Chabad Library · The Tzemach Tzedek
Or HaTorah·
אענין פרה
ענין פרה, אחכמה והיא רחוקה, ענין המצות, אקב"ו מוסיפים אור באצילות, ופי' מוסיפין כי יש מה שבא בסוד שרש וחוק הקצוב, ויש מה שבא בדרך תוספות, ועד"ז ענין שע"י תומ"צ מוסיפים אור בג"ע, דצ"ל ענין שכר מצוה נמשך מהמצוה עצמה, והלא הג"ע נברא מקודם (וגם ארז"ל פסחים נ"ד דג"ע נברא קודם שנברא העולם שנא' ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם, וע' הפי' בענין תשובה קדמה לעולם בד"ה להבין ענין הפסוק מי כמוך ספ"א ובד"ה האזינו השמים דרוש הראשון ספ"ג), אך הענין הוא דבודאי נמשך מבחי' עדן בגן הזה בבחי' אצילות משי"ב אלא שהוא במדה וקצבה והוא ענין זיו השכינה שבתמידות שופע בגן הזה, ונמשל בחי' זו לנטיעת עצי הגן והוא עד"מ כמו אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, כמ"כ נטיעות שבגן הזה לגבי מקורו ושרשו שבאצי' כמו העשב לגבי המזל, וכמו העונג הנרגש בדבר החכמה לגבי העונג שבכח השכל (עמ"ש מענין עשר נטיעות הלמ"מ) אך שפע העדן בגן הזה הוא במדה וקצבה, ועז"נ ויטע ד' אלקים גן בעדן אשר ב' שמות אלו הוי' אלקים הם עד"מ כמו המזל המכה בהנטיעות. וזשארז"ל במד"ר פ' קדושים פכ"ה ע"פ וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה שנאמר ויטע ד' אלקים גן, ע"ד כי האדם העליון נק' עץ השדה בלק"ת ד"ה ביום השמע"צ דפ"ב סע"ב, והוא הנטיעות שבגן, והמזל המכה בו מבחי' חכמה עילאה שהוא אדם הגבוה יותר כמ"ש בת"א דקכ"א סע"ג. אך ענין ויניחהו בג"ע לעבדה היינו כי ידוע שביחוד
ענין פרה, אחכמה והיא רחוקה, ענין המצות, אקב"ו מוסיפים אור באצילות, ופי' מוסיפין כי יש מה שבא בסוד שרש וחוק הקצוב, ויש מה שבא בדרך תוספות, ועד"ז ענין שע"י תומ"צ מוסיפים אור בג"ע, דצ"ל ענין שכר מצוה נמשך מהמצוה עצמה, והלא הג"ע נברא מקודם (וגם ארז"ל פסחים נ"ד דג"ע נברא קודם שנברא העולם שנא' ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם, וע' הפי' בענין תשובה קדמה לעולם בד"ה להבין ענין הפסוק מי כמוך ספ"א ובד"ה האזינו השמים דרוש הראשון ספ"ג), אך הענין הוא דבודאי נמשך מבחי' עדן בגן הזה בבחי' אצילות משי"ב אלא שהוא במדה וקצבה והוא ענין זיו השכינה שבתמידות שופע בגן הזה, ונמשל בחי' זו לנטיעת עצי הגן והוא עד"מ כמו אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה, כמ"כ נטיעות שבגן הזה לגבי מקורו ושרשו שבאצי' כמו העשב לגבי המזל, וכמו העונג הנרגש בדבר החכמה לגבי העונג שבכח השכל (עמ"ש מענין עשר נטיעות הלמ"מ) אך שפע העדן בגן הזה הוא במדה וקצבה, ועז"נ ויטע ד' אלקים