Chabad Library · Otzar HaChassidim
Pelach HaRimon·
אתו' אדמו"ר נבג"מ שא' יום ש"ק פ' בחוקתי לסעודה ג' תקצטי"ת בליבאוויץ
בשברי לכם מטה לחם1 ואפו עשר נשים לחמיכם בתנור אחד והשיבו לחמיכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו2. הנה כתי' שמע בני מוסר אביך וא' בזוהר מוסר אביך דא קוב"ה3 פי' שהמוסר והתוכחות שבתורה אע"פ שבגילוי המה תוכחות
בשברי לכם מטה לחם1 ואפו עשר נשים לחמיכם בתנור אחד והשיבו לחמיכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו2. הנה כתי' שמע בני מוסר אביך וא' בזוהר מוסר אביך דא קוב"ה3 פי' שהמוסר והתוכחות שבתורה אע"פ שבגילוי המה תוכחות
בתקיג
ויסורים מ"מ בפנימיותם הם תוקף הרחמים, וזהו מוסר אביך שמוסר שבתורה נמשך מבחי' אב הרחמים [ועד"מ אב המייסר את בנו שמושל על אהבתו אליו בטבעו שחפץ להיטיב אליו ולקרבו, אך מצד הרחמים על הבן שרוצה להדריכו בדרך ישרה שנלקחה מעצמי' האהבה כמ"ש בעצמי' נפשו שיש לו אל הבן למעלה מבחי' טבע שהוא בחי' חיות הנפש המלובש בגוף ולכן מושל ברוחו4 ומלביש אהבתו אליו בדרך ההפכי ומנגד לאהבה שהוא ענין ההכאות ויסורין, וע"ד הקבלה עצמי' האהבה לנש"י המלובש בכללות התורה אם בחוקתי תלכו5 כו' הוא מבחי' חסד דע"י המלובש בגולגלתא6 שרש הברכה7 ה' חסדים המתפשטים למטה לצורך זו"נ, ושרש האהבה המלובשת בתוכחות שבתורה הוא מבחי' גבורות דע"י המלובש בח"ס8 שרש ה"ג המתפשטים למטה כו', ושרש הגבורות הללו יש בהם יתרון שנלקחים מפנימי' החסד והטוב כמו שהוא בשרשו בבחי' אוא"ס למעלה מבחי' הלבשה בגולגלתא כו' כי פי' גבורות במקום גבוה כזה הוא תגבורת9 החסד והטוב ולא בבחי' צמצומים כמאמר הזוה"ק לית שמאלא בהאי עתיקא10 כו', ובחי' גבורות המה מקור י"ג מדה"ר וכשנמשכים בבחי' חכמה עילאה פרצוף אבא נק' אז בשם אב הרחמים ולמטה נמשך מזה התוכחה שבתורה ואם לא תשמעו11 כו'], ולכן כל התוכחות יש בהם בחי' חיצוני' ופנימי' שמצד חיצוניותם הם בחי' דין [שהמה ה"ג הנמשכים מבחי' ז"א למל' להיות מלך במשפט יעמיד ארץ12 כו'] אבל מצד פנימיותם המה תוקף הרחמים [מצד שרשם בה' גבורות דע"י, טובה תוכחת מגולה13 כו'], ולכן א' שמע בני מוסר אביך פי' שתשמע שהפנימי' המלובש במוסר אביך שהוא תכלית החסד והרחמים כו' וד"ל [והנה כללות הטוב והחסד והרחמים המלובשים בתוכחות שבתורה הוא מלובש בפ' זה דבשברי לכם14 כו' ולכן יש לפרשו, וממנו יובן כל פרטי הגילויים המבוארים בשארי פסוקים שבתוכחה כו'].
ויסורים מ"מ בפנימיותם הם תוקף הרחמים, וזהו מוסר אביך שמוסר שבתורה נמשך מבחי' אב הרחמים [ועד"מ אב המייסר את בנו שמושל על אהבתו אליו בטבעו שחפץ להיטיב אליו ולקרבו, אך מצד הרחמים על הבן שרוצה להדריכו בדרך ישרה שנלקחה מעצמי' האהבה כמ"ש בעצמי' נפשו שיש לו אל הבן למעלה מבחי' טבע שהוא בחי' חיות הנפש המלובש בגוף ולכן מושל ברוחו4 ומלביש אהבתו אליו בדרך ההפכי ומנגד לאהבה שהוא ענין ההכאות ויסורין, וע"ד הקבלה עצמי' האהבה לנש"י המלובש בכללות התורה אם בחוקתי תלכו5 כו' הוא מבחי' חסד דע"י המלובש בגולגלתא6 שרש הברכה7 ה' חסדים המתפשטים למטה לצורך זו"נ, ושרש האהבה המלובשת בתוכחות שבתורה הוא מבחי' גבורות דע"י המלובש בח"ס8 שרש ה"ג המתפשטים למטה כו', ושרש הגבורות הללו יש בהם יתרון שנלקחים מפנימי' החסד והטוב כמו שהוא בשרשו בבחי' אוא"ס למעלה מבחי' הלבשה בגולגלתא כו' כי פי' גבורות במקום גבוה כזה הוא תגבורת9 החסד והטוב ולא בבחי' צמצומים כמאמר הזוה"ק לית שמאלא בהאי עתיקא10 כו', ובחי' גבורות המה מקור י"ג מדה"ר וכשנמשכים בבחי' חכמה עילאה פרצוף אבא נק' אז בשם אב הרחמים ולמטה נמשך מזה התוכחה שבתורה ואם לא תשמעו11 כו'], ולכן כל התוכחות יש בהם בחי' חיצוני' ופנימי' שמצד חיצוניותם הם בחי' דין [שהמה ה"ג הנמשכים מבחי' ז"א למל' להיות מלך במשפט יעמיד ארץ12 כו'] אבל מצד פנימיותם המה תוקף הרחמים [מצד שרשם בה' גבורות דע"י, טובה תוכחת מגולה13 כו'], ולכן א' שמע בני מוסר אביך פי' שתשמע שהפנימי' המלובש במוסר אביך שהוא תכלית החסד והרחמים כו' וד"ל [והנה כללות הטוב והחסד והרחמים המלובשים בתוכחות שבתורה הוא מלובש בפ' זה דבשברי לכם14 כו' ולכן יש לפרשו, וממנו יובן כל פרטי הגילויים המבוארים בשארי פסוקים שבתוכחה כו'].
