי' זו יכולים החיצונים לקבל ג"כ וזהו ענין רישא דעשו בעטפוי דיצחק סוספיתא דדהבא משא"כ מבחי' ימין מקרבת שהוא בחי' הארת פנים כתיב יאר ה' פניו אליך דוקא (וי"ל עפמ"ש במ"א בדרוש שרביט הזהב שמדת הגבורה יש בה ג"כ השתלשלות כמו בחסד רק שטבע ההשפעה מבחי' גבורה שאינו נח ושקט במקום שנמשך כ"א מסתלק מיד למעלה וכמו האש כו' משא"כ החסד הוא מים יורדים כו', וכיון שכן שטבע הגבורה להיות עולה למעלה לכן בחי' ההשפעה שנמשך ממנו הוא רק ע"ד שמאל דוחה כיון שמסתלק מיד ונשאר רק רשימו כו' ולכן מצד הדחי' מדחי אל דחי יוכל להיות נמשך ונתהוה סוספיתא דדהבא וכו' ולכן הזהב צ"ל זהב התנופה להעלות שלא יומשך ממנו פסולת כו' עיין בזהר ר"פ פקודי ובמק"מ והרמ"ז ז"ל), ולכן בחי' פרה דקבילת מפני שור מהשמאל היא בחי' פרה אדומה תגבורת הדיני' ומזה יונקים החיצונים והיא בחי' קליפת נוגה שבה ועל ידה נמשך היניקה כו', ולכן היה מצות פרה לשרוף ולעשות ממנה אפר דהיינו להחזיר השפע לשרשה ומקורה בקדושה (להיות בבחי' זהב התנופה ולא יומשך יניקה לסוספיתא), והוא ענין מ"ש יכלו שוטני נפשי, וזהו ג"כ ענין והזה מדמה כו' נוכח קה"ק שהוא ענין העלאת החיות שבה דקבילת משמאל דקדושה כנ"ל להחזירו לשרשו לקה"ק.

דוהנה כתי' ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה כו' פי' בחי' תולעת הוא כמ"ש אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל, ומתי ת"י גברייתא דהיינו זכרים כי הנה ארז"ל מה תולעת אין כחו

ההוספות14
אלא בפיו שעם היותו קטן יוכל בפיו להרקיב את הגדול, כך הוא בחי' תולעת יעקב דהיינו כמ"ש הקול קול יעקב שהוא הדבור בדברי תורה.