Otzar Minhagei Chabad·Seventh Day of Pesach·Hodu Before Minchaאוצר מנהגי חב״ד·שביעי-של-פסח·"הודו" קודם מנחה

אד
קודם תפילת המנחה בערב שביעי-של-פסח אין אומרים את מזמור "הודו", גם כשחל שש"פ בשבת (על-פי סידור אדמו"ר)

באך אם חל שש"פ בשבת, אומרים "פתח אליהו" ו"ידיד נפש" בתפילת המנחה של ערב יו"ט.

גהמנהג לומר מזמור "הודו" בכל ערב שש"פ נמצא בלקוטי-מהרי"ח (לט, ב), שכך נהג בעל הייטב-לב. וכן ברזא-דעובדא (עמ' קלד), מנהגי-מהריי"ו (אות ת), סידור קרלין, ערכי-יהושע (אות נו), הגדת לעלוב (עמ' קכה - וגם "ידיד נפש"). וראה נטעי-גבריאל (ג, עמ' נא-נב) בדבר הנוהגים שלא לאמרו, וכן הוא מנהג באבוב.

ובליובאוויטש היו ניעורים בליל שביעי של פסח.. וצריכים להתעסק בלימוד כל הלילה **(ס' המנהגים עמ' 42, על-פי לוח 'היום יום' עמ' מז. ושם גם דברי אדמו"ר מוהריי"צ: כשהייתי בן תשע, כבר לא שכבתי לישון בשביעי-של-פסח).

ז** ראה אודות מנהג זה בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שלא-שלב). ושם מס' יסוד-ושורש-העבודה: מנהג חסידים הראשונים שהיו נעורים כל ליל שביעי-של-פסח לספר הניסים ונפלאות של בוראנו וכו'. ועוד שם, שיש מפקפקים במנהג זה.

טגם כשניעורים, אין אומרים את ה"תיקון" המיוחד לליל שביעי-של-פסח. וכך כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע בימי הפסח תרצ"א בריגא ('רשימות', ה, עמ' 22): במענה על שאלתי [אמר אדמו"ר מוהריי"צ]: לא שמעתי גם סברא לאמר "תיקון" בשש"פ. אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע היה ניעור כל ליל שש"פ.

יאמירת ה"תיקון" בקהל חסידים נזכרת במשמרת-שלום (לז, א) ובערכי-יהושע (אות קנד). אך בקונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות ע), שלא היה נוהג לומר את ה"תיקון" לשש"פ. בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' נז), שבטשרנוביל, ויז'ניץ ולעלוב נוהגים לאמרו. בשיח-שרפי-קודש ברסלב (ד, עמ' עג), שלא היו ניעורים כל הלילה. ולא נזכר דבר אמירת ה"תיקון".

יבליל שביעי-של-פסח הוא מהזמנים שבהם ניעורים כל הלילה **(ס' השיחות תרצ"ט, עמ' 327. וראה עוד שם, תרח"ץ, עמ' 270 - שכמה פעמים הרשה אדמו"ר מוהרש"ב לבנו מוהריי"צ להיות אתו כל ליל שש"פ בחדרו).

יג[ד]**

ידבליובאוויטש היו לילות שלא קראו בהם קריאת-שמע שעל-המיטה: שביעי-של-פסח... **(ס' השיחות תש"ב, עמ'. והכוונה - כנ"ל - שהיו ניעורים כל אותו הלילה. על כך שבליובאוויטש ניעורים בליל שש"פ, ראה גם בס' המלך-במסיבו, א, עמ' רח; ב, עמ' קכט-קל).

טו[ה]**

טזאדמו"ר מוהר"ש אמר פעם בשש"פ ל"יושבים" - שלמדו אז בליובאוויטש - שעד אחר המקוה אין להם אפילו להתנמנם (ס' השיחות תרח"ץ, עמ' 274)

יחכ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע היה ניעור ליל שביעי-של-פסח. אומר דא"ח ליל שביעי-של-פסח ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ששמע מאדמו"ר מוהריי"צ בימי הפסח תרצ"ב בריגא) [ז]

יטאאמו"ר [מוהרש"ב] כאברך בחיי אביו - אדמו"ר מוהר"ש - וגם כמה שנים אחר-כך, נהג להיות ניעור בשני הלילות, בשביעי ובאחרון של-פסח. והיה עושה זאת מתוך הרחבה. ואמר כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ]: גם הרה"צ ר' הלל [מפאריטש] היה ניעור באחרון-של-פסח (ס' השיחות תרח"ץ, עמ' 276. וראה גם בשיחות תרצ"ז שם, עמ' 236, שהרה"צ ר' הלל היה ניעור בשש"פ וגם באחרון-של-פסח)

כאפעם נהגו בשש"פ להיות ערים כל הלילה, ללא חכמות, פשוט להיות ערים. היו לומדים כמה שיעורים, נגלה ונסתר. הנסתר היה גם הוא נגלה (משיחות פסח תש"ט, ס' המאמרים תש"י, עמ' 187)

כגאאמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע אמר, בשש"פ הישיבה כשלעצמה היא גם-כן ענין (ס' השיחות תרצ"ז, עמ' 234)

כהפעם היו מורים לאברכים ללמוד בליל שביעי-של-פסח את המאמר ד"ה "הים ראה" שבלקוטי-תורה.

כואחרי הסעודה מסר כ"ק אדמו"ר [מוהריי"צ]: אם יהיה להם - לאנ"ש הנאספים - שכל, ילמדו עתה בליל שש"פ ברבים את המאמר "הים ראה וינוס", ויהיו דבוקים ברבי [אדמו"ר הזקן] (ס' השיחות תש"ד, עמ')

כחכ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ] היה אומר, שבשביעי-של-פסח ילמדו את המאמר ד"ה "והניף" שבלקוטי-תורה (המלך-במסיבו, ב, עמ' קלב). ¹