גוהנה מתחלה יש להבין מה שהתורה נק'15 בשם לחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי16 וכן את קרבני לחמי17 מה ענינה ולמה בשם לחם ולמי הוא נעשה בחי' לחם ופרנסה, הנה כתיב בטח בה' כו' ורעה אמונה18 היינו לזון ולפרנס את האמונה
דתקיד
להיות כי האמונה שבכללות נש"י נק' בשם עטרה19 להיותה בבחי' מקיף וא"א לה להתגלות בבחי' פנימי' בנר"נ שבנפש ומכ"ש בנה"ט ולכן גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי'20 כי אע"פ שיש לו אמונה זאת בתקפה מ"מ עושה היפוך רצונו מחמת שהוא בבחי' מרחוק אצלו, והטעם להיותה בחי' אלקות למעלה מן הדעת ולזאת א"א לה לבוא לתוך דעת והכרה [כי הוא בחי' ניצוץ אלקי שבנפש שנלקחה בשרשה מבחי' מל' דאצי' מקור נש"י21 שמרומם בערך מבחי' נר"נ דבי"ע כו'] לזאת צריך לזון ולפרנס אמונה זאת להוסיף בה כח ועוז שתוכל להתגלות בנר"נ בבחי' פנימי' עד שתעשה בבחי' מזון וחיות לנר"נ כמאמר וצדיק באמונתו יחי'22 [ולכן ורעה אמונה יוכל לפרש בו ב' פי' הא' שתזון ותפרנס את האמונה והב' שתזון ותפרנס את נפשך עם האמונה, והא בהא תלי' כי ע"י הפרנסה שמפרנסין לבחי' האמונה ניצוץ האלקי עי"ז תוכל להיות נמשך בבחי' מזון וחיות בנפש כו' וד"ל], שזהו מה שממשיכים בחי' הדעת בנפש מלמעלה מן הדעת כי הנה ענין הדעת הוא בחי' מחבר חכ' לבינה23 ובחי' חכ' הוא בחי' ראי' מקרוב שנתפס אלקות בבחי' קירוב בנפש אבל בחי' בינה הוא בחי' שמיעה24 מרחוק שמרחוק ה' נראה לו25 שאין נתפס אלקות אצלו בכחות נפשו בבחי' קירוב [רק בניצוץ האלקי בבחי' האמונה כו' וד"ל], אבל ע"י הדעת נמשך ונתגלה בחי' חכ' שבנפש בכל כחות הנפש, עד שיהי' נתפס אלקות בבחי' קירוב בכל כחות הנפש מבינה ולמטה, והמשכת הדעת הוא תלוי בבחי' מזון [כמאמר אין התינוק יודע לקרות אבא26 עד שיטעום טעם דגן כו'] הנמשך בעצמי' הנפש הנק' אמונה ע"י התורה שהוא ענין שתי הלחם תושב"כ ותושבע"פ27 והוא ג"כ ענין חט"ה כ"ב אתוון דאורייתא28. אך אע"פ שהתורה נעשה בחי' מזון לנפש מ"מ מצד מזון התומ"צ בלבד לא הי' ביכולת האמונה עדיין להיות נמשך בבחי' פנימי' דדעת והכרה אם לא ע"י מזון העולה מלמטה למעלה שהוא בחי' העבודה דקרבנות שנק' לחמי וכן תפלה במקום קרבן29 ולזאת עיקר גילוי הדעת הוא בתפלה דייקא, ולכן בשחר כשקם אומר מודה אני30 כו' כי האמונה לא נתגלה עדיין רק בבחי'
להיות כי האמונה שבכללות נש"י נק' בשם עטרה19 להיותה בבחי' מקיף וא"א לה להתגלות בבחי' פנימי' בנר"נ שבנפש ומכ"ש בנה"ט ולכן גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי'20 כי אע"פ שיש לו אמונה זאת בתקפה מ"מ עושה היפוך רצונו מחמת שהוא בבחי' מרחוק אצלו, והטעם להיותה בחי' אלקות למעלה מן הדעת ולזאת א"א לה לבוא לתוך דעת והכרה [כי הוא בחי' ניצוץ אלקי שבנפש שנלקחה בשרשה מבחי' מל' דאצי' מקור נש"י21 שמרומם בערך מבחי' נר"נ דבי"ע כו'] לזאת צריך לזון ולפרנס אמונה זאת להוסיף בה כח ועוז שתוכל להתגלות בנר"נ בבחי' פנימי' עד שתעשה בבחי' מזון וחיות לנר"נ כמאמר וצדיק באמונתו יחי'22 [ולכן ורעה אמונה יוכל לפרש בו ב' פי' הא' שתזון ותפרנס את האמונה והב' שתזון ותפרנס את נפשך עם האמונה, והא בהא תלי' כי ע"י הפרנסה שמפרנסין לבחי' האמונה ניצוץ האלקי עי"ז תוכל להיות נמשך בבחי' מזון וחיות בנפש כו' וד"ל], שזהו מה שממשיכים בחי' הדעת בנפש מלמעלה מן