Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
איום א' דחה"ש תרי"ט
וספרתם לכם1 כו' מיום הביאכם את עומר התנופה2 כו' תספרו חמישים יום3 כו'. להבין ענין הבאת העומר, י"ל ענין הספי' מ"ט ימים להבאת העומר למה צריך לזה כו', גם להבין מש"א תספרו חמישים יום הלא אין סופרים רק מ"ט יום כו', הנה מתחילה י"ל ענין העומר שנק' מנחה4, וידוע דכל המנחות הם מחטים5 זולת מנחת העומר ומנחת קנאות דסוטה שדומים הם בזה ששניהם באים מן השעורים, הגם שיש הפרש ביניהם6 שבמנחת סוטה אינו נותן שמן ולבונה7 מטעם המבואר בדרז"ל, כי שמן מקור האור, וסוטה כל מעשיה במחשך כו', ולבונה היא כנגד האמהות כמ"ש גבעת הלבונה8 ומעשה סוטה היא היפך מעשה אמהות, אבל מנחת שעורים דעומר נעשית בשמן ולבונה. ועוד יש הפרש ביניהם שמנחת העומר היא גרש ומנחת סוטה היא קמח9, אך בזה הם דומים ששניהם באים משעורים, וע"כ לומר שמנחת העומר הוא מעין מנחת סוטה כמשי"ת.
וספרתם לכם1 כו' מיום הביאכם את עומר התנופה2 כו' תספרו חמישים יום3 כו'. להבין ענין הבאת העומר, י"ל ענין הספי' מ"ט ימים להבאת העומר למה צריך לזה כו', גם להבין מש"א תספרו חמישים יום הלא אין סופרים רק מ"ט יום כו', הנה מתחילה י"ל ענין העומר שנק' מנחה4, וידוע דכל המנחות הם מחטים5 זולת מנחת העומר ומנחת קנאות דסוטה שדומים הם בזה ששניהם באים מן השעורים, הגם שיש הפרש ביניהם6 שבמנחת סוטה אינו נותן שמן ולבונה7 מטעם המבואר בדרז"ל, כי שמן מקור האור, וסוטה כל מעשיה במחשך כו', ולבונה היא כנגד האמהות כמ"ש גבעת הלבונה8 ומעשה סוטה היא היפך מעשה אמהות, אבל מנחת שעורים דעומר נעשית בשמן ולבונה. ועוד יש הפרש ביניהם שמנחת העומר היא גרש ומנחת סוטה היא קמח9, אך בזה הם דומים ששניהם באים משעורים, וע"כ לומר שמנחת העומר הוא מעין מנחת סוטה כמשי"ת.
בהענין הוא מבואר ברע"מ פ' אמור שבחי' מנחת העומר הוא בדיקו דאשת חיל10 והיא סמא דמותא לאשת זנונים כו', ופי' הדברים כמו שמנחת סוטה באה לבדוק האשה ואם טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע11 ואם טמאה היא וצבתה בטנה12 כו' רח"ל כך ע"י מנחת העומר ונקתה כנס"י מדמים הטמאים כו' והיינו שמבדלת ממנה כל מיני רע כו' (... ואח"כ ספה"ע הוא ספירת הנקיים כו' ונזרעה זרע בשעת מ"ת כו' וד"ל. ..) וממילא נתברר הטוב מאשת זנונים ומתבטלת לגמרי ממציאותה. וזהו סמא דמותא לאשת זנונים כו'. ויובן הענין ע"פ המבואר בדרז"ל על הפסוק ה' מסיני בא וזרח משעיר כו' הופיע מהר פארן כו' שהקב"ה החזיר את התורה13 על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלה כו' וזהו וזרח משעיר כו' מקום דירת עשו כו' הופיע
גרעו
מהר פארן מקום דירת ישמעאל14 כו' (... והגם שבפסוק אינו מבואר רק עשו וישמעאל הנה הם מקורי האומות15 כי16 ע' אומות ל"ה מימין יונקים מקליפת ישמעאל כי הוא יונק מקו הימין כי אברהם יצא ממנו ישמעאל17 כו' ול"ה משמאל יונקים מקליפת עשו כי הוא יונק מקו השמאל, כי יצחק יצא ממנו עשו, ובפסוק אינו מבואר רק המקורים של הע' אומות, אבל באמת החזיר על כל אומה ולשון בפרט18 (... ובזוהר פ' בלק דקצ"ג ע"א רומז19 בתיבת ואתא מרבבות קודש דקאי על כל הע' שרים20 כו'. ..) כי כולם צריכים לזה כמשי"ת. ..), והנה מבואר21 בדרז"ל אשר עשו לא רצה לקבל מחמת שכתוב בה לא תרצח22 כו' וברכתו היא על חרבך תחי'23 כי מזה כל מקור חיותו כו', וישמעאל לא רצה לקבל מצד שכתוב בה לא תנאף24 כו' וברכתו היא והפריתי אותו (בראשית י"ז25 ) ומזה כל מקור חיותו כו' (... כנ"ל שיונק מקו הימין מהפסולת הנבדל למטה ע"י ריבוי השתלשלו' וזהו מקור תאוות הניאוף, ועשו יונק מקו השמאל שנסתעף ממנו פסולת למטה, וזהו מקור תאוות הרציחה כו'. ..).