גן בעדן אשר ב' שמות אלו הוי' אלקים הם עד"מ כמו המזל המכה בהנטיעות. וזשארז"ל במד"ר פ' קדושים פכ"ה ע"פ וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחלה שנאמר ויטע ד' אלקים גן, ע"ד כי האדם העליון נק' עץ השדה בלק"ת ד"ה ביום השמע"צ דפ"ב סע"ב, והוא הנטיעות שבגן, והמזל המכה בו מבחי' חכמה עילאה שהוא אדם הגבוה יותר כמ"ש בת"א דקכ"א סע"ג. אך ענין ויניחהו בג"ע לעבדה היינו כי ידוע שביחוד
בהוספות30
חו"ב יש שני בחי' האחד מה שנמשך תמיד חוק הקצוב, והב' מה שנמשך אור חדש מלמעלה, וזה נמשך ע"י אתעדל"ת מלמטה (וכענין מעשה ב"ו נאים הנז' במד"ר). והנה מקור ושרש מזל המכה בעשב ע"ד כי גבוה מעל גבוה שומר, י"ל כדפי' במד"ר פ' בשלח ס"פ כ"ג דקאי על חיות המרכבה וא"כ וגבוהים עליהם י"ל דקאי על מלכות שמים וע"ד אלקים קדושים הוא, ויותר י"ל דקאי [על] ע"ס דאצי' כענין עשרה מאמרות שהם ודאי שורש לכל דצח"מ, ובמד"ר בשה"ש דצ"ו ע"ג פי' וגבוהים עליהם זה הקב"ה, וגם פי' מלך חי העולמים, ואפ"ל ע"פ מ"ש בדרוש בהרת דפי' קודב"ה קדוש היינו סוכ"ע ברוך היינו ממכ"ע, לכן שייך ע"ז וגבוהים עליהם ל' רבים דהיינו סוכ"ע וממכ"ע, ואפ"ל ג"כ זהו פי' מלך חי העולמים, מלך היינו ממכ"ע חי העולמים היינו סוכ"ע.
חו"ב יש שני בחי' האחד מה שנמשך תמיד חוק הקצוב, והב' מה שנמשך אור חדש מלמעלה, וזה נמשך ע"י אתעדל"ת מלמטה (וכענין מעשה ב"ו נאים הנז' במד"ר). והנה מקור ושרש מזל המכה בעשב ע"ד כי גבוה מעל גבוה שומר, י"ל כדפי' במד"ר פ' בשלח ס"פ כ"ג דקאי על חיות המרכבה וא"כ וגבוהים עליהם י"ל דקאי על מלכות שמים וע"ד אלקים קדושים הוא, ויותר י"ל דקאי [על] ע"ס דאצי' כענין עשרה מאמרות שהם ודאי שורש לכל דצח"מ, ובמד"ר בשה"ש דצ"ו ע"ג פי' וגבוהים עליהם זה הקב"ה, וגם פי' מלך חי העולמים, ואפ"ל ע"פ מ"ש בדרוש בהרת דפי' קודב"ה קדוש היינו סוכ"ע ברוך היינו ממכ"ע, לכן שייך ע"ז וגבוהים עליהם ל' רבים דהיינו סוכ"ע וממכ"ע, ואפ"ל ג"כ זהו פי' מלך חי העולמים, מלך היינו ממכ"ע חי העולמים היינו סוכ"ע.
גוהנה ענין ומשם יפרד והיה לד' ראשים עם היות כי זהו בקדושה ד' חיות המרכבה ע"ד וכנפיהם פרודות שמדרגת האחד מובדלת ומופרדת מחבירו מיכאל באהבה, ופני שור ביראה, ופני נשר היא בחי' רחמנות, יש ג"כ כנגדם בסט"א ד' ראשים דמל' או"א זו"נ דנוגה, והיינו מה שנפל מענג העליון זמ"ל דתהו שמקבלים מלמעלה מן הרצון אותיות צנור כו' כמ"ש ע"פ בשלח פרעה, ומבחי' ענג נעשה צירוף נגע, וזהו ענין ד' מראות נגעים, וק"נ נק' להט החרב המתהפכת ויכולים להפכה לקדושה להיות ע"ד משרתיו אש לוהט, וזהו ענין מעשה הפרה.