הדעת כי הנה ענין הדעת הוא בחי' מחבר חכ' לבינה23 ובחי' חכ' הוא בחי' ראי' מקרוב שנתפס אלקות בבחי' קירוב בנפש אבל בחי' בינה הוא בחי' שמיעה24 מרחוק שמרחוק ה' נראה לו25 שאין נתפס אלקות אצלו בכחות נפשו בבחי' קירוב [רק בניצוץ האלקי בבחי' האמונה כו' וד"ל], אבל ע"י הדעת נמשך ונתגלה בחי' חכ' שבנפש בכל כחות הנפש, עד שיהי' נתפס אלקות בבחי' קירוב בכל כחות הנפש מבינה ולמטה, והמשכת הדעת הוא תלוי בבחי' מזון [כמאמר אין התינוק יודע לקרות אבא26 עד שיטעום טעם דגן כו'] הנמשך בעצמי' הנפש הנק' אמונה ע"י התורה שהוא ענין שתי הלחם תושב"כ ותושבע"פ27 והוא ג"כ ענין חט"ה כ"ב אתוון דאורייתא28. אך אע"פ שהתורה נעשה בחי' מזון לנפש מ"מ מצד מזון התומ"צ בלבד לא הי' ביכולת האמונה עדיין להיות נמשך בבחי' פנימי' דדעת והכרה אם לא ע"י מזון העולה מלמטה למעלה שהוא בחי' העבודה דקרבנות שנק' לחמי וכן תפלה במקום קרבן29 ולזאת עיקר גילוי הדעת הוא בתפלה דייקא, ולכן בשחר כשקם אומר מודה אני30 כו' כי האמונה לא נתגלה עדיין רק בבחי'
התקטו
הודאה ולכן בתחלת סדר התפלה או' הודו להוי'31 אבל בשמ"ע או' ברוך אתה ה' שנעשה מבחי' הודאה בחי' ברכה והמשכה בגילוי שהוא כשבא האמונה בבחי' דעת בקירוב וזהו הכל32 ענין ג' דברים דתורה ועבודה וגמ"ח שכללותם הוא בחי' מזון לפרנס את האמונה כו' וד"ל.
הודאה ולכן בתחלת סדר התפלה או' הודו להוי'31 אבל בשמ"ע או' ברוך אתה ה' שנעשה מבחי' הודאה בחי' ברכה והמשכה בגילוי שהוא כשבא האמונה בבחי' דעת בקירוב וזהו הכל32 ענין ג' דברים דתורה ועבודה וגמ"ח שכללותם הוא בחי' מזון לפרנס את האמונה כו' וד"ל.
ווביאור הדברים ילה"ק ענין כי תשא33 כו' ונתנו איש כופר נפשו לה' כו', זה יתנו34 מחצית השקל תרומה להוי', כי הנה בזמן שבהמ"ק הי' קיים35 היו נותנים מחצית השקל שהוא עשרה גרה כסף נקי לתרומת הלשכה36 וממנו היו לוקחים הקרבנות37 והקרבנות היו מקריבים ע"ג המזבח ונשרפים באש שלמעלה שהוא ארי' דאכיל קורבנין38 ומזה הי' נעשה לחם למעלה כמ"ש את קרבני לחמי לאשי כו', והנה כ"ז הוא עכשיו בתפלה במקום קרבן כי הנה ענין כסף הוא בחי' האהבה39 שבכאו"א אשר יש לו תשוקה ליכלל באלקים חיים ומלך עולם40 כמ"ש נכספה וגם כלתה נפשי41 לחצרות הוי' ולזאת האה' נק' כסף מלשון נכסוף נכספתי42, והנה באהבה זאת יש שני בחי' הא' בחי' האהבה שבנשמה שהו"ע ההתקשרות מלמטה למעלה שזהו בחי' בנימין צדיק תחתון43 ימין מקרבת44, והב' בחי' אהבה עליונה מבחי' הקב"ה לנש"י והוא ממשיך בחי' אהבתו ג"כ בנש"י ע"י יוסף צדיק עליון45 וכמ"ש צדיק הוי' בכל דרכיו46 כו', ואהבה זאת נמשך באהבה שבנשמה לפעול בחי' התעוררות התשוקה בתמידות שתהי' בלתי הפסק כלל ונק' רוחא קדמאה דשביק בה47 כו' והוא ג"כ ענין גביע הכסף אשר שם יוסף צדיק עליון [יסוד ז"א49 דאצי'] באמתחת בנימין48 צדיק תחתון. והנה בחי' אהבה זאת הנק' כסף מצד
זתקטז
התלבשותה בנר"נ ובנה"ט היא מעורבת בסיגים וצריך לברר כל חלקי'50 שנתפזרו בנה"ט ולהעלותם עד שיוכללו בבחי' ביטול לאלקות ועי"ז יוסיפו תת כח בעצם הנשמה, וזמן הבירור הוא בתפילה דייקא כו'. והענין הוא כמ"ש מצרף לכסף51 וכור לזהב ואיש לפי מהללו כמו עד"מ כשרוצים לצרף הכסף שיהי' נקי מפסולת אז נותנים אותה בשלהבת אש וטבע האש לפרר52 ולהבדיל הפסולת שבו לחוץ ועי"ז נשאר הכסף נקי וכל מה שירבה בשלהבת יותר מתברר ויוברר הפסולת היותר דקה ויצא הכסף נקי ביותר, כך הוא בתפילה יש בחי' ארי' דאכיל קרבנין כו', ארי' אותיות ראי'53 שזהו בחי' חכ' שבנה"א שיש בכאו"א מישראל שהוא בחי' ראי' לאסתכלא ביקרא דמלכא54 שהוא כח מ"ה שבנה"א שהוא למעלה מהתלבשות בעשר כחות דנה"ט כי אין דוגמתו באת זה לעומת זה55, ומבחי' זאת הראי' נולדה בחי' אהבה כרשפי אש שזהו בחי' ארי' כו'56 וכח זה הוא המברר ומבדיל כל פסולת שבנה"ט ומוציא הטוב הגנוז בו להיות נכלל בנה"א וכמ"ש הגו סיגים מכסף57 ויצא לצורף כלי, אך כמו שבגשמי' צריך להשים האש58 המנקה את הכסף בתוך כלי הנק' מצרף כך הוא בעבודה שבתפלה צ"ל כלי לאהבה זאת דרשפי אש הבאה מצד הראי' דלאסתכלא כו' והוא בחי' ההתבוננות שבסדר התפלה שמתבונן איך שאין ערוך לך ואני הוי' לא שניתי59 עי"ז מעורר אהבה ותשוקה ברשפי אש שבנשמה המלובשת בנה"ט שתצא לידי גילוי מהעלמה, ואהבה זאת הוא כלי לאהבה כרשפי60 אש הנולד מבחי' כח מ"ה הנ"ל להיותה למעלה מבחי' התלבשות כו' והוא כדוגמת הקרבנות שארז"ל שאע"פ שאש יורד ע"ג המזבח מ"מ מצוה להביא מן ההדיוט61 כך בעבודה שבלב זו תפלה62 האהבה כרשפי אש שמצד הנשמה נק' אש שלמעלה וזהו ענין כולם בחכמה עשית בבינה63 שהוא בחי' כלי לחכמה ואעפ"כ מצוה לעורר האהבה שמצד ההתבוננות ונק' אש של הדיוט כו', והנה זהו מה שסיים ואיש לפי מהללו שהוא ענין ההלוי' שבפסוד"ז שמעורר האהבה שמצד ההתבוננות דרוממות אל כו'.
התלבשותה בנר"נ ובנה"ט היא מעורבת בסיגים וצריך לברר כל חלקי'50 שנתפזרו בנה"ט ולהעלותם עד שיוכללו בבחי' ביטול לאלקות ועי"ז יוסיפו תת כח בעצם הנשמה, וזמן הבירור הוא בתפילה דייקא כו'. והענין הוא כמ"ש מצרף לכסף51 וכור לזהב ואיש לפי מהללו כמו עד"מ כשרוצים לצרף הכסף שיהי' נקי מפסולת אז נותנים אותה בשלהבת אש וטבע האש לפרר52 ולהבדיל הפסולת שבו לחוץ ועי"ז נשאר הכסף נקי וכל מה שירבה בשלהבת יותר מתברר ויוברר הפסולת היותר דקה ויצא הכסף נקי ביותר, כך הוא בתפילה יש בחי' ארי' דאכיל קרבנין כו', ארי' אותיות ראי'53 שזהו בחי' חכ' שבנה"א שיש בכאו"א מישראל שהוא בחי' ראי' לאסתכלא ביקרא דמלכא54 שהוא כח מ"ה שבנה"א שהוא למעלה מהתלבשות בעשר כחות דנה"ט כי אין דוגמתו באת זה לעומת זה55, ומבחי' זאת הראי' נולדה בחי' אהבה כרשפי אש שזהו בחי' ארי' כו'56 וכח זה הוא המברר ומבדיל כל פסולת שבנה"ט ומוציא הטוב הגנוז בו להיות נכלל בנה"א וכמ"ש הגו סיגים מכסף57 ויצא לצורף כלי, אך כמו שבגשמי' צריך להשים האש58 המנקה את הכסף בתוך כלי הנק' מצרף כך הוא בעבודה שבתפלה צ"ל כלי לאהבה זאת דרשפי אש הבאה מצד הראי' דלאסתכלא כו' והוא בחי' ההתבוננות שבסדר התפלה שמתבונן איך שאין ערוך לך ואני הוי' לא שניתי59 עי"ז מעורר אהבה ותשוקה ברשפי אש שבנשמה המלובשת בנה"ט שתצא לידי גילוי מהעלמה, ואהבה זאת הוא כלי לאהבה כרשפי60 אש הנולד מבחי' כח מ"ה הנ"ל להיותה למעלה מבחי' התלבשות כו' והוא כדוגמת הקרבנות שארז"ל שאע"פ שאש יורד ע"ג המזבח מ"מ מצוה להביא מן ההדיוט61 כך בעבודה שבלב זו תפלה62 האהבה כרשפי אש שמצד הנשמה נק' אש שלמעלה וזהו ענין כולם בחכמה עשית בבינה63 שהוא בחי' כלי לחכמה ואעפ"כ מצוה לעורר האהבה שמצד ההתבוננות ונק' אש של הדיוט כו', והנה זהו מה שסיים ואיש לפי מהללו שהוא ענין ההלוי' שבפסוד"ז שמעורר האהבה שמצד ההתבוננות דרוממות אל כו'.