מהר פארן מקום דירת ישמעאל14 כו' (... והגם שבפסוק אינו מבואר רק עשו וישמעאל הנה הם מקורי האומות15 כי16 ע' אומות ל"ה מימין יונקים מקליפת ישמעאל כי הוא יונק מקו הימין כי אברהם יצא ממנו ישמעאל17 כו' ול"ה משמאל יונקים מקליפת עשו כי הוא יונק מקו השמאל, כי יצחק יצא ממנו עשו, ובפסוק אינו מבואר רק המקורים של הע' אומות, אבל באמת החזיר על כל אומה ולשון בפרט18 (... ובזוהר פ' בלק דקצ"ג ע"א רומז19 בתיבת ואתא מרבבות קודש דקאי על כל הע' שרים20 כו'. ..) כי כולם צריכים לזה כמשי"ת. ..), והנה מבואר21 בדרז"ל אשר עשו לא רצה לקבל מחמת שכתוב בה לא תרצח22 כו' וברכתו היא על חרבך תחי'23 כי מזה כל מקור חיותו כו', וישמעאל לא רצה לקבל מצד שכתוב בה לא תנאף24 כו' וברכתו היא והפריתי אותו (בראשית י"ז25 ) ומזה כל מקור חיותו כו' (... כנ"ל שיונק מקו הימין מהפסולת הנבדל למטה ע"י ריבוי השתלשלו' וזהו מקור תאוות הניאוף, ועשו יונק מקו השמאל שנסתעף ממנו פסולת למטה, וזהו מקור תאוות הרציחה כו'. ..).
דוהנה לכאורה אינו מובן האיך רצה ליתן להם התו' הלא עיקר כל התומ"צ היא באה לברר בירורים בבחי' עולם ובבחי' נפש כו' וידוע שאוה"ע א"א להם להתברר מצד עצמם כ"א ע"י ישראל26 כו' וכמבואר בדרז"ל ע"פ רבות עשית27 כו' שכהו עיני יצחק בכדי שיעקב יקבל הברכות כי כוונות יצחק הי' שעשו יתברר ע"י הברכות שימשיך בו אורות עליונים (... כמארז"ל מטל השמים זה מקרא28 ומשמני הארץ זה משנה כו'. ..), ועי"ז יתעלה לשרשו (... כי זאת ידע שמצ"ע כמו"ש למטה הוא רשע כמבואר בדברי רש"י ז"ל29 שידע שאין ש"ש30 שגור בפיו כו'), אך באמת אינו
הרעז
יכול להתברר ע"י יצחק (... וא"כ אם הי' יצחק ממשיך בו תוס' אורות ע"י הברכות הי' נפרד יותר31 כו'. ..) אך מוכרח להתברר ע"י יעקב דוקא (... כי יעקב שרשו בת"ת32 שהוא בקו האמצעי33 שבו מאיר מבחי' פנימי' חכ"ע כמ"ש נאדר בקודש34 כו' ובחכ' אתברירו35 כו'. ..) כאשר יקבל התורה אז יברר גם את הע' שרים ע"י תומ"צ, וא"כ איך רצה הקב"ה ליתן להם בעצמם התורה כו'. אך זה אפשר לתרץ כי דוקא ע"י יצחק לא יוכלו להתברר אבל הקב"ה בעצמו כאשר הי' נותן להם התורה היו יכולים להתברר36 כי כל יכול הוא (... ומטעם הנ"ל כי ע"י קו האמצעי שבו מאיר מפנימי' חכ"ע והקב"ה הוא בחי' עתיקא מקור פנימי' החכ"ע ומקור קו האמצעי וק"ו הוא שיוכלו להתברר ע"י כו' וד"ל. ..), וראי' ממ"ש לע"ל אז אהפוך אל עמים37 שפה ברורה כו' לעבדו שכם אחד וכמ"ש והי' ה' למלך38 על כל הארץ אז יהי' ה' אחד ושמו אחד כו', אך הם לא רצו ליכלל בקדושה מצד שהוא היפוך החיות שלהם כנ"ל, אך אעפ"כ אינו מובן כי כל יכול ויכול לבררם שלא ברצונם כו', ועוד כי הוא יודע העתידות ויודע שלא ירצו לקבל, וא"כ למה רצה ליתן להם התורה כו', אך באמת במה שרצה ליתן להם התורה המשיך בהם אור וחיות (... בבחי' מקיף כי הרצון הוא בחי' כתר39 מלשון כותרת ומקיף כו'. ..) ובזה נתן להם כח ועוז שיוכלו להתברר ע"י ישראל כו' (... ואפ"ל ע"ד המבואר במ"א בענין ברכה שלפני אכילה40 שעי"ז נמשך בחי' מקיף על הניצוץ אלקי שבמאכל שיוכל להתברר ע"י האכילה כו' וד"ל. ..).
