Pelach HaRimon·Emor·And you shall count for yourselvesפלח הרמון·אמור·וספרתם לכם

אתורת אדמו"ר נא' ביום ה' פ' אמור דשנת תקצ"ח בליבאויץ
וספרתם לכם¹ ממחרת השבת² מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות כו', הנה וספרתם הוא מל' ספיר³ וקאי על בחי' ע"ס דאצי' ונק' בשם ספי"ר⁴ מצד שהם דוגמת אבן ספיר וכמאמר כמראה אבן ספיר דמות כסא⁵ ועז"נ וספרתם לכם שתמשיכו בחי' ע"ס⁶ דאצי' לכם בעשר כחות הנפש שלכם עד שכל כח פרטי מכחות הנפש יהי' מרכבה לספי' פרטי' והיינו ע"י הזדככות הכחות עד שהמה יהי' ג"כ כדוגמת ספיר, וזהו מה שאו' בספירה⁷ ספי' פלוני' כו' [... וזהו מה שאנו אומרים ג"כ לטהרינו ולקדשינו בקדושתך העליונה⁸, היינו שקדושת הע"ס שהמה קדושים בקדושת עצמי' המאציל יהי' שורה בנו בכל כחות הנפש כו']⁹.

בותחילה י"ל מה שע"ס נמשלו לספיר כו', כי הנה במאמר אלי' אמר וכמה גופין תקינת לון¹⁰ פי' שכלים דע"ס הגם שהמה בחי' אלקות ממש להוות מאין ליש כמו חכ' דאצי' הוא אינו מהות חכ' כלל רק כח האלקי להיות מקור להתהוות חכ' להשגה דבי"ע וכן חסד מקור להתפעלות אה' בבי"ע ולכן אין ערוך לנברא אפי' היותר עליון כמו נשמת אברהם אוהבי¹¹ לגבי חסד דאצילות עד שאמר ואנכי עפר ואפר שהוא לגבי מקורו כדוגמת האפר משריפת העצים כו' כמבואר באגה"ק¹² יעו"ש אעפ"כ לגבי עצמי' המאציל המה נק' בשם גופין ממש כדוגמת אברי הגוף שלא יוכל להתקבל בהם עצם חיות הנפש שהוא פשוט בתכלית רק הארה המתחלקת להתמזג בכל אבר בחי' פרטי' כמו המוח אינו מקבל בתוכו רק כח השכל והלב כח המדות אבל חיות עצמי' הנפש הפשוט בתכלית עד שהוא מקור לכל כחות פרטי' אינו בא בבחי' מזיגה באברי הגוף רק בדרך השראה בהעלם כו', כך למעלה בחי' ע"ס כאו"א הוא מקור לבחי' פרטי' בלבד כמו חכ' דאצי' הוא מקור להתהוות ממנה רק בחי' חכ' בבי"ע ולא בחי' חסד כנ"ל ולכן אין להם ערך לגבי עצמות אוא"ס הפשוט בתכלית הפשיטות עד שהוא מקור לכל הגילויים דע"ס לכן¹³ כל יכול להאציל עד אין קץ¹⁴

גרנו
לכן נק' א"ס ע"ש שא"ס להתפשטותו לכן אין ערך לע"ס אלו¹⁵ כדוגמת איברי הגוף לגבי עצמות הנפש ויותר מכן לאין קץ כו', ולכן נק' בשם גופין לגבי עצמי' המאציל בלבד אבל מ"מ אין ערוך ליש הנברא אליהם כי המה בחי' אלקות כנ"ל.