חוהנה כ"ז הבירור נעשה בתפילה דייקא שהוא ענין הבדלת הרע ולכן אומרים בתפלה אחר מסי"נ שבק"ש סלח לנו64 אבינו כי חטאנו, כי כל שנתפעל
טתקיז
ביותר במסי"נ באחד65 לבוא מזה לואהבת כו' יותר ירגיש הריחוק בנפשו עד שגם חטא קל לפשע ומרד יחשב בעיניו שהוא כמשל הבדלת הפסולת היותר דקה כי הרגשת הריחוק הוא ענין פירוד והבדלת הרע, משא"כ כשלא יתפעל במסי"נ ובאהבה כרשפי אש כו' אז כל דרך איש ישר בעיניו ולא ירגיש הרע בנפשו, וכ"ז מצד התערובות הרע בנפשו לא ירגיש כלל במציאותו שהוא מציאת הרע כו'. והנה העבודה הנ"ל לעורר האהבה רשפי אש ולברר כל חלקי הטוב שבנה"ט להיות ניכלל בעצם הנשמה [שזה נעשה מזון לעצם הנשמה הנק' אמונה כו' והוא בחי' מזון העולה מלמטה למעלה כדוגמת הקרבנות הנק' לחם כו' ] הוא בחי' מחצית השקל בלבד שהוא עשרה גרה שהוא ענין עשר כחות שבנה"א העולים מלמטה למעלה להיות נכללים בבחי' ביטול כו' ולכן א' זה יתנו כו' מחצית השקל שנתינתם מלמטה למעלה הוא רק מחצית בלבד וזהו ענין תרומה לה' ארמותא66 לה' שהוא בחי' העלאה מלמטה למעלה, אכן כח ההעלאה זאת באה מצד המזון שמלמעלה למטה שהוא בחי' מחצית הב' שהוא בחי' המשכה ע"י תומ"צ מלמעלה למטה והמה נעשים בחי' לחם לעצם הנשמה [הנק' אמונה כנ"ל], ולהוסיף בה כח שתוכל לברר ע"י האהבה כרשפי אש כל בחי' חלקי הכסף שיצאו נקיים כנ"ל, וכפ"ע המשכה67 מלמעלה למטה ע"י התומ"צ כ"ה ערך ההעלאה ובירור בתפלה כו' וזהו שקל הקודש שהוא מל' משקל כמשל68 השוקל במאזניים שכפ"ע המשקל שמשים בכף הימיני שהוא מכביד ויורד למטה כן לפי"ע זה עולה הסחורה הנשקלת בכף השמאלי וכ"ה לפי"ע ההמשכה מלמעלה למטה בעצם הנשמה ע"י תומ"צ כ"ה לפי"ע זה ההעלאה מלמטה למעלה כנ"ל, וזהו ענין על ג' דברים העולם עומד69 כו' תו' ועבודה וגמ"ח כי גמ"ח הוא המשכה70 מלמעלה למטה ועבודה שבתפלה הוא ההעלאה71 מלמטה למעלה והתורה כלולה מהמשכה72 והעלאה73 כי קריאה בתושב"כ באותיות שבה בלבד הוא בחי' המשכה ובתושבע"פ שעיקר75 בה בחי' עיון74 זהו בחי' העלאה ולכן התו' מייחדת ומחברת76 ההעלאה דתפלה עם המשכות שמצד המצות מחמת שהיא כלולה77 משניהם יחד כו' וד"ל.
ביותר במסי"נ באחד65 לבוא מזה לואהבת כו' יותר ירגיש הריחוק בנפשו עד שגם חטא קל לפשע ומרד יחשב בעיניו שהוא כמשל הבדלת הפסולת היותר דקה כי הרגשת הריחוק הוא ענין פירוד והבדלת הרע, משא"כ כשלא יתפעל במסי"נ ובאהבה כרשפי אש כו' אז כל דרך איש ישר בעיניו ולא ירגיש הרע בנפשו, וכ"ז מצד התערובות הרע בנפשו לא ירגיש כלל במציאותו שהוא מציאת הרע כו'. והנה העבודה הנ"ל לעורר האהבה רשפי אש ולברר כל חלקי הטוב שבנה"ט להיות ניכלל בעצם הנשמה [שזה נעשה מזון לעצם הנשמה הנק' אמונה כו' והוא בחי' מזון העולה מלמטה למעלה כדוגמת הקרבנות הנק' לחם כו' ] הוא בחי' מחצית השקל בלבד שהוא עשרה גרה שהוא ענין עשר כחות שבנה"א העולים מלמטה למעלה להיות נכללים בבחי' ביטול כו' ולכן א' זה יתנו כו' מחצית השקל שנתינתם מלמטה למעלה הוא רק מחצית בלבד וזהו ענין תרומה לה' ארמותא66 לה' שהוא בחי' העלאה מלמטה למעלה, אכן כח ההעלאה זאת באה מצד המזון שמלמעלה למטה שהוא בחי' מחצית הב' שהוא בחי' המשכה ע"י תומ"צ מלמעלה למטה והמה נעשים בחי' לחם לעצם הנשמה [הנק' אמונה כנ"ל], ולהוסיף בה כח שתוכל לברר ע"י האהבה כרשפי אש כל בחי' חלקי הכסף שיצאו נקיים כנ"ל, וכפ"ע המשכה67 מלמעלה למטה ע"י התומ"צ כ"ה ערך ההעלאה ובירור בתפלה כו' וזהו שקל הקודש שהוא מל' משקל כמשל68 השוקל במאזניים שכפ"ע המשקל שמשים בכף הימיני שהוא מכביד ויורד למטה כן לפי"ע זה עולה הסחורה הנשקלת בכף השמאלי וכ"ה לפי"ע ההמשכה מלמעלה למטה בעצם הנשמה ע"י תומ"צ כ"ה לפי"ע זה ההעלאה מלמטה למעלה כנ"ל, וזהו ענין על ג' דברים העולם עומד69 כו' תו' ועבודה וגמ"ח כי גמ"ח הוא המשכה70 מלמעלה למטה ועבודה שבתפלה הוא ההעלאה71 מלמטה למעלה והתורה כלולה מהמשכה72 והעלאה73 כי קריאה בתושב"כ באותיות שבה בלבד הוא בחי' המשכה ובתושבע"פ שעיקר75 בה בחי' עיון74 זהו בחי' העלאה ולכן התו' מייחדת ומחברת76 ההעלאה דתפלה עם המשכות שמצד המצות מחמת שהיא כלולה77 משניהם יחד כו' וד"ל.
יתקיח
והנה כל הנ"ל נק' מטה לחם שהוא ענין לחם דתורה הנמשך מבחי' מטה שהוא בחי' עה"ח78 דאילנא דחיי וכמ"ש עץ חיים היא79 למחזיקים בה כו' [והוא בחי' יסוד אבא מקור התו'80 ] ונמשך בג' קווין דתורה ועבודה וגמ"ח עד שנמשך להיות בחי' מזון וחיות למקור נש"י הנק' אמונה כנ"ל [שזהו בחי' מזון מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כנ"ל] ועי"ז פועל גילוי האמונה בבחי' דעת שהוא ענין ח"י ברכאן דצלותא שזהו עיקר הכוונה כנ"ל, ומבחי' מזון זה דעה"ח הי' נמשך81 באדה"ר קודם החטא שזהו ענין לעבדה ולשמרה82 רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו', וכן בחי' זאת הי' בשעת לוחות הראשונות שקודם החטא העגל שאז קבלו ישראל התורה מבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר אבל חטא העגל שירדו ישראל ממדריגתם ונתלבשו בעה"ד טו"ר83 [אבל בתחלה בעת מ"ת דעה"ד פסקו זוהמתם84 וכמאמר חרות על הלוחות חירות ממה"מ85 כו'] ואז נעשה שבירת הלוחות שזהו ענין בשברי לכם מטה לחם86 שהוא ענין ירידת התורה ג"כ להתלבש בעה"ד טו"ר עד שיכול להיות לימוד התורה שלא לשמה וכמאמר למשמאילים בה87 כו', ועוד ירמוז ענין בשברי שלא יוכל התו' להתקבל להיות מזון לנשמה כ"א ע"י השבירה שהוא ענין הפירור לחלקים קטנים שהוא ענין העלם והתלבשות התורה בריבוי ההלכות בדברים גשמיי' וכמשל הרב המשפיע שכל לתלמידו אם הוא בר שכל גדול יוכל להביא את השכל במאמר א' קצר אבל כשכלי שכל התלמיד הוא בבחי' קטנות מוכרח לחלקו לריבוי חלקים ולהשפיע לו מעט מעט כו', וזהו ענין הטחינה בלחמה דתורה שהוא ענין פירור לחלקים קטנים כו'.
והנה כל הנ"ל נק' מטה לחם שהוא ענין לחם דתורה הנמשך מבחי' מטה שהוא בחי' עה"ח78 דאילנא דחיי וכמ"ש עץ חיים היא79 למחזיקים בה כו' [והוא בחי' יסוד אבא מקור התו'80 ] ונמשך בג' קווין דתורה ועבודה וגמ"ח עד שנמשך להיות בחי' מזון וחיות למקור נש"י הנק' אמונה כנ"ל [שזהו בחי' מזון מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כנ"ל] ועי"ז פועל גילוי האמונה בבחי' דעת שהוא ענין ח"י ברכאן דצלותא שזהו עיקר הכוונה כנ"ל, ומבחי' מזון זה דעה"ח הי' נמשך81 באדה"ר קודם החטא שזהו ענין לעבדה ולשמרה82 רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו', וכן בחי' זאת הי' בשעת לוחות הראשונות שקודם החטא העגל שאז קבלו ישראל התורה מבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר אבל חטא העגל שירדו ישראל ממדריגתם ונתלבשו בעה"ד טו"ר83 [אבל בתחלה בעת מ"ת דעה"ד פסקו זוהמתם84 וכמאמר חרות על הלוחות חירות ממה"מ85 כו'] ואז נעשה שבירת הלוחות שזהו ענין בשברי לכם מטה לחם86 שהוא ענין ירידת התורה ג"כ להתלבש בעה"ד טו"ר עד שיכול להיות לימוד התורה שלא לשמה וכמאמר למשמאילים בה87 כו', ועוד ירמוז ענין בשברי שלא יוכל התו' להתקבל להיות מזון לנשמה כ"א ע"י השבירה שהוא ענין הפירור לחלקים קטנים שהוא ענין העלם והתלבשות התורה בריבוי ההלכות בדברים גשמיי' וכמשל הרב המשפיע שכל לתלמידו אם הוא בר שכל גדול יוכל להביא את השכל במאמר א' קצר אבל כשכלי שכל התלמיד הוא בבחי' קטנות מוכרח לחלקו לריבוי חלקים ולהשפיע לו מעט מעט כו', וזהו ענין הטחינה בלחמה דתורה שהוא ענין פירור לחלקים קטנים כו'.
יאועוד צ"ל ואפו עשר נשים כו' שהוא בחי' האפי' באש שעי"ז יצא טעם הנעלם לידי גילוי להיות מזון וחיות לנפש וכ"ה בלחמה דתורה ע"י התפעלות רשפי אש האהבה דתפלה במס"נ באחד [שזהו ואפו כו' בתנור אחד] עי"ז יוכל התורה להתקבל בבחי' מזון וחיות לנפש88 משא"כ בלא דו"ר דתפלה לא יהי' מזון וחיות לנה"א [משא"כ קודם החטא אדה"ר והעגל הי' צמיחת הלחם בלא טחינה ואפי' כלל וכן לחמה של תורה הי' נמשך מבחי' עה"ח וכמו לעתיד תוציא הארץ גלוסקאות89 כו'], וזהו ואפו
יבתקיט
עשר נשים בחי' נוק' שנהפך סדר העבודה שבתחלה צ"ל רשפי אש האהבה בתפלה מלמטה למעלה ולפי"ע זה יהי' נמשך המשכת לחמה של תורה מלמעלה למטה כנ"ל, משא"כ כשהיו מקבלים מבחי' עה"ח הי' נמשך90 בתחלה ההמשכה מלמעלה למטה ולפי"ע זה הי' ההעלאה כו' [וזהו ירידה גדולה לנש"י כי כשההמשכה הוא מצד המשפיע בתחלה אז נתקבל בחי' עצמי' המשפיע במקבל משא"כ כשההשפעה היא מצד ההעלאה שבתחלה אינה רק לפ"ע ההעלאה שבתחלה ולכן זהו בחי' מוסר אביך שהוא בחי' התלבשות התורה בגבורות וצמצומים גדולים כו'. אך מוסר זה מלובש בו מפנימי' אה"ר91 לטובת ישראל להעלותם לבחי' יותר גדולה כו' כמשי"ת], וכמשל המשקל שיש בזה ב' אופנים או להכביד במשא על כף הימיני ועי"ז יעלה כף השמאלי או להגביה כף השמאלי ועי"ז יורד כף הימיני מלמעלה למטה כו', אך יש בזה יתרון בלחם זה של תורה שנתלבש בעה"ד טו"ר ומתברר92 ע"י התפלה יותר יותר93 מלחמה של תורה הנמשך מעה"ח כו' והוא מש"א אח"כ והשיבו לחמיכם במשקל כו'.
עשר נשים בחי' נוק' שנהפך סדר העבודה שבתחלה צ"ל רשפי אש האהבה בתפלה מלמטה למעלה ולפי"ע זה יהי' נמשך המשכת לחמה של תורה מלמעלה למטה כנ"ל, משא"כ כשהיו מקבלים מבחי' עה"ח הי' נמשך90 בתחלה ההמשכה מלמעלה למטה ולפי"ע זה הי' ההעלאה כו' [וזהו ירידה גדולה לנש"י כי כשההמשכה הוא מצד המשפיע בתחלה אז נתקבל בחי' עצמי' המשפיע במקבל משא"כ כשההשפעה היא מצד ההעלאה שבתחלה אינה רק לפ"ע ההעלאה שבתחלה ולכן זהו בחי' מוסר אביך שהוא בחי' התלבשות התורה בגבורות וצמצומים גדולים כו'. אך מוסר זה מלובש בו מפנימי' אה"ר91 לטובת ישראל להעלותם לבחי' יותר גדולה כו' כמשי"ת], וכמשל המשקל שיש בזה ב' אופנים או להכביד במשא על כף הימיני ועי"ז יעלה כף השמאלי או להגביה כף השמאלי ועי"ז יורד כף הימיני מלמעלה למטה כו', אך יש בזה יתרון בלחם זה של תורה שנתלבש בעה"ד טו"ר ומתברר92 ע"י התפלה יותר יותר93 מלחמה של תורה הנמשך מעה"ח כו' והוא מש"א אח"כ והשיבו לחמיכם במשקל כו'.
יגוביאור הדברים הנה ארז"ל נובלות חכמה שלמעלה תורה94 שכל בחי' תורה שירדה בד' עולמות דאבי"ע הוא מחכמה עילאה דאצי' שאינה רק נובלות והארה בעלמא מבחי' חכ' העצמי' הנק' חכמה שלמעלה שהוא בבחי' א"ס ולכן באה התורה במדה ושיעור ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת משא"כ עצמות חכמתו הוא בחי' א"ס [כי הוא וחכמתו אחד95 כו'96 ] רק שהוא מקור המודד לבחי' חכמה שבתורה שירדה בהשתלשלות [וכמשל אמת הבנין המודד כל מיני מידה ובעצמו הוא אינו מן המדה כו'] ולכן בחי' סתים דאורייתא שהוא בחי' חכמתו העצמי' נאמר עלי' ארוכה מארץ מדה97 כו'. וזהו ענין שרש לחמה דתורה הנמשך מעה"ח דחכמה עילאה שהוא בבחי' נובלות הנ"ל הנמשך מחכ' העצמי' שבבחי' א"ס כנ"ל, אבל התורה שנתלבשה בעה"ח טו"ר ומתבררת ע"י הביטול דנה"א בתפלה שהוא בחי' מסי"נ בק"ש וקבלת עומ"ש דתמליכהו98 כו' זאת התורה היא העולה בשרשו ומקורו בחכמה העצמי' שבא"ס ממש. וזהו ענין דוד הי' מחבר תורה שלמעלה [שהוא בחי' נובלות הנ"ל] בהקב"ה99 שהוא בחי' חכמה העצמי' המיוחדת בא"ס כו' והיינו מצד שהוא מקור נש"י והי' בו בחי' מסי"נ בק"ש וקבעומ"ש כמאמר הקים עול100 כו'. וזהו ענין
ידתקכ
ממושבותיכם תביאו לחם תנופה102 מבחי' ק"ש דמיושב נעשה ההעלאה לחמה של תורה במקורה חכ' העצמי' כו'101.
ממושבותיכם תביאו לחם תנופה102 מבחי' ק"ש דמיושב נעשה ההעלאה לחמה של תורה במקורה חכ' העצמי' כו'101.
טווזהו ענין והשיבו לחמיכם במשקל שהוא מקור המשקולת [הנק' מתקלא בס"י103 כו'] שהוא בחי' חכמה העצמי' וזהו ערבים עלי ד"ס104 יותר מיינה של תורה כו' כי יינה של תורה הוא בחי' תושב"כ הנק' בחי'106 ספר107 שהוא בחי' ח"ע כשבאה בבחי' התלבשות באותיות דבינה הנק' ספר והוא ע"י הדעת הנק' סיפור, וזהו ענין בשלשה ספרים המוזכר בס"י108, אבל חכמים דתושבע"פ נק' סופרים מצד שהגיעו ע"י בחי' הביטול שלהם לחכ' העצמית הנק' סופר105 [שהוא הכותב את הספר] והוא מקור המשקולת כמאמר אי' סופר ואי' שוקל109 כו' ולכן ערבים עלי יותר מיינה של תורה כו'. והטעם לזה כי בחכמה מלובש תענוג ונמצא שהתענוג המלובש בחכמה העצמי' שהוא בחי' א"ס גם התענוג הוא בבחי' א"ס אבל התענוג המתלבש110 בחכ"ע הוא ג"כ במדה ושיעור כמו החכמה וזהו ערבים עלי שהוא בחי' עריבות ומתיקות בלי גבול כמאמר רווחא לבסומי שכיח111 כו' וכמשי"ת].
טזוהנה זהו ג"כ ענין ואכלתם ולא תשבעו כי הנה ארז"ל והאיך לא אשא פנים לישראל112 והם החמירו ע"ע עד כזית ועד כו' כי מן התורה הוא ואכלת ושבעת113 הוא הבירור וההעלאה ואח"כ וברכת הוא בחי' המשכה ונמצא שנמדד ע"פ חכמה דתורה דהעלאת מ"ן כזה שבבחי' שביעה דווקא יכול לעורר המשכה אבל בחי' חכ'114 דתושבע"פ מצד שעלו לבחי' מוסר115 מקור המדה116 לכן הי' ביכולתם להמשיך מדה אחרת של כזית שעי"ז העלאת מ"נ יוכל ג"כ להיות ההמשכה ממקום גבוה כזה, וזהו ואכלתם ולא תשבעו שתוכלו להמשיך גילוי אוא"ס ע"י אכילה פחות מכדי שביעה כו'. ועוד יתפרש ואכלתם ולא תשבעו בבחי' התענוג שיהי' המשכה מבחי' תענוג בלתי מוגבל שאין בו שביעה כלל כידוע בענין עיני אדם לא תשבענה117 מבחי'
יזתקכא
ההסתכלות ביקרא דמלכא שהוא בחי' א"ס וכמאמר מי איכא זקנה קמי' קוב"ה118 [כי נער הייתי גם זקנתי119 שרו של עולם אמרו שהוא בחי' תענוג המורכב בחכמה הנמשך להיות מקור להשתלשלות שיפול בו התיישבות120 שאז כלה התענוג וכמאמר לכל תכלה ראיתי קץ כו'121 ], משא"כ קמי' קוב"ה שהוא תענוג122 בבחי' א"ס לא יפול בו התיישבות123 כי בכל עת ורגע נמשך תענוג חדש בעילוי אחר עילוי כו' וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים124 כו' והיינו ג"כ מטעם הנ"ל דשרש התורה המתברר מעה"ד טו"ר מלמטה למעלה הוא העולה בבחי' מקור המשקולת הנק' מתקלא שהוא בחי' חכמה העצמי' דא"ס לכן גם התענוג הוא בבחי' א"ס כו' וד"ל.
ההסתכלות ביקרא דמלכא שהוא בחי' א"ס וכמאמר מי איכא זקנה קמי' קוב"ה118 [כי נער הייתי גם זקנתי119 שרו של עולם אמרו שהוא בחי' תענוג המורכב בחכמה הנמשך להיות מקור להשתלשלות שיפול בו התיישבות120 שאז כלה התענוג וכמאמר לכל תכלה ראיתי קץ כו'121 ], משא"כ קמי' קוב"ה שהוא תענוג122 בבחי' א"ס לא יפול בו התיישבות123 כי בכל עת ורגע נמשך תענוג חדש בעילוי אחר עילוי כו' וזהו בכל יום יהיו בעיניך כחדשים124 כו' והיינו ג"כ מטעם הנ"ל דשרש התורה המתברר מעה"ד טו"ר מלמטה למעלה הוא העולה בבחי' מקור המשקולת הנק' מתקלא שהוא בחי' חכמה העצמי' דא"ס לכן גם התענוג הוא בבחי' א"ס כו' וד"ל.