יכול להתברר ע"י יצחק (... וא"כ אם הי' יצחק ממשיך בו תוס' אורות ע"י הברכות הי' נפרד יותר31 כו'. ..) אך מוכרח להתברר ע"י יעקב דוקא (... כי יעקב שרשו בת"ת32 שהוא בקו האמצעי33 שבו מאיר מבחי' פנימי' חכ"ע כמ"ש נאדר בקודש34 כו' ובחכ' אתברירו35 כו'. ..) כאשר יקבל התורה אז יברר גם את הע' שרים ע"י תומ"צ, וא"כ איך רצה הקב"ה ליתן להם בעצמם התורה כו'. אך זה אפשר לתרץ כי דוקא ע"י יצחק לא יוכלו להתברר אבל הקב"ה בעצמו כאשר הי' נותן להם התורה היו יכולים להתברר36 כי כל יכול הוא (... ומטעם הנ"ל כי ע"י קו האמצעי שבו מאיר מפנימי' חכ"ע והקב"ה הוא בחי' עתיקא מקור פנימי' החכ"ע ומקור קו האמצעי וק"ו הוא שיוכלו להתברר ע"י כו' וד"ל. ..), וראי' ממ"ש לע"ל אז אהפוך אל עמים37 שפה ברורה כו' לעבדו שכם אחד וכמ"ש והי' ה' למלך38 על כל הארץ אז יהי' ה' אחד ושמו אחד כו', אך הם לא רצו ליכלל בקדושה מצד שהוא היפוך החיות שלהם כנ"ל, אך אעפ"כ אינו מובן כי כל יכול ויכול לבררם שלא ברצונם כו', ועוד כי הוא יודע העתידות ויודע שלא ירצו לקבל, וא"כ למה רצה ליתן להם התורה כו', אך באמת במה שרצה ליתן להם התורה המשיך בהם אור וחיות (... בבחי' מקיף כי הרצון הוא בחי' כתר39 מלשון כותרת ומקיף כו'. ..) ובזה נתן להם כח ועוז שיוכלו להתברר ע"י ישראל כו' (... ואפ"ל ע"ד המבואר במ"א בענין ברכה שלפני אכילה40 שעי"ז נמשך בחי' מקיף על הניצוץ אלקי שבמאכל שיוכל להתברר ע"י האכילה כו' וד"ל. ..).
וובזה יתורץ הכל כי מתחלה בעת שרצה ליתן להם ידע שלא יקבלו אותה רק פעל בהם כח ועוז שיוכלו להתברר ע"י ישראל כו' (... והענין הוא כי אע"פ שהי' יכול לבררם בע"כ כו' הנה ידוע שפנימי' הרצון ועונג הנעלם הי' שיהי' הבירור לאהפכא חשיכא לנהורא41 ע"י מעשה התחתונים דוקא, וא"כ אם היו מתבררים ע"י הקב"ה בעצמו שלא ברצונם לא הי' נשלם פנימי' הרצון ועונג הנעלם כו', ולכן מוכרחים להתברר ע"י ישראל דוקא שהם בבחי' הביטול דחכ"ע42 כח מ"ה43 ולכן הם מבררים ומהפכים חושך דעולם ונפש ע"י כח הביטול שבהם ע"י44 עצמם ואפי'
זרעח
החושך דאוה"ע המה מבררים ע"י שנתפזרו בהם בגלות וכמארז"ל צדקה עשה הקב"ה שפיזרם45 כו' ובזה נשלם פנימי' הרצון ועונג הנעלם שיהי' הבירור ע"י מעשה התחתונים דוקא רק אעפ"כ החזיר עליהם את התורה כדי להמשיך בהם כח ועוז שיוכלו להתברר ע"י ישראל, וממילא יהי' בנקל יותר לישראל לבררם ולהפכם מחושך לאור כו' וד"ל. ובזה יובן עומק כוונות הזוהר (שם קצ"ב ב') שאמר שם46 שכוונת הקב"ה במה שהחזיר עליהם התורה הוא לנקיא דמא בישא מדרועא שמאלא וימינא, ואח"כ אמר שפעל הקב"ה אצלם שהפרישו נהירו דחפיא עליהון ונתנו אותם לישראל כו'. וביאור הענין לפ"ד בד"א כי יש בבחי' הרע ב' בחי', הא' הטוב דנוגה הגנוז בי' דחפי' עליהן בבחי' מקיף והו"ע הלבונה47 שבסממני הקטורת כו' והב' עצם הרע שלא יוכל להתברר רק נדחה למטה בנוק' דתה"ר48 עד עת קץ שיבוער רוח הטומאה לגמרי כו' ואיבודם יהי' תיקונם כו', ובזה מובן כוונת הזוהר הנ"ל שכשרצה הקב"ה ליתן תורה לישראל שהם בבחי' קו האמצעי בכדי שיבררו גם שני הקוין כל הפסולת המסתעף משני הקוין שהוא קליפת עשו וישמעאל, וזה צ"ל ע"י שמתחלה ימשיכו בהם אור ואח"כ מתבררים ונכללים בקדושה וראה דמא בישא בקו השמאל שהוא עצם הרע שלא יוכל להתברר ואם הי' נמשך עליו האור הי' מתחזק להתקיים בקיום נצחי (כענין פן ישלח ידו49 כו' ואכל וחי לעולם), לזאת ע"י שהחזיר עליהם את התורה ולא רצו לקבל בזה נדחו למטה וממילא לא יאיר עליהם האור כלל רק הנהירו דחפי' עליהון שהו"ע הניצוץ דנוגה זאת ניתן לישראל להתברר על ידם, וכאשר ימשיכו האור ע"י תומ"צ על הניצוץ הנ"ל יתברר ויוכלל בקדושה כו' וד"ל. ..).
החושך דאוה"ע המה מבררים ע"י שנתפזרו בהם בגלות וכמארז"ל צדקה עשה הקב"ה שפיזרם45 כו' ובזה נשלם פנימי' הרצון ועונג הנעלם שיהי' הבירור ע"י מעשה התחתונים דוקא רק אעפ"כ החזיר עליהם את התורה כדי להמשיך בהם כח ועוז שיוכלו להתברר ע"י ישראל, וממילא יהי' בנקל יותר לישראל לבררם ולהפכם מחושך לאור כו' וד"ל. ובזה יובן עומק כוונות הזוהר (שם קצ"ב ב') שאמר שם46 שכוונת הקב"ה במה שהחזיר עליהם התורה הוא לנקיא דמא בישא מדרועא שמאלא וימינא, ואח"כ אמר שפעל הקב"ה אצלם שהפרישו נהירו דחפיא עליהון ונתנו אותם לישראל כו'. וביאור הענין לפ"ד בד"א כי יש בבחי' הרע ב' בחי', הא' הטוב דנוגה הגנוז בי' דחפי' עליהן בבחי' מקיף והו"ע הלבונה47 שבסממני הקטורת כו' והב' עצם הרע שלא יוכל להתברר רק נדחה למטה בנוק' דתה"ר48 עד עת קץ שיבוער רוח הטומאה לגמרי כו' ואיבודם יהי' תיקונם כו', ובזה מובן כוונת הזוהר הנ"ל שכשרצה הקב"ה ליתן תורה לישראל שהם בבחי' קו האמצעי בכדי שיבררו גם שני הקוין כל הפסולת המסתעף משני הקוין שהוא קליפת עשו וישמעאל, וזה צ"ל ע"י שמתחלה ימשיכו בהם אור ואח"כ מתבררים ונכללים בקדושה וראה דמא בישא בקו השמאל שהוא עצם הרע שלא יוכל להתברר ואם הי' נמשך עליו האור הי' מתחזק להתקיים בקיום נצחי (כענין פן ישלח ידו49 כו' ואכל וחי לעולם), לזאת ע"י שהחזיר עליהם את התורה ולא רצו לקבל בזה נדחו למטה וממילא לא יאיר עליהם האור כלל רק הנהירו דחפי' עליהון שהו"ע הניצוץ דנוגה זאת ניתן לישראל להתברר על ידם, וכאשר ימשיכו האור ע"י תומ"צ על הניצוץ הנ"ל יתברר ויוכלל בקדושה כו' וד"ל. ..).
חוהנה להבין איכות ענין הבירור שמתבררים ע"י ישראל, הנה שעיר הוא אדום50 תכלית האדמימות שהוא תוקף הגבורות51 קשות שנמשך בדרך נפילה מעולם התוהו שהוא בחי' גבורות דקדושה, וענין השפעה בדרך נפילה היינו כאשר השפע למטה היא בבחי' היפוך משרשו כמו מלך הראשון דתוהו שנק' בלע52 ע"ש שהוא בחי' תוקף הביטול למקורו, ולכן נק' בשם בלע שהוא טרוד לבלוע53 כו' (... והוא בחי' הדעת דתוהו54 ויש מפרשים שהוא בחי' החסד דתוהו55 עיין
טרעט
בכהאריז"ל. ..) ולמטה נעשה ממנו דבר המסתיר לגמרי כמו ותבלען56 כו' (... שז' פרות הרעות57 הם ז' מדות דקליפה ומקורם הוא הדעת דקליפה שנמשך בדרך נפילה מדעת בעולם התוהו ונעשה בחי' נפרד ולכן הם בולעים את הז' מדות דקדושה ומסתירים עליהם עד שאין ניכרים כלל58 כמו המתפעל בתפילה באה' אלקי' ואחר התפילה נופל בבחי' יש באהבת עצמו עד שאינו ניכר שהתפלל מעולם וזהו ולא נודע כי באו אל קרבנה59 כו'. ..), וכמו ע"ד דוגמא פני ארי' אל הימין60 שהוא למעלה תכלית הקדושה ראשון שבמרכבה ולמטה נמשך ממנו חי' טמאה61 כו', או ע"ד דוגמא כאשר שותה יין בישוב הדעת אז משמח היין אותו ויצא סוד הנעלם לידי גילוי ויכול להתגלות בו שרש נשמתו62 כמו שהיא ויכול לגלות רזין דאורייתא כענין אגברו חמרא אדרדקי63 כו' אך כששותים ריבוי יין שלא ע"פ ישוב הדעת אז נעשה ממנו יין המשכר ריבוי פסולת להסתיר לגמרי על האור האלקי64, וכן ע"ד דוגמא מזיעתן של חיות הקודש שנמשך מאה' האלקי' שלהם כאשר היא ברשפי אש בתגבורת (מצד הגבורות הנכללים בחסדים) ואח"כ נעשה66 מזה נהר דינור65 שהוא תוקף גבורות קשות שעל ראש רשעים יחול67 כו', והנה שפע זאת הנמשך בדרך נפילה מז"מ דעולם התוהו כאשר מתבררים ועולים לשרשם אז ממשיכים אורות דתוהו (... כי האורות עלו לשרשם רק ניצוצות נפלו, ולכן כאשר מתברר הניצוץ אז עולה לשרשו ומעורר את האור שיומשך למטה כו'. ..), ומתלבשים בכלים דתיקון כו' (... כי נעשה ונמשך ריבוי האורות בריבוי הכלים התכללות תוהו ותיקון עגולים ויושר68, וזהו יהללו שמו במחול69 וממילא נשלם הכוונה להיות לו דירה בתחתונים כו' וד"ל. ..). וממילא מצד תוס' אורות שנמשכים למעלה בעולם האצילו' שהוא עולם התיקון נמשך ג"כ למטה תוס' קדושה על נפש האדם (... ולכן אומרים אשר קדשנו במצותיו70 כי כל זה נעשה ע"י התומ"צ כמשי"ת. ..), (כמו מרציחה נעשה מוהל וטבח
בכהאריז"ל. ..) ולמטה נעשה ממנו דבר המסתיר לגמרי כמו ותבלען56 כו' (... שז' פרות הרעות57 הם ז' מדות דקליפה ומקורם הוא הדעת דקליפה שנמשך בדרך נפילה מדעת בעולם התוהו ונעשה בחי' נפרד ולכן הם בולעים את הז' מדות דקדושה ומסתירים עליהם עד שאין ניכרים כלל58 כמו המתפעל בתפילה באה' אלקי' ואחר התפילה נופל בבחי' יש באהבת עצמו עד שאינו ניכר שהתפלל מעולם וזהו ולא נודע כי באו אל קרבנה59 כו'. ..), וכמו ע"ד דוגמא פני ארי' אל הימין60 שהוא למעלה תכלית הקדושה ראשון שבמרכבה ולמטה נמשך ממנו חי' טמאה61 כו', או ע"ד דוגמא כאשר שותה יין בישוב הדעת אז משמח היין אותו ויצא סוד הנעלם לידי גילוי ויכול להתגלות בו שרש נשמתו62 כמו שהיא ויכול לגלות רזין דאורייתא כענין אגברו חמרא אדרדקי63 כו' אך כששותים ריבוי יין שלא ע"פ ישוב הדעת אז נעשה ממנו יין המשכר ריבוי פסולת להסתיר לגמרי על האור האלקי64, וכן ע"ד דוגמא מזיעתן של חיות הקודש שנמשך מאה' האלקי' שלהם כאשר היא ברשפי אש בתגבורת (מצד הגבורות הנכללים בחסדים) ואח"כ נעשה66 מזה נהר דינור65 שהוא תוקף גבורות קשות שעל ראש רשעים יחול67 כו', והנה שפע זאת הנמשך בדרך נפילה מז"מ דעולם התוהו כאשר מתבררים ועולים לשרשם אז ממשיכים אורות דתוהו (... כי האורות עלו לשרשם רק ניצוצות נפלו, ולכן כאשר מתברר הניצוץ אז עולה לשרשו ומעורר את האור שיומשך למטה כו'. ..), ומתלבשים בכלים דתיקון כו' (... כי נעשה ונמשך ריבוי האורות בריבוי הכלים התכללות תוהו ותיקון עגולים ויושר68, וזהו יהללו שמו במחול69 וממילא נשלם הכוונה להיות לו דירה בתחתונים כו' וד"ל. ..). וממילא מצד תוס' אורות שנמשכים למעלה בעולם האצילו' שהוא עולם התיקון נמשך ג"כ למטה תוס' קדושה על נפש האדם (... ולכן אומרים אשר קדשנו במצותיו70 כי כל זה נעשה ע"י התומ"צ כמשי"ת. ..), (כמו מרציחה נעשה מוהל וטבח
ירפ
ומקיים מצות מילה ומצות שחיטה שממשיך בו קדושה כמארז"ל האי דבמאדים כו'71 וכן מקליפת פארן שהוא תאוות הניאוף כנ"ל נמשך פרי' ורבי' שמקדש אותו בתכלית כי נעשה דוגמת שם הוי' כי אב ואם הוא בחי' י"ה ובן ובת הוא בחי' ו"ה72 וכן עונג שבת אפי' שאוכל לתאבון73 כאשר כוונתו לענג בזה את השבת ממשיך בזה תוס' קדושה על נפש האדם74 ).
ומקיים מצות מילה ומצות שחיטה שממשיך בו קדושה כמארז"ל האי דבמאדים כו'71 וכן מקליפת פארן שהוא תאוות הניאוף כנ"ל נמשך פרי' ורבי' שמקדש אותו בתכלית כי נעשה דוגמת שם הוי' כי אב ואם הוא בחי' י"ה ובן ובת הוא בחי' ו"ה72 וכן עונג שבת אפי' שאוכל לתאבון73 כאשר כוונתו לענג בזה את השבת ממשיך בזה תוס' קדושה על נפש האדם74 ).
יאוהנה הבירור והעלי' לשרשו הוא ע"י התורה דוקא והטעם לזה כי הנה כל ההשתל' הוא ע"י שם אלקים כו' כמ"ש בראשית ברא אלקים75 ואפי' עולמות היותר עליוני' שהם ג' מיני אדם76 א"ק אדם דבריאה כו' הוא ג"כ נמשך ע"י צמצום ומקו"פ, שהוא בחי' אלקים כו', אך ע"י התורה ממשיך בחי' הוי' באלקים שהו"ע גילוי אור עצמותו כמו"ש ממשיך אותו למטה (... ושם אלקים אינו מסתיר כלל אדרבה מצמצמו ומגבילו שיתקבל כמו שהוא במקבל כמו ע"ד צמצם שכינתו בין שני בדי ארון77 שאינו צמצום המסתיר רק מגביל כל העצמות להיות נמצא שם כו' וד"ל. וזהו ענין המשכת הוי' בבחי' אלקי' ונק' יחוד הוי' ואלקים משא"כ כאשר מסתיר לאור הוי' שזהו"ע ההשתל' נק' המשכה משם אלקים בלבד, שהגם שהשפע נמשך משם הוי' מ"מ כיון שנמשך רק הארה בעלמא ממנו לכן שם אלקים מסתיר אותו ואינו נגלה רק שם אלקים בלבד כו'. ..), וזהו ביום עשות ה' אלקים78 כו' (... כי בתחלת הבריאה נברא העולם בתכלית השלימות ע"ד שיהי' לע"ל והי' שם הוי' בבחי' גילוי בשם אלקים בלי הסתר כלל כנ"ל רק שנתקלקל ע"י חטא עה"ד וניתקן ע"י מ"ת79 כמשי"ת. ..)80. וזה הי' ג"כ בשעת מ"ת שנמשך שם הוי' בשם אלקים בבחי' גילוי כמו שהוא כמארז"ל ביטל את הגזירה81 שמתחלה גזר שלא ילכו מרומי לסוריא, רומי היינו השמים שמים לה' שעולה בעילוי אחר עילוי וממילא נעשה צמצום והסתר עד שנעשה והארץ נתן לבני אדם82 ירידה אחר ירידה להוות בבחי' נפרד שזהו סוריא כו', וזהו ענין ההשתל' שנמשך ע"י שם אלקים כו' אך אח"כ
יברפא
בשעת מ"ת ביטל את הגזירה ונעשה יחוד הוי' ואלקי' בשני אופנים, א' בדרך המשכה מלמעלמ"ט שעצם המשפיע נגלה במקבל והיחוד נעשה במקום המקבל ע"ד וירד ה' על הר סיני83 כו' והב' בדרך העלאה ממטה למעלה שהמקבל עולה למקום המשפיע וע"ד משה עלה למרום84 שהיחוד נעשה במקום המשפיע כו' וד"ל.
בשעת מ"ת ביטל את הגזירה ונעשה יחוד הוי' ואלקי' בשני אופנים, א' בדרך המשכה מלמעלמ"ט שעצם המשפיע נגלה במקבל והיחוד נעשה במקום המקבל ע"ד וירד ה' על הר סיני83 כו' והב' בדרך העלאה ממטה למעלה שהמקבל עולה למקום המשפיע וע"ד משה עלה למרום84 שהיחוד נעשה במקום המשפיע כו' וד"ל.
יגוהנה המשכה זאת ויחוד זה שנעשה ע"י התורה נעשה ע"י הבירור שמתחלה שהוא היפוך החשך לאור ומיש לאין שהוא ג"כ ע"י התורה כי היש נמשך מבחי' הגבורות דשם אלקים כנ"ל, והתורה נק' תורת חסד85 להיותה ממשיך חסדים לזאת נמתקים הגבורות וניכללים בחסדים הנמשכים ע"י תומ"צ, וזהו לא לתוהו בראה86 כבן עזאי תוקף הרצוא87 בעילוי אחר עילוי (... וא"כ אין גילוי למטה. ..) רק לשבת יצרה בחי' שוב דוקא (... שהוא ההתגלות למטה ע"י יחוד הוי' ואלקים כנ"ל. ..), שזהו ע"י תומ"צ כנ"ל וד"ל. וזהו ה' מסיני בא ליתן התורה לישראל (... ומחמת שישראל קיבלו בחשק ורצון גמור את התורה והקדימו נעשה לנשמע88 והם לא קיבלו ממילא ירדה שנאה לאוה"ע89 ונדחה הרע שבהם למטה וממילא יוכל הניצוץ אלקי המקיף עליהם שהוא נהירו דחפיא הנז' בזוהר כנ"ל להתברר ולעלות לשרשו ע"י עסק התומ"צ דישראל כו' וד"ל. ..) ואז אח"כ וזרח משעיר כו' הופיע מהר פארן שמתבררי' ע"י ישראל כו'.