דאך א"כ הוה אמינא כמו שהגוף הוא מסתיר על אור וחיות הנפש הפשוט בתכלית עד שאינו מתגלה בו רק בחי' חכ' וחסד כנ"ל א"כ גם ע"ס המה בחי' מסתירים על בחי' עצמי' אוא"ס הפשוט בתכלית ולז"א ע"ס¹⁶ שהמה כדוגמת אבן הספיר שאע"פ שהוא בחי' דומם נבדל מאור השמש אעפ"כ הוא מגלה אור השמש כמ"ש¹⁷ ואינו מסתיר כלל עליו ואדרבה יש בו יתרון בזה שפועל מזיגה באור השמש שיוכל להתקבל במקבל [ובלא"ה הי' מזיק לעין הרואה כו'], כן למעלה בבחי' ע"ס נאמר בזוהר איהו וחיוהי וגרמוהי¹⁸ שבחי' עצם אוא"ס הפשוט הנק' איהו מתייחד בגרמוהי שהוא בחי' הכלים דאצי' עד שהוא מתגלה על ידם כמו כשמתגלה חכ' בבי"ע בשרפים האומרים קדוש¹⁹ מצד השגתם וכן בנשמות הנה השגתם אינו בחי' יש רק שמשיגים איכות ביטול מציאותם למקורם הראשון שבראשונים שהוא בחי' עצמות אוא"ס הפשוט בתכלית, רק אדרבה זהו פעולת הכלים דע"ס דאצי' לעשות מזיגה כבי' בעצמות אוא"ס הפשוט שיוכל לבוא להיות נמשך בהשגה והתפעלות הנברא, היינו שהנברא ירגיש ביטול מציאותו לגבי א"ס זהו גילוי אור הא"ס כו' וד"ל [אך הכח הזה שיש בכלים הוא גופא כח הא"ס שכל יכול להגביל א"ע ולבוא בבחי' גילוי בהגבלה זאת כו' וד"ל]. ועז"א וספרתם לכם שיהי' כחות הנפש שבנש"י שבגופים אפי' מנפשם הטבעי' יהי' בדוגמת ספירות העליונות שיתגלה בהם ועל ידם אוא"ס הפשוט בתכלית בלי שום הסתר כלל אפי' לאיברי הגוף הגשמי [... וכמאמר בקרבך קדוש²⁰ כו', וכל קרבי את שם קדשו²¹ כו']. אך עדיין אין זה פנימי' הכוונה רק שזיכוך זה הוא הכנה בלבד להתגלות מ"ת כמשי"ת וד"ל.

הוהנה להבין ביאור ענין הספי' ואיך שהוא הכנה למ"ת ילה"ק ענין קול דודי כו' מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות²², דילוג הוא ברגל א' שזהו בחי' יצי"מ בחי' רצוא בלבד וקפיצה בב' רגלים²³ שזהו בחי' השוב דמ"ת, וכאשר צ"ל מבחי' הרצוא דיצי"מ בחי' השוב דמ"ת א"א להיות כ"א ע"י אמצעות הספירה כמשי"ת. והנה להבין ענין יצי"מ, ואיך שבכל יום יש יצי"מ כמאמר חייב אדם לראות א"ע²⁵

ורנז
כאילו הוא יצא ממצרים²⁴ כו'. הנה מתחילה י"ל ענין קליפת מצרים כי הנה פרעה הוא מלך מצרים הוא מקור קליפת מצרים אמר לא ידעתי את הוי'²⁶ פי' הוי' הוא המהווה²⁷ כל ההשתלשלות כאחד שע"ז מורה שם הוי' הי' הוה ויהי' כא'²⁸ שזהו בחי' ההשתלשלות כמו שהמה בטלים וכלולים במקורם [כמבואר במ"א בענין כטיפה בים²⁹ כו'] והעיקר הוא יו"ד דשם הוי'³⁰ הכוללם יחד, וכיון שהמה בתכלית הביטול למקורם א"כ המה אין ואפס ממש עד שאפס בלעדו, ולכן אני הוי' לא שניתי³¹ שכמו שקודם שנברה"ע הי' לבדו ממש כן גם אחרי שנברה"ע הוא לבדו ממש להיות שאין כל ההשתלשלות תופס מקום כלל בעצמותו ית' ואי לזאת המחדש בטובו שצ"ל התחדשות בכל עת ורגע לצורך קיום ההשתלשלות כו' ומה שנראה עולם כמנהגו נוהג³² ע"פ הטבע זהו מצד שם אלקים המסתיר עד שנראה עולם ומלואו ליש ודבר נפרד כאלו מתנהג בעצמו בטבעו המסודר לו כמו שנברא בשימ"ב אבל באמת אינו כן רק כל פרט גילוי שפע ואיזה הנהגה פרטי' היא המשכה חדשה ממש ממקור כח הא"ס המהווה כל ההשתלשלות מאין ליש כו' וד"ל. וזהו מ"ש פרעה לא ידעתי את הוי' הגם שכבר ידע שיש בורא המהווה כל ההשתלשלות כי כבר אמר לו יוסף האלקים יענה את שלום פרעה³³ אבל בדמיונו הכוונה³⁴ הי' שכבר ברא ההשתלשלות בשימ"ב מאין ליש ועתה עזב ה' את הארץ³⁵ רק מתנהג כמנהגו ע"פ הטבע כו'. והיינו מצד ששרשו מבחי' שם אלקים המסתיר לכן לא הי' יכול להשיג אמיתית התהוות הנבראים מצד שם הוי' כנ"ל אבל באמת אפי' מה שהעולם נראה ליש שזהו מצד אלקים הוא ג"כ בטל במקורו וכמאמר³⁶ כולא קמי' כ"ח³⁷, כולא דייקא, והטעם לזה הוא כי באמת הוי' הוא האלקים³⁸ שבחי' ה"ג שהוא בחי' הצמצום דשם אלקים³⁹ נמשכים משם הוי' עצמו כהדין קמצא⁴⁰ דלבושי' מיני' ובי', וזהו להודיע לבני האדם גבורותיו⁴¹ וכבוד הדר מלכותו שבחי' המל' הנבנית מהגבורות⁴² הוא בחי' גבורותיו שמקורו הוא משם הוי' כו' וד"ל.

זרנח
והנה זהו ענין יצי"מ שהוא לצאת מבחי' המיצר הזה המסתיר לאור שם הוי' שהוא בחי' שם אלקים כנ"ל ולהבין ולהשיג אמיתית מקורו איך שהוא משם הוי' ולזה אינו מסתיר כלל ולכן יראה וישיג איכות ביטול כל ההשתלשלות במקורם עד שבאמת הוא אפס בלעדו כו' וד"ל. והנה בחי' יצי"מ ישנו עד רום המעלות כי למטה בחי' יצי"מ הוא בנשמה האלקית שתוצא מחומר הגוף המסתיר ועי"ז תופשט מבחי' תאוות הגוף וכל בחי' לגרמי', ולמעלה יותר הוא בחי' יציאת מצרים הוא בעצם הנשמה האלקי' שתתפשט מלבושי הנר"נ שהוא בחי' השגה והתפעלות אלקות רק ביטול עצמי' למעלה מהשגה, וכן אפי' במקור כל הנשמות כמ"ש בגעה"ע שייך ענין יצי"מ שהוא להפשיט עצמו מבחי' התענוג שנהנין מזיו⁴³ ולבוא לבחי' לאשתאבא בגופא דמלכא⁴⁴. והנה ע"ז אמר קול דודי כו' מדלג ברגל א' בלבד והטעם הוא כי ביצי"מ לא הי' הגילוי הזה רק בשרש הנשמה האלקי' שהוא בחי' אדה"ע אשר על הכסא [שהוא בחי' ז"א כמאמר בצאת ישראל שהוא בחי' ז"א ממצרים⁴⁵ כו'] ולכן גם למטה לא הי' הגילוי דאוא"ס הפשוט [שכולל כל ההשתלשלות בבחי' ביטול כטיפה בים כנ"ל] רק בנה"א⁴⁶ והנה"ט נתבטלה ממילא מצד תוקף הארת הנה"א המאיר ומקיפה עד שלא תוכל לפעול פעולתה כלל [... אבל לא שנתברר עצם נה"ט וכמבואר במ"א בענין גפן ממצרים תסיע⁴⁷ כו'. ..], וזהו מדלג על ההרים כי באמת הי' הגילוי למעלה מבחי' הרים שהוא בחי' מדות⁴⁸ דאצי' שזהו בחי' קול דודי [וע"ד הקבלה הוא בחי' אוא"ב⁴⁹ חכ"ע ביטול כל ההשתלשלות במקורם כטיפה בים כו' וד"ל], אך אעפ"כ נתלבש הגילוי הזה בבחי' הרים שהוא בחי' המדות דז"א [שהאבות שנק' הרים⁵⁰ המה מרכבה אליהם כו'] ועל ידם נתגלה בנש"י למטה כו' וזהו על ההרים שיתפרש בו ב' פי' למעלה מבחי' הרים ובתוך בחי' הרים כו' [... שהוא בחי' גילוי מוחין דגדלות דאבא שנמשך בז"א ובא אח"כ בגילוי למטה בנש"י כו', ולכן בלילה הזה כל ישראל בני חורין מצד שרשם בז"א המתגלה עתה כו' וד"ל].