דולתוספות ביאור ענין שע"י התומ"צ מוסיפים אור בג"ע, כי הנה בבריאת העולם נאמר רק שם אלקים כמ"ש מזה בלק"ת בשה"ש בד"ה באתי לגני ספ"א, שזהו כשאין נגלין רק מדותיו ית' שבהן מנהיג את העולם הזה לכן נאמר רק שם אלקים שהוא מדת הצמצום עכ"ל, וכן נתבאר מענין שם אלקים בד"ה מזמור לתודה, שהוא בחי' דעת תחתון שלמטה היש ולמעלה נק' אין, ובנטיעת ג"ע נאמר ויטע ד' אלקים, שם מלא הרי נזכר גם שם הוי', שם מלא דיעה עליונה, ישבעו עצי הוי', וזהו הג"ע כפי עצם נטיעתו, אמנם ענין ויניחהו בג"ע לעבדה וארז"ל מצות שבת מסר לו היינו כמ"ש אז תתענג על הוי', על דוקא, כי גם שם הוי' מורה על שם שמהוה, אבל עצמותו ית' הוא מרומם גם מבחי' זו ולכן נאמר כי הוא צוה ונבראו כמ"ש בת"א ד"ה וקבל היהודים ובלק"ת בשה"ש ד"ה קול דודי ספ"א ובד"ה לא תהי' משכלה בת"א ס"פ משפטים בענין ותתפלל חנה על הוי', וכך בשבת נאמר אז תתענג על הוי', דהיינו עד"מ התענוג בעצם שלמעלה מבחי' התענוג המלובש בהשכל, כמ"ש בסידור ד"ה זהר יתרו דפ"ח ע"ב, וא"כ זהו ויניחהו בג"ע לעבדה להמשיך תוספת אור בג"ע למעלה מעצם הג"ע שהוא בחי' עצי הוי', גם בחי' ג"ע בעצם זהו ענין עץ החיים בתוך הגן, אך נודע בפי' היש בה עץ אם אין דבחי' אין גבוה מבחי' עץ החיים בזח"ג פ' שלח דקנ"ח ע"ב, וא"כ ע"י המצות ממשיכים מבחי' אין בעה"ח זהו שמוסיפים אור בג"ע, והטעם שממשיכים זה ע"י המצות היינו לפי שהמצות
ההוספות31
הם ביטול היש לאין לכן עי"ז ממשיכים בחי' אין, כמ"ש בלק"ת פ' בהר בד"ה את שבתותי תשמרו פ"ד, ולכן ארז"ל ע"פ ויניחהו בג"ע לעבדה וארז"ל שזהו הקרבנות, י"ל ג"כ עד"ז כי בקרבנות נאמר ריח ניחוח להוי' דהיינו המשכת תוספת אור מעצמות אור א"ס בשם הוי'.
הם ביטול היש לאין לכן עי"ז ממשיכים בחי' אין, כמ"ש בלק"ת פ' בהר בד"ה את שבתותי תשמרו פ"ד, ולכן ארז"ל ע"פ ויניחהו בג"ע לעבדה וארז"ל שזהו הקרבנות, י"ל ג"כ עד"ז כי בקרבנות נאמר ריח ניחוח להוי' דהיינו המשכת תוספת אור מעצמות אור א"ס בשם הוי'.
ואך ענין הפרה שמעשיה בחוץ זהו ע"ד ומשם יפרד והי' לד' ראשים והם זמ"ל מצרים בבל, ע"ש וישלחהו ד' מגן עדן כו', ובמד"ר המד"א ויגרס בחצץ כו' וע"ז בא מעשה הפרה הרומז לדמ"ל הנ"ל כמארז"ל פרה זו מצרים, והוא ענין התשובה אפר ומים חיים, כי בקרבנות רק העלאה מק"נ, אבל תשובה היא מבחי' ג"ק שלמטה מק"נ, ויתרון האור נמשך מבירור החושך שעי"ז ממשיך מים חיים ממקור מים חיים הוא א"ס ב"ה שלמעלה מתוספת האור בג"ע שממשיכים ע"י קיום המצות דהיינו מבחי' ונהר יוצא מעדן, והגם שנתבאר לעיל שע"י המצות ממשיכים ג"כ מבחי' אז תתענג על הוי', אך כי בכתר יש ב' בחי' ע"י וא"א, וע"י המצות ממשיכים מבחי' א"א וע"י התשובה ממשיכים מבחי' עת"י כמ"ש בענין קדושים תהיו יכול כמוני כו', ובענין קדש למד מלמטה והוי' מלמעלה, וכענין בתומ"צ נאמר אשר אנכי מצוך ובתשוב' נאמר אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך.