Otzar Minhagei Chabad·The Wheat Flour Baking and Matzos·Machine Matzosאוצר מנהגי חב״ד·החיטים·הקמח·האפייה והמצות·מצות מכונה

בבדבר המאשין [=מכונה] לאפיית מצה, הלא זה כמה שנים מלפנים רבו המנגדים על המאשינען, ובמה מצאו עתה שטובה היא, וגם עוד מהודר ביותר וביתרון, אשר הרבנים הגדולים ז"ל יראי ה' וחרדים לדבר הוי' אשר בדור שלפנינו אסרו את המאשין, ומהם אשר לא רצו לגלות הטעמים שלהם בכדי שלא יסתרו אותם, אבל פסקו בתוקף לאיסור, ומהם שכותבים שהוא חמץ גמור, איך ימלא לבנו לעבור ח"ו על דבריהם.

גולבד החששים שכתבו בזה, שמעתי זה איזה שנים מר' יחיאל האלפערין..

דשאמר לו חימיק [=כימאי] ירא-אלקים ובר-אוריין, אשר על-פי חוקי החימיע בנגיעת העיסה בהמעטאל של הוואלצין [=במתכת של הגלילים]

הנעשה בה חימוץ תיכף ברגע זו. ואני מאמין אשר הרבנים הגאונים הנ"ל רוח ה' נוססה בהם לאסור בתוקף את המכונה מצד החשש הנורא הנ"ל, אף שהם לא ידעו מזה, ועל-דרך מ"ש בשו"ת צמח-צדק יו"ד סי' קע"ו ח"ג בשם האורים-ותומים.

ווכאשר כבודו שואל מאתי, אני איני מסכים על-זה בשום אופן, ואין לנו לחדש דברים כי-אם לילך בדרך הישרה שהניחו לנו רבותינו הק' זצוקללה"ה. [וזאת] מוטל חובה על כל רב בעירו להעמיד משגיחים בבתי האפייה (פאדרדן), כי באמת אין השגחה כלל וכמה מכשילים כו'. וגם להנהיג שלא יאפו בעלי-בתים בביתם (אם לא אותם שעושים כן לא בשביל חימוץ [כנראה צ"ל: קימוץ], ולוקחים עוזרים הרבה ומשגיחים היטיב), כי-אם בפאדראדן, ושיהיה משגיח בכל פאדראד, וכל בעל-בית בחפץ נפש יתן יתרון עבור האפיה על הוצאות המשגיח (אגרות-קודש מוהרש"ב, א, עמ' שטז-שיז)

חבדבר המאשין, הנה בעצם הדבר כבר מבואר הרבה בשדי-חמד.

טאמנם מה אומר לו, אם ח"ו כבודו יתיר מאשין בלתי ספק אשר יתהוו מאשין ברוב עיירות מפלכים שלהם על סמך זה. וגם זאת בלתי ספק אשר המאשין בלי השגחה היא גרועה הרבה יותר מהפאדראדין [=בתי-אפייה], כי עמל העיסה הוא הרבה יותר באין ערוך, וממילא נוגע ביותר השהייה.

יואם כבודו במקומו ישגיח היטיב על כל פרט (גם זה אי-אפשר להחליט כל-כך, כי הרי לא יהיה בעצמו כי-אם על-ידי שלוחים כו', וביותר כי כל דבר נחלש מזמן לזמן, ואם בראשית הזמן יסכימו ויתנו לו מהקהל כל מה שידרוש בהנוגע להשגחה, במשך הזמן ימאנו כו') אבל יהיו מקומות אשר לא ישגיחו וזה גרוע מאד.