חומעתה י"ל איך שבכ"י יש בחי' זאת דיצי"מ והוא ענין סדר התפלה, דהנה עיקר כללותה⁵¹ הוא בחי' ק"ש [וכל התפלה הוא ביאור הק"ש כמ"ש במא' הקול קול יעקב⁵² ]. והנה ק"ש מתחיל באחד שהוא בחי' למס"נ באחד⁵³ שגם נפשו

טרנט
האלקי' ימסור להיות מי לי בשמים⁵⁴ ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי⁵⁵ ולבבי⁵⁶ ולכן מסיים בסוף ק"ש אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מאמ"צ⁵⁷, אך א"א להגיע לזה כ"א ע"י סדר התפלה שמקודם שזהו משארז"ל תפלות אבות תקנום⁵⁸, פי' כי כללות הפסוד"ז והברכות יש בהם ג' מיני פסוקים, יש פסוקים המורים על אה' שזהו בחי' אברהם ויש פסוקים המורים על יראה שזהו בחי' יצחק, ויש פסוקי רחמנות שזהו בחי' יעקב, וכמאמר אבינו אב הרחמן רחם עלינו⁵⁹ להמשיך גילוי אלקות בנפשותינו וע"ד⁶⁰ כאשר יתגלה כבוד הוי' ואנחנו נראה הריחוק שבנו שאז תהי' הבושה גדולה מאד לכן הבקשה להמשיך עתה בחי' ביטול הנ"ל לכבוד הוי' בנפשותינו בקירוב ממש בכדי שלא נבוש לעולם ועד, ולכן אח"כ בא לבחי' מס"נ באחד כו', וזהו בחי' התפלה שהוא בחי' יצי"מ שבכ"י שנעשה ע"י האבות שנק' הרים וזהו מדלג על ההרים אך גם הק"ש דמס"נ באחד הוא בנה"א בלבד כו' וכנ"ל בעת יצי"מ כו' וד"ל.

יוהנה בחי' הרצוא שבנה"א בלבד שהוא בחי' אדם שם מ"ה⁶¹ אינו מספיק עדיין לעורר ההתגלות דמ"ת בבחי' שוב ולכן צריך עדיין לבחי' ספה"ע שהוא בחי' בירור דבהמה שם ב"ן⁶² כו' והטעם לזה הוא ע"ד וכפר בעדו ובעד ביתו⁶³, שאע"פ שכפר בעדו ונמצא שאין שום מניעה להיות אוא"ס שורה בו בגילוי בכה"ג ובעבודתו מ"מ כ"ז שלא כיפר בעד ביתו לא ישרה בעבודתו בחי' הגילוי דיוהכ"פ שהוא גילוי פנימי' ועצמי' כי קוב"ה שהוא פנימי' ועצמי' אוא"ס לא שרי' רק באתר שלים⁶⁴ משפיע ומקבל ביחד דייקא, וכמאמר זכר ונקבה בראם כו' ויברך אותם⁶⁵ מבחי' ברכה והמשכה דפנימי' ועצמו' אוא"ס, ולזאת גם שכיפר בעדו צריך ג"כ לכפר גם בעד ביתו שלא יהי' בהם מונע להשראת הגילוי דאוא"ס כו', והנה גם במ"ת שהוא הגילוי מפנימי' ועצמי' אוא"ס וכמאמר אנכי הוי' אלקיך⁶⁶ כו' לזאת צ"ל ג"כ הבירור דנה"ט שהוא בחי' מקבל מבחי' נה"א ושיתגלה בחי' הכיליון דמי לי בשמים כו' כלה כו' גם ברצון דנה"ט שיהי' כמו הרצון שבנה"א למסור נפשו כו' ממש ואזי יתגלה בהם גילוי דאנכי דייקא בשניהם ביחד כמשי"ת. ולזה צ"ל ספה"ע