ידובכל הנ"ל יובן ענין הבאת עומר שעורים90 וספיה"ע שנעשה מקודם למ"ת כו' כי הנה העומר נק' עומר התנופה91 שצריך להניף אותו כמ"ש והניף את העומר92 כו'. והוא ע"ד הזהב המתנדב למשכן שנק' זהב התנופה93 כי זהב הוא בחי' גבורה94 כמ"ש מצפון זהב יאתה95 וכאשר הגבורות נופלים למטה נמשך מהם בחי' רע כמ"ש מצפון תפתח הרעה96 כו'97, ולכן ע"י הזהב המתנדב לנדבת המשכן נתרוממו הגבורות לשרשן ונמתקו שם כו' ולכן נק' זהב התנופה כו'. וכן הוא עד"ז הו"ע עומר שעורים הוא מאכל בהמה98 בירור נה"ט ביטול רצון הנעשה ע"י תנופת
טורפב
העומר וממילא נמתקים הגבורות בשרשם כי שעורה הוא בשי"ן שמאלית שהוא בחי' גבורות99 כו' וע"י התנופה של העומר שעורים מתעלים הגבורות להמתיק בשרשם כו', ולכן נק' עומר התנופה כו', ואח"כ נעשה מיתוק שני שהוא מה שנמתקים בחסדים וזהו ע"י ספיה"ע שהם מ"ד יום שמז' ש"פ עד מ"ת שהוא בחי' דם נעכר ונעשה חלב101 שמתהפכים הגבורות לחסדים (... וה' ימים100 שמתחלה עד ז' ש"פ היינו המשכת החסדים עצמם שהם בחי' ה' חסדים בכדי להמתיק הגבו' כו' וד"ל. ..), ונמצא שע"י תנופת העומר שהוא פועל בחי' ביטול רצון בכלל בבחי' נה"ט נעשה מיתוק הגבורות בשרשן וע"י ספיה"ע שהוא בירור המדות דנה"ט בפרט כו' (... ובפרטי פרטיות כי כל מדה כלולה מכל ז' המדות ולכן מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי102 כו'. ..) נעשה מיתוק שני שהוא המתקת הגבו' בחסדים כי כאשר פועל בנפשו בכל לבבך103 בשני יצרך104 שגם היצה"ר מדות דנה"ט נכללים ביצ"ט מדות דנה"א ומתהפכי' גם המה לאהבת ה' כמו הנה"א אז נפעל למעלה המתקת הגבו' בחסדים כי למעלה אינו רע רק בחי' גבורות כי אין רע יורד105 כו' רק ע"י ריבוי השתל' נסתעף בחי' רע מקו השמאל (ולכן אופן א' בארץ תרגומו מלרע106 כו') לכן כאשר מתהפך הרע לטוב למטה נעשה למעלה התכללות הגבורות בחסדים (... ושני ההמתקות צריכים להיות כי ע"י המתקת הגבורות בשרשם נבדלו הגבורות הקשות שלא יוכלו להתמתק כמשי"ת ואז אח"כ יוכלו הגבורות להתמתק בחסדים כו'. ..).
העומר וממילא נמתקים הגבורות בשרשם כי שעורה הוא בשי"ן שמאלית שהוא בחי' גבורות99 כו' וע"י התנופה של העומר שעורים מתעלים הגבורות להמתיק בשרשם כו', ולכן נק' עומר התנופה כו', ואח"כ נעשה מיתוק שני שהוא מה שנמתקים בחסדים וזהו ע"י ספיה"ע שהם מ"ד יום שמז' ש"פ עד מ"ת שהוא בחי' דם נעכר ונעשה חלב101 שמתהפכים הגבורות לחסדים (... וה' ימים100 שמתחלה עד ז' ש"פ היינו המשכת החסדים עצמם שהם בחי' ה' חסדים בכדי להמתיק הגבו' כו' וד"ל. ..), ונמצא שע"י תנופת העומר שהוא פועל בחי' ביטול רצון בכלל בבחי' נה"ט נעשה מיתוק הגבורות בשרשן וע"י ספיה"ע שהוא בירור המדות דנה"ט בפרט כו' (... ובפרטי פרטיות כי כל מדה כלולה מכל ז' המדות ולכן מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי102 כו'. ..) נעשה מיתוק שני שהוא המתקת הגבו' בחסדים כי כאשר פועל בנפשו בכל לבבך103 בשני יצרך104 שגם היצה"ר מדות דנה"ט נכללים ביצ"ט מדות דנה"א ומתהפכי' גם המה לאהבת ה' כמו הנה"א אז נפעל למעלה המתקת הגבו' בחסדים כי למעלה אינו רע רק בחי' גבורות כי אין רע יורד105 כו' רק ע"י ריבוי השתל' נסתעף בחי' רע מקו השמאל (ולכן אופן א' בארץ תרגומו מלרע106 כו') לכן כאשר מתהפך הרע לטוב למטה נעשה למעלה התכללות הגבורות בחסדים (... ושני ההמתקות צריכים להיות כי ע"י המתקת הגבורות בשרשם נבדלו הגבורות הקשות שלא יוכלו להתמתק כמשי"ת ואז אח"כ יוכלו הגבורות להתמתק בחסדים כו'. ..).