יאוגם לא בכל המקומות המאשין הן של הקהל כי-אם של יחידים, והקלים שבהם מביטים בשלהם ויפסידו יותר בהנוגע אל הכשרות מהאופים הקלים. והלא יותר טוב לעשות תנורים ופאדראדין של קהל (כי טענות האופים אחת היא) וכבודו יעמיד משגיחים טובים וכמה שיהיה התיקון בזה עכ"פ לא יהיה קלקול ח"ו (שם, ד, עמ' רכו)

יג..ציצית על-ידי מאשין, וכן מצות. הורה למעשה כ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע.. - בשעת הדחק, בעת שרבו הפליטים ברוסיא (בשנת תר"ע ואילך) - לעשות ציצית על-ידי מאשין, אלא שתחילת העשיה היתה על-ידי אדם. ואכ"מ.. בהנוגע למצה על-ידי מאשין - בשדי-חמד מערכת חמץ-ומצה סעיף יג. בהגדת המבאר (פיעטרקוב, רדע"ת). שערים-המצוינים-בהלכה על קיצור שו"ע סי' קי בסופו (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, יא, עמ' רחצ [בלקוטי-שיחות (יח, עמ' 458) נעתק רק קטע ממכתב זה, בצורה המטעה לחשוב כאילו התירו מצות מכונה בשעת הדחק]).

טובמענה על מכתבו.. על דבר המצות מאשינאווע, והנה אשיב רק בהנוגע לו, כי בכללות ענין מצה זו אין אני חפץ לדבר, והוא דבר הידוע לכל. אמנם בדבר שאלתו מה יעשה, הנה בלתי ספק אצלי אשר בודאי ישנה במדינתם "שמורה" מהודרה (הן החיטים נשמרו כהלכה והן הטחינה כדבעי) אפי' בתנור כנהוג אצלינו ונאפות בידים (ועליו לדרוש בנויארק, טשיגאגא פהילאדעלפיא), כי האפשר הדבר אשר לא יהיה מצת שמורה כחוק (אגרות-קודש מוהריי"צ, א, עמ' שפח)

יזוראה בתשובת הרר"א ארלוזורוב אבד"ק ראמען (קובץ יגדיל-תורה, ירושלים, גל' יז עמ' 61 ואילך), שהיו מגדולי רבני אנ"ש שהתירו את המאשין, ושם: העיד לי מחותני הרב מנשה לאווט, שכבוד אביו [הר"ר אברהם דוד בעל שער-הכולל] ז"ל הידוע לרב בעל הוראה מובהק, הוא בעצמו השתדל בהבאת המאשין לניקולייב, והוא הראשון אפה שמה ה"שמורה" שלו. וידוע שהיה עסקן בדברים, בטח ראה וידע היטב אשר לפניו. אך אולי ראה והתקין דברים המקולקלים שהיו בה.

יטרב אחד צעיר לימים, בא לרוסטוב, ושמע שיש שם מכונה שאופין על-ידה מצות.. והתעניין הרב לראות אם במכונות יש איזה חשש.. כשבא חזרה.. נכנס לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, וסיפר בהתפעלות שהמצה במכונה נעשית כל-כך במהירות, שבידים אי אפשר לעשות במהירות כזו, ולפי דעתו, שהיא כשרה בתכלית הכשרות.

כויאמר לו כ"ק.. [משל שממנו עולה כי] כל הדברים טובים, אבל לאכול אין צריך (רשימות-דברים, ב, עמ' צה).

כבהזהירות ממצות מכונה מקובלת בכל קהילות החסידים. וראה בהגדת צאנז (עמ' קצ-קצה. רכז-רכח).

כדאין ליתן מצת מכונה אפילו לילדים. אפשר להקל בנתינת מצה "שרויה" או לוותר על שאר הידורים מעין זה, אבל לא מצת מכונה. עניינה של המצה הוא "אמונה", ואותה יש להחדיר כבר מן הילדות (מדיבורי כ"ק אדמו"ר זי"ע בי"ג ניסן תשי"א, תורת-מנחם עמ' 7. אך ראה להלן עמ' נ אות ו, שגם לילדים אין לתת "שרויה")