יארס
אחר ליל א' דפסח⁶⁷ דייקא, וזהו שאין גומרין ההלל בז' ימי הפסח⁶⁸ כמו בז' ימי הסוכות והיינו מפני שאע"פ שהי' הגילוי בליל א' לנה"א מ"מ אח"כ צ"ל ירידה והתלבשות בנה"ט בכדי לברר ולכן⁶⁹ גם למעלה באדה"ע דז"א כו' ואז צריך שיתעלה⁷⁰ הגילוי בליל א' בפסח כו' וד"ל.

יבוהנה להבין ענין הנפת העומר ביום ט"ז, ומה שסופרים ליום הנפת העומר ז' שבתות תמימות עד ממחרת השבת יום מ"ת כו'. הנה מתחלה י"ל ענין עומר שעורים כי שעורה הוא מאכל בהמה⁷¹ ונק' שעורה שיעור ה"א⁷². וביאור הדברים הנה ידוע דבחי' בהמה רבה רביעא על אלף טורין⁷³, כי הנה ענין רבה בכאן אינו בחי' ריבוי והתחלקות רק העצם הכולל בתוכו בהעלם כל בחי' ריבוי והתחלקות שיבואו ממנו לידי גילוי ופי' רבה בכאן גדולה וכמאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה⁷⁴ שפי' גדלה. והענין כי ידוע שיש בחי' י"ב בקר והים⁷⁵ כו' שזהו ד' מחנות שכינה⁷⁶ פני ארי' להימין ופני שור⁷⁷ כו' וחי' בכלל בהמה⁷⁸ וכ"א מד' מחנות כלול מג' לזאת נק' י"ב בקר כו'. והנה כ"א מי"ב בחי' הנ"ל הוא נק' בשם בהמה רבה להיותו כולל בעצמו ריבוי והתחלקות פרטי' שבאים ממנו לידי גילוי כידוע דמחנה מיכאל קפ"א⁷⁹ אלף כו' וכן למטה ביצי' עד למטה בעשי' גשמי' יש ריבוי והתחלקות מינים ממינים שונים בחיות ובכל מין כמה פרטים לאין שיעור ופני ארי' שבמרכבה הוא מקור הכוללם יחד וכן פני שור מקור כל הבהמות⁸⁰ כו', וע"ד דוגמא זאת יש ג"כ בנשמות כמו שבט ראובן הוא גילוי בחי' ראי'⁸¹ דחכ' בכלל ובו יש כמה נשמות פרטים שכולם הם בחי' ראי' רק שכ"א אינו דומה לחבירו וכן שבט יהודה בחי' הודאה⁸² בכלל כולל כמה פרטים בתוכו כו' אך יש בחי' בהמה רבה באצילות שהוא

יגרסא
המל' דאצי' שזהו מקור כללי לכל בחי' י"ב בקר הנ"ל [ואפשר גם לנשמות דבי"ע שנק' זרע בהמה וצ"ע], ושרש הריבוי וההתחלקות שנמשך מבחי' המל' שהוא כח אלקי פשוט בתכלית הוא ע"י שבנין המל' הוא מהגבו' שזהו בחי' ה"ג מנצפ"ך⁸³ וה' אותיות דשם אלקים המחלקים השפע כו' וד"ל. וכמשל אותיות הדיבור המתחלקים מהבל הלב הפשוט ע"י ה' מוצאות הפה וכן אותיות המח' מתחלקים מכח המחשבה הפשוטה ע"י ה"ג [ונק' ה"ג דאימא פתוחי חותם⁸⁴ כו'].

