Otzar Minhagei Chabad·Seventh Day of Pesach·Shacharis Prayerאוצר מנהגי חב״ד·שביעי-של-פסח·תפילת שחרית

בבתפילת שחרית של שביעי-של-פסח ושל אחרון-של-פסח, אין משנים באמירת שירת-הים מכפי שהיא בכל שבת ויום-טוב.

גבקהילות חסידים שונות נוהגים לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכד'. וראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).

הכבכל יום-טוב, אין אומרים שום פיוטים.

חבעת קריאת השירה - עומדים **(ס' המנהגים, על-פי לוח 'היום יום' עמ' מז. וראה בס' קצות-השולחן סי' פד, בדי-השלחן אות כב. ובס' שלחן-הקריאה סי' יב: בקריאת השירה נוהגין כל הקהל לעמוד על רגליהם).

ט[ב]**

יבמענה על שאלתי [אמר אדמו"ר מוהריי"צ]: כמעט תמיד היה אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע עומד בעת הקריאה ופניו הצדה. בעת קריאת השירה ועשרת-הדברות מיסב פניו אל הספר-תורה. בשעת קריאת "שירת מרים" מיסב פניו אל ארון-הקודש **('רשימות' כ"ק אדמו"ר זי"ע, ה, עמ' 25, מימי הפסח תרצ"א בריגא. וראה שם בהע' 57, שלגבי הקריאה של שש"פ לא נעתק בלוח 'היום יום' אודות העמידה ופניהם אל הספר-תורה, ואילו לגבי קריאת עשרת-הדברות - נתפרש שם).

יא[ג]**

יבבשנים הראשונות היה כ"ק אדמו"ר זי"ע עומד תמיד בשעת קריאת-התורה (במקומו בקרן מזרחית-דרומית), ופניו פונות מזרחה.

יגלקריאת שירת-הים היה פונה, או רק מצודד ראשו, לכיוון ספר-התורה (תוך שהיה מסיט קמעא את הטלית המכסה את צד פניו שלכיוון ספר-התורה). אך משנת תשל"ח נהג הרבי לישב בשעת הקריאה, ולקריאת השירה היה קם מכסאו ועומד לצד הסטענדער כשפניו אל ספר-התורה.

ידעתים נעמד בתחילת קריאת הפסוק "ויושע", עתים בתיבות "וירא ישראל" ועתים בתיבות אחרות.

טופעמים רבות אירע, שבמשך קריאת השירה היה מרים עיניו מהחומש מפעם לפעם, ומביט בבעל-קריאה.

טזבדרך-כלל, משנעמד לקריאת השירה, שוב לא היה חוזר לישב, אלא רק סבב - בסיום קריאת השירה - לכיוון מזרח, ועמד עד שקראוהו ל"מפטיר".

יזט
כמה מנהגים יש בנגינת הטעמים של שירת-הים (ראה: ס' מנהג-ישראל-תורה, ב, עמ' קפה. נטעי-גבריאל, ג, עמ' סד-סה), ובכמה מקומות מסופר שהיתה קבלה מאדמו"ר הזקן באופן נגינת הטעמים המיוחדים לכמה פרשיות, ובהן שירת-הים (ראה: לקוטי-דיבורים, עמ' 460. תלו. ס' השיחות תרח"ץ, עמ' 253. ס' השיחות תש"ג, עמ' 88).

יחלהלן שניים מנוסחי הקריאה שנהגו בהם אנ"ש: הראשון כפי שקרא הרה"ג הרה"ח ר' יעקב לנדא ע"ה בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב ברוסטוב (כפי ששמעתי מבניו, יבדלו לחיים), והשני כפי שקרא הרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן ע"ה בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר זי"ע (כפי הקריאה שהוקלטה מפיו, כמובן בימות החול).

יטהתיבות המודגשות, הן התיבות שנקראו בנעימה המיוחדת. ויש להעיר, כי נעימות הקריאה של שני הנוסחים אף הן אינן זהות.

כנוסח הגר"י לנדא ע"ה: "ובני ישראל.. מימינם ומשמאלם" (בפעם השניה, בפסוק כט). "וירא ישראל.. ויאמינו בה' ובמשה עבדו". "אז ישיר.. סוס ורוכבו רמה בים". "עזי וזמרת.. אלקי אבי וארוממנהו". "ה' איש מלחמה.. ה' שמו" (פסוק זה בספק). "ימינך ה'.. ימינך ה' תרעץ אויב".

כא"מי כמכה.. נורא תהלות עושה פלא". "תפול עליהם.. עד יעבור עם זו קנית" (פסוק זה קרוב לוודאי). "ה' ימלוך לעולם ועד".

כבנוסח ר"מ שוסטרמן: "ובני ישראל.. מימינם ומשמאלם" (בפעם השניה, בפסוק כט. והנעימה היא כמו בתיבות שלפני "חזק" בסיום ספר). "וירא ישראל..

כגויאמינו בה' ובמשה עבדו" (בנעימה כנ"ל). "אז ישיר.. סוס ורוכבו רמה בים". "עזי וזמרת.. זה אלי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו". "ה' איש מלחמה.. ה' שמו". "ימינך ה'.. ימינך ה' תרעץ אויב". "מי כמכה..

כדנורא תהלות עושה פלא". "נחית בחסדך.. נהלת בעזך אל נוה קדשך" (כן הוא בהקלטה. ובזכרון רבים שלא נהג לקרוא כך). "תפול עליהם..

כהעד יעבור עם זו קנית". "תביאמו ותטעמו.. מקדש אדנ-י כוננו ידיך". "ה' ימלוך לעולם ועד". "כי בא.. הלכו ביבשה בתוך הים".

כו"ותען להם מרים.. סוס ורוכבו רמה בים".

כזהרה"ח ר' מאיר חורלוב ע"ה היה קורא את כל פסוקי השירה בנגינה המיוחדת, ומן הסתם נהגו כך בעירו נעוויל (מהרה"ח ר' יוסף יצחק אופן שי')