טזוזהו ההפרש בין שעורה בשין שמאלי שהוא בחי' גבורות שיכולים להיות נמתקים בחסדים (... כי השי"ן יש בו ג' קוין (וקו107 הימין הוא בחי' החסדים וקו השמאל הוא בחי' גבורות הנכללים בחסדים ע"י קו האמצעי וד"ל. ..) ובין סער בסמ"ך שהוא בחי' גבורות קשות108 שאינם יכולים להתמתק בחסדים והו"ע והלך בסערות תימן109 וכן ענין רוח סערה110 כו', וזהו הנה סערת ה'111 חמה יצא וסער מתחולל על ראש רשעים כו' רח"ל, וההפרש בין גבורות קשות ובין גבורות הנמתקים כו' כי גבורות קשות הוא ע"ד שלוחי הדין שכוונתם לפעול רע בלבד כו'
יזרפג
משא"כ הדן דין אמת הוא ג"כ בחי' גבורות רק כוונתו בשביל התיקון כמ"ש ונקלה אחיך לעיניך112 כיון שנקלה אחיך הוא כי נתקן ע"י הדין שדנו אותו וכן יראת חטא היראה הוא מן החטא עצמו כי הוא מפריד מבחי' החיות אלקי, משא"כ מן העונש של החטא אין שייך יראה כי הוא באמת תיקון הנפש כו'.
משא"כ הדן דין אמת הוא ג"כ בחי' גבורות רק כוונתו בשביל התיקון כמ"ש ונקלה אחיך לעיניך112 כיון שנקלה אחיך הוא כי נתקן ע"י הדין שדנו אותו וכן יראת חטא היראה הוא מן החטא עצמו כי הוא מפריד מבחי' החיות אלקי, משא"כ מן העונש של החטא אין שייך יראה כי הוא באמת תיקון הנפש כו'.
יחוהנה בכל הנ"ל יובן מש"א ברע"מ דתנופת העומר הוא בדיקו דאשת חיל היינו שעי"ז נבדל מכנ"י שנק' אשת חיל דקות הרע, כי ע"י ביטול רצון דנה"ט לה' (שזהו"ע תנופת העומר כנ"ל) נעשים קלות דומות עליו כחמורות כמו הכועס כאילו עובד ע"ז113 כו' והמלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים114, וכן משארז"ל נואף אשה חסר לב115 זה הלומד תורה לפרקים כו', וע"פ פשוט כי התורה צ"ל כמו אשתו שדר עמה בקביעות, משא"כ הנואף שאינו דר בקביעות, לכן כאשר לומד התורה לפרקים נק' נואף אשה כו' (... כי עצם הנשמה משפיע לתורה והתורה היא בחי' מקבל מעצם הנשמה, ולכן נק' אשה כמ"ש מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה116 כו'. ..), אך באמת הכוונה בתיבת לפרקים היינו כמ"ש ולא יזח החושן כו' ותרגומו ולא יתפרק117 כו' וכ"ה כאן שכאשר מפרק ומפריד התורה מן הקב"ה מצד שלומד שלא לשמה נק' נואף אשה ואז הוא חסר לב שחסר לב118 ל"ב נתיבות דחכמה119 עילאה שממשיכים בחי' ביטול, משא"כ כאשר לומד לשמה לקשר נפשו בה' ע"י התורה ועי"ז נעשה תלת קשרין120 (... כי מתחלה נעשה בחי' מקבל מן התורה כי הוא מקשר נפשו לה' ע"י התורה כו' אך אח"כ מתעלה להיות בבחי' משפיע לתורה כו' ואז התורה נק' אשה שדר עמה בקביעות כו' וד"ל. ..), והנה כ"ז הוא בדיקו דא"ח שכאשר מפריד ממנה דקות הרע אז ממילא גסות הרע אין לו יניקה מקדושה וממילא מתבטל לגמרי וזהו סמא דמותא לאשת זנונים כו' וד"ל)121. והנה אחר שנעשה שלימות הבירור בכל ז' המדות בפרט אחר ביטול הרצון בכלל שהוא תנופת העומר וספיה"ע אז נמשך הגילוי דמ"ת שהוא ע"י שער הנו"ן הממשיך בחי' אמיתת העצמות למטה [... כי כאשר נכללי' הגבורות בחסדים ע"י ספה"ע ממילא נעשה תגבורת החסדים לגלות אמיתת העצמות122 כמ"ש למטה דוקא כו'. ..) וזהו כי גבר עלינו חסדו123 ע"י ספה"ע אז ואמת ה' לעולם שזהו"ע התורה שנק' אמת124 שמתגלה
יטרפד
למטה בבחי' עולם כו' וד"ל, וזהו תספרו חמישים יום כי יום החמישים הוא125 הממשיך התגלות אמיתת העצמות ממילא נמשך ע"י המ"ט ימים ומים126 הממתיקים את הגבורות בחסדים כנ"ל, וזהו ולאן אתה הולך127 שירידת הנשמה בגוף הוא בשביל קיום התורה שנק' ן, התגלות הא' דאנכי שהוא בחי' אמיתת העצמות הנק' אנכי כו' בבחי' הן' פשוטה שהוא יום החמישים כו' וד"ל.
למטה בבחי' עולם כו' וד"ל, וזהו תספרו חמישים יום כי יום החמישים הוא125 הממשיך התגלות אמיתת העצמות ממילא נמשך ע"י המ"ט ימים ומים126 הממתיקים את הגבורות בחסדים כנ"ל, וזהו ולאן אתה הולך127 שירידת הנשמה בגוף הוא בשביל קיום התורה שנק' ן, התגלות הא' דאנכי שהוא בחי' אמיתת העצמות הנק' אנכי כו' בבחי' הן' פשוטה שהוא יום החמישים כו' וד"ל.