ידוהנה זהו בחי' ההתהוות מאין ליש שהוא ע"י ה"ג משם ב"ן שנק' בהמה אך בחי' ביטול היש לאין שם כללות⁸⁵ הנבראים שבטלים במקורם שם ב"ן הנ"ל שזהו בחי' שעורה מאכל בהמה וזהו שיעור ה' בחי' ה"ג כי הנה ידוע בענין ויוצר משרתים ואשר משרתיו⁸⁶ דואשר משרתיו הוא בחי' מלאכים שחיים וקיימים משימ"ב אך יוצר משרתים המה המתהווים מאין ליש מבחי' הבירורים דרפ"ח ניצוצי' ונכללים במקורם בפי בהמה עילאה בחי' שם ב"ן וזהו מצמיח חציר לבהמה⁸⁷ כמו למטה בגשמי' צומח חציר בכל יום וכורתים אותם למאכל בהמה כו', אך הבירור והתכללות הוא צ"ל ג"כ ע"י ה"ג כי צ"ל תגבורת הגילוי משם ב"ן לדחות הרע ולהמשיך הטוב אליו, ולכן נק' טרף כמו ארי' טורף בגבורה, אך גם הגילוי הזה אף שבא בתגבורת מ"מ צ"ל במדה ושיעור לבל יהי' ביטול מציאותם לגמרי כו' וזהו שעורה שעור ה' כו' וד"ל. והנה כללות הבירורים שנתבררו ונכללו בשם ב"ן נק' בחי' עומר שעורים מאכל בהמה אך עומר זה עדיין צריך להניף אותו ע"י הכהן שהוא דוגמת אדה"ע ועי"ז מתברר בירור אחר בירור [שזהו בירור דשם מ"ה המברר בירור אחר בירור דשם ב"ן אך ע"י בירור השני⁸⁸ עולה בשרשו בשם ס"ג⁸⁹ דתוהו לפני מלוך מלך⁹⁰ כו'] עד שעולה לפני הוי' דתיקון כו' וד"ל.

טווהנה ע"י הנפת העומר נעשה כללות עלי' הבירורים דשם ב"ן למעלה לשרשו ולמטה בנש"י שבגופים נעשה בהם בנפשם הטבעית בכלל ביטול רצון לה' אחד ביטול אמיתי כמו ברצון דנה"א וכללות ענין זה דתנופת העומר שהוא ביטול⁹¹ הרצון הוא בחי' בירור פנימי והעלאה היינו שנתברר ונתהפך הרצון להיות רצונו רק לה' אחד [שזהו בחי' לב אחד לאביו שבשמים⁹² שנתייחדו ב' הלבבות שהוא ב'

