Chabad Library · The Maggid of Mezritch

Or Torah·Pinchasאור תורה·פנחס

אקמט
קמט
בונתתה מהודך עליו. ודרשו רז"ל מהודך ולא כל הודך, מכאן אמרו פני משה כפני חמה וכו'. משה זכה לבינה, והוא בעלמא דדכורא, בעלה דמטרוניתא. לכן מלאה לבו [לדבר] כמו (בעולם הבא) [בעל הבית] לומר למה הרעותה, לפי שמדריגתו היה למעלה מהדיבור, והוא מדריגת שמש שיש לו אור [משלו]. וע"כ כל הניסים שנעשו על ידו לא הוצרך (לעבודה) [לעובדא] כלל. ולכן בעובדא דעמלק ציוה ליהושע, שגם בבקיעת הירדן הוצרך לעובדא להביא תחלה הכהנים נושאי הארון ובתוכו ב' לוחות (הנק') [הנתנים] ע"י משה. וזהו כמו הלבנה המקבלת מן השמש בהירות (לבן, והיה) [לכן היה] צריך לקבל מהוד, כי המלכות נבנית מהוד, בשביל הודאות [נ"א: ההודאה] שאומרים עליו שהוא חכם ונבון הוא ראוי למלוכה, על דרך הפסוק ויתן עליו הוד מלכות. וניצוחקלא הוא בא מחמת בריאות שבריא יותר, הוא מנצח, וזה בא ממדת יעקב. וזה באה ממדת גבורה. וזהו ונתת מהודך עליו שהיא מדת מלכות.
גקנ
קנ
דעולת תמיד העשויה בהר סיני. כתיב עולת חודש בחדשו מלבד עולת התמיד, כי בכל חודש יש צירוף אחר, ולפי הצירוף עליות הקרבנות בפרטות, מלבד התמיד שהוא ענין (כללות) [כוללת] כולם דרך כלל. ואיתא בספר יצירה המליך אות ו' בהרהור, וצר שור בעולם, ואייר בשנה, וכוליא ימין בנפש. ונודע כי כליות יועצות, ונודע פעולתן בגשמיות לבשל הזרע שיהיה יורה כחץ, וכנגדן ברוחניות ליעץ איך יהיה ענין המחשבה, ועל ידי זה נמשכת המחשבה כהוגן. לכן נקרא ווי העמודים, ו' לשון המשכה, וזהו בחי' נצח הוד בחכמה, וכן במדות נצח הוד שלמטה להמשיך המחשבה לידי דיבור. כן במעשה באדם טיפת זרע בחי' המוח. וענין צירוף האותיות הוא דרך פרטיות כשבאו לידי גילוי במחשבה, אבל כשעדיין בחי' חכמה הם דרך כללות ולא בבחי' גילוי האותיות, ולא [נ"א: כי לא] ניכר הצירוף שם והכל א'. ולכן יש כח ביד החכמים לעבר השנים וחדשים. וב' בחי' הנז' הם הכל מלמעלה למטה, וכן היא בבחי' ממטה למעלה ע"י [עליות] הקרבנות של כללות תמיד ושל ראש חדש. והנה בתורה יש ג"כ בפרטות תרי"ג מצות, ובדרך כלל עשרת הדברות, וכולם נאמרו בדיבור אחד שהוא אנכי. וזהו עולת תמיד העשויה בהר סיני.
הקנא-א
קנא-א
ואשה ריח ניחוח לה'. ר"ל מי שמתפלל או לומד או עושה [מעשה] מצוה בהתלהבות נקרא אִשֵׁה, והוא ריח ניחוח. ואם יתגשם לב האדם לפעמים, תקנתו להתקשר בתורה ובזה זובח יצרו. וזהו פי' זאת תורת העולה וגו', כי התורה היא העולה על מוקדה כל הלילה. וזהו תוקד אש בהתלהבותו, אפילו כשנתגשם ונקרא לילה שאינו מאיר נשמתו היטיב, על המזבח, ר"ל שזובח את יצרו.
זקנא-ב
קנא-ב
חוחילופיהםקלב בגולם. שכל החילופים והשתנות נעשה ע"י י' שהוא גולם [כנזכר במ"א].
טקנא-ג
קנא-ג
יאםקלג מתגדל בחכמתו, אם חכמתו הוא מא"ס אין להתגדל בזה, ואם אינה מא"ס אזי ישמיע לחכמתו ויראה לו חסרונה בזה שהוא מן השבירה. וזהו אל יתהלל חכם וגו' וידוע אותי, כמו וידע אדם, שאז כיוון שמדבק [עצמו] בא"ס [ב"ה], וא"ס אינו מתחלק לחלקים [והמשכיל יבין].
יאקנא-ד
קנא-ד
יבהשכינה נקראת ירושלי"ם, ירא"ה של"ם, שממנה באים כל היראות. כי כולם הם ממה שנפלו מהשבירה, ואז אינה שלם. אבל יראת ה' היא [יראה] שלימה.קלד