טזרסב
חללי הלב משכן והשראת נה"א ונה"ט להיות רק לה' אחד כו'], רק אח"כ צ"ל נמשך ביטול רצון הזה בפרט בכל המדות וזהו"ע ספרה"ע, והנה בענין ספרה"ע יש ב' בחי' הא' המשכת המקיפים בבחי' המדות, והב' בירור והעלאת פנימי' המדות, וביאור הדברים הנה אנו רואים בעבודה שבלב ב' בחי' הא' היינו כאשר ההתבוננות הוא מבחי' ואתה מחי' את כולם⁹³ היינו איך שהוא מחי' ומהווה כל העולמות מאין ליש בכל עת ובכל רגע עד שהוא מחי' גם את נפשו בקרבו ומזה יתפעל בלב באה' כמאמר לאה' את ה' כי הוא חייך⁹⁴, והתפעלות זאת יש בה יתרון שמבררת ומהפכת המדות שבלב כו', אבל מ"מ יש חסרון מצד אחר להיות שההתפעלות בא במורגש לזאת יכול להיות הסתעפות יניקת החיצונים כמו אברהם יצא ממנו ישמעאל⁹⁵ כו', וכמו יניקת הצפרניים מן הידים שהוא בחי' מותרות, וכך גם במדות האהבה שמבחי' המורגש של המדה יוכל להיות מותרות יניקה כו' כמו מן ההתפעלות בעבודת ה' יכעס על המנגד כו', והבחי' הב' בעבודת ה' הוא כאשר ההתבוננות הוא מבחי' אוא"ס איך שהוא מרומם לבדו וכולא קמי' כ"ח שזהו בחי' עומק ופנימי' בינה, והתבוננות הזאת לא יכילנה כלי הלב רק שנשארה בבחי' מקיף על הלב ויש בה יתרון שאין מזה⁹⁶ יניקה לחיצונים כי שרש המקיפים דבינה מסמא עיני החיצונים⁹⁷ [וכידוע שזהו בחי' צפור דרור שדרה בבית כבשדה⁹⁸ בלי שום פחד וכן וקראתם דרור⁹⁹ בחי' בינה עלמא דחירות¹⁰⁰ כו'], אבל יש בזה חסרון מצד זה שאינו נמשך בחי' בירור פנימי' המדות והתהפכותם מחושך לאור ולכן בספרה"ע פועלים ב' בחי' הא' בחי' המשכת המקיפים מבינה למדות להיות שמירה מיניקת החיצוני' והב' בירור העלאת המדות כו'.

יזוזהו משארז"ל מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבוע¹⁰¹, כי מנין הימים שאומרים היום יום א' לעומר הוא המשכת המקיפים מבינה למדות ומבחי' מדות לבחי' מל' הנק' עומר¹⁰² שעורים [ונק' בזוהר יומין דדכורא¹⁰³ כו'], ואח"כ כשנגמרו כל פרטי המשכת המקיפים בשבעה בחינותיהם אז נעשה כללות הבירור בהמדה ונתעלה המדה בבחי' העלאה מלמטה למעלה [שזהו ענין עליות יומין דנוקבא ממטה למעלה וכמבואר בזוהר שכאשר נמשכו ז' ימים מסט' דדכורא עולה כנגדה מדה

יחרסג
אחת מסט' דנוקבא¹⁰⁴ כו']. והעלאה ובירור זה הוא היפוך המדות ממש וזהו היום שבעה ימים שזהו המשכת המקיפים מבחי' דכורא בינה וז"א שהם שבוע א' זהו בירור והעלאת מדת החסד דמל' כו', וכן בכל ז' שבועות ולכן נק' ז' שבתות ל' נקבה כו', וזהו ע"ד דוגמא מששה ימי החול והשבת הבא אחרי' שבחי' ששת ימים המה המשכות מדות¹⁰⁵ עליונות מבחי' מדות דז"א למטה בבי"ע לברר בירורים ואח"כ בחי' שבת הוא הוא בחי' עליות המל' ולכן נק' יום השביעי, ואעפ"כ השבת גבוה יותר מצד שהוא בחי' עלי' כו' וד"ל.

יטועתה יובן ג"כ ענין ממחרת השבת שפי' מחרת יו"ט¹⁰⁶ אך א"כ למה קראו בשם מחרת השבת, אך מרמז בזה עוד כוונה אחרת, שכח הספי' לברר ולזכך המדות בא ונמשך ממקום גבוה שהוא ממחרת השבת, כי ידוע שבשבת יש ג' בחי' שבת דמעלי שבתא ושבתא דיומא¹⁰⁷ ובחי' שבת שבתון¹⁰⁸ שזהו בחי' מל' וז"א ובינה, וכן ענין הספי' נמשך ממחרת השבת שהוא בחי' שבת שבתון שזהו המשכת המקיפים כנ"ל, ועי"ז ממילא נעשה גם הבירור בפנימי' כנ"ל וד"ל. ונמצא מובן שכללות ענין הספי' הוא בחי' בירור והעלאת נה"ט דייקא בבחי' רצוא ולמעלה הוא בחי' העלאת שם ב"ן הנקרא בהמה רבה ובחי' מאכל דעומר שעורים לשרשו כנ"ל באריכות. וזהו שאו' בספי' מזמור אלקים יחננו ויברכנו¹⁰⁹ אלקים דייקא שהוא בירור דשם ב"ן¹¹⁰ עי"ז נתגלה מקורו שהוא בחי' פנימיותו כמ"ש בשרשו הנק' אלקים ולכן אומרים ב"פ יודוך עמים¹¹¹ כי עמים הם ז' מדות¹¹² דנה"ט שבכאו"א מישראל שנתבררו ונזדככו עד שנעשו כדוגמת ספירות עליונות ממש והיינו ע"י המשכת המקיפים ופנימי' כנ"ל [וכמו למעלה אור המקיף מזכך חצי הכלי מבחוץ¹¹³ ואור הפנימי מזכך חצי הכלי מבפנים כו' וד"ל].

כוהנה כאשר נשלם בחי' הרצוא בנה"א ונה"ט וכן למעלה בבחי' מ"ה דאדם וב"ן דבהמה אזי ויברך אותם שאז נמשך המשכת גילוי אוא"ס במ"ת, וזהו קול דודי מדלג על ההרים הוא ברגל א', כי הנה כללות כל הגילויי' דאוא"ס הגם

כארסד
שהוא בעילוי אחר עילוי מ"מ המה רק בחי' אחרונה שבעצמי' ונק' בחי' רגל, אך בפסח שאין הגילוי רק למעלה בשרש נה"א שהוא בחי' אדה"ע לכן נק' בחי' דילוג ברגל א' אבל בשבועות שהוא בחי' מ"ת נק' קפיצה בשתי רגלים להיות שהגילוי הוא למעלה ולמטה בהשוואה ונק' כתר א' לשניהם¹¹⁴, אך א"א להיות גילוי זה כ"א ע"י הספי' והטעם הוא מחמת שתי סיבות הא' מחמת שהגילוי הוא ממקום נעלה כזה א"א להיות רק כאשר אתכפי' סט"א וכידוע שבלתי אפשר הי' להתגלות מ"ת רק עד שהודה יתרו עתה ידעתי¹¹⁵ כו', והטעם הוא מצד שרש נה"ט שהוא לפני מלוך מלך כו' וגם מצד העולמות שכאשר נתברר ונתהפך גם נה"ט אזי הוא שלימות דגילוי אלקות למטה גם בנה"ט ולזה שורה ונמשך מבחי' פנימי' ועצמות אוא"ס שלימותא דכולא¹¹⁶ וכנ"ל בענין זו"נ בראם כו'. אך כ"ז הוא מצד עצם הגילוי המתגלה ממקום נעלה ביותר שבלתי אפשרי להתגלות כ"א אחר שלימות הבירור דנה"ט, והב' הוא טעם הפשוט להיות שתומ"צ עיקרם באים למטה לברר בחי' עולם שהוא בחי' דצ"ח דנוגה כמו ע"י מצות התפילין נתברר הקלף ויוצא מתחת ממשלת נוגה וניכלל בקדושה האלקי' וידוע דעיקר הבירור הוא ע"י האדם דייקא [שהוא הנה"א כאשר היא מלובשת בנה"ט הנק' אדם] וכמאמר אלה המצות אשר יעשה אותם האדם¹¹⁷ כו' ולזאת צ"ל שיתברר נה"ט בתכלית בכדי שיוכל אח"כ לברר דצ"ח ע"י תומ"צ כי כל מברר לא יוכל לברר¹¹⁸ זולתו עד שיהי' בעצמו מתוקן ומבורר בתכלית, ולכן צ"ל ספרה"ע תחלה וספרתם לכם שהוא בירור וזיכוך דנה"ט עד שתהי' בבחי' ספיר כנ"ל ואז תוכל לברר ע"י תומ"צ ולכן אחר הספירה הוא מ"ת כו' וד"ל.